הפרעות אכילה בעולם החרדי: לסיוע חייגו 1800-100-172

   חיפוש סגירה 1800-100-172





הפרעות אכילה בעולם החרדי

בת-שבע (פרטים בדויים) החלה לצום עוד לפני הגיעה למצוות. לאחר גיל 12, צמה כבר את כל הצומות המחייבים אותה ואף קבעה לעצמה צומות בראשי חודשים ובאירועים משמעותיים נוספים בלוח השנה היהודי.

במשך שנים הייתה "מתרצת" אי-אכילת בשר ברצון לשתות נס קפה אחר הצהריים. בהמשך, הפכה לקפדנית בחוקי הכשרות כשהיא נמנעת לאכול בבית חברותיה או אפילו אצל קרובי משפחתה. אט אט הרגלי האכילה של בת-שבע הפכו נוקשים יותר והיא מצאה יותר ויותר תירוצים להימנע מאכילה, בביתה ואצל דתיים ולא דתיים. באמצע התיכון כבר הפסיקה לאכול כמעט לגמרי.

נראה כי הפרעות אכילה הפכו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות, לא רק בקרב נערות בגיל ההתבגרות, אלא גם בקרב ילדות צעירות, נשים בוגרות וכן גברים. הפרעות אכילה מקשורות באופן תמידי ל"אידיאל הרזון" המופיע בשלטי חוצות, בטלוויזיה, במגזינים ובעיתונים, אידיאל שמיוחס, באופן שגוי, לעולם החילוני בלבד. כחלק מהתרחבות תופעת הפרעות האכילה, אנו עדים כיום ליותר ויותר מקרים של הפרעות אכילה באוכלוסיות, שאינן בהכרח חשופות לאמצעי התקשורת, כמו למשל החברה החרדית.

חייג/י בכל עת לשיחה אישית: 1800-100-172

הפרעות אכילה נחלקות לשני סוגים עיקריים: אנורקסיה ובולימיה. אנורקסיה מאופיינת בירידה קיצונית במשקל (של מעל 15% ממשקל הגוף המומלץ), דיאטות שהן לעיתים קיצוניות וצמצום ניכר באכילה. בולימיה מאופיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים, שלרוב, לאחריהם נעשית פעולת התרוקנות כמו הקאה, שימוש במשלשלים, צום או פעילות גופנית מרובה. לעיתים, בולימיה מאופיינת באכילה בלתי נשלטת, ללא פעולת התרוקנות, אלא בהופעתם של רגשות אשמה ובושה קשים על ההתקף.

סימנים חשובים שיש לשים לב אליהם כוללים: התנהגות קיצונית באכילה (צמצום ניכר או הפרזה), עיסוק מוגבר בפעילות הגופנית, עיסוק רב במראה חיצוני ובדיאטות, שקילה חוזרת ונשנית, שינויים במצב הרוח ובנשים ובנות הפסקת המחזור החודשי.

 

החברה החרדית ואידאל הרזון

בשנים האחרונות החומות בין החברה החרדית לחברה החילונית נפרצות מעט, בעיקר עבור הנשים החרדיות. יותר ויותר נשים נאלצות לצאת לעבוד ולפרנס את המשפחה, ונחשפות לעולם המודרני, כמו גם לעולם העוסק ביופי, רזון ודיאטות. כך גם, ההתפתחותית האופנתית אינה פוסחת על חנויות הבגדים החרדיות ונשים מוצאות עצמן עסוקות במראה החיצוני ובשאלה עד כמה הן מצליחות להיכנס לחצאית בגזרה דקה.

חוסר ההלימה שנערות ונשים יכולות לחוות בין העולם החרדי לעולם החילוני עלול להביא למתחים ולחצים רבים. אחד מפערים אלו קשור, למשל, בפער שבין תרבות האכילה בחברה זו לבין הרצון לשמור על גזרה דקיקה: שמירה על קדושת השבת מוצאת את ביטויה במידה רבה סביב נושא האכילה, כאשר הארוחות מורכבות בעיקר מאוכל רווי קלוריות ולא בהכרח בריא, המקשה על ירידה במשקל.  

פער נוסף קשור בכך שהעיסוק בגוף ובמראה חיצוני איננו רווח בשיח החרדי ובדרך כלל השיח בנושא זה קשור יותר בצניעות האישה, בקיום המצוות ובקשר לקב"ה ולתורתו ופחות בעיסוק בגוף.
גורם אפשרי נוסף למתחים אלו, קשור במקום הנכבד שתופס העיסוק בשידוכים בחברה החרדית. מגיל צעיר נערות עוסקות בנושא ורובן מתחילות לצאת למטרות שידוכין בגילאי 18+, כאשר המראה חיצוני הוא פרמטר חשוב והופך להיות מושא עיסוק משמעותי לא פחות מעצם מציאת בן-הזוג.

גם לאחר נישואין, באים לידי ביטוי המתחים והלחצים. אישה בחברה החרדית, היא מרכז הבית ולה תפקיד מפתח בדאגה לו ולנמצאים בו. נשים מוערכות מאוד על עשייתן והשבחים על המשפחה לתפארת שהזוג הקים מופנים בעיקר אליה. אלא שהצורך של נשים לשלב בין משפחה, בית ועבודה- לא פעם גם קריירה של ממש, גובה מחיר משמעותי.

מאחורי המראה - הקשיים הנפשיים בהפרעות אכילה

חשוב להבין, שהפרעות אכילה אומנם באות לידי ביטוי באופן חיצוני, אך הן למעשה מהוות סימפטום למצוקה או קושי נפשי. פעמים רבות אלו סובבים סביב נושאים של צורך בשליטה, בעיות בדימוי העצמי, אשמה, פחד, רצון למנוע את ההתבגרות המינית בגיל ההתבגרות וכן תוצר מסויים של פרפקציוניזם.

נשים או נערות פרפקציוניסטיות, שמקפידות לעשות הכל באופן מושלם, קיצוני, נוטות גם "ללכת עד הסוף" עם הרצון לעשות דיאטה או להפוך לרזות. האמביציה שלהן, כוח הסבל והיכולת הגבוהה בשליטה עצמית, מאפשרות להן הצלחה מסחררת בירידה במשקל, שלא פעם סוחפת אותן להפרעת אכילה.

בחברה החרדית, יותר מאשר בחברות אחרות, האישה, עיקר הבית, היא גם הדמות במשפחה המזוהה עם הנתינה, לא רק אצל נשים בעלות משפחה, אלא גם אצל נערות צעירות. הן לוקחות על עצמן את תפקיד הבוגרות ובעיקר את התפקיד של לדאוג לאחרים, לאחים הקטנים או לילדים. הן שם בשביל האחר וכמעט ולא בשביל עצמן.

בהקשר של עיסוק במראה החיצוני ובאכילה, לעיתים אחד הביטויים של קושי זה הוא התפתחותו של פחד מלתפוס מקום, מלפעול בשביל העצמי או מלהרגיש ראויה - אפילו לאכול. במקרים אחרים, תחושות אשם, דיכאון או דימוי עצמי נמוך, באים לידי ביטוי בהענשה עצמית על התקף האכילה ופעולה של הקאה.

טיפול בהפרעות אכילה בעולם החרדי

ירידה במשקל מהווה דרך בה הקושי הנפשי בא לידי ביטוי ולכן, הטיפול בהפרעות אכילה, נעשה על-ידי פסיכולוגים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. טיפול מעין זה, נעשה באופן מערכתי ומשלב בין שיחות קבועות עם פסיכולוג, עבודה עם דיאטנית ולעיתים גם התערבות של פסיכיאטר, אשר עובדים במשולב זה בזה.

אומנם נשים רבות מצליחות, לא רק להסתיר את הפרעת האכילה שלהן, אלא גם לחיות עמה לאורך זמן, אך הפרעת אכילה שאינה מטופלת עלולה פעמים רבות להוביל להידרדרות במצבה הפיזי של האישה, לעיתים עד כדי צורך באשפוז. איתור בזמן של ההפרעה יכול לסייע במניעה של פגיעה במערכות גוף חיוניות של האישה ובמניעה של מצבים בלתי הפיכים.

מניעה מעין זו, מעלה קשיים בחברה החרדית, שאינה מספיק מודעות או פתוחה לאפשרות הטיפול הנפשי. החברה החרדית, אינה מתנערת מעזרה לזולת, להיפך זוהי מצווה. אך הפנייה לגורם מקצועי, תעשה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות, כמו משפחה, קרובים או התייעצות עם הרב.

טיפול נפשי עודנו אפוף בושה, סלידה וסטיגמות, כאשר החשש העיקרי של המשפחות היא מפני התווית שתהיה עליהן, בעיקר בהקשר של שידוכין, אם ייוודע כי ישנה "בעיה נפשית" במשפחה.

מעבר לבושה והחששות, פניה לטיפול תעשה רק כאשר ישנה הדרדרות והמצב נהיה כבר חמור משניתן להתעלם ממנו.

הדבר נכון לחברה החרדית, אך לא רק. הורים או קרובי משפחה רבים, גם בחברה החילונית, נוטים להכחיש את חומרת המצב ולהאמין כי כל שהם צריכים לעשות הוא רק לתת יותר תשומת לב או "להכין את המאכל שהיא הכי אוהבת". הפרעות אכילה, נוטות להחמיר אם אינן מטופלות וחשוב לטפל, מוקדם ככל האפשר, על-מנת למנוע בעיות עתידיות ולסייע לסובלת.



סרטונים בנושא
הצוות המומחה בהפרעות אכילה צוות מומחים מקצועי - מותאם אליך אישית
תרופות נפוצות
מידע נוסף בנושא
מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה