אחת ההתלבטויות המרכזיות של זוג חד מיני שהחליט כי הוא רוצה בילדים הינה מהי הדרך הנכונה ביותר עבורו להביא ילד לעולם? במשפחה חד מינית ניתן להביא ילדים בדרכים מגוונות, השונות מן הדרך המקובלת במשפחה המסורתית. בין הדרכים הנפוצות יותר ניתן למנות אימוץ, פונדקאות, הורות עם גורם נוסף מחוץ לתא המשפחתי ותרומת זרע. לאפשרויות רבות אלה השלכות משמעותיות על אופיה של המשפחה בהמשך, כגון מעורבות חלקית או מלאה של דמויות נוספות בגידול הילד, מגדרן של דמויות אלה ודרגות החופש שיהיו להורים בהחלטות בנוגע לילד.
התמודדות נוספת קשורה לשאלות הנוגעות לאופיה הייחודי של המשפחה. בין היתר עשויות לעלות תהיות, מודעות יותר או פחות, על השפעת הורות מיוחדת זו על התפתחותו התקינה של הילד.
האם התפתחותו של ילד יכולה להיות תקינה ללא דמות אב או אם היא בין השאלות המהותיות ביותר שעולות בחברה בנושא הורות חד מינית. האם היעדרה של אם יפגע בהתפתחותו הרגשית? האם העדרו של אב יפגע ביכולתו של הילד לפתח נפרדות ולגבש מאפייני אישיות שונים? שאלה זו מתווספת לקושי משמעותי נוסף - התמודדותו של הילד עם תגובות הסביבה.
בין הקשיים שחווים הורים במשפחה חד מינית ישנו חשש מהתמודדותם של ילדיהם עם תגובות עוינות, מלגלגות ופוגעניות מצד החברה. חששם הינו בהחלט מוצדק, שכן למרות המודעות הגדולה, הקבלה והלגיטימיות שיש כיום, משפחה חד מינית הינה עדיין "עוף מוזר" עבור חלקים נרחבים בחברה.
יהודה אטלס בספרו "כל אחד והמשפחה שלו" מיטיב לתאר את חוויית המשפחה ה"אחרת"
במילותיו הפשוטות והנוגעות ללב. הוא מספר על ילד שמתכונן ליום ההולדת שלו ודואג איך הוא יציג את המשפחה הרגילה והמשעממת שלו, שהרי כל הילדים מספרים על המשפחות המיוחדת שלהם.
כך למשל מספרת הדר: "אצלנו זה מאוד פשוט יש ילדה אחת ושתי אמהות אמא רופאה ואמא מורה, קצת משונה אבל כיף נורא....לפעמים יש ויכוח עם קצת צלצולים, מי תקרא עיתון בכורסה ומי תעשה כלים, אבל בדרך כלל מסכמת הדר, שלושתינו מסתדרות ממש נהדר... נכון לפעמים אני קצת מתלוננת שהאוכלוסיה בבית לא די מגוונת... והכי לא נעים ומעצבן, אגב, כשילדים מתלחשים לי מאחורי הגב. שתי אמהות, הם אומרים, בכל אופן, זה עדין נראה קצת יוצא דופן".
סיפורה של הדר מדגים אולי את התממשות החשש של ההורים, אך גם מציע כי התפתחות ילדים, בניית הזהות שלהם והחוזק הנפשי שלהם מושפעים הרבה פחות מהרכב המשפחה והרבה יותר מהיחסים בתוך המבנה המשפחתי ובקשר בין ההורים לילד.
לגדול במשפחה שבה שני הורים מאותו המין יכולה להיחוות כחוייה חסרה, לגדול בלי אב או אם, לא להיות "כמו כולם". אולם החסר הוא בעיני המתבונן. חסר קיים גם במשפחות "רגילות" שבהן ישנה דלות רגשית, שבהן הקשר הרעוע בין ההורים משפיע על הילד או במקרים קיצוניים כאשר קיימת הזנחה או התעללות. חסר קיים בכל רגע ורגע בחיים והחכמה היא להצליח לצמוח מתוכו ולזער אותו ככל שניתן.
ילדים הנולדים למשפחה חד מינית יחוו אולי סוג מסויים של חסר, אך על החסר ניתן לפצות באהבה, חום והשקעה הורית. להורים יש את היכולת להעצים את הילד ולתת לו את הכלים בכדי להצליח לחיות בעולם בתחושת חסר מינימלית. למעשה ככל זוג הורים אחר, גם כאן, השלמות שהורה חש עם עצמו, הביטחון שהוא מרגיש לגבי מקומו בעולם בכלל ולגבי זהותו המינית בפרט, הם המשפיעים העיקריים על האופן בו הילד יתמודד עם העולם ועל תחושת הביטחון שהוא יחוש עם עצמו. השפעה זו נוגעת למעשה לכל היבט בחיי המשפחה ולא רק להיבט הזהותי. המסר שמקבל הילד מהוריו של "אני מרגיש טוב ושלם עם עצמי" הוא שנוסך בילד את התחושה שיש לו על מי לסמוך והיא זו שבהמשך תסייע לו בבנית הביטחון העצמי שלו.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי אין קשר בין מבנה מרכיבי המשפחה לבין הנטיה המינית או לבין הפרעות נפשיות שונות וכי אין שוני בין מאפייני החיים של ילדים במשפחות שונות. ילדים למשפחות חד מיניות עשויים אף לצאת נשכרים ממשפחתם המיוחדת. סביר שיהיו פתוחים וליברלים יותר, יביעו כבוד כלפי השונה בחברה, יהיו בעלי מודעות גבוהה יותר לערכים של שיווין חברתי ומיני, והם עשויים לפתח כישורים חברתיים גבוהים בזכות ייחודיותם וההתמודדויות שהם חווים בחיי היומיום שלהם. מן המחקר עולה עוד כי במשפחות חד מיניות הביטחון ההורי גדול, הזמן בו הם מבלים עם הילדים מתרחב והנטל של תחזוק הבית מתחלק באופן שווה בין שניהם, כל זאת ביחס למשפחות הטרוסקסואליות.
יחד עם זאת, מציאות חייהם של הורות חד מינית ודאי אינה קלה. בכל מקרה של שאלה או תהיה מהי הדרך הטובה יותר להתמודדות עם מציאות מיוחדת זו אנו ממליצים לפנות לאנשי מקצוע מנוסים והמבינים בתחום זה. פניה לגורם מקצועי יכולה לעזור לכם לבנות ולחזק את משפחתכם, אל תהססו ופנו אלינו בכל עת, ונשמח לסייע. ליצירת קשר עמנו.