ביסקסואליות: העדפה מובחנת או בלבול?

גלי, בת 26, הגיעה לטיפול כשהיא מבולבלת מאד. כבר קרוב לשנה שהיא חשה שהלכה ואבדה התשוקה בקשר שלה עם בן זוגה מזה כחמש שנים, והיא הרגישה "כבויה" וכלואה בקשר נטול חיות ויצריות. במהלך השנה הזו חילחלה, כך הרגישה, תחושת ה"יובש" הזו גם לתחומים אחרים בחייה והיא חשה פחות יצירתית גם בעבודה ופחות משעשעת וחברותית מכפי שהיתה בעבר.

גלי חשה כי היא זקוקה לשינוי והניחה בתחילה כי מה שעליה לעשות הוא להיפרד מבן הזוג שלה ולמצוא אהבה חדשה, אלא שלאחרונה מצאה עצמה חושבת ומפנטזת על נשים ונבהלה מכך מאד, ובשל כך פנתה לטיפול.

"מה, יכול להיות שאני לסבית?", שאלה, "הרי תמיד אהבתי גברים. איך זה יכול להיות?". אחד הקשיים הגדולים של גלי היה ההנחה הדיכוטומית, כלומר קיומן של שתי אופציות בלבד - הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות. גלי הניחה שאם איבדה עניין בבן הזוג שלה, בו בזמן שעולות בה פנטזיות על נשים, בהכרח הדבר אומר כי היא לסבית.

אלפרד קינסי: מבט חדש על מיניות

ואולם, מאז מחקריו המפורסמים של אלפרד קינסי, מאמצע המאה ה-20, מחקרים אשר בחנו את המיניות האנושית ואת הפרקטיקות המיניות, הפכה החלוקה הדיכוטומית בין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות פחות ופחות נוקשה.

קינסי גילה כי אנשים מדווחים על מגוון של הרגלים מיניים, מגוון הנע בין הומוסקסואליות מוחלטת לבין הטרוסקסואליות מוחלטת, כשבתווך נטייה מזדמנת לאחת מן השתיים, נטייה משמעותית לאחת מן השתיים וכמו כן נטייה שווה לאחת מן השתיים, אליה התייחס כאל ביסקסואליות.

יחד עם זאת, עד היום הדבר שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי ביסקסואליות הינה פיקציה, ומבטאת בלבול, חשש מיציאה מלאה מן הארון או נסיון להיות "אין" ואופנתי. ועדיין, הנתונים בפועל, גם אם נמוכים בהרבה מן האחוזים עליהם דיווח קינסי, מצביעים על מספר לא מבוטל של אנשים באוכלוסיה המגדיר עצמו כביסקסואל או אשר חש משיכה לשני המינים. 

נחזור לגלי. הבלבול שחוותה הוא בלבול המוכר לרבים, אלא שהינו נפוץ יותר בתקופת גיל ההתבגרות, אז, כאשר מתגבשת הנטייה המינית, עשויים להופיע ספקות ותחושות סותרות ומבלבלות, אצל חלק מהנערים והנערות המתבגרים.

על פי רוב מתחלפים הספקות בתחושה מגובשת ועקבית יותר ביחס להעדפה המינית, דהיינו משיכה לבני המין הנגדי או לבני המין הזהה, אולם בחלק מהמקרים נותרים סימני שאלה ולאו דווקא עקביות וחד משמעיות בכל הקשור בהעדפה המינית.

גלי נבהלה בין היתר מכיוון שעד לשלב זה בחייה, בגיל מתקדם יחסית, כשכבר התנסתה ועברה אי אלו חוויות זוגיות ומיניות, היתה בטוחה למדי במיניות שלה ולא חשבה כי יש כלל ספק לגביה. על אף היותה של התופעה נפוצה יותר במהלך גיל ההתבגרות, ישנם רבים אשר בגיל צעיר יותר "פסח" עליהם אותו בלבול או שלחילופין לא הצליחו לגבש זהות ברורה ונשארו עמו, עם הבלבול, מסיבות הקשורות בתהליכי גיבוש זהות באופן כללי ובתחומי חיים שונים, המתרחשים בתקופה זו.
 

התחושות הסותרות שחווים בני נוער רבים בנוגע לנושאים שונים בחייהם, מתגבשות בהמשך לעמדה או נטייה ברורה יותר ואינטגרטיבית. אולם, ישנם רבים אשר הבלבול ממשיך ללוותם והם אינם מצליחים לבסס עמדה מגובשת – זהו שלב שכינה אחד מחוקרי הזהות הנודעים, Marcia, בשם מורטוריום (moratorium), חוסר הכרעה.

ביסקסואליות יכולה לעיתים לשקף קונפליקט לא פתור ביחס להעדפה המינית, מצב של קושי לבחור. אם כי, חשוב לזכור גם כי באותה מידה ביסקסואליות בהחלט יכולה להיות גם תוצאתו המוגמרת והמספקת של תהליך גיבוש זהות, שבמהלכו התבססה הכרה בקיומה של משיכה לשני המינים והתפתחו השלמה ותחושת נוחות עם כך.  אפשרות נוספת לבלבול שצף ועלה אצל גלי רק עתה, הינה מה שכינה מרסייה "סגירה מוקדמת" (fore closure).

מסיבות שונות עלולים בני נוער שלא לקיים עם עצמם דיאלוג מעמיק ורציני בנוגע להיבטים שונים של זהותם, שכן דיאלוג כזה עלול להיות מאיים ומסוכן מדי, כגון מסיבות תרבותיות, דהיינו חשש שמא יגלו על עצמם דברים שהם או סביבתם לא יוכלו לשאת. גלי, למשל, לאחר שהחלה לספר בטיפול על ילדותה והתבגרותה, התחילה בכל זאת להיזכר גם בתחושות ומחשבות שהיו לה בגיל צעיר כלפי נערות אחרות וש"איכשהו" מהר מאד התפוגגו והוסטו הצידה.

חשיבותו של דיאלוג פנימי

חלקים נרחבים בחברה המערבית, גם כיום, בעידן המודרני והמתקדם יותר, עדיין רואים בנטייה מינית הטרוסקסואלית את הנטייה המועדפת, ובנטיות מיניות אחרות כסטייה מן הנורמלי ומן הדרך הרצויה. בהמשך הסתבר גם כי גלי גדלה במשפחה מסורתית ושמרנית מאד וכי תמיד חונכה "ללכת בתלם" ולא לשאול שאלות. כך, מצאה עצמה גלי לכודה בעולם נפשי בו אין הרבה מקום לספק ובו שאלות שנשאלות מהר מאד נדחקות חזרה לאחור. אך השאלות והמשאלות הכמוסות עדיין מתרוצות להן אי שם בנבכי הנפש, וכך, בגיל מאוחר יותר, כאשר היתה גלי כבר ברשות עצמה, החלו השאלות הללו לבצבץ מחדש ולחדור מבעד לסדקים שנוצרו בחיץ השמרני והנוקשה הזה שנוצר בתוכה.

אין הדבר אומר שגלי הינה לסבית, ביסקסואלית או הטרוסקסואלית, אלא בעיקר משקף הדבר את נקודת מפנה בחייה, שבה הצדדים השונים, והתשוקות השונות שבתוכה, קיבלו לפתע רשות להשמיע את קולם ואת ההזדמנות לבחון ולקיים את הדיאלוג הפנימי שאותו לא ניהלה גלי עם עצמה באותו שלב מוקדם יותר בחייה.

העדפה מינית אם כן, ובכלל זה גם ביסקסואליות, יכולה להיות חלק בלתי נפרד מן הזהות הכוללת והמשולב בה היטב, ולחילופין היא יכולה לשקף תהליכים לא בשלים בכל הקשור לבנייה וגיבוש של זהות, תהליכים כגון החלטה מוקדמת מדי על ההעדפה המינית (לעיתים, מסיבות שונות, תיתכן אף החלטה מוקדמת מדי על העדפה הומוסקסואלית או ביסקסואלית ולא רק על העדפה "מיינסטרימית", נורמטיבית לכאורה, הטרוסקסואלית) או קושי בהכרעה ברורה.

חשוב להיות קשובים לעצמנו ולקיים את אותו דיאלוג פנימי בכדי לפתח זהות בוגרת, מורכבת ובשלה, אלא שלעיתים אין כלל מודעות לקיומו של קונפליקט, עד אשר הנסיבות מעוררות אותו לחיים. מצב כזה עלול להיחוות כמאיים מאד ואף מערער בראשיתו, כפי שחשה גלי כאשר גילתה בתוכה פנטזיות שלא הבינה מאיפה "צצו", אולם לאחר זמן מה, עשוי להיות לו ערך רב, כיוון שהוא מעשיר את החווייה ומאפשר, לבד, או באמצעות עזרה והכוונה רגשית מפסיכולוג, לגלות את עצמנו מחדש ולהצליח לפחד מעצמנו, מהצדדים החבויים שבתוכנו, פחות ופחות.