מחלות הדמנציה - איבחון וטיפול בדמנציה

   חיפוש סגירה 1800-100-172





דמנציה - איבחון וטיפול במחלות דמנטיות

   29/01/2015 19:41

מהי דמנציה?

דמנציה הינה שם כולל לקבוצת מחלות המאופיינת על ידי תהליך הידרדרות ממושך במצב התפקוד השכלי. כמו כן, מחלות אלו מערבות נזק מוחי קבוע ומתבטאות בבעיות התנהגותיות שונות.

המחלה הדמנטית הנפוצה ביותר היא אלצהיימר, הפוגעת בכ- 100,000 חולים בישראל. מצב דמנטי אינו ייחודי לתקופת הזקנה, אולם נפוץ ביותר בגילאים אלו. דמנציה פוגעת ביותר מ 6% מהקשישים בני ה- 65 ומעלה, ובמעל 50% מבני ה- 85 ומעלה.

סימפטומים

עם התפרצות  המחלה, הסימפטומים כמעט בלתי ניתנים לאיתור: ישנה פגיעה עדינה ואיטית ביכולות הזיכרון, הדיבור וההתמצאות במרחב. הסובלים מהמחלה שוכחים שמות של אנשים, רחובות, מקומות וחפצים, באופן גובר והולך. קיראו על ירידה בזיכרון בגיל מבוגר.

עם הזמן, פגיעת המחלה חמורה ומקפת, והסובלים ממנה מפגינים בעיות בתקשורת המילולית, ביכולות הקריאה והכתיבה, ומתקשרים בעיקר בעזרת שפת- גוף והבעות פנים. מהלך המחלה מהיר יותר ככל שהסימנים הראשונים למחלה מופיעים בגיל מוקדם יותר. 

למרות מספרם הגדול של החולים במחלה בגיל הזקנה - רבים אינם סובלים ממנה. עבור רבים הבעיה המרכזית היא הפחד לחלות במחלה, הגורם לכל בעיית זיכרון להיות מפורשת כסימן ראשון להידרדרות הדמנטית. אולם, בעיות זיכרון הינן חלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות, ומופיעות גם שלא כחלק ממצב דמנטי.

מזהה סימפטומים ראשוניים של שכחה? כדאי לקרוא על תהליך דמנציה התחלתי.
מידע על סמאפ (semap) - טיפול תרופתי בדמנציה

דמנציה ודיכאון

חולי דמנציה סובלים פעמים רבות מתחלואה נלווית של דיכאון. הדיכאון יכול להיות תוצר הפגיעה המוחית האורגאנית של המחלה עצמה, ויכול להיות תוצר עקיף שלה, עקב השינוי הגדול שעוברים חולי דמנציה בחייהם.

 

אובדן יכולות ההתמצאות במרחב והפגיעה בתהליכי זיכרון נוספים מצריכים משלב מסוים כי החולה יהיה נתון להשגחה מתמדת. קיימת סכנה ממשית כי החולה יתעה בדרכו ליעדו או בחזרה לביתו, ואף כי יסכן עצמו בתחומי הבית על ידי, לדוגמא, שכחה של כיריים דולקות.

אובדן העצמאות, ההידרדרות האיטית המלווה בסבל וייאוש, והפגיעה המקפת בשגרת החיים יוצרת חוויה נפשית קשה. יש לדאוג למערך טיפולי כולל- לפגיעה הרפואית והנפשית גם יחד.

הטיפול בדמנציה

לא ניתן לרפא את מרבית הדמנטיות, והמענה הרפואי מתמקד בעיקר בהפחתת הסימפטומים ובהאטת ההידרדרות בתחומי החשיבה והזיכרון. אולם מעבר לטיפול התרופתי, טיפול בחולה הדמנטי מצריך התגייסות של הסביבה הקרובה לחולה, והיערכות לתוכנית טיפולית הרגישה הן לצרכי החולה והן לצרכי הסביבה המטפלת.

לאחר אבחון המחלה, מומלץ להתחיל בתהליך של למידה ואיסוף מידע בנוגע אליה ולדרכי הטיפול המומלצות, תוך שיתוף החולה. יש לערב את החולה ככל הניתן בתהליך קבלת ההחלטות, ולדאוג כי עצמאותו תישמר למשך זמן רב ככל הניתן.

יחד עם זאת, אין מנוס מלהיערך לתקופה בה החולה יהיה זקוק להשגחה מתמדת, ולהתכונן לתקופה זו מבחינה כלכלית. חשוב כי הסביבה תזהה מקורות תמיכה רפואית, קהילתית ונפשית, ותייצר בכך רשת רחבה התומכת בחולה. 

רשת התמיכה אינה מיועדת עבור החולה בלבד - אלא גם עבור הדמויות המטפלות בו, המהווים לרוב את בני המשפחה הקרובה. הטיפול בחולה דמנטי מעמיס ודורשני, ומעמת גם את המטפל עם רגשות של תסכול, כעס וייאוש.

מחקרים רבים מצאו שכיחות גבוהה ביותר של דיכאון בקרב בני המשפחה של החולים במחלה. יש להיערך לתמיכה לא רק בחולה עצמו, אלא גם בקרובים אליו, מתוך רגישות לקושי שהינו גם מנת חלקם.



סרטונים בנושא
הצוות המומחה בטיפול פסיכיאטרי צוות מומחים מקצועי - מותאם אליך אישית
תרופות נפוצות
מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה