ההשלכות הרגשיות של גירושין על הילדים

אחת הסוגיות המרכזיות, שעולה לאור תהליך של גירושין היא מיקומם של הילדים בתהליך בדגש על מידת פגיעתם בעקבותיו.

מעבר לאיזה הורה יהיה המשמורן של הילדים, מתי וכל כמה זמן ייקח ההורה השני את הילד או הילדים, אופן התמודדות והסתגלות הילדים לגירושי ההורים מטרידה הורים רבים.

הורים רבים גם תוהים האם יש גיל שילדים מתמודדים יותר בקלות עם הגירושין או האם יש גיל "קריטי" להתמודדות עם מצב לחץ כגון זה ולמעשה התשובה אינה חד משמעית בנושא זה.

יש מחקרים הטוענים כך ויש מחקרים הטוענים אחרת, כאשר אין גיל שבו "מומלץ" להתגרש.

יחד עם זאת וחשוב מכך, מודעות של הורים לתגובות נפוצות של ילדים לגירושין יכולות לסייע הן בהבנה של התנהגות הילד בתקופה שלאחר הגירושין והן באבחנה וזיהוי כאשר נצפות תגובות לא שכיחות או הופכות קיצוניות ומצריכות התייחסות ייחודית.

עיקר ההתפתחות של בני אדם מתרחשת בטווח הזמן שבין ינקות לבגרות, כאשר כל שלב מהווה עליה בסולם ההתפתחותי מבחינה מוטורית, שכלית ורגשית.

לכן, כאשר בוחנים את הסתגלותם של ילדים לאירועים כגון גירושין, עושים זאת לאור השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

גיל הינקות

הורים רבים טועים לחשוב כי בגיל כה צעיר, תינוקות אינם מבינים או אינם שמים לב לשינויים כמו גירושי הורים, אלא שלמעשה, על אף היעדר יכולתם לתקשר עם הסביבה, פעוטות ותינוקות מרגישים בשינויים המתרחשים בתא המשפחתי במידה רבה כמו ילדים בוגרים.

התגובות הנפוצות לגירושין בגיל זה הם עוררות יתר, בכי רב מהרגיל, תחושה של אי שקט, חרדת נטישה העוללה להתבטא גם ביצירת תלות בהורה המשמורן ותגובה של פחד כלפי ההורה השני.

חרדת נטישה בגילאים אלו היא נפוצה וטבעית, יחד עם זאת במקרה של גירושין יש לשים לב היטב לסמינים, להבחין האם החשש מוכלל גם למצבים אחרים, האם תגובת הילד מוגזמת וכדומה.

לעיתים התסמינים המדאיגים הם התעלמות מוחלטת של התינוק או הפעוט מהשינוי. אז, לרוב, ברור כי השינויים משפיעים עליו מאד, אך קשה לו להתמודד עם כך.

לא תמיד קל להבין לבד מתי הפחד הוא טבעי ומתי לא ולשם כך אנו כאן. התקשרו בכל עת ונשמח לעזור באבחון, ייעוץ והתאמת טיפול במידת הצורך.   

ילדים בגיל הגן ובית הספר

עם התפתחותו של הילד נפוץ לראות תגובות שונות ואחרות, כאשר בגילאי הגן וביה"ס פעמים רבות ניתן לראות רגרסיה אצל חלק מהילדים, כמו למשל חזרה למציצת אצבע, הרטבת לילה וכדומה.

בעוד שבקרב ילדים בגילאי הגן נפוץ לראות תגובות המעידות על הבלבול הרבה שהם נתונים בו: בהלה, חרדה מוגברת, התפרצויות כעס ותוקפנות, סיוטי לילה וכן יצירת פנטזיה שהמצב הוא זמני והוריהם יחזרו לחיות שנית יחד.

ילדים בגילאי ביה"ס נוטים בעיקר להחצין את המצוקה שלהם: הם נגררים לעימותים, התפרצויות והתקפי אלימות, דורשים פיצויים חומריים וכדומה, כך שבעיות התנהגותיות לא פעם מתפתחות על רקע הגירושין.

תופקנות זו מוצאת את ביטויה לא פעם בהאשמת אחד ההורים (בדרך כלל ההורה המשמורן) בעזיבת השני.

טרום גיל ההתבגרות (9-12)

עם התבגרותם מנסים ילדים להבין יותר את המציאות שלהם, "לתפוס" צד ולהשיג תחושה כלשהי של שליטה על מנת לטשטש ככל האפשר את תחושת חוסר האונים.

מסיבה זו ישנם ילדים המתכחשים למצב ככל האפשר, מתנהגים כאילו הכל בסדר, מבטאים את המצוקה בביטויים מוחצנים (בדרך כלל תופקנות וכעס) או בסימנים גופניים.

אלו לרוב יסבלו מקשיים חברתיים. אחרים מצליחים להשלים עם הגירושין ואינם זקוקים לאותם מנגנוני הכחשה.

גיל ההתבגרות

על אף עצמאותם המתגשבת גירושין בגיל התבגרות מערערים את חיי המתבגרים לא פחות מילדים בגילאים צעירים יותר.

למעשה, המחשבה כי מתבגרים אינם זקוקים להוריהם הינה שגוייה, כך גם הציפיה שיבינו את המצב וינהגו בבגרות אינה אפשרית עבורם, ופעמים רבות הם לא מסוגלים להכיל רגשית את השינויים או את האחריות הנדרשת מהם.

כאשר אחד ההורים מתחיל קשר זוגי חדש הם מוצאים עצמם מבולבלים יותר לאור גילוי המיניות שלהם והצורך להכיר בהוריהם כיצורים מיניים גם כן.

הבלבול הרב שאופף מתבגרים, המצוקה והקושי להתמודד עם אובדן היציבות המשפחתית  באים לידי ביטוי באחד משני הקצוות: קונפליקטים וויכוחים קשים עם ההורים או הימנעות מודעת בעימותים כגון אלו.

ביטויים אחרים לגירושין בגיל ההתבגרות הם קשיים חברתיים, ירידה בהישגים לימודיים, שימוש בסמים או אלכוהול, יחסי מין לא מובחנים.

לעומת זאת ישנם מתבגרים שמצליחים להתייחס לגירושין באופן בוגר והם אף מקדמים עבורם תהליכי התבגרות כמו לקיחת אחריות, פיתוח יכולות התמודדות אישית עם קשיים, בניית דימוי עצמי חיובי ועוד.

אם יש לכם התלבטויות, דילמות, שאלות, תהיות או חששות בנוגע להתמודדות ילדיכם עם שינויים צפויים במשפחה, צוות המומחים לטיפול משפחתי יישמח לייעץ ולכוון.

תוכלו לפנות אלינו בכל עת ולקבוע פגישת התייעצות ראשונית עם אחד מאנשי המקצוע של הקליניקה.