הבדידות היא תחושה בסיסית, קיומית, שכל אחד מאיתנו חש אותה לפחות פעם בחייו. יש מי שמרגיש כך לעיתים רחוקות, יש מי שמרגיש כך רוב חייו. יש אנשים שעבורם הבדידות היא טבעית, מוכרת, אפילו נעימה.
יש אנשים שעבורם זו חוויה קשה מנשוא. ככל תחושה אחרת, גם תחושת הבדידות היא סובייקטיבית, משתנה מאדם לאדם, לגיטימית וטבעית, אך עם זאת, היא מחייבת התייחסות והתמודדות. צוות הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל יישמח לסייע לך בהאזנה, הכוונה ומתן כלים בהתמודדות זו. ליצירת קשר עימנו.
בדידות, תחושת הלבד, על פי רוב הינה תחושת סובייקטיבית. אנשים המרגישים בדידות חשים שאין להם קשרים בין אישיים קרובים או קשרים חברתיים בכלל. בהגדרת מושג הבדידות נבחין בין בדידות מצבית לבין בדידות כתכונה או מאפיין אישיותי.
בדידות מצבית היא בדידות אובייקטיבית, כאשר לאדם יש קושי בלהכיר אנשים חדשים ולא יוצר קשרים חברתיים באופן מתמשך או זמני. תחושה זו יכולה להיווצר בעקבות חרם חברתי, בעת תחילת עבודה חדשה, בעקבות מעבר לעיר אחרת ועוד.
לעומת זאת, כאשר מדברים על בדידות כתכונה, כמאפיין אישיותי, מדובר על תחושה שאינה קשורה לאירועים חיצוניים, אלא הינה תחושה סובייקטיבית בלבד. ייתכן שהאדם יהיה מוקף בחברים רבים או במשפחה מורחבת וקרובה ועדיין יחוש לבד.
פעמים רבות, בדידות כזו מעיקה אף יותר מאשר מצב בו אדם לא מוקף באנשים כלל, שכן הפער בין ה'ביחד' החיצוני לבין תחושת ה'לבד' הפנימית הוא גדול ומגביר את תחושת הזרות, הניכור והבדידות. כך למשל ביחסים זוגיים, כאשר בני זוג חווים קשיים בתוך מערכת היחסים, הם לעיתים חשים יותר בודדים מאשר כשהיו רווקים, אז היו לבד באמת. כדאי לקרוא אודות טיפול זוגי.
בדידות כתכונה עלולה להיות מושפעת מגורמים אישיותיים כמו סגירות, ביישנות ומופנמות. אנשים אשר מתקשים להיפתח בפני אנשים אחרים נוטים לחוש בדידות בסיטואציות רבות, גם בתוך קשרים קרובים, כיוון ששיתוף בחוויות ורגשות הוא אחד הדברים שיוצרים תחושת קירבה ותחושת 'ביחד' בין אנשים.
השיתוף מאפשר לאחד להרגיש שהשני מבין אותו, משתתף איתו בחוויה - שמח איתו, עצוב איתו, ואז הוא לא לבד עם רגשותיו. מי שמתקשה לשתף אחרים במה שעבר עליו, נשאר באמת מאד לבד עם מה שהוא מרגיש וחש ביתר שאת את הבדידות.
גורם נוסף שעלול ליצור תחושה של בדידות הוא היעדר מיומנויות או כישורים חברתיים. אלה יכולים להיות אנשים שאינם יודעים כיצד לתקשר עם הזולת, איך פותחים שיחה, איך מנהלים 'סמול-טוק', אנשים שמתקשים ליצור קשר עין ולא יודעים מה לעשות עם הידיים כשהם משוחחים עם מישהו.
אלה גם יכולים להיות אנשים בעלי רגישות יתר, אשר נפגעים בקלות מאחרים, לוקחים ללב כל אמירה ולא מצליחים להכיל ולהתמודד עם פערים בין רצונם לבין רצון הזולת, ובמקרים כאלה חשים מיד לא מובנים או לא רצויים. לחילופין אלה יכולים להיות אנשים שהם דווקא חסרי רגישות חברתית, נחשפים מהר מדי והרבה מדי, מדברים רק על עצמם ולא שמים לב שיש עוד מישהו בשיחה, שיש להתחשב גם בו. אנשים אלה יביאו עצמם פעמים רבות לחוויות של דחייה מצד הסביבה, והרצון העז שלהם לקירבה יוביל דווקא לחוויה הפוכה, המחדדת ומעצימה את תחושת הבדידות.
לבסוף, בדידות פעמים רבות מהווה סימפטום למצבים רגשיים אחרים כמו חרדה או דיכאון, שאז יש תחושה בסיסית שמה שעובר עליי הוא פרטי ואישי ושאיש בעולם לא יוכל באמת להבין זאת. במקרים כאלה טיפול בקושי הרגשי המרכזי יסייע גם בהפגת תחושת הבדידות.
לקריאה נוספת: חרדה חברתית.
המחקר מעיד על כך שאחת התקופות הבודדות ביותר עבור אנשים היא תקופת גיל ההתבגרות, בה בני הנוער מתנתקים מהתלות בהורים ומנסים להפוך את קבוצת השווים (בני גילם) למרכז חייהם.
המתבגרים מרגישים שהם מגלים את עצמם, מגלים את העולם , וכיוון שכך - מה שהם חווים ומה שהם מרגישים הוא ייחודי כ"כ, שמבוגרים לא יוכלו להבין זאת. הם מחפשים תמיכה והבנה לרגשותיהם דרך חברים או דרך מוזיקה, סרטים, ספרים, שאולי יצליחו לתת הד ומילים לחווייתם.
כיום, בעידן בו מפגשים חברתיים ומשפחתיים בסלון הפכו נדירים, השימוש באינטרנט וכניסתו של הפייסבוק, מבטאים באופן עמוק את רצונם של בני נוער ואנשים בכלל להפיג את תחושת הבדידות. אולם, לצערנו, במקום שבו ההזדקקות לשיתוף ולהכרה כ"כ חשופה, ישנה גם סכנה של ניצול ההזדקקות הזו ופגיעה דווקא במקום החשוף, כמו הטלת חרמות על חבר, ביטויים קשים של ניכור והדרה חברתית, אשר מעצימים את תחושת הבדידות והמצוקה של המתבגר.
למידע נוסף: טיפול במתבגרים.
בדידות בגיל השלישי גם היא תופעה רווחת ונובעת הן משינויים שחלים באדם - שינויים מנטליים ופיזיים, אשר פעמים רבות משנים את אורח חייו , שכן לא מתאפשר לו להמשיך לעסוק בדברים שאהב או היה רגיל לעסוק בהם על מנת למלא את עולמו, והן משינויים שחלים בסביבתו - אובדן עבודה, עזיבת הילדים את הקן, התאלמנות או אובדן של חברים ובני משפחה קרובים שהלכו לעולמם. קיראו בהרחבה: מוות של בן משפחה.
אנשים בגיל השלישי צריכים להסתגל למצבם החדש, האישי והבין-אישי, ופעמים רבות חשים צער ואבל על מה שהיה לעומת ההווה ונותרים מאד לבד עם התחושה הזו. לכך מצטרפת העובדה כי העולם כיום מפנה את הזרקור לצעירים בלבד ומבוגרים וקשישים רבים מרגישים שהם נשכחו מאחור.
למידע נוסף: בריאות הנפש בגיל הזהב
כאמור, הבדידות היא תופעה טבעית ולעיתים זמנית בלבד. במצבים כאלה, יכולתו של האדם וכוחותיו אמורים לסייע לו "לצאת" מהמצב. כאשר הבדידות מתארכת, או מלווה בתחושות נוספות של עצבות, דיכאון, מועקה וכן משפיעה על תפקודו היום יומי של האדם ועל יכולתו ליהנות מאירועים בחייו, יש לשקול התערבות מקצועית.
במקרים כאלה התערבות של פסיכולוג היא הטובה ביותר. טיפול פסיכולוגי מסייע לאדם להבין ולהגדיר את תחושת הבדידות, להבין ממה היא נובעת וכיצד התפתחה. עצם הדיבור על הבדידות יחד עם אדם נוסף, קשוב ומבין, כבר עושה את החוויה לבודדה פחות ובאמצעות השיתוף ותחושת הקירבה הנוצרת בטיפול, חושבים המטפל והמטופל יחד על דרכים ואפשרויות להגיע לתחושת קירבה ושיתוף כאלה גם מחוץ לטיפול.
אנשים שהם חסרי מיומנויות חברתיות, מסיבות כאלה או אחרות, מקבלים בטיפול הזדמנות ללמוד על הקשיים החברתיים שלהם ועל דפוסי התקשורת הלא יעילים שלהם ומתאפשר להם ללמוד כיצד יוצרים תקשורת שהיא בונה ומקרבת, במקום כזו שנמנעת או מעוררת דחייה.
כאשר תחושת הבדידות נובעת מקושי ממוקד יותר, כמו למשל חרדה חברתית, ניתן לעבוד על כך גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בה האדם לומד לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שלו לגבי סיטואציות חברתיות ולגבי קשרים בין אישיים. אולם כאמור, פעמים רבות תחושת בדידות נובעת מקושי עמוק יותר, מפחד מאינטימיות או מחוסר אמון ביכולת להרגיש קירבה אמיתית, ולכן ברוב המקרים יידרש טיפול פסיכולוגי מעמיק יותר, רגשי וארוך טווח.
צוות הקליניקה במרכז ד"ר טל, יישמח לסייע לך להבין טוב יותר את הסיבות לבדידותך ואיך ניתן לסייע לה. הקליניקה כוללת צוות מיומן, מקצועי ואמין, העוסק בטיפול רגשי במגוון שיטות. התקשר/י אלינו ונשמח להסביר על ההבדלים ביניהם ולכוון אותך לטיפול המתאים עבורך.