אמנת האג, ניכור הורי וקולו של הילד

   חיפוש סגירה 1800-100-172





רצון הילד בכל הנוגע ליישום אמנת האג בישראל

   06/11/2016 14:01
ב-25 במאי 1991 נחקק בישראל החוק המיישם את אמנת האג העוסקת בחטיפת ילדים במשפט בישראל. 

החוק נועד להרתיע את ההורה החוטף ולהזהירו כי אינו יכול ליהנות מהמעשה האסור וכי עליו להחזיר את הילדים לארץ שממנה נחטפו. 

גם אם המילים טובת הילד לא נזכרות בלשון האמנה, נקודת המוצא היא כי טובתו של הילד כבר הובאה בחשבון בזמן שנקבעו זכויות המשמורת לגביו במקום שממנו הורחק.

עם זאת, קיימת בעייתיות הטמונה במרחב שבין כיבוד אמנת האג לבין טובת הילד. 

לעתים קורה מצב שבו על פי החוק היבש יש להחזיר את הילדים לארץ שממנה נחטפו, מצב שאינו עושה צדק עם הילדים, עם קולם ועם רווחתם. 

או במקרים נוספים שבהם האמנה מגנה על זכויותיהם של ההורים במקום על אלו של הילדים, למשל כאשר הורה ישתמש באמנת האג כדי לומר:

"אני רוצה שאשתי / בעלי יחזור / יחזור אליי לארץ מסוימת, לפי אמנת האג". 

שימוש נצלני דומה בילדים, גם אם לא מכוון, שכיח במצבים של גירושין רוויי קונפליקט גבוה.
 
כדי לבחון את טובת הילד ואת צרכיו במקרים של חטיפת ילדים עומד הסייג לפי סעיף 13 לתוספת לאמנה העוסק בחריג טובת הילד.

מדובר על קיום חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו בדרך אחרת במצב בלתי נסבל והסייג מציע לערוך בחינה כוללנית ומקיפה של ההורים, של הילדים ושל יחסיהם עם ההורים.
 
הערכת טובת הילד מבוצעת בידי צוות רב-מקצועי הכולל:

מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ושל המבוגר, עובדת סוציאלית קלינית מומחית בתחום בריאות הנפש, פסיכולוגיות קליניות המתמחות במבוגרים ובילדים ולפי הנדרש גם קרימינולוגית קלינית להערכת מסוכנות.

צוות רב - מקצועי זה מאפשר לבחון את טובת הילד מהיבטים שונים ולערוך בדיקות אינטראקציות של הילדים ושל הוריו.

זאת כדי לבחון את מירב מורכבות המקרה מחד גיסא ולמנוע הטיות של בודק זה או אחר מאידך גיסא.
 
הערכה זו בוחנת מהו הנזק, אם יש כזה, העלול להיגרם לקטין בכל אחת משתי האפשרויות הקיימות.
 
בסיפא של סעיף 13 (ב) של אמנת האג יש התייחסות לרצונו של הילד:

"הרשות השיפוטית או המנהלית רשאית כמו כן לסרב לצוות על החזרת הילד אם יתברר לה כי הילד מתנגד לסרב להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו".

בהתאם לאמנה לזכויות הילד גיל 12 ומעלה נחשב לגיל שבו לילד זכות להשמיע את קולו ואת רצונו.

קראו בהרחבה: בניית סמכות הורית

אך מהו קולו של הילד? ילדים במאבקי גירושין נקרעים בקונפליקט נאמנויות כפולות ורובם לא מוותרים על איחוד של הוריהם מחדש.

כך, ילד בן 12 יכול לצייר את משפחתו כשהוא לא כולל בציור את בעלה הנוכחי של אמו וכן כולל בו את שני הוריו ובנה של האם מהנישואין השניים.

פעמים רבות תקוותו היא כי משפחתו המקורית תתאחד מחדש.

מכאן עולה השאלה האם רצונו של הילד משקף את רצונו הפנימי? האם רצונו של הילד הוא פרי השפעות (או הסתות) של הורה זה או אחר? האם מעורב פה ניכור הורי?

ניכור הורי הוגדר כמצב שבו הורה הלוכד את הילד בהסתותיו כלפי ההורה השני וכך משעבד אותו לתפיסותיו שלו עד כי רצונו של הילד לקשר עם שני הוריו, בעת גירושין, נאלם ומושתק.

קיים פולמוס בקרב אנשי מקצוע לגבי המלצותיו של גרדנר, שהגדיר את המונח ולגבי המושג עצמו - בשל השתקת קולו הפנימי של הילד והשתקת הנסיבות המובילות ילד זה או אחר להתנגד לכל קשר עם אחד מהוריו.

בפועל, ניכור הורי הוא מצב שבו קטין מסרב לפגוש את אחד ההורים, כאשר פעמים רבות הוא מושפע, ביודעין או שלא ביודעין מעמדתו המיליטנטית של אחד מהם, לרוב של ההורה המשמורן.

כאשר קיים ניכור הורי נסתם הגולל על שמיעת קולו, קולו הפנימי של הילד.

במסגרת הערכות מגוונות ואבחון פסיכודיאגנוסטי אנו מנסים ללמוד על קולו הפנימי של הילד שלפעמים שונה מקולו המוצהר.
 
ישנם אנשי טיפול המאמינים כי יש מקום לשמיעה בפועל של קולו של הילד במהלך תהליך שיפוטי בעניינו, אז עולה השאלה האם כבוד בית המשפט אכן יכול לעשות זאת.

סיטואציית הדיון המשפטי מלחיצה ואין דינה כדין בדיקת קטין על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכיאטריה של הילד, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית בקליניקה בזמן משחק או שיחה.

ברור כי סיטואציה שבה ילד מבוהל או לחוץ פחות, נוחה יותר לקריאה בין השורות של מכלול רצונותיו.

זאת ועוד, סביר להניח כי רצונו המוצהר של הילד יושפע מצדו של מי שהביאו לבית המשפט.

כך, גם אם השופט שומע את הילד בלשכתו הוא עלול לשמוע שיקוף של כעס או תסכול שמקומו בין ההורים ובין עצמם.

נראה כי שמיעת קולו של הילד דורשת יותר ממפגש אחד עמו.

נוסף על כך, יש גם צורך באבחון פסיכודיאגנוסטי ובבדיקות אינטראקציה עם כל אחד מהוריו.

קראו עוד בנושא: טיפול משפחתי

בדיקות אינטראקציה מאפשרות לנו לאמוד ניואנסים קטנים ביחסי הילד עם הוריו כמו למשל ילד המסיט את מבטו לאביו כמבקש אישור שאמר את הרצוי להשמיע מצד האב או ילדה שלאחר מפגש עם אביה שואלת את אמה אם זה בסדר שהיא דיברה עם האב.

הבעייתיות בניסיון להבין את קולו הפנימי של הילד רבה ומורכבת.

גם אם יש מצב שבו קיים חשש כי הילד הוסת על ידי הורה זה או אחר, יש לבחון האם הילד אינו בסיכון חד - משמעי מצד ההורה שנגדו הוא מוסת.

ההנחה כי קיום ניכור הורי אינה שוללת את האפשרות כי ייתכן שהילד נפגע או מצוי בסיכון מצדו של ההורה שנגדו הוא מוסת.

בבדיקותינו אנו מהלכים על חבל דק שבין אמפתיה לחשדנות בניסיון לבחון פערים וסתירות פנימיות.

נתמקד בקונפליקטים המעסיקים את הילד - האם הוא מכחיש כי נפגע מתוך חשש או פחד? האם דבריו נובעים מתוך חשש לאבד אהבת הורה זה או אחר?

הבדיקות המקיפות מאפשרות לנו לבחון את מערכת היחסים של הילד עם הוריו.

כיצד כל אחד מהוריו נתפס בעולם הפנימי של הילד, אם יש פער בין הצהרתו של הילד בנוכחות כל אחד מהוריו או פערים העולים בבדיקה קלינית לעומת הממצאים שעולים באבחון הפסיכודיאגנוסטי.

לדוגמה, באחת הבדיקות התנגד הילד לכל קשר עם אמו וציטט את דברי אביו עד כמה היא פגעה בו רגשית.

אך באינטראקציה עם האם, גם אם התנגד לכל קשר עמה, היה ניתן לראות כי עולות דמעות בעיניו כשהאם פונה אליו.

מצב מורכב עוד יותר הוא מצב שבו קיימים לילד צרכים מיוחדים, לעיתים עקב קושי או הפרעה אורגנית גופנית או עקב הפרעה רגשית או נפשית.

כמה מילים לסיכום...

לטעמינו בית המשפט צריך לקבל את הממצאים כתמונה כוללת המנסה להעריך יכולות הוריות של כל אחד מההורים והמלצות לשיפורן: 

מסוכנות, אם קיימת, ניכור, אם קיים וניסיון של הבודקים להבין את מכלול רגשותיו של הילד, המוצהרים והבלתי מוצהרים.


סרטונים בנושא
הצוות המומחה בטיפול בילדים ונוער צוות מומחים מקצועי - מותאם אליך אישית
מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה