אספרגר והספקטרום האוטיסטי

"אנשים אומרים שתמיד צריך להגיד את האמת אבל הם לא מתכוונים לזה כי אסור להגיד לאנשים זקנים שהם זקנים ואסור להגיד לאנשים שיש להם ריח משונה ואסור להגיד למישהו 'אני לא אוהב אותך', אלא אם כן המישהו הזה התנהג ממש נורא".

מתוך: "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" של מארק הדון.

אולי לרובנו ברור כי לפעמים צריך להשתמש ב"שקרים לבנים" או שלעיתים את המציאות יש לייפות או פשוט להגיד דברים בשינוי קל, אך אלו הלוקים בתסמונות על הרצף האוטיסטי, בכללם מה שאובחן בעבר כתסמונת אספרגר, אומנם אינם סובלים מקשיים בחשיבה, אך בעלי קושי להביע חשיבה זו באופן המתואם לסביבה, ועל כך נפרט.

כל הסימנים: איך נדע שאדם מבוגר נמצא על הרצף האוטיסטי

אבחנה של תסמונת אספרגר איננה ניתנת באופן שרירותי או על פי אבחנה של כמה סימנים המופיעים "בספר", אלא צריכה להעשות באופן מקצועי על ידי מאבחן מוסמך לכך אשר מקבל מידע נרחב אודות הנבדק. 

חייג/י לייעוץ בנושא תסמונת אספרגר: 03-6413483

תסמונת אספרגר וכלל התסמונות שעל הרצף האוטוסיטי, הן אבחנות שנעשו שכיחות בשנים האחרונות. אם בעבר חשבו שלרוב האוטיסטים יש פיגור שכלי, בעשור האחרון הורחב מושג האוטיזם וכיום קיימים מקרים רבים בהם קיימים קשיים בתקשורת בין אנשים בלי קשיים אינטלקטואליים.

לפני ה-DSM5, אספרגר הייתה אחת מיני חמישה סוגים של "לקות התפתחותית נרחבת" ביניהם היו - הפרעה אוטסטית מלאה, תסמונת רט, הפרעה של הידרדרות הילדות והפרעה התפתחותית נרחבת לא מובחנת, אשר הייתה ידועה גם בשם PDD NOS. החל מספר האבחון העדכני DSM5 כל האבחנות אוחדו לספקטרום אחד.

"תסמונת אספרגר" מתארת את קבוצת הילדים בעלי אינטליגנציה נורמאלית (לעיתים גבוהה או נמוכה מהממוצע, ככל אדם אחר) ובעלי שפה תקינה.

דרכי הביטוי של התסמונת

מקובל להתייחס לשלושה תחומים עיקריים בהם מתבטאים הליקויים של הסובלים מ"אספרגר":
 

1. ליקוי בתפקוד החברתי - כאמור הוא הליקוי העיקרי ומתייחס לקושי ליצור יחסים חברתיים עם אחרים. בגיל צעיר נראה כי אינם משחקים עם ילדים אחרים ובגיל מאוחר יותר אינם יכולים ליצור חברויות וקשרים אינטימיים עם ילדים אחרים.
   
   ליקוי זה מקורו בקושי ביכולת להבין ולפרש מצבים חברתיים וכן בקושי "להכנס" לראש של האחר ולהבין מכך אינטרקציות חברתיות (בספרות המקצועית מוסבר ליקוי זה על ידי תיאורית ה-Theory of mind).
    
2. תקשורת - למרות היכולת לדבר באופן תקין הסובלים מאספרגר חסרי מיומנויות וכשרים לעשות שימוש חברתי בשפה. הם מתקשים בהבנת ביטויים בעלי כפל משמעות, ביטויים ציניים, בדיחות וכדומה.הסובלים מהתסמונות אינם מבחינים אם הם מדברים יותר מידי או בעצם מה השפעת הדיבור שלהם על הצד השני ונפוץ לראות אותם מדברים באופן שנתפס אצל האחר כלא ברור או לא עקבי.
   
   כך גם נפוץ להבחין כי הסובלים מ"אספרגר" בעלי דיבור שיכול להיות מתואר כרובוטי- אינו משתנה ואינו מותאם בעוצמתו וברגישותו לאחר שעומד מולם. כמו כן הם מתקשים בשימוש בתקשורת בלתי מילולית כמו קשר עין, הבעות פנים ודומה.
    
3. תחומי עניין והתנהגות – תחומי העניין של הלוקים באספרגר מצומצים לפעמים עד לכדי תחום עניין אחד, בו יעסקו באופן אובססיבי. מסיבה זו נפוץ לראות כי הסובל מ"אספרגר" יאגור מידע רב אודות אותו נושא וידבר רק עליו או יתעסק רק בו. כך גם התנהגותם עלולה להיות חזרתית ונפוץ לראות שהם חוזרים על תנועה אחת לאורך זמן רב, למשל נפנוף ידיים.

מטרות הטיפול

הטיפול ב"תסמונת אספרגר" משתנה מאחד לאחד בהתאם לרמת הליקוי וכן בהתאם לאישיותו. מטרת הטיפול הוא סיוע בהתמודדות עם ההתנהגות החזרתית וכן שיפור היכולת החברתית – תקשורתית.

כיום קיימים טיפולים שונים ומגוונים לסובלים מלקות על הספקטרום האוטיסטי, בשל יכולתם התפקודית הגבוהה הם משולבים בחברה ובמקומות עבודה שונים.

ילדים הסובלים מ"אספרגר" משלובים בבתי ספר בכיתות הרגילות ומקבלים סיוע על ידי אנשי מקצוע לתחום זה.

על אף השוני והקושי לעיתים לתקשר עם הסובלים מ"תסמונת אספרגר" הם מסוגלים להשתלב בחברה וחשוב ולנסות לעזור להם בכך, אנו בקליניקה נשמח לסייע לכם באבחון פסכולוגי ובהכוונה לטיפול ושילוב נכון שמטרתו לפעול לטובת הילד/הבוגר ולהשגת השלווה הנפשית המתאימה לו.