הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מזווית מחקרית

הפרעה פוסט טראומטית מתקשרת בדרך כלל עם אירועים ביטחוניים, צבא, חיילים אמיצים, חוויות שבי, סרטי מלחמה וימי זיכרון. זה נכון, אך לא רק.

למעשה, המציאות של ימינו בישראל הביאה חוקרים רבים להרחיב את היריעה בכל הקשור בהפרעות פוסט טראומטיות, למשל בכל הקשור בהתפתחותן בקרב ילדים או טיפול בילדים החשופים לאזעקות חוזרות ונשנות כפי שקרה בשנים האחרונות ביישובי הדרום, בעקבות נפילות הקאסמים.

לא קל להתמודד עם מציאות יומיומית קשה, על אחת כמה וכמה כשיש ילדים. לעיתים גם ההורים וגם הילדים חווים קשיים רגשים שונים.

בכל מקרה של חשש להשפעות טראומה אנו ממליצים להתייעץ עם איש מקצוע מומחה, שמכיר את המחקרים הנוגעים לתחומו ויכול לכוון לדרך הטיפול הטובה ביותר.

התקשרו אלינו בכל להתייעצות ונשמח לעזור: 03-6413483

מהי הפרעת דחק פוסט טראומתית?

הפרעת דחק פוסט טראומטית (או בתרגום לעברית: "עקה בתר חבלתית") היא הפרעה המתאפיינת בחוסר יכולת להחלים כראוי מטראומה ממשית בחיי האדם.

על אף שהטראומה המדוברת חלפה, האדם עודנו חווה אותה בעיני רוחו שוב ושוב, וגירויים חיצוניים עשויים לעורר בו את החוויה שנית – פיצוץ בלון, אזעקת מכונית, צופר של אמבולנס, קול התנפצות זכוכית או אפילו פתיחת דלת של אוטובוס.

מהי פוסט טראומה וכיצד מטפלים בה?

החוויה החוזרת מעוררת אצל האדם מצוקה קשה ורצון להימלט, ועל כן הוא ינסה להימנע מכל חשיפה לגירוי שעשוי, להערכתו, לגרום לו להיזכר ולחוות שוב את הטראומה וכתוצאה מכך חל צמצום משמעותי באיכות חייו של האדם.

ילדים למשל, עלולים להפסיק לרצות לצאת מהבית או שלא יסכימו שההורים יעזבו. בנוסף, הפגיעה הטראומטית מאופיינת בעוררות גבוהה באופן קבוע ויוצא דופן.
 

בין התסמינים האופייניים ניתן למצוא: התקפי חרדה, עצבנות מתמדת, כושר ריכוז מופחת, רגישות יתר לסביבה, רגזנות, בעיות שינה קשות ותיאבון מופחת, שאף הם פוגעים באיכות החיים של האדם ומשפחתו באופן בולט.

מהן השלכותיה המסוכנות של טראומה נפשית?

על אף שהדעה המחקרית בעבר סברה כי על מנת ליצור טראומה שהשפעותיה קשות וארוכות טווח עד כדי כך, יש צורך להיחשף לטראומה מסכנת חיים, הניסיון הטיפולי מראה כי "אין חוקים" בטראומה.

אמנם תגובה טראומטית לאירועים קשים כמו מלחמה, פיגוע או תאונת דרכים היא נפוצה מאד, בפרט בישראל, אך גם אירועים שלא נחשבים למסכני חיים.

בין אלה ניתן למצוא אירועים כמו חשיפה למוות טבעי של אדם אחר, או חשיפה ממרחק בטוח לאירוע מסכן חיים, כמו לדוגמה פיגוע או תאונת דרכים - נמצאו כפוטנציאליים לפיתוח תגובה טראומטית.

אצל ילדים, גם אירועים כגון תאונת דרכים קלה עשויים לגרום לתגובה טראומטית ארוכת טווח.

מחקרים היום מעידים כי ילדים יכולים להגיב בתסמינים פוסט טראומטיים גם לאירועים שלא נחשפו אליהם ישירות, אלא צפו בדיווחים לגביהם בטלוויזיה, או אפילו שמעו את ההורים מדברים עליהם.

כמובן שגם חשיפה לתנאים בטחוניים קשים, להתעללות מינית או פיסית (במיוחד בתוך המשפחה) הם גורמי סיכון משמעותיים לפיתוח תגובה בתר-חבלתית.

לחץ/י לקריאה נוספת בנושא טיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

טיפול בתגובה פוסט טראומטית

ראשית, נמצא במחקרים רבים כי ישנה חשיבות מרכזית להתערבות מיידית ככל הניתן במצבו של הנפגע, מיד לאחר הטראומה.

מטופלים שזכו לטיפול הולם לאחר התרחשות אירוע טראומתי הפחיתו בעשרות אחוזים את סיכויים לפתח תגובה פוסט טראומתית.

ניתן לבצע התערבות פסיכולוגית בלבד, של הרגעה ושחזור האירוע, אך טיפול רפואי הכולל הזרקת חומר המשבש את היווצרות "מעגל הטראומה" המוחי עשוי לסייע מעבר לסיוע הייעוצי.

לאחר שלושה חודשים ללא טיפול או החלמה ספונטנית, הופכת התגובה הטראומטית לכרונית ועל כן ההתערבות המוקדמת והמיידית היא קריטית.

בכל מקרה, אין לפעול על דעת עצמכם וחובה להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום, פסיכיאטר ופסיכולוג כאחד. אל תהססו ופנו אלינו בכל עת, על מנת שתוכלו לפעול כראוי.

לחץ/י כאן ליצירת קשר עם מומחה

השיטות הטיפוליות המותאמות לתגובה טראומטית תלויות בגיל הסובל מן ההפרעה ובחומרת המצב. ככל שהיכולת של האדם להתמודד באופן ישיר עם הטראומה גבוהה יותר, וגילו בוגר יותר, ייעשה שימוש משמעותי יותר בטכניקות טיפול קוגניטיביות התנהגותיות.

בין טכניקות אלה ניתן למצוא למשל טכניקה של חשיפה ממושכת, בשיטה הנקראת PE, הרי היא "חזרה" חוזרת ונשנית על תיאור הטראומה, חשיפה מכוונת לגירויים המעוררים זיכרון של הטראומה תוך ביצוע תרגילי הרגעה, ולימוד טכניקות הרפיה פיזיולוגיות המסייעות לחזרה למצב עוררות נורמטיבי.

לחץ/י כאן לקריאה נוספת בנושא דרכי טיפול בהפרעה פוסט טראומתית

אך אם הטראומה היא קשה מדי עבור האדם להתמודדות ישירה, או שגיל המטופל צעיר-  ייתכן שימוש מרכזי בטכניקות טיפול דינמיות ומשחקיות, המתייחסות לטראומה בעקיפין.