רוגע ממכר? התמכרות ל- Clonex וכדורי הרגעה

רוב בני האדם במהלך חייהם יתקלו במצבים, אירועים, חוויות או אפילו תקופות המאופיינות בחרדה. חרדה מוגברת יכולה לנבוע משינוי פתאומי או אובדן, מטראומה נפשית, מחוויה לא צפויה או גם משינוי פנימי כמו למשל שינוי הורמונלי המאפיין נשים בהיריון או לאחר לידה.

במקרים אחרים חרדה נוכחת לאורך החיים אך מעצימה עם הגיל. חרדה גם יכולה לנבוע מנטייה מוקדמת לחרדה או לאור חשיפה למודל משפחתי שבו קיימים דפוסי חרדה בסביבה הקרובה ביותר של הילד, ההורים. לא תמיד חרדה תבוא לידי ביטוי באופן קיצוני ולא פעם היא מופנמת בנו והופכת לחרדה שקטה אך מציקה. 

  צלצלו 1-800-100-172 בכל עת ונשמח לשמוע, לכוון ולייעץ!

סוגים שונים של חרדה באים לידי ביטוי בסימנים דומים, כמו למשל: קצב לב מוגבר, לחץ בחזה, הזעה, מתח, תחושה של חשש או פחד, מחשבות מטרידות ומדאיגות ועוד.

איך מתמודדים עם הסימנים האלו היא השאלה הקריטית ביותר במקרה של חרדה והיא זו שמשפיעה על המשך התפתחותה או על דעיכתה.

לחץ/י לקריאה נוספת בנושא התקף חרדה ופאניקה

דרכי התמודדות עם חרדה

מנגנון הסתגלות בריא לחרדה יבוא לידי ביטוי בהתמודדות עם החרדה על ידי מציאת מקורות תמיכה, נטרול מחשבות שליליות, דיבור עצמי ושימוש בשיטות מתקדמות, כמו למשל מיינדפולנס ועוד.

שיטות אלו יכולות להפחית חרדה הן בטווח המיידי, אך בעיקר הן מסייעות לעצור את התפתחותה של החרדה בטווח הרחוק יותר ולחשל את האדם להתמודדויות בהמשך חייו.
 
לעומת זאת, קושי בפיתוח מנגנוני התמודדות שונים עלול להביא את האדם לחפש אחר פתרון מיידי.

פתרון זה נועד לא רק להפסיק את החרדה "כאן ועכשיו", אלא גם למנוע את המחירים שהיא גובה כמו: פגיעה באיכות, בתפוקה או באפשרות קיומה של עבודה, פגיעה בחיי החברה ובתקשורת הבינאישית, פגיעה בתפקוד המשפחתי וכמובן פגיעה באיכות החיים.
 
תרבות פתרונות "האינסטנט" כיום מאפשרת למצוא פתרון מיידי גם לחרדה: טיפול תרופתי (תרופות נוגדות דיכאון וחרדה בעיקר) המשפיע באופן מיידי. לא רק שהן משפיעות במהירות הן גם חוקיות, לגטימיות, נפוצות, קלות להשגה ובעיקר מפתות מאוד.
 
כדורי הרגעה הניתנים על ידי מרשם רופא, הם כדורים השייכים למשפחת הבנזודיאזפינים, כאשר הנפוצים נמכרים תחת השמות: קלונקס (Clonex), וואבן, לורווין, קסנקס ועוד.

לחץ/י לקריאה נוספת בנושא סוגי תרופות פסיכיאטריות

כדורים אלו גורמים להרפיית שרירים ולהשריית שינה. השפעתם המרגיעה מטפלת בדיוק באותן סימנים שכה מעיקים על הסובלים מחרדה, כך שתוך זמן קצר כמעט ולא מרגישים את המתח הגופני התמידי, את דפיקות הלב ואת הפחד.
 
אלא שהקלות המפתה של שימוש בכדורי הרגעה יוצרת מלכוד מסוכן בו האלטרנטיבה של חיים ללא תרופות, תחילה של עבודה עצמאית ופיתוח מנגנוני הסתגלות פנימיים להתמודדות עם החרדה - לא באה בחשבון. התמכרות היא תוצר כמעט ישיר של מלכוד זה.
 
מפתיע הוא שבדרך כלל אותם אנשים המוצאים עצמם מכורים לכדורי הרגעה הם דווקא אותם אנשים שמתנגדים בתוקף, כמעט אידיאליסטים בהתנגדותם, לשימוש בסמים או אלכוהול.

לרוב הם אנשים מופנמים יותר, המנהלים אורח חיים בריא ולכן גם לא יבינו כיצד הם נפלו להתמכרות.

ההכחשה של מצבם, בנוסף להצדקה של הצורך הרפואי והלגיטמציה מהאוטוריטה הרפואית, כמו למשל: "רופא המשפחה רשם לי את הכדורים, לא פסיכיאטר!", מקשים על הטיפול במכורים אלו.

לחץ/י לקריאה נוספת בנושא טיפול בהתמכרויות

שימושים נפוצים בכדורי הרגעה

שימוש נפוץ אחר בכדורי הרגעה הוא בהתמודדדות עם האנגאובר או בהתמודדות עם גמילה מאלכוהול.

התמכרות לאלכוהול פעמים רבות נובעת מתוך הצורך להתמודדות עם חרדה, ובדומה לגמילה מכדורי הרגעה גם גמילה מאלכוהול חושפת את האדם לרמות גבוהות יותר של לחץ ומתח.

נגמלים מאלכוהול פעמים רבות מוצאים מזור לתחושות החרדה בתרופות הרגעה, אלא שנטייתם הראשונית להתמכרות ורגישותם הנוכחית, מקשה עליהם לעשות שימוש מבוקר בתרופות, והם מוצאים עצמם שוב במעגל ההתמכרות.
 
חשוב להבהיר, ישנם מקרים בהם התערבות רפואית היא הכרחית, בעיקר כאשר החרדה לא מאפשרת תפקוד סביר וגורמת מצוקה רבה לאדם.

אלא שהתערבות זו כמעט לעולם לא אמורה להיות ההתערבות היחידה, למעשה עליה להיות התערבות ראשונית שתאפשר עבודה של האדם על פיתוח מנגנוני הסתגלות והתמודדות תוך תהליך של תמיכה רגשית וקוגניטיבית.
 
בין אם נעשתה התערבות רפואית באופן הכרחי ובין אם לא, עם הזמן הסתגלות הגוף לתרופות הרגעה מגבירה את החרדה והיא צפה למרות השימוש בתרופות.

הגוף והנפש  נהייים "עצלנים" להתמודדות עם ביטויי החרדה וכך הוא דורש יותר ויותר התערבות חיצונית. לתהליך זה קוראים פיתוח סיבולת.
 
פיתוח הסיבולת לבנזודיאזפינים, כמו קלונקס למשל, הוא תהליך מהיר מאוד ומתעתע - אם רופא המשפחה מאשר הגדלת מינון אז למה בעצם לא להרגע יותר?

פעמים רבות מכורים לכדורי הרגעה מוצאים עצמם אחרי שנה או שנה וחצי נוטלים מינון גבוה מאוד או אפילו אינם מודעים למינון המדויק שנוטלים. ערפול זה אינו מקרי.

סיכונים בנסיון גמילה עצמאי

ניסיון להגמל מהתמכרות לכדורי הרגעה מתבטאת מעל הכל בחרדה הגבוהה הרבה יותר מהחרדה הראשונית, עד כדי התקפי חרדה תכופים, שיתוק וחוסר תפקוד מוחלט.

מלבד ההתמודדות עם רמות חרדה הולכות וגוברות קיימים שני סיכונים עיקריים בגמילה עצמאית ולא מבוקרת מההתמכרות.

הסיכון הראשון הוא מעבר מכדורי הרגעה לשימוש בסמים אחרים הנובעת מהניסיון להקל על תסמיני הנסיגה הקשים.

הסיכון השני הוא התרחשותו של התקף אפליפסיה: הפסקת התרופות באופן פתאומי מכניסה את המוח למצב רגיש להתקף אפליפסיה שעלול לגרום לחבלות ראש, זעזועי מח וריבוי מכות יבשות.
 
לכן, ניסיון עצמאי ופתאומי להפסיק שימוש בכדורי הרגעה אינו מומלץ ועלול להיות מסוכן. גמילה מכדורי הרגעה חייבת להעשות באופן מבוקר, פעמים רבות על ידי הפחתה הדרגתית של המינון, הנקבעת על ידי ובהשגחת רופא.

במקביל לגמילה הפיזית, כמעט וחובה לערב תמיכה נפשית מקצועית, הן להתמודדות עם הגמילה מההתמכרות והן לשם מציאת יכולות פנימיות באדם להפחתת החרדה.

לחץ/י כאן ליצירת קשר עם מומחה לגמילה מכדורי הרגעה

צוות המטפלים שלנו עומדים לרשותכם בפורום ייעוץ חינם 24 שעות ביממה

המאמר בנושא התמכרות לכדורי הרגעה נכתב על ידי:

אורנית דורקם-ויינשטוק - פסיכולוגית, מומחית בגמילה מהתמכרויות
אורנית דורקם - ויינשטוק, מטפלת בגמילה מהתמכרויות. אורנית עוסקת באיתור המניעים הראשיים להתמכרות, והתאמת תכנית טיפולית דיפרנציאלית ואישית לכל מטופל. כמו כן מנחה קבוצות של מטופלים בתהליכי גמילה שונים.


כדאי לקרוא גם על:

ד"ר טל מסביר על התמכרויות:

 אורנית ויינשטוק מסבירה על התמכרויות ואיך נגמלים מהן:

התמכרויות מצטלבות: מה קורה כאשר מתמכרים לשני מושאי התמכרות, או יותר במקביל- מאמר מאת אינה ארצי שפורסם פורסם באתר Walla ו- Doctors

סמי פיצוציות: התמכרות מסוכנת בחסות החוק  - מאמר מאת אינה ארצי שפורסם ב- YNET

 "לאן נעלם הכיף?" - מאמר מאת אורנית ויינשטוק בנושא התמכרות לגראס - פורסם באתר Walla ובדוקטורס

ד"ר טל מסביר על דרכי הטיפול בהתמכרויות לטכנולוגיה - איך תדעו אם אתם מכורים וכיצד תוכלו להגמל - מתוך תוכניתה של איריס קול ב103FM

"סמים או מין? איך מזהים אישיות התמכרותית?" - כתבה מאת ד"ר אילן טל שפורסמה באתר  NRG

טיפול CBT | טיפול קוגניטיבי התנהגותי | פסיכוגריאטר | פסיכולוג ילדים | פסיכולוג קליני | פסיכיאטר ילדים | טיפול בדיכאון | טיפול בחרדה | תקיפה מינית | התמכרויות