אלכוהול ונשים – חשוב שתדעי!

כשרוצים לחגוג אירוע מיוחד, כשמתחתנים, כשאוכלים מאכלים מסוימים או סתם כשרוצים לבלות - אלכוהול, ברוב המקרים, הוא חלק אינטגרלי. שתיית אלכוהול הוא חלק מהתרבות שלנו, ותרבויות נוספות אחרות. היא מנהג נפוץ, מקובל ובעיקר חוקי.

צריכת אלכוהול היא כל כך טבעית ומוכרת שפעמים רבות כאשר היא הופכת לבעיה, קשה להכיר בכך. זאת ועוד שהתמכרות לאלכוהול או אלכוהוליזם נתפס כתופעה שמאפיינים אנשים שונים ומוקצים חברתית - אנשים שגרים ברחוב, מדיפים ריח אלכוהול חזק ומרתיע, מקבצי נדבות ועוד.

אלא שהיום בעיית השתייה נראית אחרת, והפכה מתוחכמת יותר. צריכת אלכוהול מוגזמת אינה נחלת דירי רחוב בלבד והן למכורים עצמם והן לבני משפחתם קשה לזהות האם באמת צריכת האלכוהול שלהם היא בעייתית. כך למשל אנו יכולים לשאול:

האם מי שמתפקד בבוקר כאיש מין המניין (רופא, עו"ד, כלכלן וכד) ומגיע הביתה ושותה כל ערב, יש לו/לה בעיית שתייה?

האם מי שמתחיל לשתות "רק ביום חמישי" ומסיים במוצ"ש, אבל הולך לעבודה כרגיל ביום ראשון - יש לו/לה בעיית שתייה?

האם מי שמארגן את הבית, דואג לצרכיו ומטפל בילדים ורק אחרי שהם הולכים לישון מתחיל/ה לשתות - יש לו/לה בעיית שתייה?

כיום ידוע, כי צריכת אלכוהול מוגזמת, אובדן שליטה על שתיית אלכוהול שינו את צורתם בשנים האחרונות וחצו מעמדות ותרבויות.

יותר מכך, היום ידוע כי אלכוהוליזם היא תופעה שביטוייה קשים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. כך למשל, בקרב נשים המכורות לאלכוהול שיעור ההתאבדות והתמותה משימוש לרעה באלכוהול גבוה ביותר מ- 50% מאשר בקרב גברים.

ההשפעה הפיזית והפגיעה הבריאותית של אלכוהול בקרב נשים היא קשה יותר, מאשר בקרב גברים, אף על פי וגם אם הן צורכות כמויות פחותות יותר מאשר גברים.

כמו כן, שתייה בקרב נשים, בעיקר צעירות ומתבגרות, מעלה את הסיכוי שהן יחוו אלימות פיזית או מינית. כך גם, מתבגרות וצעירות המתחילות לשתות בגיל העשרה מגדילות את הסיכוי שלהם לסבול מהתמכרות לאלכוהול בבגרותן ב- 40%.

הקשר בין אלכוהול להפרעות אכילה בקרב נשים

לאחרונה אנו נחשפים יותר ויותר לתופעה של נשים המשתמשות לרעה באלכוהול עם רקע של הפרעות אכילה בצעירותן.

בספרות המחקרית ישנם מחקרים אשר מעידים על קשר הדוק בן שתי התופעות. בשתיהן עולה קושי משמעותי בוויסות עצמי ובשליטה ולשתיהן נמצאו אותם גורמי סיכון (כאשר בחלק מהמחקרים מדברים על גורמי סיכון גנטיים).

כמו כן, נתונים מחקרים מעידים כי בקרב נשים הסובלות מבולימיה  בין 20%-40%  מדווחות על שימוש לרעה באלכוהול או סמים.

הקשר בין התופעות הדוק יותר בגילאים הצעירים יותר כך שאחת מתוך שלוש לערך, משתמשת באלכוהול או מכורה. (הקשר בולט בעיקר בקרב נשים הסובלות מבולימיה ולא מאנורקסיה).

מאפיינים עיקריים לבעיית שתייה בקרב נשים

חשוב להדגיש כי מאפיינים אלו אינם קשורים לתלות פיסית המאפיינת התמכרות לאלכוהול, אלא מתארים בעיקר סימפטומים והתנהגות אופיינית לנשים שיש להן קושי בשליטה על שתיית אלכוהול.

• פגיעה בתפקוד היום -יומי, לרבות תפקוד בעבודה אם עם הילדים
   
• החסרת ימי עבודה רבים
   
• קושי לעמוד במשימות שלפני כן היו משלימות ללא קושי
   
• התנהגות לא תואמת - למשל התנהגות קנאית או חריגה למשל במערכות יחסים זוגיות
   
• שתייה במצבי סיכון למשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עם או בלי הילדים
   
• המשך  שתייה למרות הקונפליקטים מתמשכים בתוך המשפחה ולמרות שהיו כבר השלכות להתנהגות כמו למשל תאונות דרכים, עזיבת בן הזוג וכד.

כאמור, מאפיינים אלו מתארים התנהגות של שימוש לרעה באלכוהול. התמכרות עצמה מוגדרת באמצעות מאפיינים נוספים הנוגעים לתלות הפיזית, פיתוח סיבולת ושימוש מתוך הקושי לשאת תסמיני גמילה.

טיפול ותיאור מקרה

הטיפול בשימוש לרעה באלכוהול הינו טיפול רגשי, המבוסס על איתור המניעים שהביאו מלכתחילה לשימוש, בניית תוכנית טיפולית ועבודה על הקשיים הרגשיים שבבסיס השימוש לרעה, שינוי מערך החיים ושינוי בהרגלי החיים.

איילת (שם וסיפור בדויים) בת 38, עורכת דין מצליחה, נשואה ואמא לשני ילדים בגילאי תחילת בית הספר. איילת היא אישה מאוד מרשימה בהופעתה, מכובדת ומודעת לעצמה.

מאז ומתמיד הייתה עסוקה בתזונה נכונה, פעילות ספורטיבית. לאחר הצבא סבלה מהפרעת אכילה אשר התבטאה בתקופות ארוכות בהם לא אכלה, היא ירדה באופן ניכר במשקלה והיה לה קשה לחזור לאכילה נורמלית.

אומנם התגברה על הפרעת האכילה הקלינית ממנה סבלה, אך המשיכה להקפיד מאוד על אכילתה ואפילו עליה של חצי קילו הייתה מפריעה לה מאוד והיא הייתה חוזרת לדפוסים של שמירה קפדנית על האכילה והפעילות הספורטיבית.

קצב החיים שלה הוא מאוד עמוס ולחוץ והיא מתקשה לתמרן בין ניהול המשרד לניהול הבית, המשפחה וטיפול בילדים.

היא החלה לשתות כמה שנים לפני שהגיעה לטיפול. לאחר שהייתה משכיבה את הילדים לישון, ולאחר יום עבודה ארוך, כשלפעמים לא הייתה ישנה בלילות, היא הייתה מוזגת שתי כוסות יין כדי להירגע, להירדם, לישון בצורה יותר טובה על מנת לתפקד יום למחרת.

וכך זה המשיך. היא שתתה באופן קבוע שתיים או שלוש כוסות יין, בערב, לבד. ככל שעברו השנים היא החלה לשתות יותר ויותר, לעיתים גם בקבוק שתייה לבד.

לאחר שש שנים מאז שהחלה לשתות, כשימים רבים היא מסיימת בקבוק יין לבדה, הרגישה איילת שאין לה יותר מקום לנשום.

האלכוהול כבר לא עזר לה להירגע למעשה הוא העלים אותה, ברגע שהייתה שותה הייתה נרדמת ומתנתקת וכך הבינה שהחיים עוברים לידה. היא כבר לא הייתה מרוכזת בילדים, במשפחה, מערכת היחסים שלה עם בעלה כבר לא הייתה קיימת ושהוא עשוי לעזוב אותה בכל רגע.

כשהגיעה לטיפול היא תיארה את מערכת היחסים שלה עם בעלה באופן מושלם ואותו כמי שדואג לה המון. אלא שבמהלך הטיפול עלו קשיים הנוגעים לציפיות הגבוהות שלו ממנה, הדרישה שלו שתביא תפוקות גבוהות, שתהיה אישה מושלמת, להתנהגות תוקפנית כלפיה.

כך גם מערכת היחסים האינטימית שלהם עלו קשיים, במסגרתם אם היא לא שותה היא לא יכולה להתקרב לבעלה, לא יכולה להשתחרר או לקיים יחסי מין. רק כשהיא שותה היא מרגישה יותר נינוחה עם בעלה.

לבסוף, כשהבינה איילת שהיא מתנהלת כמו חיה-מתה, שהוא נוכחת אך נפקדת בחייה היא פנתה לטיפול על מנת למצוא את הדרך להשיב לעצמה את איכות החיים שאבדה לה.

אם אתם מזהים בעיה דומה אצלכם או אצל יקירכם, אל תהססו לפנות. פניה לטיפול בשלבים מוקדמים חוסכת סבל רב ומחזירה את האישה ומשפחתה לדרך בטוחה ומחוזקת מהר יותר.