שני ביטויים כל כך שונים קיימים לאלו הנכנסים לגיל ה-60 ומעלה, הראשונה "בני הגיל השלישי" שלאחריו לא מוגדרת עוד תקופה כמו הגיל הרביעי ולכן אפשר לומר שהקונוטציה שלילית. והשנייה "בני גיל הזהב" המעלה על נס את התקופה.
אז מהו באמת הגיל השלישי? האם רק קשה בו או שיש בו גם כמה נקודות אור? בדרך כלל נהוג להגדיר את הגיל השלישי בערך מאמצע שנות ה-60, לקראת או במהלך היציאה הרשמית לגמלאות.
היציאה לגמלאות מסמלת פעמים רבות אבן דרך משמעותית במעבר לתקופת "גיל הזהב": עזיבת מקום העבודה הן בפן התעסוקתי והן בפן החברתי, עזיבת הילדים את הקן ושינוי משמעותי של אורח החיים.
לשיחת יעוץ חייג/י: 03-6413483
ככל שהשנים נוקפות מתווספים שינויים נוספים ולא פעם גם קשיים שונים: התמודדות עם בדידות, עם מוות ושכול של קרובים, דיכאון, שינוי או התדרדרות המצב הבריאותי והופעתן של בעיות שונות בין אם מנטליות ובין אם גופניות.
אומנם תקופה זו מוגדרת כתקופה אחת, אך קיימות גם חלוקות משנה בתוכה. כל אחת מהתקופות בחלוקת המשנה של הגיל השלישי מציבה קשיים חדשים ומאתגרים, להלן המאפיינים המרכזים הקיימים בכל תקופה.
התקופה הראשונה היא התקופה שמגיל 60 עד גיל 75, שכאמור מאפיינה העיקרי הוא הפרישה לפנסיה על משמעותיה הרבות.
חשוב לציין כי ישנם אנשים המאמצים בשמחה ומוטיבציה את התקופה, הם פעילים, משקיעים בעצמם ובאחרים (בבני משפחה או במסגרות התנדבותיות שונות) מעשירים את עצמם, מטיילים ועוד.
אחרים, מתקשים להתמודד עם השינוי המשמעותי שחל בחייהם, עם השינוי בסדר היום, הריחוק מרשת חברתית או רשת התמיכה של העבודה, הצורך לחוות מחדש, אחרת, את הזוגיות, היעדרם של הילדים בבית ועוד. אלו עשויים לעורר קשיים גופניים ומשברים נפשיים כאחד, כפי שיפורט להלן.
התקופה השנייה, המאפיינת את הגיל השלישי, היא תקופת הגיל מ-75 עד 85, בתקופה זו מתגברים לא פעם הקשיים הגופניים ומתעצמת תחושת העול והמשמעות של התהליכים שהחלו עשור קודם לכן.
כאשר ישנם שני בני זוג לא פעם מתווסף צורך לטפל באחד מהם, תחושת העול גוברת ומצבו של בן הזוג השני לא פעם נדחק הצידה לטובת הטיפול הנחוץ. ההתנסות במוות ושכול הופכת דומיננטית יותר ויותר, וכמובן גם התנסות ישירה בעת אובדן בן או בת הזוג.
בהקשר זה חשוב לציין כי לעיתים אנו רואים שעל אף מותו של בן הזוג, כעסים, מטענים או גם תלות, שאפיינו את מערכת היחסים של בני הזוג, ממשיכים להטריד גם לאחר המוות ופוגעים באופן משמעותי באורח החיים של בן הזוג הנותר.
במצבים אלו חשוב לבחון אפשרות של טיפול פסיכולוגי הפונה לעיבוד נכון של האבל והתמודדות עם הקונפליקטים הקיימים.
התקופה השלישית היא מגיל 85 ואילך ומאופיינת בדרך כלל בקשיים גופניים, התדרדרות במצב הבריאותי ופגיעה משמעותית בעצמאות.
יש שמאמצים תקופה זו על מנת לבחון בהנאה את פרי עמלם ולנוח על זרי הדפנה, ככל האפשר, אחרים מתקשים בעיקר בתקופה זו, הופכים סיעודיים ולא פעם הם ומשפחותיהם נאלצים לחוות סבל רב.
למרות שקיימת חלוקה של תקופת הגיל השלישי ועל אף התהליכים הדומים המאפיינים רבים החווים תקופות אלו, אנשים שונים מתמודדים אחרת.
הניסיון האישי, חוויות החיים, תפיסת העולם והאישיות הייחודית של כל אחד, צובעת תקופה זו בצבעים שונים. חשוב לזכור זאת ביחסינו עם בן הגיל השלישי, בשיחתנו עמו וכן כאשר שוקלים פניה לסיוע במקרה של קשיים.