אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער

איך אפשר לדעת אם הילד שלי צריך אבחון פסיכודידקטי? מה עושים אחרי שכבר יש לנו את האבחון? האם בטוח שנקבל התאמות בבית הספר? האם האבחון הפסיכודידקטי מתאים גם לאוניברסיטה?

עם התקדמות המחקר והניסיון בתחום הלמידה והקוגניציה בקרב ילדים, החלו לעלות שאלות רבות מעין אלה על ידי הורים, הנדרשים לערוך  אבחון לילדם, או חשים שיש לילד קושי הדורש בדיקה מעמיקה.

מרכז ד"ר טל לאבחון והערכה מציע לכם לערוך אבחון פסיכודידקטי, מקצועי ואמין, אשר מתבצע על ידי פסיכולוגים מקצועיים ומיומנים. האבחון נערך במספר מפגשים, עם ההורים והילד בנפרד. בסופו ניתן דו"ח מסכם, המוכר עבור מערכת החינוך ובו ניתנות המלצות להמשך טיפול, כמו גם המלצות למתן התאמות לימודיות והתאמות להיבחנות. התקשרו בכל עת ונשמח לקבוע עבורכם פגישת היכרות עם מרין ליבמן, מנהלת התחום.

ד"ר יעל סגל, ממרכז ד"ר טל, מסבירה ומייעצת לגבי מבחנים פסיכולוגיים ופסיכודידיקטים

לקריאה נוספת בתחום לחצו:

1. אבחון דידקטי לילדים
2. אבחון דידקטי לסטונדנטים
3. אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

למידע ויעוץ ראשוני חייג 03-6413483

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון שמטרתו לברר שאלות שונות הנוגעות הן ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הילד (או המבוגר) והן לתפקוד הלימודי והרגשי.

למידע אודות אבחון פסיכודידקטי במבוגרים לחץ כאן אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

שאלות אלו יכולות להיות: האם ישנה לקות למידה, אם כן, מהי לקות הלמידה ממנה סובל הילד, האם ישנו קושי למידה אחר שאינו מוגדר כלקות של ממש, מדוע לילד קשיים לימודיים, האם קיים פער בין יכולותיו לבין ביצועיו, האם ישנו רקע רגשי לקושי שהתגלה, מהו מצבו הרגשי בכלל, מהי יכולתו האינטלקטואלית, איזה תחומים חזקים יותר אצל הילד ואיזה פחות, כיצד ניתן לחזקו בתחומים החלשים, ועוד.

אבחון פסיכודידקטי נועד לתת תמונה מלאה על מצבו של הילד, הרגשי והלימודי גם יחד, על מנת להבין לעומק את הקושי הנוכחי של הילד ולתת את המענה המתאים.

כאמור, הצורך באבחון פסיכודידקטי, עולה כאשר קיימים קשיים בלימודים. מכאן, שאבחון זה יכול להיעשות מכיתה א' ועד כיתה י"ב, וגם לאחר מכן, בלימודים גבוהים (אוניברסיטה וכדומה).

אבחון פסיכודידקטי לילדים

כאמור, אבחון פסיכודידקטי נעשה הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים, אך נפוץ יותר בילדים, כאשר רשמית ניתן לערוך אותו כבר מכיתה א' ועד כיתה יב' (לעיתים מומלץ להמתין עד כיתה ב' ולבחון את הסתגלות הילד למערכת הלימודים ורק אז לערוך את האבחנה, אנו מזמנים אתכם להתייעץ עמנו מה נכון עבור הילד שלכם).

כפי שציינו לעיל, הורים פונים לאבחון פסיכודידקטי כאשר קיימים קשיים לימודיים, ובאופן ספציפי נהוג לראות שיש כמה סיבות בגינם כדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי

1. הפרעת קשב וריכוז או קשיי למידה - ראשית האבחון יכול לתת תמונה שתאפשר להבחין האם הקושי עמו מתמודד הילד נובע מלקות למידה כלשהי או מהפרעת קשב וריכוז ובכך למקד את אופן הטיפול הנכון. שנית, במידה וישנו קושי אשר בא לידי ביטוי בתחום לימודי מסוים כמו חשבון, רכישת קריאה, הבנת הנקרא ועוד - ניתן לאבחן זאת באופן ספציפי ולהתאים שיטת למידה שתעזור לילד להתמודד עם קשייו באותו התחום

2. קושי רגשי, חברתי או התנהגותי - במקרים רבים קשיים רגשיים או חברתיים משפיעים אופן ישיר או עקיף על יכולות הלמידה של הילד ובכך לגרום בתורם למצוקה רגשית נוספת. אבחון פסיכודידקטי מסייע להבחין בין קשיי קשב או קשיי למידה לבין קשיים רגשיים המשפיעים על יכולות הלמידה וממקד את אופן ההתמודדות הנכון עבור הילד.

3. פער בין יכולות לתוצאות - או במילה אחרת תת הישגיות - הוא מצב בו הילד משקיע מאוד בלמידה ומפגין מוטיבציה ופוטנציאל לימודי אשר אינם באים לידי ביטוי בפועל והילד מתמודד עם השיגים נמוכים שאינם הולמים את מאמציו. במקרה כזה אבחון פסיכודידקטי מסייע להבין את מקור הפער ולתת לילד ולהורים כלים שיאפשרו לילד להביא לידי ביטוי את יכולותיו האמתיות.

אבחון פסיכודידקטי בדרישת בית הספר - דוגמא

לצד פניה לאבחון פסיכודידקטי בעקבות רצון ההורים או תחושת ההורים כי יש צורך לסייע לילד בקשייו, אפשרות נוספת בגינה הורים פונים לאבחון פסיכודידקטי היא בשל דרישת בית הספר. שתי דוגמאות נפוצות הינן: ועדת שילוב וועדת איפיון וזכאות

ועדת שילוב - היא ועדה של משרד החינוך, אשר דנה באפשרות להעניק סל שילוב או סל תמיכה שעתי לילדים הזקוקים לכך. המונח המוכר הינו - סל שילוב אשר יכול לכלול הוראה מתקנת או תמיכה רגשית לילדים הזכאים לכך. לצורך קבלת סל שילוב בית ספרי יש להגיש אבחון פסיכודוקטי עדכני בו ישנה המלצה למתן שעות בית ספריות כחלק מסל שילוב

ועדת השמה או ועדת איפיון וזכאות - ועדה שמטרתה לבחון איזה מסגרת חינוכית תהיה המתאימה ביותר לצרכיו של הילד. גם לועדה זו יש להגיע עם אבחון פסיכודידקטי עדכני אשר מפרט את הקשיים הרגשיים או הלימודיים של הילד, והמלצה לאופן הלימוד המתאים או המסגרת המתאימה, לרוב, מסגרת קטנה ומכילה.

דוגמאות ומקרים נוספים בהם ניתן לפנות לאבחון פסיכודידקטי

מלבד קשיים רגשיים או לימודים, ניתן לפנות לאבחון פסיכודידקטי גם כאשר רוצים לבחון אפשרות חלופית למסגרת חינוכית אשר תעשיר יותר את הילד או תהיה תואמת יותר ליכולות הקונטיביות הגבוהות שלו - לרבות מסגרות לתלמידים מחוננים ומצטיינים וכדומה. אבחון פסיכודידקטי יכול גם לסייע במקרים בהם הורים חשים כי היכולת השכלית והאינטליגנציה של הילד גבוהות אך בפועל הן אינן באות לידי ביטוי אם בשל שעמום (שעשוי לגרום לבעיות התנהגות ולהסוות לעיתים את היכולות הלימודיות) ואם בשל קשיי קשב. אבחון פסיכודידקטי פרטי יכול לעזור להורים לבחון את ה IQ של הילד והיכולות הלימודיות שלו ולתת המלצות מתאימות לבית הספר על מנת לאפשר לילד להוציא לפועל את הפוטנציאל שבו.

חלקי האבחון: פסיכולוגי ודידקטי

אבחון פסיכודידקטי יכול להתבצע על ידי פסיכולוג בלבד. אם לפסיכולוג אין הכשרה בתחום האבחון הדידקטי הוא רשאי להיעזר במאבחן דידקטי, לשם השלמת החלק הדידקטי. פסיכולוגים חינוכיים הינם בעלי הכשרה הן לביצוע אבחון דידקטי והן לביצוע אבחון פסיכולוגי.

החלק הפסיכולוגי נועד לבחון כמה תחומים: רמת המשכל של הילד (אשר מתבטא בציון IQ), הרמה והתפקוד הגרפו-מוטוריקה שלו - הווה אומר היכולת של הילד בתחומי הכתיבה, הציור והצביעה, האופן בו הוא מחזיק את כלי הכתיבה,  אופן השימוש בכלי הכתיבה, הדיוק  כמו גם בחינת התוצר (האם הכתיבה חזקה או חלשה, הכתב גדול או מותאם לשורה ועוד). כמו כן, החלק הפסיכולוגי מתייחס לרמה הרגשית של הילד ולבחינה האם ישנם קשיים רגשיים בולטים שמשפיעים על יכולות הלמידה.

החלק הדידקטי בודק בעיקר יכולות לימודיות שונות כגון יכולות קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, זיכרון (שמיעתי וחזותי), תפיסה, מוטוריקה, התמצאות במרחב ולעתים קרובות גם יכולות מתמטיות וידע בשפה האנגלית.
 

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים - מאיזה גיל מתחילים ולמי מתאים

ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי לרוב מגיל 8 כלומר החל מכיתה ב, כאשר כבר היה אמור לרכוש יכולות קריאה וכתיבה.

מתי מומלץ לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי?

• תפקוד לימודי - כאשר ישנם קשיים בקריאה, הבנת הנקרא, כתיבה וחשבון.
   
• כאשר ישנה מוטיבציה נמוכה ללמידה ויש צורך לבחון האם המוטיבציה נובעת מקושי אורגני
   
• כאשר ניכר פער בין "התוצאות הלימודיות", הווה אומר ההישגים של הילד לבין היכולות שלו.
   
• מצבים רגשיים - חשוב לקחת בחשבון כי קשיים תפקודיים במסגרת בית הספר עשויים לבטא קיומה של לקות למידה, אך עשויים גם לבטא מצב בו קשיים רגשיים הם אלה שפגעו בתפקוד הלימודי, כמו למשל חרדה מהמעבר לכיתה א', גירושי הורים, מעבר דירה ועוד.
   
• בחינת מנת המשכל- כאשר מעוניינים לבדוק האם הקשיים נובעים ממנת משכל נמוכה, המקשה על התפקוד ובמקרים מעין אלו, יהיה חשוב לבדוק באיזה אופן ניתן לסייע לילד בהמשך דרכו הלימודית.
   
• התאמה למסגרת חינוכית - כאשר מעוניינים לבחון האם הילד מתאים למסגרת חינוכית כזו או אחרת, התאמה לכיתה קטנה, התאמה לכיתת מחוננים או "הקפצה" לכיתה גבוהה יותר.
   
• התאמות לימודיות לבגרויות - בכיתות הגבוהות יותר, מיועד האבחון לבדוק האם הילד צריך התאמות לימודיות ואם כן אילו (למשל תוספת זמן, הקראת שאלון, בחינה בעל פה, התעלמות משגיאות כתיב ועוד(

גם בלימודים גבוהים - אבחון פסיכודידקטי מעל גיל 18

עבור סטודנטים, אבחון פסיכודידקטי נועד בעיקרו לבדוק האם הסטודנט זקוק להתאמות כלשהן במבחני האוניברסיטה ואם כן, האם צורך זה נובע מרקע רגשי או לימודי, ובהתאם, ניתנות המלצות לטיפול.

אם הרקע לדרישה להקלות הינו רגשי כמו חרדת מבחנים וכדומה, ימליץ הפסיכולוג על תחילה של טיפול בחרדה זו. יתרונו של אבחון פסיכודידקטי, אם כך, הינו בהיקפו - שכן אין ויכוח על כך שחרדה משפיעה על מגוון תחומים בחיים, וטיפול בה ישפיע לא רק על האספקט הלימודי, אלא על כלל האספקטים בחיי האדם.

תהליך האבחון הפסיכו-דידקטי ומשכו

אבחון פסיכודידקטי אורך כ- 6 שעות ומקובל לפצל אותו למספר מפגשים (לרוב, 3 מפגשים), בשל הקושי להתרכז זמן כה רב, בייחוד עבור ילדים ומבוגרים בעלי קשיי למידה.

לפני בדיקת יכולתו של הילד, ישנה חשיבות לאיסוף מידע ונתונים על הילד מגורמים שונים המכירים אותו ואת יכולותיו, כמו הגננת, המורה המקצועית, המחנכת וההורים. אם הילד הינו בוגר, יאסף המידע מתוך השיחה עמו.

בשלב השני, מועברים לילד או לבוגר סדרת מבחנים שמטרתם לבדוק את יכולותיו הלימודיות. כל מבחן מותאם לרמתו ולגילו של הנבדק.

האבחון הפסיכודידקטי כולל מבחנים בתחומים הבאים:

• התחום הקוגניטיבי בו מועברים מבחני אינטליגנציה - שנועדו לבדוק את הפוטנציאל האינטלקטואלי לעומת התפקוד הנוכחי.  
• התחום הדידקטי - יכולת זיכרון (שמיעתי וחזותי), תפיסה, יכולות מוטוריות, התארגנות במרחב, הבנת הנקרא, כתיבה, קריאה והבנת הנקרא ולעיתים גם יכולות מתמטיות וידיעות בשפה האנגלית.     
• התחום הרגשי - נבחנות התנהגויותיו של הילד במהלך המבחנים וכן מועברים מבחני אישיות שונים על מנת לבחון את עולמו הרגשי של הילד, כמו למשל מבחני בנדר, רורשך, תמונות ועוד.

בשלב השלישי של האבחון הפסיכודידקטי, נערכת שיחת סיכום, בה מוסברים ממצאי האבחון להורים ולילד (בהתאם לגילו), מוצגות נקודות החוזקה של הילד ולאחר מכן נקודת החולשה, ישנה התייחסות לקשיים הרגשיים ולהשפעתם על הישגיו הלימודיים של הילד ויכולותיו ולבסוף ניתנות המלצות להתאמות לימודיות והתאמות להיבחנות, במידת הצורך. בנוסף, ניתנות המלצות להמשך טיפול וחיזוק, הן במסגרת הבית ספרית והן בבית.

שלב זה הינו חשוב, ראשית על מנת להבהיר לילד מהן נקודות החוזק שלו, ושנית בכך שהמלצות האבחון מאפשרות להורים ולצוות החינוכי לסייע לילד באופנים הנכונים והמתאימים ביותר, תוך דגש על חוזקות הילד וכן התחשבות בקשייו הרגשיים, אם קיימים.

מכאן שאבחון פסיכו-דידקטי, על כל היבטיו, מאפשר התייחסות נכונה יותר למצבו של הילד - הן מהבחינה הלימודית והן מהבחינה הרגשית, והיא שתסייע להביא לשיפור המיוחל ברווחתו הנפשית של הילד.

אבחון פסיכודידקטי - אנגלית

חלק נוסף באבחון פסיכודידקטי - אשר אצלנו במרכז ד"ר טל נעשה כחלק אינטגרלי באבחון פסיכודידקטי הוא בחינת היכולות השפתיות של הילד בדגש על השפה האנגלית. לילדים רבים ישנם קשיים ברכישת שפה אך אם אתם ההורים שואלים את עצמכם האם נדרש אבחון עבור כך בדקו האם הילד שלכם מצליח לזהות אותיות? האם רכש מושגי יסוד בשפה האנגלית? האם הרמה שלו תואמת את רמת בני כיתתו? במידה והתשובות שלכם לשכל או חלק מהשאלות היא לא - החלק הבוחן את רמת הילד בשפה האנגלית יעזור לכם להבין כיצד תוכלו לעזור לו

בחלק זה נבדוק האם כללי היסוד של השפה האנגלית הופנמו אצל הילד, האם מזהה ויודע לקרוא אותיות, עד כמה אוצר המילים או רמת האנגלית שלו תואמת את בני גילו, את הכתיב באנגלית, את הבנת חוקי הדקדוק באנגלית ועוד.

דיסקלקוליה התפתחותית- קשיים לימודיים בחשבון ומתמטיקה

אבחון פסיכודידקטי מאפשר לבחון גם את היכולות החשבונאיות של הילד ולקבוע האם סובל ממה שמכונה - דיסקלקוליה התפתחותית, הווה אומר, לקות למידה בתחום החשבון והמתמטיקה.

קושי בהבנת חשבון נפוצה אצל ילדים רבים ופעמים רבות הפחד או הרתיעה מתחום זה מביאים לקשיים ולא לקות למידה ספציפית. כך גם, ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עשויים להציג פערים בתחום זה בשל חוסר שימת לב לפרטים או קשיי זיכרון. לעיתים גם קשיים בחשבון נובעים מקשיים בהבנת הנקרא אשר מקשים על היכולת להבין בעיות מילוליות.

אבחון פסיכודידקטי מתייחס לקשיים בחשבון ומאפשר לאבחן לקות למידה במתמטיקה על ידי בחינה של תחומים שונים לרבות: תפיסת כמות, יכולות ספירה, כתיבת וקריאה של מספרים, הבנת פעולות חשבון, יכולת חישוב בעל פה, זכירת לוח הכפל, שליטה בחוקיות של תהליכים חשבונאים, ידיעה והבנת מושגים מתמטיים כמו כפל, חילוק ארוך ועוד.

אלו התאמות ניתן לקבל מהאבחון

ההתאמות המתאפשרות לאחר אבחון פסיכודידקטי עשויות להיות:

• הארכת זמן
• הקראת שאלון / המבחן
• הקלדת המבחן על מחשב (ולא כתיבה בכתב יד)
• שימוש בכלי עזר כמו למשל מילונית באנגלית, מחשבון במתמטיקה, דף נוסחאות וכדומה
• הכתבת תשובות המבחן לאדם נייטרלי.
• התאמת המבחנים באופן אישי לאור הלקות הספציפית בה הילד לוקה. 
• התאמות מותאמות אישית בהתאם ללקות למידה שאובחנה ולקשיים הייחודיים של הילד
• ועוד

מהו ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לאבחון פסיכודיאגנוסטי

שני האבחונים נבדלים במטרות שלהם וכן בתתי המבחנים המרכיבים כל אבחון ואבחון. אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו אבחון שמטרתו לבחון דפוסי אישיות או הפרעות באישיות של הנבדק, לרוב, מתוך צורך של גורם טיפולי להבין יותר את דפוסי ההתנהגות והאישיות של האדם. אבחון כזה נדרש לעיתים סביב טיפול, תביעה משפטית, לשם השלמה של אבחון פסיכיאטרי, בעקבות דרישה של גורמי טיפול ציבוריים ועוד.

אבחון פסיכודידקטי לעומת זאת נועד בעיקר לבחון את יכולתיו השכליות של הנבדק לצורך בחינת האפשרויות שיעזרו לו בלימודים - בבית הספר או לימודים אקדמאיים.

תתי המבחנים המרכיבים כל אבחון שונים גם הם, והגם שקיימים תתי אבחונים זהים (למשל מבחן בנדר, רורשך, IQ ועוד) הפרשנות של כל תת מבחן נעשית בהתאם לצורך -אישיותי או לימודי.