אגרנות כפייתית - מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית
  חיפוש סגירה 03-6413483



אנחנו כאן בשבילך

השאר/י פרטייך ונחזור אליך בהקדם
קבע פגישה


אגרנות כפייתית

   27/08/2020 09:22

”חבל לזרוק“…“אולי זה ישמש אותי בעתיד“…..“החפץ הזה מזכיר לי את הילדות“…

כל אחד לפעמים מתקשה לזרוק חפצים, בין אם הוא נקשר אליהם סנטימנטלית, או סבור שיזדקק להם בעתיד.

לפעמים הקושי להיפטר מחפצים הופך לבלתי נשלט. הבית הופך להיות מחסן של חפצים חסרי ערך, לפעמים מתעוררת מצוקה כאשר מנסים להפטר מהם, ואפילו מראה הבית גורם לבושה ואשמה.

מצב זה יכול להיות אגרנות כפייתית. מדובר בהפרעה פסיכיאטרית הגורמת למצוקה רבה, ולפעמים מהווה גם סכנה ממשית לסובלים ממנה.

 

מהי אגרנות כפייתית?

לאגרנות כפייתית מספר מאפיינים בולטים:

  • ישנו קושי מתמשך להיפטר מחפצים ללא קשר לערכם.
  • הקושי נובע מצורך לשמור את החפצים וממצוקה הנגרמת ממסירה או זריקה של החפצים.
  • קיימת הצטברות חפצים בחלל המגורים המגביל את השימוש בו.
  • האגרנות גורמת למצוקה ופגיעה בתפקוד בתחומי חיים משמעותיים (משפחתי, תעסוקתי, חברתי)
  • להפרעה יכולה להתלוות נטייה לרכישה מרובה של פריטים שאין בהם שימוש.

 

למידע וייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483

 

באבחון ההפרעה מתייחסים לרמת התובנה למצב. נהוג להבדיל בין אדם הסובל מההפרעה, יש לו תובנה למצבו ומבין שהתנהגותו גורמת לקשיים, לבין אדם עם תובנה נמוכה שלא רואה באגירת החפצים בעיה לעצמו או לסביבה.

 

מתי שמירת חפצים נחשבת להפרעה?

אגרנות כפייתית כמו מרבית ההפרעות הפסיכיאטריות נמצאת בקו רצף עם תכונות שנהוג לראות כמקובלות. כמעט כל אחד נוטה להיקשר לפריטים מסויימים ומתקשה לזרוק אותם, אפילו כשהוא יודע שאין להם כל ערך או ששמירתם כרוכה בקונפליקט עם בני הבית.

אגרנות כפייתית נבדלת במספר דברים. בהפרעה בדרך כלל קיים מרכיב בלתי נשלט, כפייתי. החרדה הנגרמת מזריקת החפצים גבוהה והפגיעה התפקודית והמצוקה יותר משמעותיות.  ככל שהאגרנות יותר חמורה אכסון החפצים יבוא יותר על חשבון פונקציות מחייה, אגרן כפייתי לדוגמה יוותר על שימוש שולחנות הבית לטובת שמירת החפצים, וגם יעדיף לחיות בלכלוך ודחיסות לטובת האגרנות.

 

בין אגרנות לאספנות

אגרנות כפייתית שונה מאספנות.

באספנות מרגישים מידה של הנאה וגאווה סביב האיסוף המהווה סוג של תחביב. האוספים בדרך כלל מאוחסנים באופן מאורגן ויש סיפוק ברכישת פרטי אספנות חדשים.

לאגרנות כפייתית נלווית בושה וקיימת הסתרה של התופעה. אין הנאה באיסוף החפצים והוא נועד בעיקר כדי למנוע חרדה. אחסון החפצים יבוא על חשבון שטח מחייה הכרחי ולרוב לא יהיה מאורגן.

 

מדוע אנשים נוטים לאגור חפצים?

יש כמה סיבות שכיחות שבגללן אנשים אוגרים חפצים. בדרך כלל נוטים לאגרנות כאשר מאמינים שהחפצים יהיו בעלי ערך או שימוש בהמשך, כשרכישת או השגת החפץ הייתה כרוכה במאמץ, כשמרגישים שיש לחפץ ערך סנטימנטלי המחבר לזיכרון מהעבר, או כאשר קיים קושי בקבלת החלטות לגבי החפצים ומעדיפים לדחות את ההחלטה לגביהם.

אגרנות יכולה גם להתלוות לבעיות אחרות. מצבים של דיכאון לדוגמה גורמים להיעדר מוטיבציה והזנחה היכולים להוביל לאגרנות. אגרנות גם יכולה להיות תוצר של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שיכול להיות לה גם מרכיב נוירולוגי.

קיימים גם מצבי חיים שיכולים להוביל ביתר קלות להתפתחות ההפרעה. מצוקה כלכלית בילדות או בבגרות, השפעה של הורה אגרן, אבל פתולוגי המקשה לשחרר חפצים מתקופת החיים המשותפים עם המת, או טראומות ילדות הקשורות בזריקת חפצים, כמו לדוגמה אישה שהוריה זרקו לה צעצוע אהוב עלולה לאגור בבגרותה את משחקי ילדיה גם כאשר הם אינם חפצים בכך.

 

איך מטפלים באגרנות כפייתית?

האבחון הראשוני נעשה אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, כאשר רק פסיכיאטר יכול להמליץ על טיפול תרופתי במידת הצורך.

טיפול תרופתי אינו תמיד נדרש, אך הוא יכול לסייע בהפחתת תסמיני החרדה והדיכאון הנלווים לאגרנות כפייתית, אך כדי לטפל בגורמים ובמניעים המשמרים את ההפרעה יש לעבור טיפול פסיכולוגי, כשהמומלץ ביותר לאגרנות כפייתית הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

בטיפול מתייחסים להיבטים הקוגניטיביים של ההפרעה (קושי בקבלת החלטות, תפיסות סנטימנטליות, חשש ממחסור ועוד) ועובדים על הכחדת הסימפטום ההתנהגותי של האגרנות.

יעד מרכזי בטיפול הוא בסופו של דבר פינוי הדירה מהחפצים הממלאים אותה.

 

למידע וייעוץ ראשוני חייג/י: 03-6413483

 

בני משפחה אגרנים

מה עושים כאשר קיים חשד שבן משפחה סובל מאגרנות כפייתית?  מצב זה נהיה יותר נפוץ בגיל השלישי ולפעמים עולה חשד כי אחד ההורים לוקה בהפרעה.

ראשית, חשוב להיזהר מתוויות. לא כל אגירת חפצים מאובחנת כאגרנות כפייתית וקיימות דרגות חומרה שונות בהפרעה, לכן חשוב לאבחן את הבעיה אצל איש מקצוע.

במידה וקיים חשד, חשוב להבין שמדובר בהפרעה בלתי נשלטת המסבה סבל רב. מומלץ לדבר עם בן המשפחה באופן גלוי ללא שיפוטיות, כך שלא יתגברו אצלו רגשות הבושה והאשם.

כדי להפנות את תשומת ליבו לסכנות הקיימות באגרנות כמו הצטברות עובש וחיידקים באזור המגורים, או סכנת התלקחות. כדי גם לדבר על המצוקה הנגרמת מההפרעה.

מומלץ ליצור אווירה תומכת לקביעת פגישה אצל איש מקצוע, ובמידה וקיימת התנגדות ניתן להגיע לפגישות ספורות אצל פסיכולוג או פסיכיאטר שיסיע לכם להבין האם ההפרעה היא בגדר מטרד או משהו היכול לגרום לסכנה וזקוק את התערבותכם, או כדי לעזור לכם להביא את יקירכם לטיפול.


מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר

אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה