חוות דעת פסיכולוגית ופסיכיאטרית להערכת מסוכנות

מהי הערכת מסוכנות?

תחום הערכת המסוכנות מתפתח בשנים האחרונות בעולם כולו ובישראל בפרט. הערכת מסוכנות הינה הניסיון המקצועי להעריך את הסיכוי שאדם מסוים יבצע פשע אלים בעתיד, כנגד אחרים או כנגד עצמו.

במרבית המקרים מדובר באדם אשר ביצע בעברו עבירת מין או פשע אלים אחר. הצורך בביצוע הערכת מסוכנות עולה פעמים רבות במסגרות חינוכיות וטיפוליות ובמקרים אשר מגיעים לטיפול רשות הרווחה.

מדובר במשימה רגישה: מחד גיסא, אין באפשרות המדינה לקיים מעקב אחר כל אדם אשר נחשד כסיכון עתידי לסביבתו, או להרחיקו מהחברה. הללו יהוו פגיעה בזכויות הפרט של אדם זה.

מאידך, לא נכון יהיה להתעלם מידע מקצועי, מחקרי וקליני שנצבר במשך שנים על ידי אנשי מקצוע ומדע. אנשי המקצוע אינם עוסקים בניבוי מדויק של התנהגות - דבר אשר אין איש מסוגל לעשותו - אלא מבצעים הערכה של הסיכון אשר מהווה האדם בהתבסס על הידע שברשותם.

הערכת המסוכנות משמשת על מנת להעריך האם נדרשת הרחקתו של אדם מהחברה, באיזה אופן ולמשך איזו תקופת זמן.

אדם אשר הוערך כבעל רמת מסוכנות גבוהה, יורחק במרבית המקרים מהקהילה. כאשר הערכת המסוכנות הינה בינונית או נמוכה, הפעולות שיינקטו יהיו במטרה לאפשר טיפול ושיקום.

הערכת המסוכנות תורמת במקרים אלו למוסדות המדינה כמו גם למשפחתו של האדם וסביבתו הקרובה לקביעת אופן ההתנהלות הנכון ביותר במצב, על מנת להביא לשילוב האדם בחברה. 

מקרים שכיחים בהם נדרשת הערכת מסוכנות

• בוגרים השוהים בבתי כלא או נמצאים במסגרת אישפוזית

• בני נוער המצויים במסגרות טיפוליות, חינוכיות או בבתי כלא עקב מצבי אלימות משפחה או מחוצה לה, שימוש בסמים, עבירות מין, עבירות רכוש, או שילוב כל אחד מהללו עם מצבי הפרעה נפשית

• אסירים או עצורים המבקשים חופשה או קבלת טיפול פסיכולוגי.

הערכת המסוכנות נמצאת בתחום מומחיותם של אנשי מקצוע שונים: ביניהם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים מומחים, קרימינולוגים קליניים ופסיכולוגים.

תהליך ההערכה

תהליך ההערכה והאבחון כולל ראיון קליני ואיסוף אינפורמציה ממקורות שונים כגון כתב האישום וכיוצא באלו. לעתים נעשה שימוש במבחנים פסיכולוגיים שונים.

תהליך הערכת המסוכנות אומד את אישיותו של הנבדק, מצבו הנפשי העכשווי ותנאי גדילתו.

לצד אלו, בשנים האחרונות מושם דגש בביצוע הערכת המסוכנות גם על התנאים הסביבתיים של חיי האדם: מידת המעורבות של משפחתו בחייו או קיומם של קשרים חברתיים משמעותיים וחיוביים אחרים, אפשרויות פרנסה ומצב כלכלי, הערכת גורמי לחץ נוספים ועוד.

זאת מתוך התפיסה כי רמת המסוכנות הינה תוצאה של אינטראקציה בין מאפיינים אישיותיים ותנאי חיים. משתנים חשובים בקביעת רמת המסוכנות הם המידה בה האדם מודע לקיומם של דחפיו התוקפניים, ומידת המוכנות שלו להיכנס לתהליך טיפולי.

תהליך ההערכה הינו סבוך, ולכן פעמים רבות מערב מספר אנשי מקצוע, המביאים כל אחד את תחום מומחיותו.

הפסיכיאטר מעריך את המצב הנפשי העכשווי, הפסיכולוג מאפיין את אישיות האדם ואת הדינאמיקה של התפתחות ההתנהגות המסוכנת, והעובד הסוציאלי מספק את המידע על התנאים הסביבתיים והמשפחתיים שהינם כאמור בעלי השפעה על המידה בה ניתן להביא לשיקום והשתלבות חברתית.