כל מה שרציתם לדעת על אבחון פסיכודידקטי

אם האבחון הוא לקשיי למידה, אז למה ה"פסיכו"? איך אפשר לדעת אם הילד שלי צריך אותו? מה עושים אחרי שעורכים אותו? האם האבחון הפסיכודידקטי מתאים גם לאוניברסיטה?

עם התקדמות המחקר והניסיון בתחום הלמידה והקוגניציה בקרב ילדים, החלו לעלות שאלות רבות מעין אלה על ידי הורים, הנדרשים על ידי בית הספר לעשות אבחון לילדם, או חשים שיש לילד קושי הדורש בדיקה מעמיקה.

אבחון פסיכודידקטי יכול להעשות על ידי פסיכולוג בלבד, כאשר אם לפסיכולוג אין הכשרה בתחום האבחון הדידקטי הוא רשאי להעזר במאבחן דידקטי. פסיכולוגים חינוכיים הינם בעלי הכשרה הן לביצוע אבחון דידקטי והן לביצוע אבחון פסיכולוגי.

הקליניקה לטיפול רגשי ונפשי במרכז ד"ר טל, מציעה לכם לערוך אבחון פסיכודידקטי, מקצועי ואמין על ידי מרין ליבמן, פסיכולוגית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית-חינוכית. האבחון נעשה במספר מפגשים, עם ההורים והילד בנפרד. בסופו ניתן דו"ח מסכם, המוכר עבור מערכת החינוך וכן המלצות להמשך טיפול. התקשרו בכל עת ונשמח לקבוע עבורכם פגישת היכרות עם מרין.

 למידע ויעוץ ראשוני חייג/י: 1800-100-172

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון שמטרתו לברר האם לילד יש לקות למידה? מהי לקות הלמידה ממנה סובל הילד? האם יש לו קושי למידה אחר שאינו מוגדר כלקות של ממש? מדוע לילד קשיים לימודיים, האם קיים פער בין יכולותיו לבין ביצועיו? האם ישנו רקע רגשי לקושי שהתגלה? מהו מצבו הרגשי בכלל? מהי יכולתו האינטלקטואלית? איזה תחומים חזקים יותר אצל הילד ואיזה פחות? כיצד ניתן לחזקו בתחומים החלשים? ועוד.

אם כך, אבחון פסיכודידקטי נועד לתת תמונה מלאה על מצבו של הילד, הרגשי והלימודי גם יחד, על מנת להבין לעומקו את הקושי הנוכחי של הילד ולתת את המענה המתאים.

הצורך באבחון פסיכודידקטי, כאמור, עולה כאשר קיימים קשיים בלימודים. מכאן, שאבחון זה יכול להעשות מכיתה א' עד כיתה י"ב, בתוך מערכת החינוך, וגם לאחר מכן, בלימודים הגבוהים (אוניברסיטה וכדומה).

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים - מהיסודי ועד התיכון

עבור ילדים בכיתה א' בפרט, והכיתות הנמוכות בכלל, ייתכן ויעלה הצורך לערוך אבחון פסיכודידקטי כאשר ישנם קשיים בקריאה, הבנת הנקרא, כתיבה. אבחון יכול להעשות למשל, כאשר קיים חשש להשפעת גורמים חיצוניים רגשיים על תפקוד זה, כמו למשל חרדה מהמעבר לכיתה א', גירושי הורים, מעבר דירה ועוד. כמו כן, האבחון יכול להעשות כאשר מעוניינים לבדוק האם הקשיים נובעים ממנת משכל נמוכה המקשה על הלימודים, ואם כן באיזה אופן ניתן לסייע לילד. אבחון פסיכודידקטי מסייע גם כאשר מעוניינים לבחון האם הילד מתאים למסגרת חינוכית כזו או אחרת.

בכיתות הגבוהות יותר, מיועד האבחון לבחון האם הילד צריך התאמות ואם כן אילו (למשל תוספת זמן, הקראת שאלון, בחינה בעל פה, התעלמות משגיאות כתיב ועוד). 

צורך נוסף, בדומה לכיתות הנמוכות, הינו לבדוק את התאמתו של תלמיד למסגרת חינוכית מסויימת, כמו למשל צורך ללמוד בכיתה קטנה או לחילופין צורך בכיתת מחוננים או "הקפצה" לכיתה גבוהה יותר.

גם בלימודים גבוהים

עבור סטודנטים, האבחון הפסיכודידקטי נועד בעיקרו לבדוק האם הסטודנט זקוק להקלות כלשהן במבחני האוניברסיטה ואם כן, האם צורך זה נובע מרקע רגשי או לימודי, ובהתאם ניתנות המלצות לטיפול.

אם הרקע לדרישה להקלות הינו רגשי כמו חרדת מבחנים וכדומה, ימליץ הפסיכולוג על תחילה של טיפול בחרדה זו. יתרונו של אבחון פסיכו דידקטי, אם כך, הינו בהיקפו - שכן אין ויכוח עך כך שחרדה משפיעה על מגוון תחומים בחיים, וטיפול בה ישפיע לא רק על האספקט הלימודי, אלא על כלל האספקטים בחיי האדם.

מהלכו של האבחון הפסיכודידקטי

אבחון פסיכודידקטי אורך כ- 6 שעות, ומקובל לפצל אותו למספר מפגשים בשל הקושי להתרכז זמן כה רב, בייחוד עבור ילדים ומבוגרים בעלי קשיי למידה.

לפני בדיקת יכולתו של הילד ישנה חשיבות לאיסוף מידע וממצאים על הילד מגורמים שונים המכירים אותו ואת יכולותיו כמו הגננת, המורה המקצועית, המחנכת וההורים. אם הילד הינו בוגר, יאסף המידע מתוך השיחה עמו.

בשלב השני, מועברים לילד או לבוגר סדרת מבחנים שמטרתם לבדוק את יכולותיו הלימודיות. כל מבחן מותאם לרמתו ולגילו של הנבדק. האבחון הפסיכודידקטי כולל מבחנים בתחומים הבאים:
 

•  התחום הקוגניטיבי בו מועברים מבחני אינטליגנציה - שנועדו לבדוק את הפוטנציאל האינטלקטואלי לעומת התפקוד הנוכחי.
   
• התחום הדידקטי - יכולת זיכרון (שמיעתי וחזותי), תפיסה, הבנת הנקרא, כתיבה, קריאה והבנת הנקרא ולעיתים גם יכולות מתמטיות וידיעות בשפה האנגלית. כמו כן ישנם מצבים בהם בוחנים את היכולת המוטורית של הילד, על מנת לקבל תמונה על יכולותיו להבין ולהתארגן במרחב.  
   
• התחום הרגשי - נבחנות התנהגויותיו של הילד במהלך המבחנים וכן מועברים מבחני אישיות שונים על מנת לבחון את עולמו הרגשי של הילד.

בשלב השלישי של האבחון הפסיכודידקטי, נעשית שיחת סיכום, בה מוסברים ממצאי האבחון להורים ולילד (בהתאם לגילו), מוצגות נקודות החוזקה של הילד ולאחר מכן נקודת החולשה, ישנה התייחסות לקשיים הרגשיים ולהשפעתם על הישגיו הלימודיים של הילד ויכולתיו, ולבסוף ניתנות המלצות להקלות אם עולה הצורך וכן להמשך טיפול וחיזוק הן במסגרת הבית ספרית והן בבית. 

שלב זה הינו החשוב והמשמעותי ביותר, ראשית על מנת להבהיר לילד מהן נקודות החוזק שלו, ושנית בכך שהמלצות האבחון מאפשרות להורים ולצוות החינוכי לסייע לילד באופנים הנכונים והמתאימים ביותר, תוך דגש על חוזקות הילד וכן התחשבות בקשייו הרגשיים, אם קיימים.

מכאן שאבחון פסיכודידקטי, על כל היבטיו, מאפשר את ההתייחסות הנכונה ביותר למצבו של הילד - הן מהבחינה הלימודית והן מהבחינה הרגשית, והיא שמבטיחה את השיפור המיוחל ואת רווחתו הנפשית של הילד.