אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער

עורך: מרין ליבמן - פסיכולוגית קלינית

איך אפשר לדעת אם הילד שלי צריך אבחון פסיכודידקטי? מה עושים אחרי שכבר יש לנו את האבחון? האם בטוח שנקבל התאמות בבית הספר? האם האבחון הפסיכודידקטי מתאים גם לאוניברסיטה?

עם התקדמות המחקר והניסיון בתחום הלמידה והקוגניציה בקרב ילדים, החלו לעלות שאלות רבות מעין אלה על ידי הורים, הנדרשים לערוך אבחון לילדם, או חשים שיש לילד קושי הדורש בדיקה מעמיקה.

מרכז ד"ר טל לאבחון והערכה מציע לכם לערוך אבחון פסיכודידקטי, מקצועי ואמין, אשר מתבצע על ידי פסיכולוגים מקצועיים ומיומנים. האבחון נערך במספר מפגשים, עם ההורים והילד בנפרד. בסופו ניתן דו"ח מסכם, המוכר עבור מערכת החינוך ובו ניתנות המלצות להמשך טיפול, כמו גם המלצות למתן התאמות לימודיות והתאמות להיבחנות. התקשרו בכל עת ונשמח לקבוע עבורכם פגישת היכרות עם מרין ליבמן, מנהלת התחום.

ד"ר יעל סגל, ממרכז ד"ר טל, מסבירה ומייעצת לגבי מבחנים פסיכולוגיים ופסיכודידיקטים

אבחונים פסיכודידקטים אותם אנו מבצעים:

למידע ויעוץ ראשוני חייג 03-6413483

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון שמטרתו לברר שאלות שונות הנוגעות הן ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הילד (או המבוגר) והן לתפקוד הלימודי והרגשי.

למידע אודות אבחון פסיכודידקטי במבוגרים לחץ כאן אבחון פסיכודידקטי למבוגרים

שאלות אלו יכולות להיות: האם ישנה לקות למידה, אם כן, מהי לקות הלמידה ממנה סובל הילד, האם ישנו קושי למידה אחר שאינו מוגדר כלקות של ממש, מדוע לילד קשיים לימודיים, האם קיים פער בין יכולותיו לבין ביצועיו, האם ישנו רקע רגשי לקושי שהתגלה, מהו מצבו הרגשי בכלל, מהי יכולתו האינטלקטואלית, איזה תחומים חזקים יותר אצל הילד ואיזה פחות, כיצד ניתן לחזקו בתחומים החלשים, ועוד.

אבחון פסיכודידקטי נועד לתת תמונה מלאה על מצבו של הילד, הרגשי והלימודי גם יחד, על מנת להבין לעומק את הקושי הנוכחי של הילד ולתת את המענה המתאים.

כאמור, הצורך באבחון פסיכודידקטי, עולה כאשר קיימים קשיים בלימודים. מכאן, שאבחון זה יכול להיעשות מכיתה א' ועד כיתה י"ב, וגם לאחר מכן, בלימודים גבוהים (אוניברסיטה וכדומה).

חלקי האבחון: פסיכולוגי ודידקטי

אבחון פסיכודידקטי יכול להתבצע על ידי פסיכולוג בלבד. אם לפסיכולוג אין הכשרה בתחום האבחון הדידקטי הוא רשאי להיעזר במאבחן דידקטי, לשם השלמת החלק הדידקטי. פסיכולוגים חינוכיים הינם בעלי הכשרה הן לביצוע אבחון דידקטי והן לביצוע אבחון פסיכולוגי.

החלק הפסיכולוגי נועד לבחון כמה תחומים: רמת המשכל של הילד (אשר מתבטא בציון IQ), הרמה והתפקוד הגרפו-מוטוריקה שלו - הווה אומר היכולת של הילד בתחומי הכתיבה, הציור והצביעה, האופן בו הוא מחזיק את כלי הכתיבה, אופן השימוש בכלי הכתיבה, הדיוק כמו גם בחינת התוצר (האם הכתיבה חזקה או חלשה, הכתב גדול או מותאם לשורה ועוד). כמו כן, החלק הפסיכולוגי מתייחס לרמה הרגשית של הילד ולבחינה האם ישנם קשיים רגשיים בולטים שמשפיעים על יכולות הלמידה.

החלק הדידקטי בודק בעיקר יכולות לימודיות שונות כגון יכולות קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, זיכרון (שמיעתי וחזותי), תפיסה, מוטוריקה, התמצאות במרחב ולעתים קרובות גם יכולות מתמטיות וידע בשפה האנגלית.

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים - מאיזה גיל מתחילים ולמי מתאים

ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי לרוב מגיל 8 כלומר החל מכיתה ב, כאשר כבר היה אמור לרכוש יכולות קריאה וכתיבה.

מתי מומלץ לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי?

תפקוד לימודי - כאשר ישנם קשיים בקריאה, הבנת הנקרא, כתיבה וחשבון.
כאשר ישנה מוטיבציה נמוכה ללמידה ויש צורך לבחון האם המוטיבציה נובעת מקושי אורגני
כאשר ניכר פער בין "התוצאות הלימודיות", הווה אומר ההישגים של הילד לבין היכולות שלו.
מצבים רגשיים - חשוב לקחת בחשבון כי קשיים תפקודיים במסגרת בית הספר עשויים לבטא קיומה של לקות למידה, אך עשויים גם לבטא מצב בו קשיים רגשיים הם אלה שפגעו בתפקוד הלימודי, כמו למשל חרדה מהמעבר לכיתה א', גירושי הורים, מעבר דירה ועוד.
בחינת מנת המשכל- כאשר מעוניינים לבדוק האם הקשיים נובעים ממנת משכל נמוכה, המקשה על התפקוד ובמקרים מעין אלו, יהיה חשוב לבדוק באיזה אופן ניתן לסייע לילד בהמשך דרכו הלימודית.
התאמה למסגרת חינוכית - כאשר מעוניינים לבחון האם הילד מתאים למסגרת חינוכית כזו או אחרת, התאמה לכיתה קטנה, התאמה לכיתת מחוננים או "הקפצה" לכיתה גבוהה יותר.
התאמות לימודיות לבגרויות - בכיתות הגבוהות יותר, מיועד האבחון לבדוק האם הילד צריך התאמות לימודיות ואם כן אילו (למשל תוספת זמן, הקראת שאלון, בחינה בעל פה, התעלמות משגיאות כתיב ועוד(

גם בלימודים גבוהים - אבחון פסיכודידקטי מעל גיל 18

עבור סטודנטים, אבחון פסיכודידקטי נועד בעיקרו לבדוק האם הסטודנט זקוק להתאמות כלשהן במבחני האוניברסיטה ואם כן, האם צורך זה נובע מרקע רגשי או לימודי, ובהתאם, ניתנות המלצות לטיפול.

אם הרקע לדרישה להקלות הינו רגשי כמו חרדת מבחנים וכדומה, ימליץ הפסיכולוג על תחילה של טיפול בחרדה זו. יתרונו של אבחון פסיכודידקטי, אם כך, הינו בהיקפו - שכן אין ויכוח על כך שחרדה משפיעה על מגוון תחומים בחיים, וטיפול בה ישפיע לא רק על האספקט הלימודי, אלא על כלל האספקטים בחיי האדם.

תהליך האבחון הפסיכו-דידקטי ומשכו

אבחון פסיכודידקטי אורך כ- 6 שעות ומקובל לפצל אותו למספר מפגשים (לרוב, 3 מפגשים), בשל הקושי להתרכז זמן כה רב, בייחוד עבור ילדים ומבוגרים בעלי קשיי למידה.

לפני בדיקת יכולתו של הילד, ישנה חשיבות לאיסוף מידע ונתונים על הילד מגורמים שונים המכירים אותו ואת יכולותיו, כמו הגננת, המורה המקצועית, המחנכת וההורים. אם הילד הינו בוגר, יאסף המידע מתוך השיחה עמו.

בשלב השני, מועברים לילד או לבוגר סדרת מבחנים שמטרתם לבדוק את יכולותיו הלימודיות. כל מבחן מותאם לרמתו ולגילו של הנבדק.

האבחון הפסיכודידקטי כולל מבחנים בתחומים הבאים:

התחום הקוגניטיבי בו מועברים מבחני אינטליגנציה - שנועדו לבדוק את הפוטנציאל האינטלקטואלי לעומת התפקוד הנוכחי.
התחום הדידקטי - יכולת זיכרון (שמיעתי וחזותי), תפיסה, יכולות מוטוריות, התארגנות במרחב, הבנת הנקרא, כתיבה, קריאה והבנת הנקרא ולעיתים גם יכולות מתמטיות וידיעות בשפה האנגלית.
התחום הרגשי - נבחנות התנהגויותיו של הילד במהלך המבחנים וכן מועברים מבחני אישיות שונים על מנת לבחון את עולמו הרגשי של הילד, כמו למשל מבחני בנדר, רורשך, תמונות ועוד.

בשלב השלישי של האבחון הפסיכודידקטי, נערכת שיחת סיכום, בה מוסברים ממצאי האבחון להורים ולילד (בהתאם לגילו), מוצגות נקודות החוזקה של הילד ולאחר מכן נקודת החולשה, ישנה התייחסות לקשיים הרגשיים ולהשפעתם על הישגיו הלימודיים של הילד ויכולותיו ולבסוף ניתנות המלצות להתאמות לימודיות והתאמות להיבחנות, במידת הצורך. בנוסף, ניתנות המלצות להמשך טיפול וחיזוק, הן במסגרת הבית ספרית והן בבית.

שלב זה הינו חשוב, ראשית על מנת להבהיר לילד מהן נקודות החוזק שלו, ושנית בכך שהמלצות האבחון מאפשרות להורים ולצוות החינוכי לסייע לילד באופנים הנכונים והמתאימים ביותר, תוך דגש על חוזקות הילד וכן התחשבות בקשייו הרגשיים, אם קיימים.

מכאן שאבחון פסיכו-דידקטי, על כל היבטיו, מאפשר התייחסות נכונה יותר למצבו של הילד - הן מהבחינה הלימודית והן מהבחינה הרגשית, והיא שתסייע להביא לשיפור המיוחל ברווחתו הנפשית של הילד.

אלו התאמות ניתן לקבל מהאבחון

ההתאמות המתאפשרות לאחר אבחון פסיכודידקטי עשויות להיות:

הארכת זמן
הקראת שאלון / המבחן
הקלדת המבחן על מחשב (ולא כתיבה בכתב יד)
שימוש בכלי עזר כמו למשל מילונית באנגלית, מחשבון במתמטיקה, דף נוסחאות וכדומה
הכתבת תשובות המבחן לאדם נייטרלי.
התאמת המבחנים באופן אישי לאור הלקות הספציפית בה הילד לוקה.
התאמות מותאמות אישית בהתאם ללקות למידה שאובחנה ולקשיים הייחודיים של הילד
ועוד

מהו ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לאבחון פסיכודיאגנוסטי

שני האבחונים נבדלים במטרות שלהם וכן בתתי המבחנים המרכיבים כל אבחון ואבחון. אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו אבחון שמטרתו לבחון דפוסי אישיות או הפרעות באישיות של הנבדק, לרוב, מתוך צורך של גורם טיפולי להבין יותר את דפוסי ההתנהגות והאישיות של האדם. אבחון כזה נדרש לעיתים סביב טיפול, תביעה משפטית, לשם השלמה של אבחון פסיכיאטרי, בעקבות דרישה של גורמי טיפול ציבוריים ועוד.

אבחון פסיכודידקטי לעומת זאת נועד בעיקר לבחון את יכולתיו השכליות של הנבדק לצורך בחינת האפשרויות שיעזרו לו בלימודים - בבית הספר או לימודים אקדמאיים.

תתי המבחנים המרכיבים כל אבחון שונים גם הם, והגם שקיימים תתי אבחונים זהים (למשל מבחן בנדר, רורשך, IQ ועוד) הפרשנות של כל תת מבחן נעשית בהתאם לצורך -אישיותי או לימודי.