אפשר להצליח ולהגיע להישגים גבוהים למרות וגם אם קיימים קשיים. בקליניקה שלנו אנשי מקצוע העורכים מגוון רחב של אבחונים, אשר מאפשרים לבחון לעומק את יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של האדם, כוללים המלצות טיפוליות והתאמות לימודיות נדרשות. לכל אחד הזכות ללמוד ולהצליח ואנו נשמח לעזור לכם למצוא את הדרך הטובה לעשות זאת.
אבחון פסיכולוגי – סוגי אבחונים פסיכולוגיים לילדים ומבוגרים במרכז ד”ר טל
המורה טוענת שהילד מתקשה להתרכז? שיש לו קשיים בלמידה ובהתארגנות? אתם רוצים לעזור אבל לא יודעים איפה מתחילים? כולם מדברים על אינטליגנציה, אבל איך באמת בודקים IQ?
תמיד רצית לדעת עוד על האישיות שלך, להכיר את עצמך יותר ופשוט לא ידעת איך?
מפתיע, אבל על שאלות אלו ועוד יכול לענות אבחון פסיכולוגי. רבים שמעו את המושג, אך לא באמת יודעים את היקף הידע שניתן להשיג אודות הילד והמבוגר באמצעות אבחון פסיכולוגי.
ישנם מספר סוגים של אבחונים וננסה למנות כאן את העיקריים שבהם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי ישנם צרכים שונים שיכולים לקבל מענה על ידי אבחון פסיכולוגי ואינם נמנים כאן. לכן, אם יש לך שאלה האם עבור צורך מסויים אכן מתאים אבחון פסיכולוגי, נשמח לענות באופן פרטני בהתאם למקרה ובהתאמה לצרכיך
קצת על אבחון פסיכולוגי – מה זה אומר?
מטרתו של אבחון פסיכולוגי הינה לקבל תמונה מקיפה על אישיותו של האדם ולברר את הסיבות למצוקתו הנוכחית, אם קיימת. למעשה, מטרתו של האבחון היא להוות את הצעד הראשון לקראת מציאת פתרון לקושי אותו חווה האדם, בבחינת “מודעות לבעיה הינה חצי הדרך לפתרון”.
לעתים נדרשת הערכה פסיכולוגית מגופים חיצוניים, כמו למשל עבור עבודה חדשה, דרישה מבית משפט, לשם הליכי גיוס לצה”ל וכדומה. אז המוקד אינו בהכרח מצוקתו של האדם, אלא בחינת היבטים מסויימים באישיותו.
ד”ר אילן אל מסביר אודות אבחונים פסיכולוגיים מהם ומתי עורכים אותם
סוגי אבחון פסיכולוגי
אבחון פסיכולוגי התפתחותי
למי מיועד: מיועד לתינוקות ולילדים בגיל הרך (עד גיל שש לערך). מטרתו לאבחן קשיים בתחומים הבאים: מוטורי, רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי ושפתי.
מטרת האבחון היא לבדוק האם התפתחותו של הילד תקינה ותואמת את גילו. כך למשל עולה צורך באבחון התפתחותי כאשר הם ילדים מתקשים לתפקד במסגרת הגנית, באופן התואם את גילם (מתקשים לגזור כבני גילם, מתקשים לשבת במפגש, מתקשים לשתף פעולה עם משימות ועוד). חשוב לתת על כך את הדעת ובהתייעצות עם הגננת, מומלץ לשקול אפשרות לאבחון.
כאשר ישנו פער בין יכולותיו של הפעוט או הילד בתחומים שונים, מומלץ לערוך לו אבחון, על מנת לבדוק האם הוא זקוק לסיוע או חיזוק כלשהו ולעתים נדרש אבחון כזה
לילדים בגן חובה, לצורך בדיקת בשלותם לכיתה א’. חשוב לדעת כי אבחון וטיפול מוקדם בקושי עשוי לסייע לילד להתגבר עליו במהרה, לצמצם פערים ולחזור למסלול תפקודי תקין, תואם גיל ונורמות התפתחותיות.
האבחון כולל בדיקת הצלחתו של הפעוט או הילד במשימות הבודקות יכולות קוגניטיביות, רגשיות, מוטוריות וחברתיות. האבחון נעשה באופן חווייתי, כשהילד משחק, מצייר, מדבר עם הפסיכולוג ועוד, כך שאינו אמור לחוש איום או חשש. משימות אלו נועדו לבדוק, בין היתר, ממדים של יכולת איפוק, הסתגלות לשינויים, חשיבה מסתעפת ועוד. אבחון זה מתבצע ע”י פסיכולוג/ית קליני/ת, פסיכולוג/ית חינוכי/ת או פסיכולוג/ית התפתחותי/ת.
למי מיועד: לעתים אבחון מסוג זה נדרש ע”י גורמים רשמיים כמו משרד הרווחה, צה”ל, בתי משפט, ביטוח לאומי וכד’ ולעתים מתבצע ביוזמת הנבדק, מתוך רצונו להכיר את עצמו וללמוד על עצמו לעומק או לאור שאלה קלינית שמתעוררת תוך כדי תהליך של טיפול.
אבחון פסיכו-דיאגנוסטי נועד להעריך את מכלול האישיות של האדם, תוך ניסיון להבין באופן מעמיק את יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות. האבחון כולל ראיון אישי, בו מתקבל רקע התפתחותי/משפחתי של הנבדק, הערכת תפקוד אינטלקטואלי וקביעת מנת משכל (ציון IQ) וכן כולל מבחנים אישיותיים אשר נועדו לבדוק את תפקודו הרגשי באופן המעמיק ביותר הקיים כיום בתחום.
בתחום האינטלקטואלי נבחנים פרמטרים כגון זיכרון, יכולת חשיבה לוגית, ידע כללי, יכולת תיאורטית להבנה חברתית, תפיסה וארגון מרחבי, יכולת קשב וריכוז ועוד. בתחום הרגשי מוערכים כוחות וקשיים רגשיים כגון נטייה לחרדה, לדיכאון, לתוקפנות, קשיים ביחסים בין-אישיים ,
דימוי עצמיו
דימוי גוף ועוד.
בסיום האבחון הנבדק מקבל דו”ח מפורט, בכתב ובמפגש אישי, אשר מפרט את הממצאים הנוגעים לאישיותו ותפקודו, כולל המלצות טיפוליות, במידת הצורך.
ניתן לערוך אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לילדים ולמבוגרים, לצורך הערכה מקיפה של התפקוד האישיותי והרגשי.
אבחון זה מתבצע ע”י פסיכולוג/ית קליני/ת.
למי מיועד: אבחון מסוג זה מיועד לילדים ולמתבגרים ומורכב משני חלקים: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. מטרת האבחון לזהות לקויות למידה כמו דיסלקציה, דיסגרפיה ועוד.
החלק הפסיכולוגי בוחן יכולות אינטלקטואליות (רמת IQ) וכן היבטים רגשיים אשר ייתכן ומשפיעים על הלמידה, כמו למשל דימוי עצמי נמוך, קשיים חברתיים, נטייה להתבודדות, הסתגרות ועוד. קשיים רגשיים פעמים רבות מטרידים את הילד באופן שפוגם ביכולתו להיות פנוי ללמידה.
החלק הדידקטי בוחן את תפקודי השפה, הקריאה, הכתיבה ואת יכולת הלמידה, תפקודים כמו זיכרון, קשב וריכוז, יכולת ויזו-מוטורית ויכולות חשיבה.
האבחון המלא והמקיף עוזר להבין טוב יותר את קשיי הלמידה של הילד ולאתר את מקורם: האם מלקות אובייקטיבית מולדת (כגון לקות למידה), האם מאינטליגנציה נמוכה (למשל במקרים של פיגור שכלי או אינטליגנציה גבולית) או שמא כתוצאה מקשיים רגשיים (כמו
חרדה)
ממצאי האבחון מועברים להורים ולילד באמצעות שיחת משוב ובה מפרטים את האבחנה וההתרשמות. בנוסף, ניתן כמובן דו”ח מפורט אשר כולל המלצות לטיפול והמלצות להתאמות לימודיות במידת הצורך.
אבחון זה מתבצע ע”י פסיכולוג/ית חינוכי/ת או פסיכולוג/ית קליני/ת.
אבחון פסיכולוגי, משלים לאבחון דידקטי
למי מיועד: לעתים תלמידים עוברים אבחון דידקטי ונמצאים זכאים להתאמות לימודיות והתאמות להיבחנות (כמו תוספת זמן בבחינה, הקראת שאלות ועוד), אולם על מנת לקבל התאמות נרחבות יותר (כמו בחינות בע”פ או מבחנים מותאמים) הם זקוקים גם לאבחון פסיכולוגי, שישלים את האבחון הדידקטי, על פי דרישת משרד החינוך. אבחון זה יכול להיערך גם עבור הגשת בקשה להתאמות במבחנים לקראת גיוס לצה”ל.
במקרים מעין אלו, מועבר לנבדק רק החלק הפסיכולוגי של האבחון, הכולל מבחן אינטליגנציה (רמת IQ) ומבחני אישיות שונים, הבודקים את הפן הרגשי. בסיכום האבחון מקבלים ההורים והילד סיכום והמלצות להמשך, כולל המלצות להתאמות בהיבחנות, במידת הצורך.
אבחון זה מתבצע ע”י פסיכולוג/ית חינוכי/ת או פסיכולוג/ית קליני/ת.
למי מיועד: כאמור, אבחון IQ יכול להיכלל כחלק מסוללת המבחנים של אבחון פסיכו-דידקטי או אבחון פסיכו-דיאגנוסטי, או להיבחן בנפרד.
זהו אבחון הבודק את התפקוד האינטלקטואלי של הנבדק ע”י בחינת כישורים שונים של יכולת אינטלקטואלית כמו: ידע כללי, הבנת סיטואציות יומיומיות, הבנת יחסי סיבה ותוצאה, יכולת קשב וריכוז, זיכרון, ידע בחשבון, יכולת הבחנה בפרטים, יכולת הפרדה בין עיקר וטפל, תפיסה וארגון חזותיים ועוד.
המבחן מתחלק לשתי מערכות, מערכת מילולית (הבנויה על שאלות ותשובות בע”פ) ומערכת ביצועית (הבנויה על משימות כמו סידור קוביות ועוד). בסיום האבחון הנבדק מקבל סיכום, בכתב ובע”פ, הכולל פירוט בנוגע לרמת תפקודו האינטלקטואלי הכללי, ציון IQ ופירוט ממה מורכב ציון זה, עם הסבר לגבי נקודות החוזק והחולשה שלו.
ניתן לבצע אבחון זה בכל גיל, כאשר ישנם מבחנים נפרדים לילדים עד גיל 6, לגילאי 6-16 ולגילאי 17 ומעלה.
אבחון זה מתבצע ע”י פסיכולוג/ית קליני/ת או ע”י פסיכולוג/ית חינוכי/ת.
אבחון פסיכולוגי לקראת עבודה
האבחון כולל ראיון מקיף של הפסיכיאטר עם הפונה ומטרתו להעריך את מצבו הנפשי הנוכחי של המטופל וכן גורמים אחרים בחייו ואישיותו העלולים להשפיע על מצבו זה. כמו כן, הכשרתו של הפסיכיאטר כרופא מסייעת לו להבחין האם ישנם גורמים גופניים העלולים להשפיע על מצבו הנפשי של הפונה. אבחנה זו חשובה על מנת להעניק את הטיפול הנכון לפונה. בשל כך, לעתים מתבקש הפונה לערוך בדיקות גופניות שונות, כמו בדיקות דם, על מנת לבצע את האבחון באופן המקיף ביותר ולשלול הסברים אחרים.
סיבה נוספת לפניה לאבחון פסיכיאטרי היא לשם הערכה תרופתית מחודשת במקרה שטיפול פסיכיאטרי שניתן בעבר אינו יעיל עוד. כאמור, ייתכן והסיבה נעוצה בכך שהאבחון הראשוני היה שגוי ונדרש טיפול רפואי אחר.
בהימצא ואכן המצוקה של הפונה נובעת מקושי נפשי או רגשי, משתמש הפסיכיאטר במדריך הדיאגנוסטי האמריקאי (DSM) על מנת להגדיר באופן מדוייק עד כמה שניתן את הקושי הנפשי ואת מקורו. הגדרה זו מסייעת לפסיכיאטר גם בקביעת הטיפול המתאים ביותר.
נועד לבחון את מוכנותו של בני גן חובה לעלות לכיתה א. האבחון כולל התייחסות פסיכולוגית בכמה מישורים: ההיבט הפיזיולוגי, הווה אומר, היכולת של הילד בתחום המוטוריקה הגסה והעדינה, ההיבט הקוגניטיבי- השכלי, ההיבט החברתי הן בהקשר ליכולת של הילד ליצור קשרים חברתיים, והן ביכולת שלו לקבל סמכות ונורמות חברתיות מקובלות. כמו כן, נבחן גם ההיבט הרגשי, כלומר היכולת של הילד להתמודד עם שינויים, להתאים את עצמו לסביבה, להפגין איפוק, להתמודד עם תסכולים וכעסים ועוד. לרוב, אבחון בשלות מתבצע לילדים שגילם צעיר ועתידים לעלות לכיתה א כילידי סוף השנתון או בקרב ילדים שהתפתחותם הרגשית איטית יותר ועולה השאלה האם כדאי להשאירם שנה נוספת בגן להבשלה רגשית שתסייע להם לעלות לכיתה א’ מוכנים יותר.
נועד לקבוע האם הנבדק מאובחן על מה שמכונה “הספקטרום האוטיסטי”, אשר מתאר רצף של קשיים הקשורים בתחום התקשורתי, חברתי, והבא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות מצומצמים ונוקשים. אבחון אוטיזם מורכב לרוב מהתייחסות רפואית הנבחנת על ידי פסיכיאטר מומחה וכן מהתייחסות פסיכולוגית הנבחנת על ידי פסיכולוג המומחה באוטיזם. לקריאה נוספת לחצו כאן
מתי פונים לאבחון פסיכולוגי
אבחון פסיכולוגי, כפי שתואר לעיל הוא שם כולל למגוון רחב של סוגי אבחונים, אשר מטרתם לבחון את מצבו הרגשי של האדם או הילד, לבחון דפוסי התנהגות, לרבות דפוסי אישיות.
הסיבה הנפוצה ביותר לאבחון פסיכולוגי היא
בהקשר הלימודי – כך, בקרב ילדים נהוג לפנות לאבחון פסיכולוגי כאשר עולים קשיים רגשיים או לימודיים בגן או בבית הספר, אשר יש לבחון האם הינם נובעים מקושי רגשי או קושי קוגנטיבי. אבחון פסיכולוגי מסייע לבחון את מצבו הרגשי הנוכחי של הילד והאם הינו משפיע על היכולות שלו בהקשר הלימודי, האם למשל הילד סובל מדימוי עצמי נמוך המשפיע על יכולתו הלימודית.
בהקשר הטיפולי – מופנים לאבחון פסיכולוגי כאשר עולה הצורך בבחינת מצבו הרגשי הנוכחי של הילד או המבוגר לאור אירוע שחווה, לרוב טראומטי או כאשר יש צורך במידע נוסף על מנת לקבוע תוכנית טיפולית מותאמת אישית.
בהקשר המשפטי – עולה לא פעם הצורך באבחון פסיכולוגי, בין אם להורים וילדיהם כחלק מתהליך של מסוגלות הורית או כחלק מתביעה משפטית אחרת.
אבחון פסיכולוגי מתחת לגיל 6 נעשה בהקשר התפתחותי כאשר עולים קשיים ברכישת אבני ההתפתחות הנדרשות בגיל הרך.
כך למשל מפנים לאבחון פסיכולוגי במקרים הבאים:
- כצורך להשלמה של אבחון דידקטי לבחינת מצבו הרגשי של הילד
- קשיי קשב וריכוז
- בעיות התנהגות
- קשיים רגשיים שמשפיעים על התפקוד הלימודי לרבות:
- קשיים חברתיים,
- דימוי עצמי נמוך
- חרדות
- מצב רוח ירוד ועוד
- הערכת מצבו הרגשי של הילד או המבוגר לאור אירוע טראומטי, למשל פגיעה מינית
- הערכת מצב רגשי בעקבות אמירות או כוונות אובדניות
- קשים בוויסות רגשי
- התאמה של מסגרת חינוכית חדשה לילד
- הדלגה לכיתה גבוהה יותר
- בחינת מוכנות לכיתה א – כחלק מאבחון בשלות.