איך לשפר את הביטחון העצמי לקראת ראיונות עבודה

השאלה הראשונה כמעט שאנחנו שואלים אחד את השני היא 'מה אתה עושה בחיים'?. זו שאלה שמעידה על כך שהעבודה שלנו היא חלק נכבד בזהות שלנו. על אף שמשפחה, בריאות וחברה הם החלקים שאנו מייחסים להם לרוב את מירב המשמעות בחיינו, עבודה היא חלק בסיסי ומשמעותי לא פחות. פעמים רבות, אנשים חשים בזאת כאשר הם מוצאים עצמם ללא פרנסה, לתקופה קצרה או ארוכה. בין אם יגדירו את עצמם "בין עבודות" ובין אם יגדירו את עצמם "מובטלים"  - התחושה שמעלה מצב של היעדר עבודה היא פעמים רבות של חוסר ערך, הבאה לידי ביטוי למשל בתחושה של "אני לא שווה כלום", "אני לא עושה עם עצמי כלום" וכדומה. 

 

התהליך של מציאת עבודה חדשה, בין אם לאחר פיטורין, התפטרות, סיום לימודים ועוד, הינו תהליך מורכב ולא פשוט. שוק העבודה עצמו לא קל ואנשים רבים מתמודדים עם האכזבה של שליחת עשרות פניות למקומות עבודה מבלי שהם מקבלים כלל התייחסות. חיפוש עבודה היום דורש הרבה סבלנות ואורך רוח מצד אחד, ומצד שני מחייב להיות תמיד עם היד על הדופק לגבי המשרה החדשה שנכנסה, להצליח לסנן הצעות לא רלוונטיות, להחליט האם הצעות מסוימות מהוות מצב של סיכון גדול מידי או סיכוי למשהו מוצלח ומבטיח, וכמובן להתמודד שוב ושוב עם ראיונות עבודה.

 

ראיונות עבודה כשלעצמם, וכשכבר סוף סוף מגיעים אליהם, מהווים סיטואציה שרבים חוששים לקראתה או לחוצים ממנה. תקופת ההמתנה לאחר הריאיון מותחת אף היא ומסתיימת לא פעם במפח נפש, בדחייה נוספת, אשר לאורך זמן גורמת לתחושות של ייאוש ותסכול. 

 

קראו עוד על חרדה מריאיונות עבודה ואיך להתמודד איתה 

 

תחושות כאלה פוגעות לאורך זמן בדימוי העצמי של האדם. אלא שלעיתים, דימוי עצמי נמוך הוא בעצמו המקור לקושי לעבור ראיונות עבודה - אנשים שחשים חסרי ערך, שאינם שווים, שאנשים אחרים טובים מהם או מתאימים יותר מהם לעבודה ולמעשה אין להם יתרון על פני אחרים, יכולתם נמוכה יותר לעבור ראיון עבודה וליצור רושם חיובי על המעסיק הפוטנציאלי. 

 

פעמים רבות החיפוש האינטנסיבי וחסר ההצלחה אחר עבודה גורם לאנשים לשקוע בייאוש, אשר לא רק מחליש את הסיכויים למצוא עבודה, אלא גם פוגע בתחומים אחרים. הרבה אנשים לא נפגשים עם חברים מחשש מהשאלה הזו: 'אז מה אתה עושה עכשיו?'.. הם מתביישים במצבם ומעדיפים להימנע ממפגשים חברתיים עד שימצאו עבודה. כנ"ל עם תחביבים, שבד"כ עולים כסף, כמו חדר כושר, או בילויים במסעדות– למה להוציא כסף עכשיו, כשאין עבודה ? צריך לחסוך.. 

 

וכך האדם הוא לא רק מובטל, אלא גם משועמם בבית, בודד, ללא חברים ולא הנאות. כשאין למה לקום בבוקר, לפעמים היום הופך ללילה , ולילה הופך ליום; אנשים מוצאים עצמם ישנים עד מאוחר, קמים בצהריים, מבזבזים את כל היום ומעבירים את הלילה בגלישה מיותרת במחשב – סרטים, סדרות או אפילו חיפוש עבודה ברשת, שנעשה בשעות הלילה המאוחרות . 

 

במצבים כאלה נפוץ לראות אנשים שהולכים ומסתגרים בעצמם, מתרחקים מהחברה, מרגישים עוד יותר מסכנים ועוד יותר "קרבן" של הסיטואציה בה הם נמצאים. מצבים כאלה מורידים עוד מתחושת הערך העצמי, עד לכדי תחושה של חוסר מוצלחות כללית, דיכאון ולעיתים אף עד אובדן טעם בחיים.

 

חייגו לשיחה עם איש צוות: 03-6413483

 

קושי נוסף המעיב על חיפושי העבודה ועל הדימוי העצמי הוא הלחץ שמפעילים החברים וההורים. ההורים, שגם דואגים מהמצב ההולך ומידרדר, וגם אולי הם אלה שמממנים ותומכים לאורך החודשים/שנים הללו של חוסר התעסוקה, מרגישים בשל כך שהם רשאים להעיר, לייעץ, ללחוץ ולפעמים לאיים. האדם הרבה פעמים מואשם בעצלנות, בבררנות, בחוסר מוכנות להתפשר, בחוסר רצון או מוטיבציה אמיתית לעבוד, וכל אלה מוסיפים שמן למדורה הבוערת גם כך של אי נעימות ותחושת חוסר מוצלחות.

 

קראו עוד על ייעוץ והכוונה מקצועית 

 

 

באם אתם סובלים מדימוי עצמי נמוך ובתהליך של חיפוש עבודה, מומלץ להתייחס לראיון עבודה כאל סיטואציה בהם עליכם להיות אנשי שיווק ומכירה - לא של מוצר מסויים, אלא של עצמכם, ואתם חייבים להאמין ב'מוצר'. לסיטואציות כאלה מוטב להגיע מוכנים ולנסות להתייחס ולזכור כמה שיותר את התחומים בהם אתם כן חשים בעלי ערך. 

 

בסוף כל ראיון, ומוטב בתחילתו, אדם צריך לשאול את עצמו 'האם הייתי מקבל את עצמי לעבודה?'. אם התשובה של המרואיין היא 'לא', כנראה שכך יחשוב גם המראיין שלו.

 

הדבר השני שמאד משפיע על ראיונות עבודה הוא כל הנושא הבין-אישי. היכולת ליצור קשר עין, להישיר מבט, ללחוץ יד בוטחת, לדבר ברהיטות, לחייך , להתעניין. להתעניין בחברה שאליה אנחנו מעוניינים להתקבל, להתעניין באדם שמולנו -המראיין, בחדר שבו אנחנו נמצאים. כדאי לשאול שאלות שמראות שגם המרואיין בוחן את קבלתו לעבודה, גם הוא רוצה להבין האם מקום העבודה מתאים לו. 

 

וזו אולי מילת המפתח בראיונות עבודה, 'התאמה'. השאלה בראיון עבודה היא לא האם אתה טוב או לא טוב, מוצלח או לא מוצלח, אלא האם אתה מתאים לעבודה. לפעמים המרואיין מוכשר, המשרה מצויינת, אבל אין התאמה בין השניים, מכל מיני סיבות. לכן יש לבחון כל ראיון לגופו, גם אם הצטברו כבר כמה וכמה נסיונות שליליים.  

 

 

למרות הקושי, הרגשי והכלכלי, כדאי להמשיך בשגרה ככל שניתן, גם כשאין עבודה. להיפגש עם חברים, לצאת ככל האפשר, להמשיך להחזיק בתחביבים, כדי לשמר ככל שניתן אזורים מתפקדים, שמפצים על היעדר התעסוקה, ולא להיכנס למצב של חוסר מעש בכל התחומים , לאורך כל שעות היום. 

 

 

על מנת לשפר את הדימוי העצמי, לקראת ראיון עבודה אבל לא רק, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המומחה בתחום, לעבוד יחד באופן ממוקד על הדרכים בהם ניתן להפגין חוזקות במהלך ריאיון עבודה ולהימנע ממסרים שליליים או מחלישים שהאדם מעביר, בין אם מילוליים ובין אם לאו, במהלך הריאיון. מלבד עבודה ממוקדת זו, טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לאדם להצליח לראות לא רק את החסרונות שלו אלא גם את החוזקות שלו, לעזור לו להרגיש ראוי ובעל ערך.