כאשר מדברים על אוטיזם, מתייחסים לרצף של ליקויים והתנהגויות המכונה - "הרצף או הספקטרום האוטיסטי". אז על מה באמת מדובר?
ציר הליקויים המרכזי באוטיזם - PDD הוא הציר של קשיים בתקשורת ובהתנהגות, המתבטאים בשלושה תחומים עיקריים:
1. התחום החברתי - מהווה את התחום העיקרי בלקות ומתייחס בעיקרו לחוסר היכולת להתייחס לאחר, להבין אותו ולהגיב אליו. ביטוייו: קושי בפיתוח קשרים חברתיים עם בני אותו הגיל, היעדר יחסי חברות הדדיים, היעדר הנאה מיחסים אלו וכן ממגע של הורים, ליקוי ביצירת קשר עין, התבודדות ועוד.
2. התחום המילולי - עיכוב בהתפתחות הדיבור, תקשורת מילולית לקויה, העדר יוזמה ליצירת שיחה. הדיבור הקיים הוא תבניתי עם קושי בשימוש תחבירי נכון, לרבות כינויי גוף.
3. התחום ההתנהגותי - מתבטא בעיקר בהתנהגות חזרתית המוגבלת לתחום אחד, בחירת משחקים קבועים ולא מגוונים, חזרה על טקסים ושמירה קפדנית על שגרה, המעידה על הקושי לחוות שינויים, מיעוט בתחומי עניין ועוד.
על אף שקיימים קריטריונים מובחנים לזיהוי של לקות תקשורתית בקרב ילדים, אין להסיק מקריאתם על קיומה של לקות אצל ילד מסויים. יש להתייחס אליהם כסימני אזהרה בלבד, המעידים על הצורך באבחון מקיף ומדויק על ידי איש מקצוע - בדרך כלל פסיכולוג. לשאלות נוספות, התייעצות וכן עזרה בהכוונה לאבחון המתאים, תוכלו לפנות אלינו בכל עת ונסייע לכם בשמחה. ליצירת קשר עימנו.
כאמור, הפרעה תקשורתית מסוג אוטיזם מייצגת רצף רחב של לקויות, המכונה "הספקטרום האוטיסטי" או PDD שהינו שם כולל ל"הפרעות התפתחות נרחבות" (ובאנגלית: Pervasive Developmental Disorder). על רצף זה מוכרות כמה תופעות מובחנות:
ממבט ראשון נראה, כי קשה לערוך אבחון אוטיזם לפני גיל שלוש, בו ניכרות היכולות המילוליות והחברתיות. ואכן, מגיל שלוש ואילך, אבחנת PDD הינה ברורה יותר. יחד עם זאת, ניתן לאתר בגיל מוקדם יותר סימנים לאוטיזם, ובכך לאפשר אבחון אוטיזם וטיפול מוקדמים.
הורים רבים חשים בסימנים ראשוניים ללקות דרך קשיים המופיעים בתחום התקשורת הלא מילולית, המופיעה טרם רכישת השפה. קשיים המהווים נורת אזהרה יכולים להיות: קושי ביצירת קשר עין עם ההורה, קושי במעקב אחר מבט של אדם אחר, קושי בקשב משותף, העדר הצבעה על דבר מעניין או לשם הסבת תשומת הלב של אחר, היעדר עניין, היעדר תנועה (פאסיביות יתר) ועוד.
היחידה לאבחון והערכה במרכז ד"ר טל מתמחה באבחון הספקטרום האוטיסטי באמצעות המבחנים המתקדמים ביותר כיום. יחידת האבחונים במרכז ד"ר טל הוקמה על מנת לתת מענה מקיף, רחב ומקצועי לילדים, נוער ולמבוגרים, אשר זקוקים לאבחון פסיכולוגי לסוגיו ,לרבות אבחוני אוטיזם. במרכז נערכים אבחונים אוטיזם על ידי צוות פסיכיטרים מומחים וכן על ידי פסיכולוגיות קליניות המתמחות באבחוני אוטיזם באמצעות מבחני ADOS. האבחונים שלנו תקפים בכל מוסדות החינוך, ביטוח לאומי ועוד ואנו מסייעים גם בהכוונה, ליווי והתאמת טיפול רגשי והדרכת הורים למשפחות. לחצו כאן ליצירת קשר ותיאום פגישה
במפגש הראשון נערך ראיון מקיף עם ההורים על תפקודו ומהלך התפתחותו של הילד עד אותה עת. כך, מנסה המאבחן למפות את הסימנים בגינם פנו אליו ההורים.
במפגש השני נעשית תצפית, שמטרתה לבחון את תפקודו החברתי וההתנהגותי של הילד. התצפית מורכבת מבחינת התנהגותו של הילד בסיטואציות שונות וכוללת, בין השאר, בחינת האינטרקציה של הילד עם הוריו, בחינת יכולת המשחק של הילד, בחינת רמת הדימיון של הילד ועוד. כמו כן מוערכת רמתו הקוגניטיבית של הילד, בהתאם לגילו.
בחלקו השני של המפגש עם הילד נעשית הערכה רפואית נוירולוגית לשם אבחנה מבדלת, כלומר שלילת הסברים אחרים לסימנים. חשיבותו של חלק זה הינו משמעותי ביותר, על מנת להגיע לאבחון אוטיזם נכון. קושי בשמיעה, למשל, יכול להשפיע על יכולתו של הילד לתקשר עם הסביבה ולפתח יכולות שפתיות, כך שייתכן כי הסימנים שנצפו אינם משוייכים לאוטיזם (PDD), אלא ללקות אחרת.
המפגש האחרון מוקדש לסיכום ממצאי האבחון. במפגש זה מוסברים הממצאים למשפחה, משמעותם, וכן ניתנות המלצות לטיפול. מפגש זה מחייב סבלנות רבה מצד המאבחן להתמודדות עם תגובותיהם, הלגיטימיות והטבעיות של ההורים, וכן למענה על כל שאלותיהם.
למעשה, אבחון אוטיזם יכול להידרש משתי סיבות שונות:
טיפול בהפרעות תקשורת איננו נועד או מסוגל להביא לכלל "ריפוי". יחד עם זאת, חשוב גם לדעת כי ללא טיפול, לא יחול שינוי ושיפור במצבו של הילד המאובחן כסובל מ-PDD. מטרת הטיפול היא להקל על ההתמודדות של הילד עם ההתנגשות שבין העולם הסובב אותו לבין עולמו הפנימי. על הטיפול לתת לילד כלים קוגניטיביים, התנהגותיים ורגשיים להתמודדות זו.
עבודה טיפולית עשויה להביא לשינוי ושיפור כאשר מתחילים אותה בגיל מוקדם, ולכן גם החשיבות באבחון מוקדם של PDD. סיבה נוספת לאבחון מוקדם נובעת מהעובדה שלכל ילד מתאימה שיטה אחרת, ולצערנו, לא תמיד השיטה הנכונה עבורו היא השיטה הראשונה בה נבחר. העשיה חייבת להיות עקבית, מסודרת ואינטנסיבית על מנת שתתאים לעולמו הכאוטי ממילא של הילד.
מעבר לכך, טיפול נועד לסייע להורים להכיר טוב יותר את ילדם, צרכיו, העדפותיו ובכך לשפר את איכות חייו ואיכות חייהם.
בין הטיפולים השונים הקיימים כיום נמצא: טיפולים התנהגותיים המתרכזים בשינוי דפוסי ההתנהגות של הילד על ידי חיזוק התנהגות רצויה והכחדת התנהגות לא רצויה, טיפולים רגשיים למשל שיטת גרינשפאן או שיטת TEACCT. טיפולים אלה מתרכזים באינטראקציה של הילד עם סביבתו וברכישת מיומנויות חברתיות. עם הנ"ל משולבים בד"כ גם טיפולים משלימים כמו ריפוי בעיסוק, ריפוי במים, טיפול באמצעות בע"ח ועוד.
הטיפול כאמור איננו מרוכז בילד בלבד, נהפוך הוא, חלק גדול ממנו מיועד למשפחתו של הילד בכלל והוריו בפרט. ראשית, על ההורים להיות מעורבים באופן מלא בטיפול הנעשה עם איש המקצוע ולנסות ליישם את שיטותיו בסיטואציות שונות בחייו.
באופן טבעי, טיפול במשפחה מיועד גם לסייע להורים להתמודד עם המציאות החדשה שלהם, ולאפשר להם מקום לפרוק את רגשותיהם ומצוקתם. זוהי אינה פריבילגיה אלא הכרח, על מנת שההורים יוכלו להתחזק ו"לטעון מצברים" לשם המשך טיפול בילד וקידומו. לקריאה נוספת: הדרכת הורים.