הורות היא עבודה במשרה מלאה, מרגע הולדת ילד - ולמשך כל החיים. היא מהווה משימה מורכבת ובעלת אופי משתנה: הנדרש מההורה כאשר ילדו הוא פעוט בן שנתיים שונה מהנדרש ממנו כהורה למתבגר.
הדרכת הורים מסייעת להורות במספר אופנים. ראשית, היא מספקת להורים ידע שחסר להם. הידע יכול להיות קשור לצרכים התפתחותיים של ילדים בגיל מסוים, מידע לגבי בעיה מסוימת שהילד סובל ממנה, כמו הפרעות חרדה, הפרעות אכילה או בעיות דיכאון ועוד.
משפטים שלא מומלץ להגיד בפני הילדים - טל רחמים-בירן וד"ר אילן טל ל-YNET
לעתים ההורים מחזיקים בידע הרלבנטי, אך לא מצליחים לתרגמו לכדי מעשה - למשל, מתקשים להשליט משמעת על הילד, למרות שיודעים כי הדבר צריך להיעשות, וגם לכך עוזרת הדרכת ההורים.
הורים אחרים הם בעלי הידע והכישורים המתאימים, אולם מוצאים עצמם חסרי ביטחון לגבי טיב תפקודם ההורי. חוסר ביטחון זה עלול להפחית את יכולתם לקבל החלטות כהורים.
לעתים אף חוויות ההורות נצבעת על ידי חוויות ההורה כילד. חוויה ההורה של עצמו כילד מתערבבת במקרים כאלו באופן בו הוא תופס ומבין את ילדו, והדבר פוגע בתפקודו ההורי.
הדרכת ההורים במקרה כזה תעזור להורה ללמוד להכיר את ילדו בצורה אובייקטיבית ומציאותית יותר, ולטעת בו בטחון.
המטפל המדריך את ההורים מספק להם מידע, כלים להתמודדות, תמיכה, ליווי ומעקב. כל משפחה היא עולם ומלואו וכל הדרכת הורים או סיוע משפחתי נראים אחרת, והדרכות הורים נערכות גם כאשר ההורים פרודים או במשפחות חד הוריות או חד מיניות. הדרכת ההורים לעיתים מלווה בטיפול לילד או לאחד מבני המשפחה בנפרד.
כאשר הורים נתקלים בבעיות שונות הקשורות לגידול ילדים, לא פעם הם פונים לגורמים שונים לשם מתן ייעוץ וליווי.
הורים עשויים לפנות לבקשת טיפול סביב מגוון רחב של בעיות וקשיים – החל מקשיים בבית כגון, חוויה שהילד "לא מקשיב לי", או "עושה מה שהוא רוצה", או "לא מכבד אותי". דברים עשויים להסתבך ביחסי הורים ילדים, עד כדי מריבות בבית, ביטויי זעם ותוקפנות של ההורה ו/ או הילד, ועד ילדים שמאתגרים את הוריהם בהתפרצויות אלימות בבית או מחוץ לבית.
כאשר קשיי הילד באים לידי ביטוי מחוץ לבית, אנו עשויים לראות ילדים אשר מתקשים לתפקד במסגרת בית ספרית, או מתקשים במפגשים עם חברים. הורים יפנו לרוב לטיפול כאשר הילד חווה קושי משמעותי באחד מתחומים אלו – כאשר הילד בודד חברתית, או חלילה מהווה מושא לבריונות בביה"ס, או לחלופין כשהוא חווה דחייה חברתית וקושי ביצירת קשרים משמעותיים ויציבים עם ילדים אחרים.
בפן האחר של הדברים, אנו עשויים לפגוש ילדים אשר הנם חזקים מאוד חברתית, אך אינם אוהבים לשבת בכיתה, או מתקשים באופן משמעותי בתפקוד לימודי – ביצוע מטלות בכיתה, ישיבה רציפה בשיעור ללא הפרעות, קשיים בריכוז, או קשיים בביצוע שיעורי בית לאחר שעות בית ספר. כאשר הורים נתקלים בתלונות חוזרות ונשנות מצד המערכת, לרוב יפנו לטיפול כדי לחשוב יחד כיצד ניתן לסייע לילד ולהחזירו לתפקוד תקין.
בתהליכי הדרכת הורים, כאשר ילד בא לטיפול, אנו מתבוננים על הילד כמי שחי בתוך מערכת משפחתית וחברתית, מושפע ממנה ומשפיע עליה בחזרה. לצורך התפתחות טובה ורכישת ביטחון בעולם, ילדים זקוקים לדמויות הוריות בעלות משמעות. למערכת היחסים ההדדית שבין ההורה לילד, ידועה השפעה מרכזית על התפתחות המערכת הרגשית של הילד, במיוחד בשלבי התפתחות מוקדמים.
בהדרכת הורים, אנו מתמקדים ביצירת ברית טיפולית חזקה ומשמעותית עם ההורים, מתוך אמונה כי להורים יש יכולת השפעה מכרעת על מצבו התפקודי והרגשי של הילד. האמונה בבסיס העבודה עם הורים – שככל שנקדים לסייע להורים בהבנת הקשיים של הילד, וככל שנקדים להחזיר להם את הביטחון ביכולותיהם ההוריות, כך נשיג מהר יותר שיפור במצבו של הילד, ונוכל לחזק ואף לשקם את הקשר בין ההורה לילד, כך שמערכת יחסים שבולטים בה כעס והאשמות, או אכזבה והימנעות, יוחלפו למערכת יחסים שיש בה קרבה, חום, הנאות משותפות ורצון אמיתי לבילוי זמן איכותי יחד. האמונה בבסיס הדרכת ההורים הנה כי ילד הגדל בסביבה המקנה לו ביטחון, פניות רגשית ואהבה, יגדל להיות ילד בטוח המתפקד טוב בעולם וילמד יכולות טובות לויסות עצמי, תקשורת וביטוי צרכיו דרך מילים ולא דרך התנהגות. בנוסף, הורה המתפקד בסביבה המעניקה לו חוויות מיטיבות ותחושת משמעות, יוכל לקיים תא משפחתי נעים שכיף לבוא אליו ויצבור לאורך הדרך חוויות טובות ומשמעותיות עם ילדיו.
אתגרים מרכזיים בתהליכי הדרכת הורים הנם לא פעם כאשר הורים מביאים ילד לטיפול מתוך תחושת אשמה וכישלון. קשה מאוד לעמוד במקום בו אני כהורה מודה בכך שלילדי יש בעיות, מבלי שהדבר יעורר מחשבות לגבי תפקודי כהורה. הורים רבים מעדיפים להימנע מהדרכת הורים כאשר הם חוששים מהעין הביקורתית של המטפל, ומתחושת ביקורת וכישלון אשר עשויה להשתקף אליהם בתהליך. הורים אלו, יביאו את הילד לטיפול מתוך אמונה שהמטפל בר הידע והסמכות יוכל "לתקן" את הילד ולהחזיר להם ילד מווסת ומתפקד יותר ועם פחות קשיים. הורים יעדיפו לא פעם להימנע ככל האפשר מעיסוק בהורות שלהם עצמם עקב הקשיים שצוינו, תוך שהם מעדיפים לוותר על היקר להם מכל – הילד שלהם שבו השקיעו באהבה וטיפחו אותו, ולהעביר את מוקד הכוח למטפל חיצוני, תוך שהם עשויים להישאר עם תחושות אשם או כישלון קשות אשר לא יבואו לידי ביטוי, עיבוד וטיפול, עקב קושי הן שלהם והן של המטפל לגשת לסוגיות אלו.
בתהליך הדרכת הורים משמעותי וטוב, יינתן להורים מקום מכיל, מחזק ומייצר ביטחון. מקום שבו המסר להורים יהיה כזה שבהיותם ההורים, הם ברי הסמכות הראשוניים של הילד ובעלי הידע הצבור הרב ביותר עבור מה נכון לילדם. כאשר הורים ומטפל מייצרים ביניהם אווירה של אמון וביטחון, ניתן לעבוד יחד למטרה המשותפת של קידום מצבו של הילד, תוך שהמטפל מסייע להורים להכיר בנקודות העיוורות שלהם בהורות, ומלמדם להכיל חלקים אלו ללא שיפוט וביקורת, אלא מתוך חמלה וכבוד שהרי אף הורה לא מביא ילד לעולם כדי להקשות עליו, וקשיים ובעיות הם נחלת הכלל ואין ההורים או הילד יחידים בעניין זה. בנוסף, יסייע המטפל להורים לחזק תחושת ביטחון ואמון ביכולותיהם, כך שיוכלו בסיום תהליך הטיפול לגשת לטיפול בבעיות הילד, מתוך מקום שליו ובטוח ומתוך הכרה עמוקה ביכולותיהם ובאיכויות שלהם כהורים, תוך שהם מגלים יותר חמלה וסלחנות כלפיי עצמם באזורים של קושי ומורכבות ופחות נאבקים בלהדוף במאבק פנימי בתוך עצמם קולות קשים שלהם של כעס, ביקורת ותחושות כישלון.
המשימות המרכזיות של גיל ההתבגרות כוללות מעבר דרמטי בין היות האדם ילד אשר תלוי בהוריו וסביבתו לשם גדילה והתפתחות, לבין המקום הממתין בסיום שלב המעבר - כניסה לעולם המבוגרים שבו האדם רכש לעצמו זהות, ביטחון ועצמאות. מתבגרים יוצאים למסע מורכב של חיפוש אחר מי הם בעולם, מה מגדיר אותם, מי הם היו רוצים להיות. בד בבד, מתבגרים מחפשים ללמוד על יכולתם לנהל את החיים באופן עצמאי, כהכנה לקראת חייהם בבגרות. בשלב גיבוש הזהות וההיכרות עם עצמם, מתבגרים מגדירים לעצמם לרוב מה הם לא – הם לא ההורים שלהם, הם לא הסביבה שלהם, לא האחים שלהם, וכו'. מתבגר אשר מתמודד בצורה מיטיבה עם משימות גיל ההתבגרות, לרוב יהיה זה אשר אינו נענה בצייתנות עיוורת לדרישות הוריו, ואינו מחייך במשוב אליהם על כל אמירה וסיפור. מתבגר "טוב", הוא זה אשר מאתגר את הוריו עם שאלות לגבי מה נכון ולא נכון בעולם, מה הוא מוכן ולא מוכן לעשות. תנועה זו של המתבגר פוגשת לא פעם בלבול אצל ההורים כאשר עד לאותו שלב, הילד לא פעם היה יותר נתון לשליטת ההורים וניתן היה להציב גבולות או לתת עונשים כאשר לפתע קיים בבית איש צעיר אשר אינו ניתן לניהול ושליטה כמו מקודם. הורים לעיתים חווים שלב זה כריחוק של הנער או הנערה, חוויה שהמתבגר או המבגרת - "אינם סופרים אותי", או "אינם מכבדים, אינם עוזרים בבית, לא מקשיבים לי, עושים ככל העולה על רוחם...". בתהליך הדרכת הורים, יסייע המטפל להורים להכיר מחדש את ילדם המתבגר, תוך מתן מקום ודגש לקשיים אותם חווים ההורים והפרדה בין ראיית העולם של ההורים והפנטזיות שלהם לגבי הקשר עם הילד, לבין צרכיו של הילד וכיצד ההורים יכולים לפגוש אותו מחדש, בהתאם לצרכים המשתנים. הדרכת הורים טובה תסיט את המוקד מכך שלילד יש בעיה, לעבר חשיבה על מפגש מחודש אשר מקבל בהבנה ואף באהבה את השינויים החלים בבית ובחיי המשפחה, שהרי בסופו של דבר, אנו רוצים לאפשר לילד שגידלנו להגיע לגיל הבגרות באופן מיטיב, עצמאי ובטוח בעצמו. הדרכת ההורים באה לתת להורים כלים לפגוש מחדש את הילד שאבד עם כניסתו לגיל ההתבגרות.
מומלץ לבחור מטפל בעל רקע וניסיון בתחום הטיפול בילדים ומתבגרים. מטפל בעל רקע בטיפול משפחתי, יוכל להעשיר את תהליך ההדרכה בהתבוננות המערכתית על הקושי איתו ההורים מגיעים לטיפול. כאשר מגיעים לפגישת היכרות עם מטפל חדש, מומלץ וחשוב לבדוק ולברר על הרקע והניסיון של המטפל. בנוסף על כך, מטפל טוב בהדרכת הורים יידע להעניק להורים תחושת ביטחון ומסוגלות. לעיתים קרובות בחדר הטיפולים, כאשר הורים מציפים קושי הקשור לילד, המטפל עשוי להיקלע איתם למערבולת של מתח ודאגה. מטפל טוב, יידע לחפש את כוחות ההתמודדות הקיימים בהורים, להעצים את היכולת ההורית הקיימת, ויסייע להורים לרכוש מחדש ביטחון ביכולותיהם ההוריות, אלו אשר לא פעם הולכות לאיבוד כאשר הדברים אינם מסתדרים כפי שרצינו, או כשהורים חווים משבר שמוביל לחוויה של כישלון בהורות, אובדן הדרך והאמונה, בושה, אשמה וחוסר אונים. מטפל טוב יידע להתבונן מעבר למשבר ולחזק אצל ההורים נקודות של תפקוד טוב, יכולת ומסוגלות. כהורים, מומלץ לשים לב באם המטפל משאיר את ההורים לאורך זמן בחוויה של חוסר אונים וחוסר מסוגלות. הדרכת הורים טובה תהיה זו אשר תעצים ותגביר תחושת ביטחון, לצד חשיפת הקשיים והכשלים לאט לאט ובאופן מותאם ובטוח.
תקופת הקורונה מפגישה אותנו עם אתגרים חדשים בהתמודדות ההורית. במהלך השנה וחצי האחרונות, חווינו סגרים רבים, בידוד חברתי של ילדים, מעבר ללמידה מרחוק ובזום, ובנוסף – אתגר גדול בהתמודדות ההורית.
במהלך החודש האחרון, הורים מגיעים לחדר הטיפולים עם תלונות ואתגרים שונים – הקושי לשמר סדר יום כאשר הילד אינו הולך לבי"ס, התמודדות עם שינוי סדר היום של ההורים, והצורך להיערך מחדש בין דרישות מקום העבודה, לבין היות הילדים בבית ולא במסגרת. חלק מהילדים חווים קושי ניכר בלמידה מרחוק ודרך הזום. אצל ילדים אשר חוו קשיים חברתיים לפני הקורונה, לעיתים הקושי מתעצם כאשר אין יכולת פיזית לצאת ולפגוש חברים. כאשר הילד לא היה פעיל בקבוצות החברתיות של הכיתה, לעיתים הוא ימצא עצמו בתחושת בידוד גוברת במהלך סגרים ולמידה מרחוק. חלק מהילדים חווים עליה במתח ודאגה סביב ההתמודדות עם נגיף הקורונה – בדיקות קורונה, כניסה לסגרים, מחשבות כמו "איך אמנע מלחלות או להדביק את סביבתי".
על מנת לצלוח בצורה טובה ככל האפשר את תקופת הקורונה, ניכרת חשיבות גבוהה במיוחד לתהליכי תמיכה להורים והדרכת הורים מסודרת. בהדרכת הורים ממוקדת אנו מסייעים להורים בחשיבה ותכנון ההתמודדות היום יומית, תוך סימון ומיפוי הקשיים איתם הבית מתמודד לנוכח השינויים שנכפים עלינו מבחוץ.
בחלק מהמקרים, תהליך ההדרכה יכלול הגדרה מחדש של בניית סדר היום, תוך חשיבה משותפת על מוקדים שרצוי להקפיד בתפקוד היום יומי של הילדים, לעומת מוקדים אשר נקבל החלטה משותפת שלא להעמיס (הן על ההורים והן על הילד) בהקפדה עליהם.
בחלק אחר מהמקרים, נפגוש הורים אשר מביעים זעם רב כלפיי המערכת על כניסה מוגברת לסגרים ופגיעה בתפקוד התא המשפחתי וביכולת הפרנסה. או לחלופין, הורים אשר חווים מתח סביב הקורונה ומביעים בבית פחד מהמחלה ורמת מתח גוברת. במקרים אלו, נבדוק עם ההורים מה מידת החשיפה של הילד למתח בו שרויים ההורים, ואיך הוא מגיב לתהליך. במקרה הצורך, נעבוד על ויסות המתח ההורי תוך שימת תשומת לב למה הילד נחשף, ואיך מסייעים לילד לשמור על ביטחון ורוגע גם לנוכח המציאות המאיימת בחוץ.
בכל הקשור למצבם הרגשי של הילדים בתקופה זו, יש לשים לב למספר מוקדים – האם הילד נוהג כהרגלו בכל הקשור להרגלי שינה ואכילה? האם הילד מביע רצון וגעגועים לחברים ולפעילויות חברתיות? כאשר נראה קשיים גוברים בדפוס השינה – ילד שמתקשה להירדם בלילה, או מתעורר לעיתים קרובות, או מדווח על סיוטי לילה, יש מקום לשקול התערבות וסיוע של איש מקצוע. ברוב המקרים התהליך יסתיים בהדרכת הורים, תוך סיוע להורים לעשות סדר מחדש בתפקוד היום יומי, כפי שהוגדר למעלה.
יש לשים לב לשינויים בדפוסי אכילה – הימנעות וירידה בתאבון או לחלופין עלייה במשקל ואכילת יתר. לעיתים, הצטמצמות במגוון מאכלים, או נטייה מוגזמת למתוק. כל אלו, עשויים להעיד על מצב רגשי ויש לשקול לפנות לאיש מקצוע לצורך טיפול.
נקודות נוספות שיש לשים אליהן לב – מתח של הילד, עצבות, אובדן עניין בדברים שהעסיקו את הילד בעבר, וירידה במוטיבציה לפעילויות שונות. מאחר והילד נמצא שעות רבות בבית ופחות במסגרות, אחריות ההורים בתקופה זו למתן תשומת לב לסימנים אלו אצל הילד ופניה לייעוץ או טיפול במידת הצורך.
תקופת הקורונה לימדה את כולנו להרחיב את גבולות הקיום שלנו, מעבר לקיום הפיזי, אל המרחב האינטרנטי. הזדמנויות שלא היו בעבר מתאפשרות כיום כאשר אנשים יכולים לקחת לעצמם למידה של דברים שמעניינים אותם דרך הזום, ולהגיע למרצים הטובים ביותר בתחומים שונים – הן בארץ והן בחו"ל.
גם בחדר הטיפולים, מטפלים רבים עברו לעבוד דרך הזום. הדבר מאפשר לאנשים החיים באיזורים מרוחקים, לקבל טיפול אצל מטפלים בכירים וטובים, מבלי לנסוע רחוק ומבלי לצאת מהבית. בנוסף, בתקופות סגרים ובידוד, ניתן לשמור על רצף טיפולי והתהליך אינו נפגע. עבור המטפל, המפגש בזום, מאפשר לעיתים להכיר את האדם בסביבתו הטבעית, מה שיכול לסייע להכיר את המטופל יותר מקרוב, ולהעשיר את תהליך הטיפול.
הורים אשר מתלבטים לגבי הדרכת הורים בתקופת הקורונה ונמנעים בגלל סוגיות מרחק או קושי להתחייב לתהליך מחשש לבידודים וסגר, מומלץ שיפנו לערוץ זה ויבקשו לקבל את תהליך הטיפול בזום.
(הכותבת הנה מטפלת משפחתית מוסמכת, מדריכת הורים ואמא לשלושה ילדים. מתמודדת כמו כולם בתקופה זו עם אתגרי ההורות השונים).