“להרגיש טוב יותר עם עצמי” ו/ או “לאהוב את עצמי באמת” אלו משאלות שרבים מביעים, בסתר או בגלוי.

אנשים אשר חשים רע לגבי עצמם, שאינם אוהבים את עצמם או שמרגישים שאינם מקבלים הערכה ואהדה מהסביבה, עשויים לחוות סבל ומצוקה במהלך חייהם.

חוקרים רבים בפסיכולוגיה חברתית הסכימו כי אחת המוטיבציות הבסיסיות של אנשים בחיים היא המוטיבציה להרגיש טוב יותר עם עצמם.

הרגשה טובה לגבי העצמי היא כזו המנבאת, באופן ישיר או עקיף, תחושה חזקה יותר של משמעות, יכולת גבוהה להצליח והרגשה של סיפוק ואושר.

אברהם מאסלו, אשר בנה את “תיאוריית הצרכים של האדם”, מיקם גם את המרכיב של הערכה עצמית כחלק מהצרכים אותם האדם צריך להשיג על מנת להצליח לממש את עצמו.

מהי הערכה עצמית

הערכה עצמית הוא למעשה המונח המקצועי המתאר את התחושות של האדם כלפי עצמו, כיצד הוא מרגיש כלפי אותו עצמי, מה הוא חושב על עצמו וכן איך הוא מרגיש שאחרים תופסים אותו.

הערכה עצמית כוללת שני מרכיבים עיקריים – ההערכה של האדם כלפי עצמו והערכה של האדם כיצד אחרים רואים אותו.

אברהם מאסלו חילק את הערכה העצמית לאופן בו האדם מעריך את עצמו והדעה שהוא מגבש על עצמו ולאופן בו אנשים אחרים רוכשים כבוד והערכה כלפי אותו אדם.

כמו כן, נהוג להבחין בין הערכה עצמית תכונתית – שהינה קבועה ויציבה יותר לבין הערכה עצמית מצבית – המשתנה לאור מצבים ואירועים שונים, כמו למשל כניסה לבית ספר חדש או עבודה חדשה, פיטורין, הצלחה בלימודים, נישואין, לידה והורות ועוד.

מצבים חדשים מעין אלו והתנסויות חדשות ולא מוכרות עשויות לשנות את ההערכה העצמית, אם לחיוב ואם לשלילה, לרוב באופן זמני. באופן טבעי, הערכה עצמית יכולה להיות על ספקטרום נרחב בין חיובית לשלילית.

קראו עוד על: משבר אישי

המאפיין הבולט של הערכה עצמית הינו האופן בו אנשים מרגישים כי הם “שווים” או “לא שווים”, אך לא רק. למעשה, הערכה עצמית באה לידי ביטוי במחשבה, רגש והתנהגות:

• התפיסה של האדם את עצמו: איך הוא מעריך את התכונות והיכולות שלו ואלו מחשבות עולות בו כאשר הוא חושב על עצמו.
• רגשות כלפי העצמי – גאווה, שמחה, בושה או תסכול.
• התנהגות – התנסות באתגרים חדשים, רצון וחתירה למימוש עצמי או רתיעה, הסתגרות, חשש מהתנסויות חדשות וכדומה.

הערכה עצמית איננה בהכרח שוות ערך לביטחון עצמי. ישנם אנשים רבים המציגים ביטחון עצמי גבוה, אך למעשה מעריכים את עצמם באופן שלילי.

ביטחון עצמי נוגע לאופן בו אנשים מציגים עצמם כלפי אחרים והערכה עצמית נוגע לאופן בו הם תופסים את עצמם ומרגישים כלפי עצמם.

הערכה עצמית נמוכה מתבטאת בתחושה של שנאה עצמית, נטייה לפרפקציוניזם, דימוי גוף נמוך, הרגשה של חוסר ערך (“אני לא שווה כלום / מספיק”), ייאוש, תסכול, מרירות, עצבות ונטייה לדיכאון, ביטחון עצמי ירוד, לעתים גם חרדה חברתית, רגישות יתר ונטייה לרצות אנשים אחרים, מתוך רצון לקבל אישור, הערכה ואהבה מאנשים אחרים.

בחן את עצמך: האם יש לך ביטחון עצמי נמוך?

איך לשפר הערכה עצמית נמוכה

שיפור הערכה עצמית נמוכה טמון בעבודה קוגניטיבית (שכלית), עבודה רגשית ועבודה התנהגותית.

ישנן טכניקות רבות וטיפים אשר אנשים מנסים ביום יום כדי ללמוד להעריך ולאהוב את עצמם יותר החל מכתיבת כל הדברים שאתם אוהבים בעצמכם, דרך היחשפות למגוון התנסויות קטנות וקבועות שנועדו לחזק את הדימוי העצמי ואת האמונה ביכולת העצמית.

שיפור ההערכה העצמית יכול להיעשות באמצעות כלים רבים בעולם הטיפול הנפשי – בין אם באמצעות טיפול דינמי, טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי), טכניקות של מיינדפולנס ועוד.

בטיפולים וכלים אלו עובד המטפל עם המטופל על זיהוי תפיסות ואמונות שליליות לגבי העצמי, אימות מול נתונים אובייקטיבים, אימוץ תפיסות חיוביות כלפי העצמי, הפחתת ההסתכלות השלילית על העצמי, הפחתת עוצמת המשמעות הניתנת על ידי האדם לטעויות, הפחתת הנטייה לביקורת עצמית ופרפקיוניזם, רכישת כלים ומיומנויות שסייעו בהפחתת החשש מביקורת של אחרים ועוד.

עוד, בטיפול פסיכולוגי שמים דגש על קשר בין אישי חיובי ויציב כמקור נוסף לחיזוק הביטחון. התקשרו אלינו בכל עת ונשמח לסייע.