כל אחד זוכר מהכיתה את הילד הביישן במיוחד, שלא דיבר בכיתה, לא הזמין אליו חברים הביתה, לא חגג ימי הולדת ולא יצא לאף טיול שנתי. אז מה קורה איתו היום?
ילדים רבים כאלה בונים ביטחון עם השנים, אוזרים אומץ ומצליחים לפתוח דף חדש ולפרוח מבחינה אישית וחברתית.
לעומת זאת, אחרים אינם מצליחים בכך ואף הופכים להיות ביישנים הרבה יותר, סגורים, שתקנים, מתהלכים כמעט כשקופים בעולם. אלה האנשים שייתכן וסובלים מאישיות נמנעת.
צלצלו אלינו לשיחה חינם עם מומחה: 03-6413483
אישיות נמנעת (Avoidant Personality Disorder) מתאפיינת בעיקר בניסיון להימנע מאינטראקציות חברתיות, אשר מתבטא בקושי רב להתנהל בחברה, ברגישות קיצונית להערכה חברתית שלילית, בתחושה קשה של אשמה והלקאה עצמית: "משהו לא בסדר בי", "אני תמיד הורס/אשם/ מקלקל".
תחושה בולטת נוספת שחשים בעלי אישיות נמנעת היא תחושת דחייה עצומה מצד החברה. כל אינטראקציה חברתית עלולה לגרום להם לחוש מושפלים, מגוחכים. הם מפענחים גם מבט או תזוזה קלה הצידה כדחייה ורתיעה מהם ונפגעים שוב ושוב.
לא תמיד החוויה שלהם תואמת את המציאות, אך בעיני האדם הסובל מהפרעת אישיות זו, כך הוא מרגיש תמיד כאשר הוא בחברת אדם אחר או כמה אנשים יחד.
אנשים אלה הם בעלי הערכה עצמית נמוכה מאוד ורגישות גדולה לביקורת, ולכן הם נמנעים ככל האפשר מקרבתם של אחרים. מסיבה זו הם סובלים מאוד מתחושת בדידות ומשעמום.
חשוב להדגיש כי אנשים אלה אינם בוחרים בכך, הם לא מעוניינים להיות לבד ולמעשה יש בהם רצון עז לשהות בחברה, אך הם נתקלים בחסמים רבים, שכולם נובעים מהתחושות הפנימיות שלהם.
קל לבלבל את תסמיניה של בעלי האישיות הנמנעת עם חרדה חברתית, אבל כטבעה של כל דפוס אישיות אחר, גם כאן מדובר במצוקה ארוכת טווח ומתמשכת, המאפיינת את כלל התנהגותו של האדם.
לא כל מי שיש לו חרדה חברתית הוא מאופיין באישיות נמנעת, לעומת זאת בעלי אישיות נמנעת, כולם, סובלים גם מחרדה חברתית.
כיום אין תשובות חד משמעיות אודות הסיבות להיווצרותו של דפוס אישיות זה. יחד עם זאת מחקרים מצביעים על כך שקיים בסיס ביולוגי מסוים, מעין טמפרמנט, המתחיל בילדות ואף בינקות.
בסיס זה, כאשר הוא מחוזק על ידי גורמים סביבתיים כמו למשל הורות מכאיבה, דוחה או שיפוטית, ממשיך לדחייה וביקורתיות מצד בני גילם וכו', זה הופך לדפוס אישיותי יציב וכרוני.
כך הופך האדם לרגיש במיוחד לכל אפשרות של דחיה חברתית ולאופן בו אחרים רואים אותו.
אנשים הסובלים מאישיות נמנעת בדרך כלל מוטרדים כל כך מן האפשרות לפגיעה ולדחייה חברתית, עד כדי כך שהם עשויים ליצור אינטראקציה חברתית רק עם אנשים שהם חשים בטוחים במחיצתם, מפני הסיכון לאובדן הקשר או דחייתו.
הם יגידו שהם לא מעוניינים בקשרים אחרים, אך למעשה חוסר העניין נובע מהפחד שיידחו אותם או שיעבירו עליהם ביקורת.
הם בוחרים להיות מבודדים וכביכול נוח להם בבדידות, אולם למעשה הם סובלים גם מזה, משום שהם כן חשים צורך בקשר קרוב וחם.
בנוסף, הם נוטים להתחמק מכל מגע פיסי עם אחרים, לבטא הערכה עצמית נמוכה עד כדי תיעוב עצמי, מביעים חוסר אמון בסביבה ונוטים לריחוק רגשי.
הם בדרך כלל "המבקרים הקשוחים ביותר של עצמם" ושופטים לחומרה את תפקודם בכל אינטראקציה חברתית, תופסים את עצמם כאאוטסיידרים, לעיתים גם כנחותים יחסית לאחרים.
אנשים אלה בדרך כלל יעבדו בעבודה המאפשרת להם לפעול לבד, לא מול קהל ולא בעמדה המחייבת אותם להטיל סמכות על אחרים.
בחן את עצמך: האם את/ה סובל/ת מביטחון עצמי נמוך?
מה ההבדל בין מחלה נפשית להפרעת אישיות?
באופן רשמי, יש צורך לזהות שלושה מתוך ששת הקרטריונים הבאים על מנת לאבחן אישיות נמנעת:
תוכלו לקרוא עוד על סוגים של טיפוסים עם הפרעת אישיות נמנעת במאמר: ארבעה סוגים של ביישנים - על סוגים שונים של הפרעת אישיות נמנעת
ובכל זאת יש תקווה ואפשרות לשינוי וניתן ללמוד איך לשפר דפוסי אישיות אלו ולחיות חיים מלאים ומאושרים. מומלץ לפנות במקרה זה לטיפול פסיכולוגי רגשי, המסייע לאדם להשיב את אמונו באחרים ובעצמו, מסייע בבניית ביטחון עצמי ובהפחתת הביקורת העצמית ומלווה את המטופל בעת התנסויות חברתיות חדשות.
תוכלו לפנות אלינו בכל עת, ונשמח להמליץ לכם על פסיכולוג מומחה בתחום.
לחצו כאן לקביעת פגישת אבחון ראשונית
היכנסו לפורום שלנו להתייעצות און ליין עם מיטב המומחים בתחום