דיכאון היא מילה מוכרת כמעט לכל אדם. רבים חווים אותו אך אינם יודעים על כך. יש המתארים אותו רק כתחושת עצבות ארוכה, תולים את הירידה החדה במשקל בעומס ושחיקה בעבודה, את חוסר ההנאה שלהם במצב כלכלי לא פשוט, חושבים ואומרים ש"זו רק תקופה וזה יעבור" או "אחרי שהכל יסתיים אני אוכל שוב לחזור לחיים הקודמים שלי ולחייך".
היעדר מודעות וחוסר היכולת לזהות מצב נפשי פנימי מקשים על אנשים להבין שמה שעובר עליהם יכול להיות דיכאון.
אחד הביטויים הרווחים לכך הוא הנטייה של אנשים להתלונן לרופא המשפחה על בעיות שינה, בעיות בתאבון, כאבי גב, כאבי בטן, כאשר רופאים מדווחים שיותר מ- 90% מהחולים מתלוננים על ירידה באנרגיה, אך חצי מהם לא יודו שהם סובלים גם מירידה מצב הרוח.
חוסר מודעות לתחושות פנימיות איננה רק משהו סובייקטיבי, מחקרים גם מראים שמקרים רבים של דיכאון אינם מאובחנים כראוי או בכלל.
מעבר לחוסר המודעות והקושי בהבחנה בין עצבות לבין דיכאון, גם מרכיבים של בושה, חשש מדעות קדומות, מחשבה שאף אחד לא יבין ושאין טיפול לעצב מונעים מאנשים רבים את איכות החיים שמגיעה להם.
מה מרגישים בדיכאון?
התחושות הנפוצות בקרב אנשים הסובלים מדיכאון הינן תחושת עצבות, מצב רוח ירוד (וזהו בין הסימנים הבולטים המאפיינים דיכאון), תחושה של חוסר חשק וירידה בעניין, באנרגיה, המוטציבה ובעיקר ההנאה. פגיעה זו באה לידי ביטוי כלפי דברים שעד עתה הסבו הנאה לאדם והן באשר לפעולות או אירועים חדשים, כך למשל אדם החווה דיכאון עשוי להפגין היעדר עניין גם באירועים מרגשים החלים בחייו, לרבות שמחה לבן משפחה קרוב וכדומה. תחושות אחרות אשר עשויות להופיעהן תחושה של היעדר ריכוז ואף לפעמים שכחה, עייפות - שלא בהכרח נובעת מפגיעה בכמות שעות השינה וירידה ברמת האנרגיה. תחושות נפוצות המתווספות לנ"ל הינן תחושות אשמה, דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר ערך. לעיתים, מתווספות לכך תחושות של היעדר תקווה, ייאוש ולפעמים אובדן טעם בחיים.
טיפול בדיכאון - מידע, סימנים ואופן טיפול
אחד מכל חמישה אנשים סובל מתופעות של דיכאון קליני משמעותי לפחות פעם במהלך חייו. הנתון המדהים הזה, מתאר היטב את העול האישי והחברתי לו גורם הדיכאון. הוא פוגע בראש ובראשונה באדם עצמו, בכך שהוא גורם לו סבל רב ומשבש את מהלך חייו. אך גם חייה של משפחתו של הסובל מדיכאון משתנים.
ממה נגרם דיכאון?
-תורשה - מחקרים מעידים כי ישנו קשר תורשתי בדיכאון. הסיכוי לדיכאון בקרב ילדים להורים או הורה המאובחן עם דיכאון גבוה יותר מאשר לילדים אשר נולדו להורים שלא אובחנו עם דיכאון. באותו אופן, מחקרים על תאומים זהים מעידים גם הם על הקשר התורשתי, כאשר תאום זהה הינו בעל סיכוי של פי 2.5/3 ללקות בדיכאון, במידה והתאום שלו אובחן כסובל מכך. באופן כללי, כאשר מדברים על תורשה בהקשר של מחלות פסיכיאטריות השיח הינו בעיקר על הנטיה ללקות בהפרעה נפשית והרגישות לפתח הפרעה נפשית מסויימת. בהקשר של דיכאון מחקרים מצאו מגוון של גנים אשר קשורים עם דיכאון, כאשר עיקר המחקר מופנה ליתרון של התאמת תרופות פסיכיאטריות לאור מציאתם של גנים ספציפיים הקשורים בהפרעה זו. כיום ישנן אף בדיקות גנטיות אשר מאפשרות להתאים באופן מדוייק תרופות ולהבין אלו תרופות עשויות להשפיע יותר ואלו פחות ובכך לאפשר לאדם מענה מהיר יותר והימנעות מניסוי וטעיה עד מציאת התרופה המתאימה לו. יחד עם זאת חשוב להבין כי גם במקרה של בן משפחה עם דיכאון, המשמעות היא כי ייתכן ולילדיו תהיה נטיה לדיכאון, מצב רוח ירוד, העדפה להסתגר או להתבודד אך אין זו גזירת גורל שילקה בדיכאון אף הוא.
-נוירולוגיה - על פי מחקרים דיכאון קשור בפעילות לקויה של מוליכים עצביים במוח, נוירוטרנסמיטורים ובאופן ספציפי הנוירוטרנסמיטורים הקשורים בהשפעה על מצב הרוח ונקראים סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין. בדרך כלל במקרים של דיכאון נצפית ירידה במעבר האות העצבי בין נוירון לנוריון או פגיעה באופן מעבר האות אשר משפיע על הירידה במצב הרוח. מחקרים אחרים מעידים על קשר בין שינוי בפעילות מוחית של איזורים במוח האחראים על וויסות רגשי ומצב רוח (למשל ההיפוקמפוס וההיפותלמוס) אשר קשורים גם הם בדיכאון. מחקרים אחרים דנים גם בקשר בין דיכאון לבין פעילות של איזורים מוחיים האחראים על מנגוני הפעילות של מערכות התגמול והעונג במוח ובאופן ספציפי בקשר בין איזור ההיפוקמוס לבין הגרעין הבזלי - Basal ganglia, וכי החלשה של הקשר ביניהם באה לידי ביטוי בירידה במצב הרוח, היעדר הנאה ועניין (אנהדוניה) ופגיעה בעיבוד הרגשי
-הורמונים - גם בהקשר של הורמונים נמצא קשר בין שינוי באופן פעילות מגונונים הורמונליים לבין מצב רוח ודיכאון. שינויים הנובעים מגיל הבלות, לידה או בעיות בבלוטת התירס מוכרות ככאלה שקשורות עם דיכאון, אך גם שינויים הורמונליים הנובעים מסיבות אחרות עשויים להופיע עם סמינים של מצב רוח ירוד, דכדוך או דיכאון.
-אירועי חיים טרגיים ואירועים טראומטיים - אירועי חיים טרגיים, כמו גם אירועים טראומטיים, מהווים גורמי סיכון להתפתחותו של דיכאון. בגורם זה ניתן למצוא דוגמאות רבות של מצבים או אירועי חיים אשר עשויים להוות זרז להתפתחותו של דיכאון, אנו מונים כאן כמה מהם אך כמובן שגם אירועים שאינם נמנים כאן עשוייים להשפיע לרעה ולגרום לגרום לדיכאון: פיטורין, גירושין, מוות של אדם קרוב, תאונת, התמודדות עם מחלה, אירועי מלחמה, פגיעה מינית, תאונות דרכים ועוד.
איך מזהים דיכאון?
מצב רוח ירוד של לפחות שבועיים המתרחש רוב היום כמעט בכל יום.
חוסר החשק או אי היכולת ליהנות (אלו יכולים להוות סימן בולט לקיומו של דיכאון).
שינויים בתיאבון ובשינה - לרוב ירידה בתיאבון במשקל וירידה ביכולת לישון, אבל ייתכן גם ההיפך, עלייה במשקל ובתיאבון ושינה מרובה.
כאבים במקומות שונים בגוף, בראש או בצוואר, סחרחורות, עייפות ותחושת מתח ואי שקט בגוף.
סימנים רגשיים נוספים הינם תחושות ייאוש וחוסר תקווה.
ירידה בריכוז ובזיכרון.
תחושה של ריקנות, מחשבות על מוות ומחשבות אובדניות.
דיכאון גם נמצא כקשור לבעיות אחרות. למשל שכיח למצוא דיכאון אצל אנשים עם חרדה, דיכאון אף נמצא כקשור למשל להשמנת יתר ולעישון.
סוגי דיכאון
דיכאון הוא אחד מהמצבים הנכללים תחת, מה שמכונה בספרות המקצועית, הפרעות מצב רוח. מצב רוח הוא אומנם דבר משתנה: כאשר קורים לנו דברים טובים אנו נוטים להיות שמחים יותר וכאשר אנו שומעים בשורות רעות, אנו מגיבים בעצב. יחד עם זאת, תפקוד יום יומי ובריאות נפשית מלווה במצב רוח כללי טוב ובעיקר מאוזן.
הפרעות במצב הרוח נמצאות על רצף שנע בין שני קטבים: המאניה (mania) - תחושת התרוממות רוח, אופריה והתלהבות; והדיכאון (depression) - תחושת עצב, ייאוש וחוסר תקווה. ברצף הזה יכולים להופיע קשיים רבים שהמרכיב המשמעותי בהם הוא מצוקה המתבטאת במצב הרוח.
דיכאון יכול להופיע במקרים שונים, כתוצאה מטריגר (אירוע), כחלק ממצבים רגשיים אחרים ועוד:
דיכאון קליני - מג'ורי - הדיכאון "הקלאסי". אדם עם הפרעת דיכאון קשה חווה עצב גדול לא אפיזודות מאניות. על מנת לאבחן אותו בהפרעה זו עליו לדווח על חוסר הנאה מוחלט במשך שבועיים או יותר ועל ארבעה סימפטומים לפחות מן הרשימה לעיל. קרא עוד על דיכאון מג'ורי ועל הטיפול בו.
דיכאון כחלק מדיסתימיה - דיסתימיה היא מצב בו לא כל הסימנים של הדיכאון הקליני מופיעים ומצבו אינו כרוני, אך יחד עם זאת הוא חש מצב רוח ירוד רוב הזמן, מוטרד רוב הימים ואינו נהנה מפעילויות או בילויים (אף על פי שכן מקיימם). אנשים רבים יכולים להזדהות עם מצב זה, שמוגדר כמתרחש במשך שנתיים לפחות, להתעלם בשל היכולת לתפקד, אך מצוקתם היא רבה ודורשת התייחסות. קרא עוד על דיסתימיה והטיפול בה.
דיכאון כחלק מהפרעה דו קוטבית - הפרעה דו קוטבית או ביפולרית היא מצב בו האדם נע בין שני קטבים: מאניה (או היפומאניה) שבה האדם חווה התרוממות רוח והתלהבות ודיכאון שתמיד מופיע לאחר המצב המאני. בין התנודות האלו האדם מתפקד כרגיל, אך השפעתם של שני הקטבים יכולה להיות הרסנית. קרא עוד על מאניה דיפרסיה.
דיכאון לאחר לידה - הריון ולידה הם אירועי חיים מיוחדים ומרגשים. לא פעם, השינוי החד, למרות השמחה שבו, מביא לתחושות עצבות, חוסר חשק ודיכאון. נשים רבות חוות דיכאון אחרי לידה ואין בכך בושה או סיבה לאשמה. קראו עוד על דיכאון אחרי לידה ואפשריות הטיפול בו.
דיכאון בגיל השלישי- אף על פי שרבים חושבים שהופעתו של דיכאון הוא מובן מאליו לקראת ההתקרבות לגיל המיתה, דיכאון בגיל השלישי אינו לגיטמי, חשוב ואפשר לטפל בו, לשפר את איכות החיים ולמצוא סיפוק גם בתקופה זו. קראו עוד על דיכאון בגיל השלישי.
דיכאון בקרב מתבגרים וילדים - ילדים ומתבגרים גם הם עלולים לחוות דיכאון, אלא שהסימפטומים שמופיעים הם שונים, בהתאם להתנהגויות המאפיינות כל גיל. קרא עוד על דיכאון בגילאים צעירים: דיכאון אצל ילדים, דיכאון בקרב מתבגרים.
דיכאון פסיכוטי- דיכאון פסיכוטי מתאפיין בסימפטומים של דיכאון קליני, אליהם מתווספים סימנים פסיכוטים, הווה אומר פגיעה בבוחן המציאות. סימפטומים פסיכוטיים עשויים לבוא לידי ביטוי בהלוצינציות - שמיעת קולות, לרוב סביב תכנים דיכאוניים (קולות שאומרים לאדם שהוא חסר ערך), מחשבות שווא (דלוזיות), התקפי זעם משמעותיים, חרדה עוצמתית במיוחד. לאלו בדרך כלל נלווים גם מאפיינים של הזנחה עצמית, מחשבות אובדן פגיעה ביחסים הבין אישיים (חשדנות יתר למשל) ופגיעה משמעותית בתפקוד עד לכדי קטטוניה (האטה מוטרית). במקרים של דיכאון פסיכוטי נדרש איזון תרופתי ובמקרים רבים אשפוז במחלקות פסיכיאטריות בהן ישנו מעקב רפואי תדיר.
גורמי הסיכון לדיכאון
גורם הסיכון הבולט לדיכאון הוא הופעתו של דיכאון אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה וזאת בשל הקשר הגנטי שתואר לעיל. גורמי סיכון נוספים הידועים שקשורים עם דיכאון הינם מעמד סוציו אקונומי נמוך, גירושי הורים בילדות, אירועי חיים טראגיים, התמודדות עם שכול, קיומן של מחלות נוירולוגיות הקשורות במקרים רבים עם דיכאון, שימוש בחומרים והתמכרות וכן קיומה של הפרעה פסיכיאטרית נוספת לרבות חרדה, טראומה וכדומה.
דרכים למניעת דיכאון
הצעד הראשון והחשוב במניעת דיכאון הוא מודעות. מודעות לשינויים במצב הרוח, תפקוד, שינה ותיאבון. כאשר חשים כי חלים שינויים כאלה ואחרים, חשוב לא להתבייש ולשתף אדם קרוב או איש מקצוע על למנוע החמר. השיתוף מקל גם בהתמודדות וגם יאפשר לבחון אפשרויות טיפול במידת הצורך, בין אם טיפול רגשי, תרופתי או שילוב של השניים. במקביל, חשוב ומומלץ לשמור על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, הרגלי שינה בריאים, פעילות גופנית, קשרים חברתיים והימנעות מהסתגרות, הימנעות משימוש בסמים ו/או אלכוהול. יחד עם זאת, כל הנ"ל הינן המלצות ולא תמיד מהוות חסם מפני הופעתו של דיכאון. כאשר, למרות הניסיון למנוע דיכאון, מופיעים סימנים מאפיינים וירידה בתפקוד מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית
איך מאבחנים דיכאון?
אבחון דיכאון נערך על ידי איש מקצוע המומחה בתחום בריאות הנפש - מטפל רגשי מוסמך או פסיכיאטר. האבחנה מתבססת הן על שיחה עם האדם עצמו והן שיחה עם קרובי משפחה או קרובים אחרים שיכולים להעיד על השינוי במצבו של האדם ו/או על התפקוד של האדם. הגורם המטפל מתייחס באבחנתו לסימטופמים המאפיינים של דיכאון, עוצמתם, משכם והשפעתם על התפקוד הגופני, תעסוקתי ורגשי של האדם. כמו כן, האבחון כולל שלילית מצבים רפואיים או רגשיים אחרים אשר עשויים לגרום לדיכאון
כיצד מטפלים בדיכאון
היום קיימים טיפולים רבים המסייעים להתמודדות מוצלחת עם דיכאון. אנו רואים חשיבות רבה להתאמת הטיפול הנכון לכל פונה וכן למציאת השילוב הנכון בין טיפולים. פעמים רבות מומלץ לשלב בין טיפול תרופתילבין טיפול בשיחות. בנוסף, בעקבות ההשפעה על המשפחה כולה, פעמים רבות הסובלים מדיכאון מגיעים לטיפול בשילוב עם בני משפחתם.
רבים חוששים מטיפול תרופתי אך חשוב להבין שטיפול תרופתי אינו חייב להיות קבוע ופעמים רבות ניתן רק בשלבים ראשונים ומאוחר יותר הוא מופסק באופן הדרגתי. טיפול תרופתי מסייע הן לתפקוד והן לשיפור מצב הרוח בטווח הזמן הקצר. קיימים טיפולים תרופתיים מגוונים וטובים, המשפיעים על כל הסימנים של הדיכאון ולאחר זמן מה מסייעים לדיכאון לחלוף.
טיפולים פסיכולוגיים או טיפולים בשיחות מגוונים גם הם. ישנם טיפולים פסיכודינמיים קלאסיים, או טיפולים קוגניטיבים התנהגותיים המסייעים להתמודדות עם דיכאון. פעמים רבות פסיכולוגים משלבים בין שני הכלים הטיפוליים הללו ומסייעים בכך לשיפור מצבו של המטופל. טיפולים אלו בדרך כלל מסייעים למטופלים בהם הדיכאון הינו קל עד בינוני.
עד כמה דיכאון שכיח?
דיכאון היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המופיעות בשכיחות גבוהה באוכלוסיה. מחקרים שונים מעידים על שכיחות שנעה בין 10% ל 20% באוכלוסיה, כאשר נשים עשויות לחוות דיכאון פי 2 מגברים ואדם אשר אובחן עם דיכאון מג'ורי פעם אחת בחייו הוא בעל סיכון גבוה יותר לחוות שוב אפיזודה אחת או יותר של דיכאון במהלך חייו לעומת מי שלא חווה דיכאון קודם לכן.
מהו זמן ההחלמה?
דיכאון היא הפרעה המוגדרת כאפיזודית. רוב האנשים שמאובחנים עם דיכאון יחוו אותו לתקופות, תקופה של דיכאון (העונה על הקריטריונים המלאים של האבחנה) למשך כמה שבועות ועד שנה ולאחריה תקופה של מעין החלמה מהדיכאון והפחתה של הסימפטומים. לרוב, ללא טיפול החלמה זו תהיה זמנית ולאחריה תופיע תקופה נוספת של דיכאון. יחד עם זאת, מוכרים גם מצבים של דיכאון כרוני, המתמשך על פני למעלה משנה. כך או כך, ללא טיפול מתאים הסיכוי להחלמה מלאה מדיכאון הינו נמוך.
האם דיכאון עובר לבד?
כאמור דיכאון היא הפרעה אפיזודית, המופיעה לרוב למשך תקופות קצובות. מכיון שכך, בקרב אנשים החווים דיכאון ניתן להבחין לאחר פרק זמן מסויים (כמה שבועות/חודשים ועד שנה) כי הדיכאון חלף. יחד עם זאת, העובדה כי הסימנים של הדיכאון חלפו או נחלשו אין בהכרח מעיד על כך שהם לא יופיעו בשנית וכאמור, ללא טיפול מתאים או התייחסות טיפולית בכלל הסיכוי שהדיכאון ישוב קיים ולפעמים אף גבוה.
במרכז יחידה לטיפול יום אינטנסיבי, "צעד קדימה". היחידה מסייעת לאנשים ששגרת חיים ותפקודם נפגע. התוכנית כוללת טיפול אינטנסיבי יומי בו טיפולים פרטניים, קבוצתיים, אימון כושר, מעקב פסיכיאטרי, סיוע בפן השיקומי והתעסוקתי וכל זאת בתוכנית הממוקדת בזמן מוגבל.
אם אינכם בטוחים וחשים ברע, או אתם דואגים לאדם שמצבו דומה, פנו לעזרה מקצועית. אבחון נכון ומציאת הטיפול המתאים ביותר עבורכם יסייעו לכם להכיר ולהבין את עצמכם וכן להשיב את האמון בעצמכם, ההנאה ושמחת החיים.