אבחון נוירופסיכולוגי

לצערינו, אבחון זה איננו קיים במרכזינו יותר

נוירופסיכולוגיה היא תחום מחקר יישומי העוסק בביטוי של פגיעות או ליקויים מוחיים בתהליכים קוגניטיביים, פסיכולוגיים, רגשיים והתנהגותיים.

נזק פיזי יכול להיגרם באופן ישיר בעת חבלת ראש או אירוע מוחי, וכן בעקבות מצבים רפואיים כמו סכרת, בעיות נשימה או דום לב – שם ידועה ההשפעה האפשרית על הרקמה המוחית. שינויים קוגניטיביים, בריכוז ובזיכרון, יכולים גם להיגרם בעקבות מצבים פסיכיאטריים שונים כמו למשל PTSD או הפרעות במצב רוח.

כל אחד ממצבים אלה עשוי להוות סיבה לביצוע אבחון נוירופסיכולוגי.

האבחון הנוירופסיכולוגי הוא תהליך בו נבדקים ומאופיינים תהליכים אלה והשפעתם האחד על השני, תוך התייחסות לבסיס הנוירולוגי והפסיכולוגי של האדם. האבחון יודע לענות על מגוון צרכים ושאלות בהתאם לשאלת הפנייה ויכול לסייע במתן המלצות בהיבטים של טיפול, התפקוד היומיומי, תעסוקה, לימודים, וכן לצרכים משפטיים וביטוחיים.

באילו מצבים אבחון נוירופסיכולוגי מתאים?

אבחון נוירופסיכולוגי מומלץ בשלושה מצבים עיקריים:

1. אפיון היכולות הקוגניטיבית. האבחון מסייע לקבוע אם קיימים ליקויים בתחום הריכוז והזיכרון וההתמצאות, מה אופיים ומה חומרתם.
2. דיוק באבחנה. האבחון מסייע במתן מענה על שאלון אבחנתיות בעיקר סביב הבדלים בין הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. יתרון האבחון הנוירופסיכולוגי הוא בכך שיכול להצביע על שינויים גם בהיעדר ממצאים שניתן לראות ב CT או MRI. בנוסף הוא יכול לזהות השפעתם של גורמים פסיכולוגים כמו דיכאון או חרדה שיכולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי.
3. תכנון טיפול. האבחון מספק המלצות טיפוליות לשיקום קוגניטיבי ולהסתגלות פסיכולוגית, ומתייחס להיבטים של כוחות וחולשות, תהליכי שיקום, תעסוקה ולמידה.

ההתאמה לאבחון והשאלות שניתן לתת להן מענה נבדקים במפגש המקדים לאבחון, במפגש כזה, מובהר מה האבחון יכול לתת וכיצד ניתן להשתמש בו.

למי אבחון נוירופסיכולוגי יכול להתאים?

1. במצבים בהם קיימת פגיעה מוחית ידועה או כשיש חשש לנזק מוחי וכשהאדם או סביבתו חשים בקשיים בתפקוד, שינוי בהתנהגות, במצב הרגשי או ביכולות החשיבה. השינויים יכולים להיות בולטים כמו אובדן זיכרון או עדינים כמו שינויים קטנים ביכולת הריכוז או הארגון.

2. לאנשים המתמודדים עם קשיי למידה או תפקוד שרוצים להרחיב את הבנתם לגבי חזקותיהם וחולשותיהם בתחום הקוגניציה, הרגש ויכולת ההתמודדות שלהם.

מבחינה זו האבחון יכול להתאים לאנשים המתמודדים עם מגוון בעיות כגון:

• הפרעת קשב וריכוז.
• בעיות בתפקודים ניהוליים.
• שינויים קוגניטיביים משניים למחלה פסיכיאטרית או מצב נפשי.
• שינויים קוגניטיביים (ריכוז, זיכרון, התמצאות, יכולת חישוב ועוד) משניים לפגיעת ראש.
• שינויים קוגניטיביים בשל מצבים רפואיים שידוע שעשויים להוביל לפגיעה מוחית.

מדוע זה חשוב?

לעומת פגיעה פיזית או מגבלה גופנית שם הלקות ברורה, פגיעה קוגניטיבית (בריכוז ובזיכרון) היא שקופה הן לסביבה ולא פעם גם לאדם עצמו. אנשים לאחר פגיעה מוחית עשויים לחוות שינויים נרחבים בתחושת הזהות, ביכולות החשיבה, ביכולות הוויסות, ביכולת לקיים ולשמור על יחסים בין-אישיים ולתפקד בתחומי החיים החשובים. ללא הבנה של מקור הקשיים, אנשים עם פגיעה עלולים לייחס זאת לגורמים רגשיים או אישיותיים ולנסות לפתור אותם בדרכים שאינן מתאימות. פעמים רבות בעקבות פגיעה מוחית חלה הקצנה של מאפיינים או קשיים קודמים שהיו לאדם, וגם כאן קיימת סכנה שאדם ייחס זאת לעצמו ולא להשלכות של הפגיעה.  ההבנה אם יש שינוי בעקבות הפגיעה היא חשובה מאוד!

חוסר מודעות להשלכות הפגיעה יכול להוביל לניסיונות חוזרים וכושלים להחזיר את המצב לאחור במקום ללמוד אסטרטגיות חלופיות ומקדמות. כישלונות חוזרים עלולים להוביל גם לתחושות חוסר אונים וייאוש, חוסר ערך או רגשות אשמה ובושה שאחר כך יערימו קשיים ויקשו על התפקוד.

כך למשל אדם לאחר תאונת דרכים בה נחבל בראשו עשוי לאבד את יכולת הריכוז ולא להצליח להתמיד בפעולות אותן נהג לעשות בבית ובעבודה. אם לא יבין את השפעת הפגיעה על מצבו הוא עשוי לייחס זאת למצב הרוח, לכך שהפך עצלן או שהשתנה, בעוד שבפועל נפגעה יכולת הריכוז ויכולות הניהול והוא נדרש להתאמות ושינויים כדי להמשיך לעבוד או לחילופין לבצעשינויים במקום העבודה. באופן טבעי הדבר יכול לגרום לתסכול רב, לירידה בערך העצמי, ביקורת עצמית גבוהה ומתוך כך להקשות על התפקוד עוד יותר. מעגל הקסמים הזה יכול לגדול ולגדול עד לקושי משמעותי וחוסר תפקוד.

אבחון נוירופסיכולוגי יכול לסייע אם כך בהבנה באם מדובר למשל בתגובה רגשית לאירוע או בשינויים של ממש ביכולות. הוא הצעד הראשון בתהליך הטיפולי – אשר יאפשר אפיון של החולשות, החוזקות והבנת השינויים באדם ולתת המלצות טיפוליות בתחום הרגשי והקוגניטיבי, המלצות לתעסוקה ולימודים ולתפקוד היום-יומי. האבחון יכול להתאים גם לצרכים משפטיים וביטוחיים ובתהליכי הערכת נכות לצורך קביעת אחוזי נכות או אובדן כושר עבודה. בנוסף יכול לסייע בהכרה במוסדות הלימודים ולקבלת התאמות נדרשות למימוש הפוטנציאל.

מבנה האבחון הנוירופסיכולוגי והמלצותיו

מדובר בתהליך של מספר פגישות הכולל ריאיון, מילוי שאלונים, מבחני דף ועפרון ומטלות מול מחשב, הבוחן לעומק יכולות ומיומנויות שונות, ובעיקרן:

1. יכולת אינטלקטואלית ופוטנציאל אינטלקטואלי
2. מהירות חשיבה
3. תפיסה
4. קשב וריכוז
5. זיכרון
6. יכולות ניהוליות
7. היבטים רגשיים ואישיותיים

בתום השלמת האבחון מתקבל דו"ח מפורט המסתמך על ציונים סטנדרטיים, ההתרשמות קלינית והרקע של הנבחן. הדו"ח מתאר את החוזקות והחולשות בתחום הקוגניטיבי לצד ההשפעות הרגשיות של הנבדק, ומהן נגזרות המלצות בהתאם לשאלת הפנייה.

לדו"ח שלושה חלקים – הראשון סיכום הרקע הרפואי והאישי וסיבת הפנייה, השני – גוף האבחון והממצאים מהמבחנים השונים, השלישי – סיכום והמלצות להמשך.

האבחון הנוירופסיכולוגי יכול להיות מקוצר- כזה שעונה לשאלה ספציפית או נרחב, ואז הוא נותן "מבט על" על כל החוזקות והחולשות. אנו ממליצים ככל שניתן לבצע אבחון נרחב, כדי לספק תמונה כולל ורחבה יותר. 

באיזה שלב מומלץ לבצע אבחון?

במקרים של פגיעה מוחית מומלץ לבצע את האבחון כשנה לאחר הפגיעה לפחות, שכן במהלך השנה עוד מתקיימים תהליכי החלמה ספונטניים. עם זאת, כל מקרה לגופו ואם עולה שאלה מומלץ להיוועץ באיש מקצוע.

כאמור, אנו ממליצים לערוך אבחון מקצועי ונרחב אשר יספק לכם תמונה מלאה עם מירב התשובות אשר יסייעו לכם, וזאת על פני ביצוע אבחון חלקי שעשוי להשאיר לפעמים שאלות שלא נענו. 

המלצות טיפוליות אפשרויות לאחר אבחון נוירפוסיכולוגי

1. טיפול נוירופסיכולוגי /  נוירו-קוגניטיבי: שיקום נוירו-קוגניטיבי היא קבוצה של טפולים או התערבויות שנועדו לסייע לאדם שמתמודד עם פגיעה מוחית טראומטית כמו אירוע מוחי, זעזוע מוח, חבלת ראש ומצבים רפואיים נוספים המשפיעים על התחום הקוגניטיבי (כמו MS, סכרת, אפילפסיה או טיפולים כימותרפיים). פגיעות כאלה עשוית להוביל לבעיות מגוונות כמו בתחום הקשב והריכוז, זיכרון, ארגון ותכנון, ולהשפיע על התפקוד והיכולת לעמוד במטרות אשר אדם מציב לעצמו. הטיפול הנוירופסיכולוגי יכול לנוע בשני צירים: הראשון שיפור או חיזוק יכולות שאבדו והשני למידת יכולות חדשות ואסטרטגיות מפצות. הוא יכול להתבצע על ידי מגוון אנשי מקצוע בהתאם לתחום שנפגע – קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ונוירופסיכולוג. הייחוד שבטיפול הנוירופסיכולוגי בכך שהוא משלב את ההבנה מתחום המחקר הנוירופסיכולוגי והקוגניטיבי יחד עם הבנת העולם הרגשי והאישיותי של האדם והשפעתם על מכלול ההיבטים בחייו לרבות תעסוקה, לימודים, תפקוד יומיומי, יחסים והחוויה התוך אישית.

בחלק מהמקרים אנשים זוכים לטיפול נוירו-קוגניטיבי בידי נוירופסיכולוג במסגרת השיקום בבתי החולים לאחר הפציעה או תחת שיקום תעסוקתי בביטוח לאומי. עם זאת ישנם רבים אשר מסיבות שונות  (למשל אחוזי נכות נמוכים או היעדר פציעה פיזית) אשר מתמודדים עם השלכות קוגניטיביות המשפיעות מאוד על התפקוד היומיומי ללא התייחסות טיפולית מתאימה. הדבר חשוב כי אדם לאחר זעזוע מוח, או פגיעה מוחית קלה עשוי לסבול מקשיים רבים בתפקוד מבלי שיבין את ההשלכות של הפגיעה המוחית על תפקודו. בתוך כך עשויה להיגרם מצוקה נפשית, תסכול מחוסר תפקוד וייחוס הקשיים לשינויים באישיות או למצבים רגשיים – שרק יחמירו את הבעיה.

לכן אם יש חשש לפגיעה מוחית, מומלץ להיבדק בידי מומחה, לעבור אבחון ולזהות אם יש צורך בטיפול נוירופסיכולוגי. אבחון נוירופסיכולוגי מקיף עשוי לסייע בהבנת הקשיים והכוונת המטרות הטיפוליות.

הטיפול הנוירו-קוגניטיבי מתאים גם לאנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז שכן הוא משלב את ההבנה של ההפרעה האורגנית והקשר לגורמים נוספים בהתפתחות הרגשית, האישיותית וההתנהגותית.

2.טיפול פסיכולוגי שיקומי:

התמודדות עם פגיעה מוחית ועם מגבלה פיזית / קוגניטיבית / בריאותית אינה פשוטה כלל. למעט תהליכי השיקום הארוכים שנדרשים בתחום הפיזי והקוגניטיבי או התמודדות הליכים רפואיים מתמשכים וכאבים, קיימת השלכה נרחבת על היבטים רגשיים ואישיותיים. אדם לאחר פגיעה נדרש להתמודד לא רק עם מציאות משתנה אלא גם עם שינויים בזהות והתאמה של כלי ההתמודדות אשר שימשו אותו בעבר למשבר הנוכחי. הפגיעה עשויה להיות מלווה בהפרעות נוספות כמו הפרעת חרדה, דיכאון או PTSD. בקרב אנשים עם פגיעת ראש, הסיכוי לפוסט-טראומה או דיכאון הוא גדול כמעט פי 2 מאשר אנשים לאחר פגיעה אורתופדית. כל אלה מחריפים את הקושי להתמודדות ולחזור לתפקוד.

פסיכולוגיה שיקומית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בטיפול ואבחון של אנשים המתמודדים עם פגיעות פיזיות או מחלות גופניות כדוגמת חבלת ראש, אירוע מוחי, פגיעות חוט שדרה, מחלות אוטואימוניות או פגיעות אורטופדיות. הגישה הטיפולית לרוב היא אינטגרטיבית ויכולה להיות ממוקדת בתהליכי שיקום והסתגלות, התמודדות עם המשבר והתגובה הרגשית, עיבוד אובדן ואבל, עיבוד והתמודדות עם טראומה וכן עיבוד מעמיק סביב עניינים של זהות ואישיות. בתוך תחום זה קיימות גישות וכלים טיפוליים מגוונים כמו פסיכותרפיה פסיכו-דינמית, CBT, טיפול תמיכתי ועוד.

ההתמודדות עם נכות או פגיעה גופנית היא קשה ומורכבת ועשויה להשפיע על מכלול היבטי החיים האישי, הבין-אישי והמקצועי וללוות את האדם המתמודד כל חייו. תגובות רגשיות כמו דיכאון, סטרס וחרדה, פוסט-טראומה ותחושות חוסר ערך ומשמעות הן נפוצות בקרב אלה המתמודדים עם מחלה או פגיעה גופנית. יתרה מזו, מצבים אלה עשויים להחמיר סוגיות ורגישויות קודמות כמו ערך עצמי נמוך, קשיים ביחסים בין אישיים, היעדר מסוגלות ועוד. ההתמודדות עשויה להיות קשה אף יותר כאשר קיימת מעורבות של פגיעה מוחית, כאבים כרוניים או הליכים רפואיים מתמשכים.

הטיפול הפסיכולוגי השיקומי משלב את ההבנה בתהליכי שיקום, עיבוד אובדן וטראומה, התמודדות עם מצבים פיזיים כואבים, נוירופסיכולוגיה וקוגניציה לצד הבנת התהליכים האישיותיים והרגשיים של האדם, ובכך לסייע לו לצלוח את המשבר ולהסתגל לחיים משמעותיים עם המגבלה.

המאמר נכתב על ידי גלעד חלוואה, פסיכולוג שיקומי 

לשאלות או קביעת אבחון או טיפול אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת ונשמח לסייע.  03-6413483