אסרטיביות

בסדנאות להעצמה אישית, בהדרכות הורים ובתוכניות טלוויזיה מדברים יותר ויותר על אסרטיביות ואיך להשיג אותה. אולם מה משמעותה בעצם?

ליעוץ והכוונה חייג/י עכשיו: 03-6413483

לפי ויקיפדיה, אסרטיביות הינה: היכולת של אדם לבטא את אמונתו ולהגן על זכויותיו מבלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים...תגובה באופן נחוש לאירועים, לצורך פיתוח של יחסים הרמוניים עם הסביבה.

התרגום העברי הכי מתאים למילה אסרטיביות הוא דעתנות. אבל כיצד דעתנות הולכת יחד עם יחסים הרמוניים עם הסביבה? שהרי אדם דעתן נתפס בעינינו כאדם עקשן, הטורח לא רק להשמיע את דעתו אלא גם לדאוג שכולם יחשבו או יעשו כמוהו.

בויקיפדיה ממשיכים ומתארים אדם אסרטיבי כמי שאינו נסחף אחר בחירות של אנשים אחרים. האם זה אומר שאדם אסרטיבי הוא בעצם לא גמיש? אולי אפילו שתלטן? ומה רע בלהיענות לצרכים ורצונות של אחרים?

השאלות האלה עולות פעמים רבות בטיפול באנשים בעלי בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים. אנשים אלה נוטים תמיד להתחשב בדעת האחרים, מנסים לא להרגיז אף אחד, חשוב להם לרצות את הסובבים אותם ולהיות נוחים ונעימים לכמה שיותר אנשים. כאשר אני מדברת איתם על אסרטיביות, הם מיד מפרשים את זה כתוקפנות או כשתלטנות.

להקשיב לעצמי, להביע דעתי ולא לחשוש 

אז מה באמת ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות או שתלטנות? אדם אסרטיבי הוא קודם כל אדם שמקשיב לעצמו. שעוצר רגע ושואל את עצמו מה הוא רוצה, מה המטרה שלו, לאן הוא מכוון. רק ברגע שאדם קשוב לעצמו הוא יכול לחשוב מה הוא עושה עם זה.

את השלב הזה, החשוב כל כך, אנשים בעלי בטחון עצמי נמוך מפספסים. האינסטינקט שלהם הוא קודם כל לחשוב - מה רוצים ממני? מה מצפים ממני? מה הדבר הנכון לעשות בסיטואציה הזאת? וזוהי חשיבה שגויה.

הגם שהיא מתחשבת מאד בזולת ואולי אדפטיבית מאד, אך יש לה מחיר והוא: לשכוח את עצמנו בדרך. להתנהג כל הזמן כמו שצריך, כמו שנכון, כמו שמצופה, ולשכוח את מה שאנחנו רוצים בחיים. את המטרות שלנו.

האם אתה ביישן? קרא עוד על ארבעה סוגים של ביישנות

השלב הראשון בפיתוח אסרטיביות, אם כן, הוא מודעות עצמית ואמונה בעצמי - לדעתנו, לצרכינו לרצונותינו. השלב השני הוא, הדרך שבה אנחנו מקשרים את הצרכים והרצונות שלנו לסביבה. אדם אסרטיבי הוא אדם שמביע את דעתו. זהו צעד לא פשוט עבור מי שחסר ביטחון עצמי.
 

אנשים חסרי בטחון לפעמים מתביישים להגיד אפילו מה הם רוצים לאכול במסעדה, לאיזה סרט הם רוצים ללכת. כששואלים אותם לדעתם הם עונים באופן אוטומטי בשאלה - 'מה בא לך?' כאילו הם חסרי רצון משלהם.

אנשים אלה מפחדים לכפות את דעתם, לגרום אי נעימות או אי נוחות לצד השני ומעדיפים 'לזרום' ולהתאים את עצמם לסביבה, אולם גם כאן קיימת סכנה: להפוך לאנשים לא מעניינים, שנתפסים כחסרי דעה או חסרי אישיות מגובשת.

להיות אסרטיבי ולא אגרסיבי

יש הבדל גדול בין לכפות את דעתך לבין להביע את דעתך. הבעת דעה אישית אינה פעולה תוקפנית כלל ועיקר. היא לא באה על חשבון האחר או במקומו, אלא רק דואגת שנכבד את עצמנו. זהו ההבדל בין אגרסיביות לאסרטיביות.

אסרטיביות כוללת את היכולת להביע את דעתך ואז להסכים להתדיין עליה או לנהל משא ומתן, אם מתברר כי לאדם השני יש דעה או רצון שונים משלנו. משא ומתן הוא תהליך לא פשוט עבור אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך.

בחן את עצמך! האם יש לך ביטחון?

לעומת זאת, אנשים שפועלים מתוך אגרסיביות, כמעט ואינם יודעים איך עושים פעולה זו. בראש שלהם ישנן רק שתי אפשרויות קיצוניות: הכל או כלום. לכן, כאשר הם רוצים למשל לבקש העלאה מהמעסיק שלהם, הם מיד חושבים על הצבת אולטימאטום בסגנון: 'או שאתה נותן לי העלאה או שאני מתפטר'.

לחילופין, הם חוששים שהבוס יציג להם אולטימאטום בסגנון של 'אם אתה דורש העלאה, אז לא צריך אותך, אתה מפוטר'. וכך הם נמנעים מבקשת העלאה ונותרים במקומם, לא עושים דבר לשינוי מצבם, כביכול נשארים עובדים נוחים ונעימים כלפי חוץ, אולם בינתיים צוברים תסכול וכעס פנימי.

העובדה היא, שבמציאות זה לא ממש עובד בשיטה של אולטימאטומים.העולם העסקי, כמו גם העולם הבין אישי והזוגי , עובד בדרך של משא ומתן ולא של אגרסיביות. כל צד מביע את רצונו, צרכיו, מוכנותו ועל זה נעשית התדיינות כשבסופה בדרך כלל מגיעים לעמק השווה.

אנשים חסרי בטחון עצמי מתקשים להביע את דעתם, שבדרך כלל הם עושים זאת רק אחרי שצברו בבטנם רגשות רבים. אז, למרבה הצער, זה מתפוצץ בצורה תוקפנית ובוטה, כשכל הזעם והתסכול שנצברו בדרך מתפרצים בעוצמה - מה שעלול להתפרש כעצבנות יתר.

ברגע כזה, הם גם לא מסוגלים להקשיב לזולתם, טעונים בהרגשה שעכשיו הם מדברים. עכשיו סוף סוף התור שלהם. כך, בסוף התרחשות שכזאת, גם אם השיגו את מטרתם, הרי שהסיטואציה התוקפנית והלא נעימה שנוצרת משקפת להם את ההרגשה שאסרטיביות = תוקפנות, ולא כך הדבר.

קראו על בניית סמכות הורית

אסרטיביות היא לא עניין של שיחה או שתיים עם הבוס. זה עניין של דרך חיים, של ללמוד להביע את דעתך בכל עת, לא רק במצבים חמורים אלא גם במצבים יומיומיים. זה להתחיל לחשוב את עצמך ולבטא את עצמך מתוך כבוד לעצמך, לדעתך, לרצונותיך ולהעדפותיך.

אדגיש: כבוד לעצמך ולא זלזול בזולת. הבעת דעתך ולא כפיית דעתך. ניהול מו"מ ולא הצבת אולטימאטום. זה ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות וזה הבדל מאד גדול.

אסרטיביות הינה חלק בלתי נפרד מדימוי עצמי, מביטחון עצמי. זוהי תכונה נרכשת שניתן ללמוד אותה בכל שלב, בכל גיל. אם אתה מרגיש שאינך אסרטיבי מספיק, ושהיית רוצה לשפר את היכולת שלך להביע את דעתך ולעמוד על שלך בסיטואציות חברתיות או עסקיות, פנה ליעוץ במרכז ד"ר טל ונשמח לסייע.