אכילה רגשית
התמודדות עם אכילה רגשית
מכירים את התחושה שאכלתם יותר מידי…? שהרגשתם שובע, אבל לקחתם עוד מנה לצלחת? שיש לכם דחף לאכול, אבל אתם גם לא ממש רעבים? או אולי את הצורך להיות תמיד עם משהו מתוק בתיק, בקרבת מקום? או אולי בעצם זה משהו מלוח? או חולשה חמורה למאפים?
מערכת היחסים של בני אדם בעשורים האחרונים עם האוכל על גווניו השונים הופכת מורכבת יותר ויותר. ככל שנוקפות השנים כך גדלות השיטות לדיאטה ומחקרים מראים שבמקביל גם קטנים האחוזים של אנשים שמצליחים לשמור על משקלם לאורך שנים.
חייג/י אלינו לשיחה אישית: 03-6413483
מערכת היחסים הזו לא קשורה באכילה בלבד – אנחנו חושבים על אוכל הרבה יותר, מתכננים מה נאכל או מה לא נאכל, מתי נפסיק לאכול (או מתי נתחיל דיאטה), צורכים מידע על סוגי מזון, מה בריא ומה לא ואיך משפיעים כל אחד מהמרכיבים על גופנו, אך בעיקר אנחנו עסוקים בלחשוב זמן רב על הנושא, מחשבה שכמעט ואינה יוצאת מהראש.
מתי הגוף רעב ומתי הנפש?
אנחנו גם מגיבים על אירועים בחיינו על ידי אכילה: אכילה היא לא רק עניין של הזנה גופנית אלא גם עניין חברתי – תרבותי; כך למשל, את השמחות שלנו אנחנו חוגגים במסעדה והחגים נקשרים אוטומטית עם “ארוחת החג”. אין בכך רע בהכרח, אבל הקושי מתחיל שגם את התסכול, העצב, היגון, האכזבה והייאוש אנחנו מבטאים על ידי שקיעה לאכילה לא מבוקרת.
אנחנו לא אוכלים כי אנחנו רעבים, אנחנו אוכלים כי משעמם לנו, אנחנו עצובים, עצבניים, עייפים, רבנו עם הבוס או עם בן הזוג או שאנחנו מיואשים או מאוכזבים מעצמינו. לכן, כאשר מדובר על אכילה רגשית הכוונה לאכילה שאינה נועדה לספק רעב אלא לספק לנו נחמה, פיצוי, הימנעות מקשיים, התמודדות עם מתח נפשי או תחושת ריקנות, רגשות אשמה וטשטוש תחושות לא נעימות.
אכילה זו באה לידי ביטוי באכילה לא מבוקרת, בכמויות גדולות, כמעט בלי הנאה ומתוך דחף בלתי נשלט שלאחריו מופיעים כמעט תמיד רגשות האשמה והייאוש.
מערכת היחסים הזו וביטויה בבולמוסי אכילה נובעת לא פעם מכורח הנסיבות של חיינו – החיים המודרניים רווי הלחץ והמתח המתמידים. מצבי לחץ לא רק שלא מותירים לנו זמן לאכול באופן נכון ובריא אלא גם יוצרים תחושה של תסכול, ייאוש, אכזבה עצמית, עצב, חוסר חשק ועוד.
נשמע מוכר? לחץ/י כאן ליצירת קשר וסיוע ראשוני
שני מצבים אלו – צמצום באכילה לזמן ממושך והתמודדות עם לחצים נפשיים מביאים למעשה לאכילה לא מבוקרת. האכילה החפוזה גורמת לנו לכמה רגעים לתחושה של הרגעה המסתיימת בתחושה רעה, כשאנחנו מוצפים רגשות אשמה ותסכול (“איך שוב לא שלטתי בעצמי?”) וגם בעוד קילוגרמים עודפים, עומס לא בריא על גופנו ותחושה לא נעימה, המגבירים את הרצון לשקוע שוב באכילה, וחוזר חלילה.
מלבד רגשות האשמה תחושה של אובדן שליטה מאפיינת מצבים של אכילה רגשית; תחושת דחף לאכול בלי שליטה על תזמון, כמות וסוג האוכל. תחושת אובדן שליטה, בעיות בדימוי הגוף, בדימוי העצמי ובמצב הרוח הם מאפיינים נוספים, תוצרי לוואי, של אכילה רגשית.
אכילה רגשית, כשמה כן היא, מקורה בקשיים נפשיים שאנו חווים ואין בדיאטה מסוג כזה או אחר להביא להתמודדות מלאה עמה. המשקל העודף והאכילה הלא מבוקרת הם סימפטומים למשהו אחר, חבוי, אולי לא מודע, אבל בעל משמעות רחבה המשפיעה על מהלך ואיכות החיים.
אפשר ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי ורגשי בדגש על אכילה רגשית, להשיב את תחושת השליטה, הסיפוק והבריאות הנפשית והפיזית לחיים שלנו.