ילדים ומבוגרים שונים זה מזה בדפוסי החשיבה, ההתנהגות והרגשות. שונות זו מתקיימת גם בהקשר של התנהגות נפשית בריאה וגם במקרה של בעיה נפשית.
כיצד שונה חרדה של ילדים מחרדה של מבוגרים ובמה היא מתאפיינת?
תשובה לשאלה זו תוכל לסייע לך לזהות סימני חרדה אפשריים אצל ילדך. במקרה כזה כדאי מאוד לפנות לפסיכיאטר ילדים או פסיכולוג ילדים, לשם קבלת אבחון מסודר וייעוץ במציאת טיפול מתאים.
להלן פירוט של הדומה והשונה בתסמיני החרדה בילדים, על פי מרכיבי החרדה (הרגשי, הגופני, המחשבתי וההתנהגותי):
המרכיב הרגשי
הרגש הבולט ביותר אצל ילדים, כאשר קיימת חרדה, הוא פחד. ילדים רבים מדווחים על פחדים במצבים שונים, נורמטיביים יותר ופחות. אלא שבשל חוסר בשלותם, ילדים מתקשים לבטא במילים את רגשותיהם. כמו כן, הם לא מכירים את המושגים בהם משתמשים מבוגרים כדי לבטא רגשות של פחד וחרדה והמצוקה הנובעת מהם.
לכן חשובה המודעות שלך כהורה וכמבוגר לגילוי של חרדה בילדים והכרת הדרכים בהן ילדים מביעים את חרדתם.
ילדים חרדים יכולים לדווח על שעמום בסיטואציות קבועות, כאשר למעשה מדובר בחרדה. במקרים אחרים ילדים חרדים עשויים לדווח על כעס, עצבנות, הנובעים מחרדה. ביטוי נוסף לחרדה יכול להיות דרך המישור הגופני - כאשר ילדים ידווחו על כאבים (בטן, ראש) מתוך הקושי להפריד בין המרכיב הרגשי לגופני.
המרכיב הגופני
כמעט תמיד חרדה מלווה בסימנים גופניים. דפיקות לב מואצות והזעה מוגברת הם סימנים לעוררות גופנית גבוהה, המעידים על דריכות של הגוף לקראת סכנה.
חשוב לדעת שילדים עלולים לדווח במקרים של חרדה גם על כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות. הביטוי הבריא של כאבי הבטן הללו הוא התופעה הנפוצה של "פרפרים בבטן" המופיעים בעת לחץ והתרגשות. במצב של חרדה הם יהיו חמורים יותר ויתפרשו אצל ילדים ככאב בטן.
אם ילדך מתלונן על כאבי בטן, ייתכן שזהו ביטוי קיצוני לתחושת חרדה. במצב זה חשוב לפנות לגורם רפואי או נפשי על מנת לשלול הסברים אחרים ולאבחן היתכנות של הפרעת חרדה.
המרכיב המחשבתי
במקרים של חרדה, גם מבוגרים נוטים לדפוסי חשיבה מוטעים, שבדרך כלל מאפיינים ילדים. דפוסים אלה כוללים למשל חשיבה קטסטרופאלית, כלומר הנטייה לראות בכל סימן שלילי רמז לאסון שמתקרב, משהו איום ונורא שעומד לקרות.
בנוסף, מבוגרים וילדים חרדים יטעו לראות עצמם כמי שאינם מסוגלים להתמודד עם מה שהם תופסים כאיום.
בהתמודדות עם חרדה, ילדים - יותר ממבוגרים - ינסו לשלוט באיום באמצעות דפוסי חשיבה מאגית או עריכת טקסים אישיים למטרת הגנה, כמו עשיית תנועה קבועה מסוימת או שימוש במילת קסם.
טקסים כאלה עלולים להוות בסיס להתפתחות של הפרעת חרדה אובססיבית - קומפולסיבית (OCD), שנפוצה גם היא בילדים.
המרכיב ההתנהגותי
הביטוי ההתנהגותי הבולט ביותר בקרב ילדים ומבוגרים חרדים הוא ההימנעות – הנטייה להתרחק מהגורם מעורר החרדה.
ההימנעות היא לא רק ביטוי של החרדה אלא מהווה גורם סיכון בפני עצמה, שכן מעגל המצבים שמהם נמנע האדם החרד נוטה ללכת ולגדול, וכך מידרדרת יותר ויותר איכות החיים שלו ומצוקתו גוברת. אצל ילדים ההימנעות מסוכנת במיוחד - שהרי היא פוגעת בהתפתחות העצמאות וברכישת מיומנויות חשובות.
מכיוון שילדים אינם עצמאיים ולרוב חסרי שליטה במצבים בחייהם, לא תמיד יצליחו להימנע ממה שהם תופשים כגורם המאיים. במקרים כאלה תתגלה החרדה בדרך כלל בצורה של בכי, התקף זעם, קפיאה במקום ואילמות, או היצמדות קיצונית למבוגר.
אם זיהית אחד או יותר מהמאפיינים שצוינו לעיל אצל ילדך, חשוב מאוד לבצע הערכה פסיכולוגית מקיפה ואבחון נכון של הילד. בקליניקה תמצא/י צוות פסיכולוגים ופסיכיאטרים מנוסה, אדיב ורגיש המומחה לטיפול בילדים ובני נוער שישמח לעזור בכל עת.