תחום בריאות הנפש של הילד הוא רחב ביותר ומאגד פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך ופסיכיאטרים.
בעשורים האחרונים תחום זה מקבל יותר ויותר לגיטימציה והורים רבים מסתייעים במטפל מהתחום כדי להתגבר על קושי נפשי שמתעורר אצל הילד.
יחד עם זאת רבים עדיין חוששים כי פנייה לפסיכיאטר ילדים עלולה להיות לא נעימה עבור הילד, הן מבחינת תהליך האבחון והטיפול והן מבחינת ההשלכות לגבי עתידו של הילד, ועל כן נמנעים לפנות לפסיכיאטר אשר לפעמים יכול להקל על מצבו של הילד באופן משמעותי.
פסיכיאטר ילדים הוא רופא מוסמך בעל התמחות בתחום בריאות הנפש של הילד. תפקידו לאבחן, לטפל ולמנוע עיכובים התפתחותיים וקשיים נפשיים והתנהגותיים שיש לילד.
חייג/י לשיחת יעוץ אישית: 03-6413483
הרקע הרפואי מאפשר לפסיכיאטר לבחון באם הקשיים הנפשיים של הילד מקורם בליקויים התפתחותיים פיזיים או בקשיים סביבתיים.
ההכשרה שיש לפסיכיאטר בתחום בריאות הנפש כוללת היחשפות למכלול הטיפולים המוצעים בתחום זה בידי אנשי המקצוע השונים.
בגיל ההתבגרות נפוצות פניות בגין הפרעות אכילה, התנהגות אלימה, טיפול בהתמכרות, פגיעה מינית, הסתגרות, דיכאון או איומים בהתאבדות.
האבחון הפסיכיאטרי נועד לתת הערכה מקיפה וכוללת המתייחסת לקשיים הנפשיים וההתנהגותיים של הילד.
בשונה מתחומי רפואה אחרים, קשיים נפשיים אינם בעלי מדד פיזיולוגי מובהק ובלעדי היכול להעיד על סוג הבעיה, כמו כן להשפעת הסביבה משקל רב בהתפתחות קשיים רגשיים.
השילוב בין הידע ברפואה, נוירולוגיה, פסיכולוגיה, הדרכות הוריות והשפעות מערכת החינוך על נפשו של הילד מאפשרת לפסיכיאטר ראייה מערכתית כוללת המסייעת באבחון וטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות של הילד.
ההכשרה הרחבה אותה עובר הפסיכיאטר מאפשרת לו לאבחן קשת רחבה של קשיים נפשיים או עיכובים התפתחותיים ולבחון אלו גורמים פיזיים או סביבתיים משפיעים על מצבו הנפשי של הילד.
התייעצות פסיכיאטרית שכיחה כאשר לילד קשיים רגשיים המקשים על תפקודו התקין. לדוגמה, כאשר יש לילד חרדה או ביטויי פחד מוגזמים, קשיי היפרדות, סירוב להגיע לבית ספר, קשיי הירדמות, הפרעות התנהגות, הסתגרות חברתית או כאבים פיזיים ללא סיבה רפואית.
מבין המטפלים בתחום בריאות הנפש היחיד בעל הכשרה רפואית הוא פסיכיאטר ועל כן יש לפנות ליעוץ באם קיים חשד לבעיות בעלות בסיס נוירולוגי כמו אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, תסמונת טורט, טיקים, וחשש לפסיכוזה.
האבחון אינו כולל התערבות רפואית פולשנית ומתבסס בד"כ על ריאיון קליני מעמיק של הילד והוריו.
ככל שהילד יותר צעיר כך גדל המשקל של הדיווח ההורי בעת האבחון, ובמקרים מסוימים האבחון יכול להיעשות באמצעות ההורים בלבד.
במהלך האבחון הפסיכיאטר בוחן את הסימפטומים הגופניים והנפשיים של הילד תוך בדיקת השפעתם על תפקודו בחיי היום יום.
נבחנת היסטוריה משפחתית של בעיות רגשיות והתפתחותיות ונבדק הקשר בין אירועי חיים, מסגרות ומעגלים חברתיים להופעת הסימפטומים.
בדיקות רפואיות כמו בדיקות דם או בדיקות הדמיה עשויים לסייע באבחון בעיה רפואית שאינה אותרה. בתהליך האבחון הפסיכיאטר משתמש בגוף ידע רחב שיש ברשותו הן על פיזיולוגית האדם והן על השפעות סביבתיות היכולות להשפיע על מצבו הרגשי של הילד.
הורים רבים סבורים כי תרופות פסיכיאטריות או אשפוז בכפיה מהווים את אמצעי הטיפול הפסיכיאטרים הבלעדיים ועל כן מסרבים להסתייע בפסיכיאטר גם כאשר ביכולתו להקל משמעותית על סבלו של הילד.
אולם בפועל אין הדבר כך. ההתמחות הפסיכיאטרית כוללת היחשפות לטיפולים פסיכולוגים וחינוכיים כגון טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים, טיפול באמצעות משחק, הדרכות הורים, הוראה מתקנת וריפוי בעיסוק.
הטיפול המומלץ יכול להיות כל טיפול מתחום בריאות הנפש, כאשר אבחון מקיף ויסודי אותו הפסיכיאטר יכול לספק חשוב ביותר לצורך התאמת הטיפול המועיל.
האבחון הנכון חשוב ביותר מאחר ובעיות נפשיות שונות יכולות להיות בעלות סימפטומים זהים. חוסר ריכוז לדוגמה יכול להיות תוצר של הפרעת קשב וריכוז או כתוצאה מדיכאון ומחרדה ולכל בעיה יש טיפול משלה.
המומחה היחידי בתחום בריאות הנפש המוסמך לתת תרופות לילדים הנו הפסיכיאטר ילדים ונוער. במידה וניתן טיפול תרופתי נקבעים מפגשים תקופתיים על מנת להתאים את המינון היעיל והנמוך ביותר שהילד יכול לקבל.
אשפוז נעשה רק במקרים שמחייבים טיפול רפואי צמוד בעיקר במרקים בהם יש סכנה כמו התנהגות בלתי צפויה, אובדנות או הפרעת אכילה קשה.
ביכולתו של הפסיכיאטר להמליץ על השמה למסגרות חינוכיות מיוחדות בתיאום עם ההורים.
החובה לסודיות רפואית חלה על כל רופא ומטפל בתחום בריאות הנפש, ומעוגנת בחוק זכויות החולה ובאתיקה של ההסתדרות הרפואית.
חשיפת מידע רפואי יכולה להיעשות רק בהסכמת המטופל או הוריו במידה והוא קטין, כאשר חשיפת מידע ללא אישור היא עבירה על החוק.
אין חשש מפני רישום בתיק הרפואי שישפיע על גיוס הילד לצבא, או חשיפת פרטים מהפגישה שידלפו למסגרות החינוכיות, שכן (אלא אם קיים סיכון) החומר הרפואי נשאר בקליניקה ויכול לצאת ממנה רק על פי בקשה או הסכמת ההורים.
לא כל המצוקות הנפשיות ניתנות לריפוי מלא, אך פעמים רבות התעלמות מקיומן גורמת להחמרתן.
כאשר הילד סובל ממצוקה נפשית הדבר החשוב ביותר הוא לסייע לו באופן מידי. לפסיכיאטר מירב הכלים לאבחן את הילד באופן מדויק ולהתאים לו טיפול שיקל על מצבו.