השפעה של אובדן הורה על הנפש ותהליך עיבוד האבל שונים מגיל לגיל. ההשפעה משמעותית ביותר בגילאים צעירים, שכן אז מתעצבת ההתפתחות של הילד והנער המתבגר, אך ישנן השלכות משמעותיות והשפעה רבה גם לאובדן הורה שמתרחש בגיל מבוגר יותר.
מוות של הורה הוא אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שילד יכול לעבור, ובין הכאבים הגדולים ביותר שחווה מבוגר. חשוב להבין מהן התגובות הצפויות בכל גיל למוות של הורה, מה טבעי ולגיטימי ומה מעורר חשד ודורש התערבות מקצועית יותר.
בכל מקרה של שאלה, ספק, התלבטות או חוסר ידע, אל תהססו ופנו אלינו. צוות הקליניקה מורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה המומחים בטיפול בפעוטות, טיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים, שיישמחו לסייע לכם בכל הדרוש ולכוון אתכם להתמודדות נכונה עם אבל על אובדן הורה. ליצירת קשר עימנו.
תינוקות ופעוטות מסוגלים להבחין כי מישהו קרוב בסביבתם נעלם וכי חסר להם מישהו שהיה נוכח באופן משמעותי בעבר. ההשפעה המשמעותית ביותר היא כאשר הם חשים חסר בכל הקשור במילוי צרכים בסיסיים כמו האכלה, מגע פיזי, הלבשה וכדומה. כמובן שאין כאן הבנה ממשית של המוות, אלא הבנה ברמה החושית.
יחד עם זאת, יש להבנה זו השפעה משמעותית על המשך התפתחות התינוק. ואכן, נראה כי תינוקות מגיבים לאובדן הורה בשינויים בהתנהגות, לעיתים גם באופן קיצוני. מסיבה זו חשוב כי הדמות ההורית הנותרת וכן דמויות קרובות משמעותיות אחרות ימשיכו לספק את צרכי התינוק באופן מלא, להעניק אהבה וטיפול מסור, ולהמשיך ככל האפשר את הרצף שנקטע.
מגיל שנתיים ילדים מתחילים לשמוע על המוות ולהכירו. ההשפעה של מות ההורה תלויה ברמה ההתפתחותית של הילד, ברמה השכלית והרגשית שלו וכמובן בגילו. כמו כן, ישנה השפעה חשובה לתפקיד של ההורה שנפטר בחיי הילד, להתנהגות ההורה הנותר, להתמודדות של בית הספר עם האובדן של הילד ועוד. למעשה נדרשת התמודדות נכונה עם תהליך האבל של ילד על מות הוריו, שכן ידוע שישנו קשר הדוק בין מות הורה בילדות לבין דיכאון, חרדה, התפרצויות זעם והתנהגות עבריינית בגילאים מבוגרים יותר.
קיראו על בעיות התנהגות אצל ילדים
קיראו על דיכאון ילדים
כאמור, בגילאים שונים לאורך הילדות ילדים יגיבו באופן שונה. ילד יכול לשמוע על מות ההורה ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר, יש ילדים שיביעו פחד מפני המוות ועיסוק רב בו, יש ילדים שיחזרו להתנהגויות קודמות שכבר נגמלו מהם כמו מציצת אצבע, יש ילדים שידברו יותר ויש ילדים שלא ידברו כלל.
חשוב להבין שלאורך התפתחות הילד, מות ההורה ימשיך להעסיק אותו ואין להיבהל כאשר הוא יתחיל לדבר על כך שוב לאחר כמה שנים. הוא למעשה מעבד את המוות כל פעם מחדש על פי הכלים שרכש ועל פי הרמה השכלית והרגשית שלו שהשתנתה.
קיראו על אבחון התפתחותי
אם כך, שינוי כלשהו בהתנהגות הוא צפוי, אך חשוב לשים לב לשינויים קיצוניים מדי בהתנהגות ובייחוד לרמיזות של תחושות אשמה של הילד לגבי האירוע. לעיתים אירועים או אפילו שיחה שערך הילד עם ההורה ממש לפני מותו עלולים ליצור אצל הילד תחושות אשמה על מותו של ההורה. לכן חשוב לדבר עם הילד על האירוע, לראות איך הוא חווה אותו, ולבדוק האם הוא מייחס בסיפור זה אחריות מסויימת לעצמו. במידה ואכן נראה שהילד מאשים את עצמו במות ההורה חשוב להסביר לו באופן ברור את היעדר הקשר שלו למות ההורה. אם נראה שעדיין הילד מתקשה ומוטרד מכך חשוב לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי בהקדם.
תפיסת המוות של נערים בגיל ההתבגרות היא תפיסה המתקרבת כבר לתפיסת המוות של מבוגרים. יחד עם זאת, השלב ההתפתחותי של המתבגר הוא כזה שעדיין זקוק מאוד להורה. זהו שלב בו המתבגר מגבש את זהותו, לומד על עצמו ובונה את ההגדרה העצמית שלו בהתייחס ובהשוואה להוריו.
בדומה לילדים, גם כאן יש משמעות לגורמים כגון קרבת המתבגר להורה שנפטר, התמודדות ההורה הנותר, התמודדות החברה והקרובים עם המוות וכן לתחושת האשמה שחש המתבגר לגבי מות ההורה. החשיבה של המתבגר עוסקת בשאלות כמו איך יראו חייו מעתה ללא ההורה, (כיצד יראה טקס הגיוס, כיצד תראה חתונתו ועוד).
בשונה מילדים, למתבגר כבר יש את היכולת להביע אמפתיה כלפי הכאב של שאר בני המשפחה ולוותר מעצמו עבורם, בעיקר עבור ההורה הנותר. כך מתבגר עלול להפחית את ביטויי האבל שלו ולדרוש פחות תשומת לב על מנת שלא לצער את ההורה שנשאר. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לקשיים שעובר בן הנוער. בני נוער לא פעם מבקשים למצוא נחמה מחוץ לבית, אצל כל מי שמוכן לקבל אותם וכך הופכים לילדים בסיכון לשימוש בסמים, באלכוהול, להתנהגות עבריינית ועוד.
למידע נוסף: טיפול במתבגרים
על אף ההבנה של מבוגרים את המוות, על אף הידיעה שהוריהם ימותו במוקדם או במאוחר ושזה הסדר הטבעי של הדברים, הרי שהתמודדות עם מוות של הורה היא תמיד לא פשוטה. אחרי הכל, ההורה הוא שליווה אותנו מהיום שנולדנו, עוד לפני שדיברנו, כאשר הלכנו לבית הספר, התחתנו, התחלנו עבודה, כאשר נולדנו לנו ילדינו ובעצם בכל שלב בחיינו. רבים מתקשים להתמודד עם אובדן הוריהם ומתארים כאב גדול גם לאחר שנים, בייחוד אם ההורה שנפטר הוא ההורה אליו היו קרובים יותר או ההורה שאיחד את המשפחה יחד. לפעמים ההתמודדות עם אובדן ההורה קשורה בתחושת החמצה על כל מה שלא הספיקו להגיד, על התנצלויות שלא נאמרו ועל נושאים שלא לובנו עם ההורה וכדומה. תחושת החמצה זו גם היא יכולה ללוות ולהטריד את האדם לאורך שנים.
לעיתים ההתמודדות הקשה עם אובדן ההורה מובילה להופעת קשיים רגשיים שונים, כמו דיכאון או חרדה, ואף רגרסיה התנהגותית, בדומה לילדים, למשל חזרה לגמגום או לחרדות שנפתרו בעבר. במקרה זה יש לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להתמודד כראוי עם האובדן וכן עם הקשיים שנוצרו לאחריו.
התמודדות עם מוות של הורה היא הכרחית ויש צורך לעבור אותה באופן מיטבי על מנת להתגבר כראוי, להמשיך ברצף ההתפתחות התקין או בשגרת החיים התקינה שאפיינה את האדם לפני כן. כאשר תהליך ההתגברות על האובדן אורך זמן רב מהמקובל, כאשר משתנות התנהגויות או כשמופיעות התנהגויות קיצוניות ומסוכנות או כאשר עולים קשיים רגשיים שונים, יש לפנות לטיפול מקצועי על ידי איש מקצוע המומחה בתחום.
הקליניקה לטיפול רגשי ונפשי במרכז ד"ר טל תשמח לסייע לכם להשיב את החיים למסלולם וכן לעבד את האבל כראוי. התקשרו אלינו בכל עת ויחד נמצא את הדרך והמטפל המתאים ביותר עבורכם.