הערכת צרכים וסיכון

ד' הגיע לטיפול לאחר שהיה מעורב בהתנהגות מינית פוגענית כלפי נערה מבית הספר. הורי הנערה טענו שד', בן מחזור שלה, נכנס לשירותי הבנות כאשר היא הייתה שם, הפשיל את מכנסיו וביצע תנועה מינית כלפיה ושאל אותה "אם היא בקטע שלו"? הנערה שהתקשתה להגיב ניסתה לצאת וד' חסם את הדלת וכשהיא יצאה הוא נצמד לגופה.

הוריו של ד' טענו שהוא נער טוב, מעולם לא היו לו בעיות כלשהן, לא איתה ולא עם בנות אחרות, והיא בכלל זו שהצעה לו להיכנס עימה לשירותי הבנות כי רצתה להתחיל עימו.

בטרם תחילת הטיפול, ערכנו הערכת צרכים וסיכון, בה נחשפו התנהגויות מיניות פוגעניות נוספות של ד' כלפי ילדות נוספות, והתגלתה תמונה רגשית מורכבת שלו, קשיים חברתיים משמעותיים ומצב סוער בבית.

נערכה תוכנית טיפול מקיפה, הכוללת טיפול ב ד, טיפול בהורים ושילוב של ד בקבוצה לטיפול נערים שהיו מעורבים בפגיעות מיניות. לאור שיתוף הפעולה של ד' והמשפחה, הומלץ לפנות לוועדת פטור כדי להימנע מהפנייתו למעורבות של מערכת אכיפת החוק.

תיאור זה, הינו אפייני לפנייה לטיפול של נער שהיה מעורב בפגיעה מינית ואופן הטיפול בו.

(המחקר מתאר כי מרבית הקטינים שביצעו פגיעות מיניות היו בנים, ולכן הדברים כתובים כאן בלשון זכר, אף כי יתכן וגם בנות תהיינה מעורבות בהתנהגות מינית פוגענית. לעומת נפגעי פגיעה מינית שם יש שוויוניות בין בנים לבנות)

במהלך השנים האחרונות התפתחו הבנות שונות לגבי אופן ההתערבות הטיפולית עם מי שהיו מעורבים בהתנהגות מינית פוגענית, וגם הטרמינולוגיה השתנתה. אם בעבר היו משתמשים במילים "נער פוגע", בלשון הווה, כיום מדברים על רצף בין התנהגות מינית לא נורמטיבית ועד ל"תקיפה מינית" וכל הרצף הקיים בניהם. גם הבחירה באופני ההתערבות הטיפולית השתנתה. אם בעבר נערים שהיו מעורבים בהתנהגות מינית פוגענית, נשלחו רובם ככולם לטיפול קבוצתי, ששם דגש על עבודה קונפרונטטיבית, וגישה התנהגותית קוגניטיבית, כיום ההבנה כי גם קבוצות אלו מצריכות מחשבה גמישה ושיטת התערבות שונה.

 מהי הערכת צרכים וסיכון:

כאשר קטין מבצע פגיעה מינית במישהו אחר, עולות שאלות ייחודיות, השונות מעבודה טיפולית במצבים אחרים. יש צורך לדייק את מהות ההתנהגות המינית הפוגענית, ולהבחין בין התנהגות מינית פוגענית מסוכנת העלולה לחזור על עצמה לבין ההתנהגות מינית פוגענית שסיכון החזרתיות בה פחותה.

וכן יש להבחין בין התנהגות מינית פוגענית חמורה, לבין התנהגות מינית שאינה מותאמת  - לגיל, לסיטואציה החברתית וכדו. (לא הרי מגע מיני אוראלי בין שני נערים לקראת סוף גיל ההתבגרות, כהרי 2 ילדים בגן הילדים המתחבאים במתקן המשחקים בחדר ומלקקים זה את אבר מינו של זה)

גם הטרמינולוגיה של הערכת הצרכים וסיכון השתנתה. אם בעבר קראו לכך "הערכת מסוכנות", כיום אצל קטינים מבינים שהתמונה מורכבת יותר וההערכה כוללת את הצרכים הרגשיים והטיפוליים וכן את הסיכון, ומתוך כך נגזרת התוכנית הטיפולית.

במצבים בהם מדובר בהתנהגות מינית פוגענית, בטרם הטיפול מומלץ להתחיל בתהליך של הערכת צרכים וסיכון, כדי לדייק את הצרכים של הילד, את תוכנית הטיפול, ולא פעם את תוכנית המוגנות המוצעת בשלבים הראשוניים של הטיפול.

בעבודה עם קטינים המעורבים בהתנהגות מינית פוגענית עולות לרוב 3 שאלות:

1. חוקית של חובת דיווח לשירותי הרווחה במקרים בהם החוק מגדיר זאת.
2. יצירת מוגנות – בבית, במערכת החינוך ובמרחב הציבורי.
3. מיקוד המוקד הטיפולי.

בהערכת הצרכים וסיכון ניתן מענה ל 3 שאלו אלה, כמו גם הבנה של הדינאמיקה שהובילה את הקטין להתנהגות זו, מנגנוני ההגנה שלו, הכוחות האישיותיים שלו, מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות, גורמי סיכון, גורמי לחץ, טראומות קודמות ועוד.

תהליך ההערכה כולל מספר מפגשים עם הקטין, מפגשי היכרות עם ההורים ושיחת סיכום עימם. בסיום ההערכה מקבלים ההורים דו"ח מלא אותו ידרשו לא פעם למסור לרשויות השונות, כפי שיפורט.

מתי נדרשת הערכת צרכים וסיכון:

1. בכל מצב של פגיעה מינית ע"י קטין מומלץ טרם תחילת הטיפול להתחיל בכך.
2. בכל מצב של פגיעה מינית במסגרת מערכת החינוך, תהיה דרישה לערוך "הערכת צרכים וסיכון", לרוב כתנאי לחזרתו של הקטין למסגרת הלימודים. תיבנה תוכנית מוגנות אשר לוקחת את המרכיב הבית סיפרי בתוך תוכנית זו.
3. כאשר נדרשת פנייה לוועדת פטור ונרחיב בכך.

וועדת פטור

לעיתים קרובות, קיימת בחוק חובת דיווח לשירותי הרווחה על פגיעה מינית של קטין. לא מדובר באופן אוטומטי בכל מקרה שקטין פגע מינית, והחוק הגדיר באלו מצבים חלה חובת דיווח. משמעות הדבר, שהחוק "פורץ" פתח, בתוך חומת הסודיות, שהיא הליבה המרכזית של יצירת מרחב בטוח בטיפול, במסגרתה המטפל מחוייב בדיווח לרווחה. [חוק העונשין, 368 ד' (ח)].

אותו חוק מסמיך וועדה המורכבת מיו"ר וועדה, קצין נוער, ועו"ס לחוק נוער, לקבל החלטה הפוטרת את העו"ס לחוק נוער לדווח למשטרה, ובכך עוצרת את ההליך הפלילי נגד הקטין. מטרת וועדה זו היא להשאיר את הטיפול במסגרת הכלים הטיפוליים, מבלי להזדקק לטיפול ענישתי, המסבך את הקטין בעולם הפלילי, בשלב כה מוקדם של חייו. בכל מצב של פנייה לוועדת פטור תידרש "הערכת צרכים וסיכון" שעל בסיסה תוכל הוועדה לקבל את ההחלטה בעניינו.

סיכום:

בטרם התחלה של טיפול בילד שהיה מעורב בהתנהגות מינית פוגענית, רצוי מאוד, ולעיתים חובה לערוך "הערכת צרכים וסיכון". על אף השם המפוצץ והמאיים, מטרת הערכה זו הינה לפעול לטובתו של הנער ומשפחתו, להבין את ההתנהגות הפוגענית, למנוע את הישנותה ובכך לצמצם את הסיכון בהסתבכות נוספת, ולדייק את התוכנית הטיפולית עבור הילד ומשפחתו. מטרת הערכה זו היא לפעול לטובת הילד ולתת כלים טובים ומתאים יותר לגורמי הטיפול.

חשוב לזכור כי המחקר מתאר כי תהליך טיפול בשלב מוקדם של הנער יקטין באופן ניכר את הסיכון לחזרת התנהגות זו, ולכן יש לפנות בהקדם לטיפול, ולא להמתין "שזה יעבור לו", כיוון שהמחקר מתאר בצורה מובהקת כי פוגענות מינית שאינה מטופלת, נוטה לרוב להחמיר עם השנים, מה שיסבך את הנער בבעיות מהם יהיה לו קשה הרבה יותר להיחלץ.

זיכרו – קל יותר לטפל בבעיה כשהיא קטנה, מאשר בבעיה גדולה.