איך נבחר פסיכולוג? כמה נקודות למחשבה

המפגש הראשון עם פסיכולוג כרוך באופן טבעי, בתחושות מתח והתרגשות. אנו מגיעים אליו לאחר תהליך ארוך של התבשלות או פתאום, בעיצומו של משבר, במטרה להפטר מחרדה נקודתית או מתוך רצון לעבד קשר משמעותי מן העבר.

ללא כל ניסיון קודם כמטופלים או לאחר שכבר חווינו קשר טיפולי בעבר. בכל המקרים, הוא צופן הבטחה ולצידה גם חשש.

יש מי שהחשש המובן הזה הופך עבורם לאבן נגף המקשה עליהם לגשת לטיפול. רבים מספרים לי כי לא ברור להם כיצד יוכלו לקבוע אם המטפל שאליו הגיעו הוא אכן איש המקצוע הנכון עבורם.

האם מתקיימים ביניהם התנאים הדרושים לטיפול טוב? עד כמה ניתן לסמוך על אדם שפגשו זה עתה ולשתף אותו בעובדות חיים אישיות? במקומות בהם הם מרגישים את עצמם חלשים?

איך אדע שהמטפל שלי באמת יהיה בעדי? שיבין אותי ויוכל לעזור לי? האם אפשר לפתח תלות במטפל? ומה אם יהיה לי לא נעים פשוט להתחרט אחרי מפגש אחד? מה אם אצטרך להמשיך לחפש עד שאמצא את המטפל המתאים – האם בכל פעם איאלץ לשוב ולספר את כל סיפור חיי?

אתחיל מהסוף - כמו עם בעלי מקצוע אחרים, גם מציאת הפסיכולוג הנכון כרוכה מטבע הדברים בתהליך של חיפוש ובדיקה. מטופלים רבים מגיעים לאיש מקצוע שקיבלו עליו המלצה אישית מכלי ראשון או שני.

יתכן בהחלט, זה קורה לא אחת – שכבר אחרי מפגש או שניים תרגישו שיש קליק.

מרבית הפסיכולוגים הם אנשי מקצוע מצויינים שלמדו שנים ארוכות במוסדות אקדמיים תובעניים, התמחו במשך שנים רבות נוספות במסגרות ציבוריות ופרטיות, קיבלו ועדיין מקבלים הדרכה צמודה ממטפלים בכירים מהם ומחוייבים לקוד אתי מחמיר ולחוקים המסדירים את עבודתם.

המטפל אותו תפגשו אמור להיות מסוגל לאחר מפגש היכרות לחלוק איתכם תובנות ראשונות אודות הקושי שאתם מביאים אליו להתייעצות ועל הדרכים לטפל בו. אם להבנתו אין לו את הכלים המקצועיים שבאמצעותם יוכל לעזור לכם יידע להמליץ לכם על מומחה בתחום, או על מרכז טיפולי גדול שיוכל לתת הכוונה נוספת.

במקרים כאלה, ייתכן שתעברו אצל עוד שניים או שלושה אנשי מקצוע עד למציאת מטפל שתוכלו ליצור איתו קשר עבודה טוב. בניגוד למה שנהוג לחשוב לפעמים, אתם יכולים לבחור בעצמכם בדיוק מה לספר, או עד כמה להיחשף באותם מפגשי היכרות.

פסיכולוג הראוי לשמו יהיה רגיש לקושי שבחשיפה מוחלטת בתקופת הטיפול הראשונית (וגם לאחריה) ויקבל בהבנה אם תודו, בפשטות, שאתם עדיין לא באמת מוכנים לדבר על ה-כל.

תהליך הכשרתו של פסיכולוג

תהליך ההכשרה של פסיכולוגים נעשה במסגרת מוסדות אקדמאיים ללימודים גבוהים והוא מורכב משני תארים בחוג לפסיכולוגיה. בשני התארים נלמדים קורסים ייעודיים לתחום הפסיכולוגיה ובהם הפסיכולוגים נחשפים לתוכן מתחום הטיפול, הן באופן תיאורטי והן באופן מעשי. תכנית הלימודים בחוג לפסיכולוגיה הינה מגוונת ועוסקת בסוגיות שונות בבריאות הנפש, וכמו כן, גם בפרקטיקות ובדרכי אבחנה, טיפול והתמודדות. לאחר סיום התואר הראשון, ניתן לבחור את המסלול שבו ניתן להתמקצע ולהתעמק. במסגרת התואר השני משובצים הפסיכולוגים במסגרות טיפול בבריאות הנפש בהן הם צוברים ניסיון ומתנסים בפועל עם סוגיות טיפול שונות. תהליך ההכשרה כולל ראיונות קבלה, מבחנים ועבודת מחקר וכתיבת תזה אקדמאית. בתום תקופה זו, הפסיכולוגים זכאיים להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולקבל רישיון לעבודה כפסיכולוגים. לאחר תהליך הרישום וההכרה, יוכל הפסיכולוג לפתוח קליניקה פרטית או להצטרף למרפאות קיימות ולספק את שירותיו.

איזה סוג פסיכולוג מתאים לי?

לכל פסיכולוג יש ענף שבו הוא מתמקצע וניסיון רלוונטי לתחום זה. את הפסיכולוג ניתן לבחור לפי התאמה של הניסיון והידע שלו לסוגיה שבה נהיה מעוניינים לטפל.

סוגי פסיכולוגים קיימים

בין המסלולים המוצעים בתחום הפסיכולוגיה אפשר לבחור בפסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה רפואית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה פדיאטרית-התפתחותית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה התנהגותית, פסיכולוגיה מחקרית וסקסולוגיה.

פסיכולוג קליני

פסיכולוג קליני עוסק במגוון קשיים רגשיים והפרעות ונפשיות המעוררים מצוקה ואליהם מתלווה פגיעה בתפקוד. אל פסיכולוג קליני ניתן לפנות גם כאשר הקושי הוא לא מוגדר וישנן תחושות של חוסר סיפוק והנאה, תסכול ובלבול, אבל גם כאשר הקושי מוגדר, כדוגמת קשיים בין אישיים, מצבי חרדה ודיכאון, טראומה, הפרעות אכילה, התנהגות לא תואמת, בעיית התמכרות, קשיים בתחום המיניות ועוד.

טיפול נפשי

טיפול זה נעשה באופן של שיחה כאשר האדם מגיע לטיפול במיקום ייעודי בסביבה טיפולית, כדוגמת קליניקה וחדר טיפולים, מחלקות יום, מרכזי טיפול ובתי חולים. הטיפול יכול להיעשות במגוון שיטות דינמיות העוסקות בקושי המרכזי של האדם, הבנה של צרכיו ומקור הקושי, הגדרת מטרות ברורות לתכלית הטיפול, שיקוף של החוויה והקניית דרכי התמודדות וכלים לשיפור איכות חייו של האדם, דרך שיח פתוח וגלוי. לחילופין, ישנן גם דרכים ממוקדות המסייעות בטיפול בקושי או בדפוס המעכבים אותו.

אבחון

על מנת לבחון מהי דרך הטיפול האפקטיבית ביותר בעבור האדם, עליו לקבוע שיחת ייעוץ עם פסיכולוג לשם היכרות של אופיו ומקור הבעיה. הפסיכולוג מקיים ריאיון שמטרתו ללמוד על תנאים מקדימים, לאסוף מידע ולעקוב אחר גירויים שבעקבותיהם נוצר המשבר והקושי הרגשי. במהלך הייעוץ הפסיכולוג עורך תצפית על הלקוח ומבין כיצד הקושי בא לידי ביטוי. בנוסף, ישנן דרכי אבחון נוספות באמצעות כלי מדידה תקפים ומהימנים או שאלונים במטרה להעריך את סגנון אישיותו ולמדוד את יכולותיו האינטליגנטיות של הלקוח. אבחון מסוג זה נקרא אבחון פסיכו-דיאגנוסטי והוא נעשה על ידי פסיכולוג קליני שמוסמך בעריכת אבחון זה ומסוגל לנתח את הנתונים מהאבחון באופן מקצועי לשם קביעת אבחנה והמלצות טיפוליות נלוות. ברוב הפעמים, אבחון פסיכו-דיאגנוסטי ייערך כאשר הסיטואציה הינה מורכבת וישנה דרישה לאבחון מעמיק יותר אודות הלקוח.

פסיכולוג ארגוני

פסיכולוג ארגוני עוסק בקשיים הרגשיים של הפרט במסגרת השתלבותו בתעסוקה או בארגון. פסיכולוג ארגוני יוכל לסייע לארגון להבין כיצד לייעל תהליכי חשיבה ועבודה, לקדם כישורי מנהיגות, לעודד מוטיבציה ויצירתיות בקרב העובדים ובכך לסייע להתפתחות ארגונית. ניתן לפנות לפסיכולוג ארגוני גם במטרה לבחון השמה של עובד בתפקיד מסוים בהתאם לכישוריו. הפסיכולוג הארגוני עוזר לארגון הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט הבין-אישי, במטרה לשמור על רווחתו של העסק ועל רווחת העובדים.

ייעוץ תעסוקתי לפרט

כאשר הפרט מעוניין לקבוע מהו התפקיד והעיסוק התואמים את אופיו וכישוריו. בייעוץ זה בוחן הפסיכולוג הארגוני את פוטנציאל הלקוח ומעריך את חזקותיו וחולשותיו כדי לבחון מהי הסביבה התעסוקתית המתאימה ביותר עבורו. לעיתים הערכה זו נעשית באמצעות ריאיון, אך ישנם שאלונים וכלים ייעודים למטרה זו. בנוסף, יוכל הפסיכולוג הארגוני לטפל בקשיים בתחום התעסוקתי ולעזור ללקוח לשפר את ביצועיו, לשאוף להישגים והצלחה ולטפל בהימנעויות המעכבות אותו במסגרת זו.

ייעוץ לארגונים

כל ארגון יכול לשלב בתוכו פסיכולוג ארגוני שמטרתו לעזור לקדם תהליכים, לפתור קשיים ודילמות מערכתיים, לבחון את תפקוד המערכת בהיבט נרחב ולעודד התפתחות וצמיחה במסגרת הארגון. הפסיכולוג הארגוני עוזר להנהלת הארגון לשפר את ניהול המערכת ולהקנות טכניקות לפתרון בעיות.

מיון והערכת עובדים

פסיכולוג ארגוני מסייע בהשמה של עובדים על ידי בחינת ההתאמה של העובדים לתפקידם וזיהוי יכולות וקשיים של הפרט במטרה לשבצם בתפקיד מותאם לפוטנציאל ובכך להגדיל את יעילות הארגון, תוך דאגה לרווחת העובד והגברת שביעות רצונו.

פסיכולוג חינוכי

פסיכולוג חינוכי עוסק בהערכת הפוטנציאל הלימודי של התלמיד בהיבטים השונים ומסייע לו להשתלב במסגרת הלימודית שבה מתחנך. פסיכולוגים חינוכיים משולבים בכל מסגרות החינוך, מגן ועד תיכון, והם מציעים התערבויות מתאימות לקשיי הסתגלות של הילד, הן ברמת ההורים והן ברמת הילד עצמו.

אבחון

ישנם סוגי אבחונים שונים המותאמים למגוון קשיים במערכת החינוכית. אחד מהאבחונים הפופולריים ביותר הוא אבחון פסיכו-דידקטי. לאבחון פסיכו-דידקטי ניגשים ילדים אשר מזוהה אצלם קושי מתמשך במספר היבטים והוא לא מצליח להסתגל. האבחון מחולק לשני חלקים והוא בוחן את החלק הפסיכולוגי, כלומר, הרגשי של הילד, בכדי לעקוב אחר קשיים או מצוקה המעכבות אותו ופוגעות בביצועיו הלימודיים; ומאידך, את החלק הדידקטי שעוסק ביכולותיו הדידקטיות של התלמיד, לרבות תפקודי קריאה והבעה, חשבון, אנגלית, מוטוריקה, התמצאות במרחב ועוד. באבחון ישנו גם דגש על יכולות בין-אישיות של התלמיד. מטרת האבחון היא לקבוע את מנת המשכל של התלמיד, לזהות קשיים בולטים ולהציע התאמות והקלות למסגרת החינוכית בשילוב דרכי טיפול ייעודיות לקשיים שזוהו.

הדרכת הורים

אחת משיטות הטיפול הנפוצות במערך החינוכי היא הדרכת הורים. בהדרכת הורים מגיעים הוריו של התלמיד אל הפסיכולוג החינוכי במטרה לדון בקשיים של הילד, להכיר את המערך המשפחתי ולזהות גירויים שעשויים להגביר את הקושי הקיים. בהדרכת ההורים ניתנים להורים של התלמיד כלים פרקטיים במטרה לשפר את יכולת התקשורת עם הילד, זיהוי ופירוש נכון של התנהגויותיו, לספק לו מענה לצרכיו ולהקנות לו יכולות של ויסות רגשי, התמודדות עם מצבי תסכול והקשבה לסמכות ההורית.

ליווי והדרכת צוותים חינוכיים

במקביל, מסייע הפסיכולוג החינוכי לצוותי החינוך בהתמודדויות עם סוגיות חברתיות, בעיות התנהגות, קשיים סוציאליים, משברים רגשיים ותפקודיים ומצבי חירום במסגרת החינוך. הפסיכולוג החינוכי מציע במצבים אלו פתרונות ותמיכה לסוגיות השונות.

בניית תכניות קידום, העשרה ומניעה

בסיוע של הפסיכולוג החינוכי, הצוות החינוכי מקים תכניות ייעודיות שמטרתן לעזור לתלמידים מתקשים להתגבר על הקושי ולרכוש מיומנויות למידה. בנוסף, גם תלמידים אשר מצטיינים ומזוהים ככישרוניים ויצירתיים מקבלים מענה ייחודי דרך תכניות העשרה שמוסיפות לאתגר אותם ולממש את הפוטנציאל הלימודי שלהם. כמו כן, תכניות מניעה מסייעות בשימור מצב קיים ועידוד התלמידים להמשיך לקיים למידה פורה תוך שימוש במשנה זהירות מגירויים שליליים העשויים לפגוע בלמידה.

פסיכולוג רפואי

פסיכולוג רפואי נותן מענה לאנשים אשר מתמודדים עם קשיים רגשיים לצד קיומה של מגבלות או מחלה פיזית. פסיכולוג רפואי עוסק בשיפור בריאותו הנפשית של הלקוח ובוחן מצבים וגורמים אשר משפיעים על תחלואת הפרט, סיכויי החלמתו ויכולות התמודדות עם המגבלות או המחלות הפיזיות. פסיכולוגיה רפואית בין היתר עוסקת ביחסי הגומלין בין בריאות האדם לבין בריאות הנפש ושואפת לשפר את בריאות הנפש בכדי לעודד חוסן רגשי וחוזק פיזי ולהפחית כאבים ותסמונות פסיכו-סומטיות.

ליווי והכנה בתהליך ההתמודדות עם מצבים רפואיים

הלקוח ומשפחתו לעיתים נעזרים בפסיכולוג רפואי בתהליכי אבחנה ובניית מערך טיפול מתאים. הפסיכולוג הרפואי מספק למשפחה וללקוח תמיכה וכלים להתמודדות עם הקושי או המוגבלות, וכחלק מהטיפול הפרטני עם הלקוח, ניתנות טכניקות ואסטרטגיות שונות המסייעות בוויסות, התגברות על פחד ואי וודאות והכנה רגשית לפני הליך רפואי.

ליווי בהתמודדות עם מצבים רפואיים מתמשכים ומחלות כרוניות

ההתמודדות עם מחלות כרוניות, הליכים רפואיים, כאבים עזים, בדיקות מרובות ועיסוק מרובה במצב הבריאותי היא מורכבת ומאתגרת. פסיכולוג רפואי מלווה את הלקוח במצבים אלו, משקף לו על יכולותיו להתמודד ומחזק אותו בפני הנודע והלא נודע. הטיפול מול הפסיכולוג הרפואי עוזר לחשל את הלקוח ומספק לו תמיכה ברגעים של אי-ודאות.

טיפול בבעיות רפואיות הפוצרות על רקע נפשי

בהקשר הנפשי, לקוחות רבים מתמודדים עם כאבים גופניים שמקורם הוא פסיכו-סומטי, כלומר, שמקורם הוא רגשי ולא פיזי. הפסיכולוג הרפואי עוזר לאתר את הגורם במרכז הקושי ולהציע עיבוד ובחינה של המאורע במטרה להקל על החרפת התסמינים ולשככם ככל הניתן.

פסיכולוג שיקומי

פסיכולוג שיקומי מלווה אנשים אשר מתמודדים עם מוגבלות תפקודית המשליכה על עולמם הרגשי. במהלך הטיפול מסייע הפסיכולוג השיקומי ללקוח להכיר במסוגלות שלו וביכולות ההתמודדות שלו, להימנע מסטיגמה ודעה קדומה, לבחון נקודות מבט חדשות על המצב ולעודד אותו לתחושת עצמאות העוזרת לו להתגבר על תחושת המוגבלות. בטיפול זה נבנית תכנית טיפולית המציעה שירותים המתאימים למצבו של הלקוח ומציאת מסגרת נכונה לו. במקביל, הפסיכולוג השיקומי מציע תמיכה גם לבני המשפחה של הלקוח אשר מוגבלותו משליכה עליהם מבחינה רגשית ותפקודית.

פסיכולוג התפתחותי

פסיכולוג התפתחותי עוסק בתחום התפתחות הילד ובסוגיות הקשורות לגיל הרך. פסיכולוג התפתחותי בוחן גורמים סביבתיים וגנטיים התורמים להתפתחותו של הילד ומציעה דרכי טיפול בקשיים או עיכובים התפתחותיים לצד שימור וקידום יכולות מפותחות ומניעת רגרסיה בהתפתחות.

איתור ואבחון קשיים התפתחותיים

פסיכולוג התפתחותי עורך אבחון מסוג אבחון התפתחותי שמטרתו לזהות ליקויים ובעיות ברכישת אבני דרך התפתחותיות אצל הפעוט, ובהתאם להציע דרכי טיפול כדוגמת טיפול או התאמה של מסגרת חינוכית לצרכי הילד. באמצעות האבחון ההתפתחותי ניתן לזהות הפרעות תקשורת, לקויות ועיכובים התפתחותיים ובעיות אורגניות ונוירולוגיות שמכשילות את הילד ברכישת ההישגים תואמי-הגיל אשר הוא צפוי לרכוש בשלב ההתפתחותי שבו נמצא.

טיפול בקשר ההורה-ילד

הורים הרוכשים טיפול והדרכה אצל פסיכולוג התפתחותי נחשפים לזיהוי קשיים של ילד ומפתחים יכולות פענוח לסימנים הלא-מילוליים של הילד, משפרים את יכולות התקשורת בהתאם למסוגלות של הילד ורוכשים מיומנויות להתמודדות עם קשייו של הילד או קשיי האינטראקציה איתו.

פסיכולוג חברתי, פסיכולוג קוגניטיבי, פסיכולוג מחקרי

בניגוד למרבית האשכולות מתחום הפסיכולוגיה שעוסקים בטיפול ופסיכותרפיה, המשותף לפסיכולוג חברתי, פסיכולוג קוגניטיבי ופסיכולוג מחקרי הוא שכולם עוסקים בתחום החקר. פסיכולוג חברתי למשל, עוסק בחקר של תופעות והתנהגויות הבולטות בהקשר קבוצתי או תרבותי, וכמו כן, באינטראקציה בין הפרט לקבוצת השווים שלו. פסיכולוג קוגניטיבי ממוקד בתהליכי קוגניציה, חשיבה, הסקת מסקנות, שיפוט אינטואיטיבי ותפיסה. פסיכולוג מחקרי עוסק בחקר תופעות שונות ובוחן קשר בין משתנים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות.

פסיכולוג או איש מקצוע אחר?

כיום יש מגוון אנשי מקצוע המציעים טיפול רגשי או פסיכותרפיה, ביניהם פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים. איכות הטיפול לא נבדלת בין אנשי המקצוע הללו ורוב שיטות הטיפול עולות בקנה אחד אצל כולם. למרות זאת, ישנו הבדל בין הנישות ובין אנשי המקצוע כתלות במוקד הטיפול. בעוד שפסיכולוג מתמקד בפרט באופן מעמיק ונרחב והוא מוכשר בכלי אבחון יסודיים יותר, עובדים סוציאליים מספקים הבנה גם על המערכות החברתיות והבין אישיות של הפרט עם סביבתו. בהקשר זה, יכול העובד הסוציאלי להוסיף בפן סוציאלי-מערכתי על הדפוסים של הפרט ולהציע לו מענה גם בפורומים קבוצתיים, זוגיים ומשפחתיים.

מתי לפנות לפסיכולוג או פסיכותרפיה

כאמור, לטיפול ניתן לגשת גם כאשר ישנו משבר קיים או קושי מובחן המפריע לנו, אבל אפשר לגשת לטיפול רגשי גם כאשר אין הגדרה ספציפית ועולה הצורך ברכישת כלים להתמודדות והתפתחות אישית. כאשר פונים לטיפול, ישנם כמה היבטים שכדאי לשים לב אליהם. ראשית, יש לבחור את איש המקצוע בהתאם למוקד הקושי וההתאמה של ניסיון המטפל לבעיה הקיימת. מטפל בעל הכשרה מתאימה יידע לספק כלים פרקטיים ואפקטיביים לקושי העיקרי שמותאמים להתמודדות מסוג זה. שנית, לכל מטפל ישנה הכשרה עם שיטות טיפול כאלה ואחרות אשר חלקן מיועדות לטפל בקשיים ספציפיים. יש תחילה להבין עם עצמנו מהי תכלית הטיפול האם נרצה לטפל בהתנהגות באופן נקודתי, או שאנחנו פתוחים להעמיק פנימה ולטפל בדברים נוספים שמעכבים אותנו בהווה. לאחר מכן מומלץ לפנות  למטפל אשר מספק את השירות שאנחנו מעוניינים בו. בהקשר זה, מומלץ לאסוף מידע והמלצות על המטפלים בתחום כדי ללמוד על ניסיונם, גישתם הטיפולית והידע שלהם בסוגיה שבה פנינו אליהם. דבר נוסף שכדאי לבחון הוא מסגרת התקציב שאנו מעוניינים להשקיע בפגישה טיפולית. בכל תחום ישנו מגוון מטפלים עם מנעד עלויות שונה, ולכן כדאי לערוך בדיקה ולהשוות גם בפן הכלכלי. לבסוף, חיבור אישי הוא מפתח להצלחת הטיפול. לאחר שיחה עם המטפל או פגישה, אפשר להבין את מידת החיבור הרגשי אליו ואת הרגישות שלו לקשיים ולתכנים העולים בפגישה. מטפל טוב ידע להכיל, לחוש אמפתיה, לשקף ולהציב גבולות ברורים במערך הטיפולי כדי לייצר שקיפות. מול המטפל הנכון, נוכל לחוש ביטחון ונינוחות ונוכל לנהוג איתו בפתיחות ושקיפות שיאפשרו לו לראות את התמונה המלאה. כמו כן, מטפל טוב ינהג בהגינות עם הלקוחות שלו, וכאשר הטיפול אינו אפקטיבי ולא מקדם את הלקוח, ידע המטפל להפנות אותו לאיש מקצוע בעל מאפיינים מתאימים לסוגיית הקושי או לתת לו הכוונה והמלצה מתאימה.

הרגישו נוח לשאול שאלות את הפסיכולוג

כשאתם מגיעים למפגש הראשון עם המטפל (או קודם לכן, בשיחת הטלפון) הרגישו חופשיים לברר איתו פרטים החשובים לכם: למשל, היכן למד והתמחה, האם טיפל כבר בעבר בסוגיות כמו אלה שאתם עסוקים בהן (או בנשים, או בקשישים, או באחים לילדים הסובלים ממחלה גופנית וכולי).

תוכלו לבדוק את ימי הטיפול שלו, מהו התעריף שהוא גובה והיכן הוא מקבל. איש מקצוע טוב יוכל לענות באדיבות ובכנות על השאלות הללו והתשובות שתקבלו יעניקו לכם מידע רב ערך אודותיו.

יתרה מזאת, מהאופן שבו ישיב תוכלו להתחיל להרגיש אם מדובר במישהו שיש לו עניין אמיתי בכם ובקשייכם ואשר הדיאלוג איתו הינו, לכל הפחות, מכיל ואנושי.

ישנם אנשי מקצוע המתחילים מפגש ראשון באמצעות בירור היסטוריה מקיף, הכולל שאלות מפורטות אודות חייכם בעבר ובהווה, חיי המשפחה שלכם לאורך השנים, העבר התעסוקתי שלכם, פחדיכם ומשאלותיכם. אחרים פשוט יבקשו מכם לספר מה מביא אתכם לטיפול ויעודדו אתכם להמשיך לדבר באופן חופשי.

שתי הפתיחות מקובלות במידה שווה ואתם מוזמנים לעצור ולשאול את עצמכם כיצד הייתם מעוניינים שהסיטואציה הזו תתנהל. האם אתם מעדיפים כי המטפל ישתוק ויאזין במשך זמן רב? אולי אתם מרגישים שאתם זקוקים להרבה שאלות מכוונות? האם ברצונכם לקבל הכוונה אסרטיבית? פרשנות או רק אהדה שקטה?

בכל טיפול פסיכולוגי ובכל מפגש עם פסיכולוג, מותר לכם לעצור ולבדוק האם נוח לכם עם האופן שבו המפגש מתנהל. אם למשל אתם מרגישים שהמטפל נוקשה מדי (או גמיש מדי) עבורכם, ספרו לו על כך: מטפל טוב יהיה מסוגל להתאים את עצמו לקצב שלכם, או לפחות להסביר לכם באופן אוהד וסבלני מדוע הוא עובד כפי שהוא עובד.

מטפלים רבים מרגישים, ולדעתי בצדק, כי איכותם המקצועית נמדדת גם ביכולת שלהם לבדוק יחד איתכם מה בסיטואציה יוצר את תחושת חוסר ההתאמה הזו, וללמוד באופן הזה יחד איתכם משהו משמעותי על הצרכים שלכם כמטופלים.

קחו כמה דקות בסוף המפגש כדי לקבל מן המטפל פידבק על מה שסיפרתם לו. האזינו להמשגה שלו, בדקו אם היא נשמעת לכם הגיונית, אם היא מדברת אליכם.

כאשר אתם חשים שהוא מפספס, תקנו אותו והקשיבו לאופן שבו הוא מתייחס להשגותיכם: בין אם יקבל את דבריכם או יעמוד על שלו, התחושה שאתם אמורים לקבל היא כי המטפל מכבד אתכם ומתעניין בכם, פועל מתוך עמדה מקצועית ומסוגל להתמודד גם עם ביקורת מובלעת.

דווקא כאן, אין טעם לצפות לניסים: גם המטפל הוא בן אדם, יש להניח שהבנתו הראשונית אתכם היא רק גישוש התחלתי, ובהחלט סביר שהיא תלך ותשתפר ככל שהקשר הטיפולי יצמח.

ייתכן שכבר במהלך המפגש הראשון תדעו בבירור אם ברצונכם להמשיך ולהפגש עם אותו מטפל או לא. הרגישו חופשיים לחלוק איתו את התחושה הזו גם אם היא שלילית. זו זכותכם המלאה, ואיש אינו יכול לצפות מכם להכנס לטיפול עם מי שלא מרגיש לכם נכון, בין אם אישית או מקצועית.

במקרה כזה כדאי גם לזכור שאיש המקצוע הנכון עבורכם נמצא שם וצריך רק להמשיך לחפש עד שתפגשו בו. אם אינכם בטוחים, מומלץ לנסות להגיע לעוד מספר מפגשים ואף לספר לפסיכולוג על לבטיכם או על האופן שבו הוא יכול לעזור לכם יותר; אחרי הכל, בשביל זה אנחנו כאן.