התמכרות היא כבר תופעה מוכרת ומדוברת. ככל שעובר הזמן היא יותר ויותר צפה למודעות; לא רק המודעות האקדמאית (מחקרים ומאמרים רבים התפרסמו אודות תופעת ההתמכרות על סוגיה השונים), אלא גם המודעות הציבורית, כאשר אנשים היום מכירים כבר מושגים כמו התמכרות, גמילה וטיפול.
אבל יחד עם זאת קיימת קבוצה השייכת לעולם המכורים, קבוצה הממעטים לעסוק בה, ולהתמודד עימה: אימהות מכורות.
נראה כי קבוצה זו כמעט ונדחקת הצידה על-ידי החברה, בעיקר כי "אמא" ו"התמכרות" הם שני מושגים שנתפסים כשייכים לעולמות הפוכים.
קשה לנו לחבר אותם יחד והרבה יותר קל לנו להתעלם מהאפשרות שבמציאות זוהי תופעה קיימת.
התמכרות בקרב אימהות היא תופעה שכיחה, אך גם ייחודית. בעוד שאנשים המכורים לסמים, להימורים, לקניות או כל דבר אחר פוגעים בעיקר בעצמם - אימהות מכורות פוגעות במידה שווה הן בעצמן והן בילדיהן, ובהתפתחותם הפיזית והרגשית.
פעמים רבות אימהות מכורות חולקות מאפיינים דומים. אני פוגשת אימהות רבות המספרות על עוצמות גבוהות של תחושות בושה ואשמה.
אימהות אלו נוטות להיות בעלות דימוי עצמי ודימוי גוף נמוך, לא פעם הן גם סובלות מהפרעות אכילה או מנטייה לפתח הפרעת אכילה.
נטייה למצבי רוח או לקשיים רגשיים בדמות דיכאון והפרעות חרדה נפוצים גם הם בקרב אימהות מכורות, כאשר לא פעם הן בסיכון למעשי אובדנות.
כמו כן, רוב האימהות המכורות חוו בעברן התעללות מינית ופיזית בילדות ובמקרים רבים. גם מחקרים מראים שטראומה ואלימות מתחברים יחד עם התמכרות נשית, כאשר ניצול מיני בילדות קשור בשימוש בסמים בתקופת הנעורים ובבגרות.
שיעור האימהות המכורות הפונות לעזרה הוא קטן כאשר רבים טוענים שאימהות והתמכרות "לא הולכות יחד".
למעשה, במקרים רבים הסיבות הן מעט שונות, עמוקות יותר: תחושות האשם של האם באות לידי ביטוי בהסתרה של ההתמכרות, הסתגרות והתבודדות וכן במקרים רבים גם להכחשת מצבה.
סיבה עיקרית נוספת היא הפחד מה יהיה גורלו של הילד במהלך התהליך הטיפולי אותו האם צריכה לעבור.
מעניין לראות שבמסגרות בהן אימהות מכורות יכולות לשלב את הטיפול עם המשך טיפול בילדיהן תורמות להצלחת התהליך הטיפולי.
למעשה, המענה הטיפולי לו זוכה הילד, מאפשר לאם להיות פנויה לתהליך הטיפולי ולהתמיד בו.
הטיפול באימהות מכורות מורכב משני חלקים מרכזיים:
1. גמילה - השלב הראשון הינו גמילה פיזית (הפסקת השימוש בחומר, בין אם סמים, אלכוהול או כל מושא התמכרות אחר).
לאחר מכן מתמקד הטיפול בסיוע לאם בבניית מערך חיים חדש. מערך חיים שנועד למלא את החלל הריק שנוצר בעקבות הניקיון הפיזי.
|
נשים רבות המגיעות אלי לטיפול מוצפות יותר ויותר בקשיים רגשיים, ככל שעובר הזמן וככל שהן נקיות יותר ויותר מההתמכרות הפיזית.
לאט לאט הן מגלות כי קשיים אלו הם הקשיים שהביאו אותן לשימוש מלכתחילה. למעשה, עיקר הטיפול נועד לתת מענה לקשיים אלו, נשים רבות מגלות כי הגמילה הייתה החלק הקל יותר, ההתמודדות עם הקשיים הרגשיים היא החלק הקשה יותר שדורש ליווי ותמיכה של איש מקצוע.
במקרים רבים שילוב המשפחה בטיפול הופך את התהליך הטיפולי למשמעותי ומקדם יותר.
2. בניית הזהות של האישה המכורה כאם - ישנן אימהות אשר ילדיהן נולדו לתוך המציאות האכזרית של ההתמכרות והן אינן כלל מחוברת לתפקיד האימהות, אחרות החלו את התמכרותן בשלבים הראשוניים של הטיפול בתינוק.
במהלך הטיפול האם והמטפל בודקים יחד מהו המושג אמא עבורה, האמא שהייתה לה והאמא שהייתה רוצה להיות. כמו כן, במהלך הטיפול אנו משלבים הדרכת הורים השמה דגש על פיתוח היכולת ללמוד ולזהות את צרכי הילד, הן הפיזיים והן הרגשיים. צרכים שלרוב הוזנחו במהלך השימוש.
לסיכום , אבקש לפנות אליכן האימהות הסובלות גם מהתמכרות, אזרו אומץ והושיטו יד לעזרה, הצילו אתכן ואת ילדיכם הרכים שרוצים לחיות חיים בריאים ומאושרים כשאמם מתפקדת, אוהבת ומסוגלת לספק עבורם את צרכיהם.
מטיפול בהתמכרות אפשר וצריך לצאת מחוזקות יותר, ואנו עשינו זאת בקליניקה פעמים רבות.