הסתגרות בני נוער בזמן הקורונה

נהוג לחשוב כי ההתפתחות של ילדנו מסתיימת בסביבות גיל 6 אך אין זה נכון, גם גיל התבגרות הינו תקופה מרתקת שטומנת בחובה לא מעט משימות התפתחותיות. תקופה זו אשר מתחילה סביב גיל 10 ומסתיימת אי שם בשנות ה20 המוקדמות . 

תקופה גיל ההתבגרות מאופיינת בסערות רגשיות, שינויים קיצוניים ותכופים במצב הרוח, בדיקות יחסים בתוך מעבדה חברתית ובניית זהות. כל אלו הם דברים מורכבים שלוקחים זמן ומאמץ נפשי ומצריכים סביבה שתומכת ומאפשרת. כהורים למתבגרים בתקופת משבר הקורונה אחת הדרכים היעילות ביותר לסייע לילדכם היא להיות הסביבה התומכת הזאת. תמיכה לא חייבת ואף לא צריכה לבוא לידי ביטוי במתן פתרונות או בהרגעה אלא בהחזקה והכלה של המצבים הקיימים. כאשר חרדה זוכה ליחס, הקשבה והכלה של הסובבים היא פוחתת באופן הדרגתי. כמובן שהדבר דורש גם מאיתנו להיות פנויים וקשובים, שזהו בעצם הקושי האמיתי 

מעבר לגיבוש הזהות שלהם, בני נוער פוגשים את היכולות שלהם, המגבלות שלהם ואת הייחודיות שלהם. לכן, בימים אלו חשוב להבין כיצד ניתן לעזור למתבגרים לחקור את הייחודיות שלהם דווקא בתוך מצב של בידוד ומשבר. אחת הדרכים לביסוס תחושת ייחודיות היא להצטיין במשהו. זה הזמן לנסות ללמד את המתבגרים שלכם מיומנות חדשה (בישול? תיקון דברים בבית?). ניתן ללמוד שפה חדשה ביחד או לקחת קורס אינטרנטי מהשפע המוצע אולעשות משהו שיש בו מימד של התפתחות שיאפשר לבני נוער אפיק בו הם יכולים להראות כמה הם מסוגלים, טובים ומוכשרים. ייצור חוויה כזו יכול להקל על המתבגרים בתקופה הקרובה ולסייע להם לצלוח את משימות ההתפתחות הרבות איתן הם מתמודדים. 

הסתגרות של בני נוער בתקופות משבר הקורונה 

גם אם המתבגרים שלכם מסתגרים יותר בחדר, אפשרו את ההסתגרות מצד אחד אך במקביל הסכימו ביחד על מספר נקודות במהלך היום שבהן יצאו מחדרם ויהיו שותפים לעשייה והווי משפחתי (לדוגמה ארוחות משפחתיות, צפייה בסרט וכו'). כך לפחות בנקודות אלו תיפתח אפשרות למגע ואינטראקציה לה הם זקוקים – גם אם הם אומרים אחרת

במידה ואתם רואים שההסתגרות אקטיבית (למשל אם הדלת נעולה רוב הזמן) נסו ליזום גיחות אל תוך חדרו של המתבגר והציעו שיח ושיתוף, אפילו קצרים. במידה וההצעה לא נענית בשיח מצדו של המתבגר נוכל לשתף במחשבותינו מה ההסתגרות אומרת בעבורנו. ננסה לפרש ולפענח יחד את תרומת ההסתגרות למצב הרגשי שלו וננסה להציע אלטרנטיבות ואופציות להתמודדות. 

חשוב לשים לב שאנחנו כהורים מהווים במצב זה דוגמה אישית להתמודדות עם החרדה. לדוגמה אם אנחנו מסתגרים ולא משתפים סביר להניח כי המתבגרים יפעלו בצורה דומה. השיתוף מצדנו צריך להיות מתון ומדוד, כלומר לא "לשים" על המתבגרים את החרדה והקושי שלנו אלא להעביר מסר שהאחריות להתמודדות מוטלת עלינו המבוגרים ואנחנו בהחלט מסוגלים לעשות זאת.

שימושים אצל מתבגרים בזמן הקורונה 

כיום בני נוער רבים עושים שימוש בחומרים כגון קנאביס ואלכוהול על בסיס די קבוע. שימוש זה מאפשר בעבורם שני דברים עיקריים – הראשון, חקירה של גיל ההתבגרות והשני, הרגעה מיידית של חרדה אשר אופיינית לגילם. הבעיה אשר נובעת מהפחתת החרדה אצל מתבגרים באמצעות השימוש, היא שתחת השפעת החומרים הם לא באמת לומדים כיצד להתמודד עם קשיי המציאות. בלי אחוז מסוים של חרדה המתבגרים לא יצליחו ללמוד מהחוויות (גם הלא נעימות), להפנים אותן ולצאת מהן עם הישג התפתחותי. בתקופה הנוכחית בה אנו מתמודדים עם משבר הקורונה עולה הסיכוי כי סף החרדה של המתבגרים יעלה ואיתו גם היקף השימוש בחומרים. כמה דברים שחשוב לזכור בהתמודדות עם מצב זה :

• להקפיד על נוכחות הורית – גם אם היא לא פיזית ניתן להיות נוכחים ברוחנו ובהשפעתנו הרגשית על הילדים.

• לוודא שהילדים חשופים למחשבות שלנו על שימוש בחומרים - על חלקיו הטובים ועל החלקים המזיקים וההרסניים. 

• במצבי משבר לא מגמישים חוקים וכללים אך גם לא מקשיחים אותם או מוסיפים חוקים חדשים. רק מקיימים את המתווים שהיו שם קודם.

• נסו להוות כתובת עבור שאלות, התלבטויות וחיפוש דרכי התמודדות עם המציאות. ללא שיפוטיות והסקת מסקנות. השיח עם המתבגר צריך להתמקד בהקשבה, שאילת שאלות והשערת השערות (לא קביעת 'עובדות').

מסכים בקרב בני נוער 

הורים רבים כיום בזמן המשבר אלצים להתמודד באופן מוגבר עם סוגיה שהעסיקה אותם לא מעט גם לפני כן והיא התמכרות ילדים ובני נוער למסכים. ראשית חשוב לדעת שאחד הדברים שההתמכרות למסך מאפשרת לבני נוער (וגם למבוגרים) בדומה להתמכרויות נוספות הוא שיכוך תחושת הבדידות. במציאות של ימינו, בתקופה של בידוד, ריחוק חברתי ושינויים משמעותיים, זה הגיוני וטבעי שיתגברו גם תחושות של בדידות ואיתן יעלה השימוש במסכים. 

מה אפשר לעשות? ראשית, ניתן לשוחח עם המתבגר/ת ולתאר מה שאתם רואים, שנית, אפשר להוסיף ולהגיד שאתם צופים שמסכים יהיו יותר רלוונטיים ונחוצים עבורם בזמן הקרוב ולהזמין אותם לשיח על יתרונות וחסרונות של מצב זה. אין טעם לנסות לפעול ביד קשה בנושא זה, בייחוד לא בתקופה של משבר אקטיבי כמו זה הנוכחי. מומלץ לעבוד יותר על יצירת מרחב בטוח שבו ניתן לשוחח ולנהל דברים ביחד. 

דבר נוסף שיכול להיות מועיל הוא החלטה על "היגיינה" של כל המשפחה מול המסכים. ניתן להחליט שהחל משעה מסוימת מניחים למסכים ומבצעים פעילות משפחתית, כך גם נייצר תחליף למסך וגם פתרון לתחושת הבדידות הרגשית. 

אם אתם עדיין חשים שהתקשורת מול המתבגרים קשה לכם, אם ההסתגרות או השימושים מחמירים פנו אלינו לייעוץ ממוקד ונשמח לסייע 

לעוד מידע בנושא הקורונה כנסו למאמר הבא