רבים מתבלבלים בין פסיכוזה לסכיזופרניה; אכן מחלת הנפש המכונה סכיזופרניה מאופיינת גם בפסיכוזות, אך לא רק. כמו כן, פסיכוזה עלולה להופיע באופן קבוע או זמני כמאפיין של הפרעות אחרות כמו למשל הפרעה דו קוטבית, הפרעות אישיות ובמקרים מסויימים של אלצהיימר.
חשוב להבין כי תרופות אנטי פסיכוטיות אינן מרפאות את החולה. מטרתן הוא לסייע בהקלה על הסימפטומים של הסובלים: הזיות, מחשבות שווא, מחשבות רדיפה, אי שקט, הפרעות בחשיבה והתנהגות תוקפנית אם מופיעה.
כמו כן, חשוב לנו להדגיש כי לצד היעילות של טיפול תרופתי נועדה חשיבות מכרעת לשילוב בין טיפול תרופתי לרגשי. כל המחקרים בתחום בריאות הנפש מראים כי ישנה עדיפות ויתרון בולט לשילוב בין שני סוגי הטיפולים. אנו ממליצים בחום שלא לוותר על הסיכוי להתפתחות אישית באמצעות כלים פסיכולוגיים ולהגיע לטיפול שיחתי ככל הניתן.
אתם מוזמנים לברר עם קרובי משפחה או חברים על תהליך פסיכולוגי משמעותי שהם עברו כדי להתרשם עד כמה טיפול פסכילוגי ממוקד, מחזק, מקדם, מרגיע, מכיל ומאפשר יכול לגרום לשינוי משמעותי לחיים.
הטיפול בפסיכוזה החל לפני יותר ממאה חמישים שנה ולאורך הזמן השתכלל יותר ויותר ולכן מקובל לדבר על תרופות פסיכוטיות על פי סיווגן, כך שחלק שייכות לדור ראשון, חלק לדור שני וחלק לדור שלישי - הוא המייצג את הדור החדש ביותר.
סיווג נוסף הוא על פי "המשפחה" לה שייכת התרופה, כך מוכרות משפחות רבות בתחום של תרופות אנטי פסיכוטיות, כמו למשל תרופות השייכות למשפחת ההפנותיאזינים או משפחת הבנזמידים ועוד.
הסיווג המקובל ביותר הוא סיווג על פי אנטי פסיכוטיות טיפוסיות, תרופות שפעילותן מבוססת על חסימת קליטת המוליך העצבי דופמין ו- אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות (המכונות א- טיפיות) שפעילותן מבוססת על חסימת קולטנים לסרוטונין (בעיקר) ולדופמין, וכן מאופיינות בתופעות לוואי מועטות יותר מאשר התרופות הטיפוסיות.
לתרופות הקיימות כיום השפעה מועטה יותר על הסימפטומים השליליים של פסיכוזה, כמו למשל הירידה במוטיבציה ובהבעת הרגש ומסייעות בעיקר להתמודדות עם הסימנים החיוביים (מחשבות שווא, הזיות ועוד).
חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות גם מסייעות למצבים מאניים בקרב אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה וכן למצבים פסיכוטיים המופיעים לעיתים בקרב אנשים עם דיכאון חמור.
לחצ/י ליצירת קשר ולמידע ראשוני
במשפחה זו מספר רב של תרופות ששימשו את הרפואה לטיפול בפסיכוזה בכלל וסכיזופרניה בפרט במשך שנים רבות, והן מבוססות על התערבות במנגנון הפעילות של המוליך העצבי דופמין. לכן שמות רבים ממשפחה זו יכולים להיות מוכרים.
כיום תרופות אלו מוחלפות פעמים רבות בתרופות א- טיפיות חדשות יותר - יחד עם זאת ישנם מקרים בהם פסיכיאטר ימליץ עליהם בשל התאמתו למאפייניו האישיים של החולה.
הסיבה העיקרית להחלפה היא בשל תופעות הלוואי המפריעות מאוד לתפקוד היום יומי וגורמות סבל לחולים.
תופעות הלוואי העיקריות במשפחה זו הן:
דיסטוניה - כלומר כיווצים פתאומיים של השרירים, בייחוד באיזור הפנים (לסת, לשון, צוואר) וגפיים.
אקטיזיה - אי שקט בלתי נסבל הגורם למצוקה רבה של החולה ומתבטא בחוסר יכולת לנוח, לשבת, לשכב ובאופן כללי להיות רגוע.
פרקינסוניזם – כלומר, תופעות הנראות דומות לאלו המופיעות במחלת הפרקינסון, בעיקר נוקשות של השרירים והאטה בפעילות.
השפעה אנטיכולינרגית כלומר יובש בפה, עצירות, עצירות במתן שתן ולכן מסוכנת עבור אנשים עם בעיות בערמונית או הסובלים מגלאקומה.
השימוש במונח זה החל בשנות ה-80 עם המצאת הקלוזאפין ולאור יתרונותיו. תרופות ממשפחה זו מתאפיינות בעיקר בכך שאינן גורמות לתופעות הלוואי של הדור הקודם.
כמו כן תרופות אלו נמצאו כיעילות יותר בקרב חולים שלא הגיבו לתרופות טיפוסיות ובאופן כללי כיעילות יותר לטיפול בסימני הפסיכוזה ובחלק מהמקרים גם בסימנים חיובים הקשורים בשינויים במצב רוח ובחשיבה.