הפרעת אישיות נרקסיסטית ונרקיסיזם

במיתולוגיה היוונית מפורסם הסיפור על נרקיסוס, שהסתכל בבבואתו במים והתאהב עד כלות במה שהוא ראה - בו עצמו. הוא היה כה מאוהב בעצמו ובמראהו עד כי לא יכל לזוז משם. זהו אמנם סיפור מיתולוגי אגדי, אך גם בעל אחיזה במציאות, על שמו קרויה האישיות הנרקיסיסטית (Narcissistic personality disorder). 

המאופיינים באישיות זו סובלים מתחושה מוגזמת של חשיבות עצמית, מתחושת גדלות - "גרנדיוזיות", מהתעסקות יתרה בניסיון לזכות בהערצה ומהיעדר אמפטיה לרגשות הזולת.

הרבה פעמים הם מצטיירים כאנשים שמרוכזים אך ורק בעצמם, ממש כאילו הם מאוהבים בעצמם, מפזרים לכל עבר את ההצלחות והיכולות הגבוהות שלהם ומאמינים כי רק בני אדם כמוהם יכולים להבין אותם ורק איתם עליהם להתרועע.

אנשים כאלה אכן יכולים להיות אינטליגנטיים או מוכשרים בתחומים מסויימים, ככל אדם אחר. אולם תחושת הגדלות שלהם, הנתפסת כאגואיזם קיצוני בעיני אחרים, מבריחה מהם כל אפשרות לקשר אנושי. מסיבה זו הם לא מסוגלים לנהל מערכות יחסים אישיות, חברתיות או רומנטיות. חלקם מתקשים גם לנהל מערכת יחסים של עובד-מעביד, שכן הם בטוחים שאין מי שעושה את העבודה יותר טוב מהם ולא מסוגלים לשמוע נימה של ביקורת.

מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

הפרעת אישיות נרקסיסטית היא הפרעת אישיות המאופיינת בדפוסים חוזרים של גרנדיוזיות, צורך תמידי להערצה והאדרה ואף בחוסר אמפתיה לאחר. כמו כן, תפיסת העצמי המופרזת מתבטאת בהתנהגות מתנשאת וכן צורך להתפעלות תמידית מצד הסביבה. עם זאת, הערך העצמי של בעלי המאובחנים בהפרעת, שברירי כך שבא לידי ביטוי בתגובות רגשיות עוצמתיות לביקורת או דחייה מצד האחר.

מה ההבדל בין נרקיסיזם נורמלי לנרקיסיזם פתולוגי?

נרקיסים נורמלי מתייחס לרמה תקינה של ביטחון עצמי ועניין בעצמי, אשר הכרחיים וחשובים להתפתחות אישית והישגים. לעומת זאת, נרקיסים פתולוגי מאופיין במיקוד עצמי קיצוני ולא סתגלני שעלול להוביל לקשיים בקשרים בין אישיים ואך מצוקה רגשית משמעותית.

מיהו הסוציופת הנרקיסיסט?

סוציופת נרקיסיסט יחשב כאינדיבידואל המציג מאפיינים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית בשילוב עם סוציופתיה- הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, כך שיציגו התנהגות מניפולטיבית, חסרת אמפתיה וחרטה, ניצול האחר לטובתם האישית תוך שמירה על תחושת חשיבות עצמית מנופחת.

מהי שלוחה נרקיסיסטית?

זהו מצב בו האדם מזדהה יתר על המידה עם או מסתמך על דימוי אידיאליסטי של אחר, אובייקט או קבוצה משמעותיים על מנת לשמור או לשפר את הערכתם העצמית. הרחבת אישיות זו הופכת לחלק בלתי נפרד מזהות העצמי אשר לרוב מתבטא ברמות לא מטיבות עם בריאותו הנפשית.

כיצד הבין פרויד את האישיות הנרקיסיסטית?

הבנתו של פרויד את האישיות הנרקיסיסטית הייתה במיקוד על קיבעון בעצמי, הדומה למצב אינפנטילי של אהבה עצמית. הוא טען שאנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית בעלי קונפליקטים לא פתורים מילדותם המוקדמת, אשר תורמים לדימוי העצמי המנופח ולקשיים הרגשיים שלהם.

איך מזהים נרקיסיסט?

זיהוי נרקיסיסט לרוב יתמקד בזיהוי דפוסי התנהגות עקביים המאפיינים את ההפרעה כגון תחושת חשיבות עצמית מוגזמת, עיסוק בפנטזיות של הצלחה או כוח, צורך בהערצה מוגזמת וחוסר אמפתיה לאחרים. חשוב לציין כי בדומה למצבים נפשיים רבים, מאפיינים כאלו או אחרים יכולים להופיע אצל רבים ברמות השונות ואבחונם כהפרעה תבוצע על ידי איש מקצוע בתחום הנפש.

מהו נרקיסיזם בריא?

כפי שצוין קודם לכן, קיים אופן של נרקיסיזם בריא כך שמתייחס לרמה מאוזנת ומציאותית של אהבה עצמית והערכה עצמית. בעזרת תכונות חשובות אלו נשמר דימויו העצמי החיובי של אדם וזאת מבלי להתעלם מהרגשות והצרכים של אחרים. כמו כן מצב נפשי מאוזן שכזה מאפשר לקדם מערכות יחסים בריאות וצמיחה אישית מיטיבה.

האישיות נרקיסיסטית - מה מתחת למעטה?

למעשה, כל ילד מתחיל את ההתפתחות התקינה שלו עם הרגשה וחשיבה נרקיסיסטית, כשהוא רואה את עצמו כמרכז העולם, את העולם כמי שאמור לשרת אותו והוא מתקשה לראות את נקודת המבט של האחר. במהלך ההתפתחות, אנחנו מתנתקים לאט לאט מדרך החשיבה הנרקיסיסטית, ומבינים שיש בחוץ עולם שאינו קשור רק בנו, שצריך להתחשב בו ולהיות ביחסי גומלין איתו. במקרים קיצוניים יכולת זו אינה נרכשת ואז עלולה להתפתח אישיות בעלת קווים נרקיסיסטים.

חוקרים וקלינאים סבורים כי מתחת לחזות הסנובית והמתנשאת של הסובלים מאישיות זו, מסתתרת למעשה אישיות שהיא חסרת הערכה עצמית, שברירית ופגיעה. באופן שהוא פרדוקסלי, הסובלים מאישיות נרקיסיסטית מבטאים את היעדר הביטחון העצמי שלהם דווקא בהחצנה עצמית, כשהם עסוקים כל הזמן במה שאחרים חושבים עליהם, מראים צורך עז בהערצה, טרודים בהזיות על הישגים יוצאי דופן ורגישים מאוד לביקורת.

מאפיינים של אישיות נרקיסיסטית:

• בעל תחושת חשיבות עצמית גרנדיוזית. מגזים בהישגיו וביכולותיו ומפגין ציפייה שיכירו בו כ"מורם מעם" באופן אוטומטי.
   
• עסוק בפנטזיות של הצלחה בלתי מוגבלת, כוח, הברקה, יופי או אהבה אידיאלית.
   
• בעל תחושה מתמדת של "מגיע לי", שנראית לאחרים כמוגזמת ובלתי סבירה בעליל, אך לא בעיניו.

• בעל תחושת ייחודיות שיכולה להיות מובנת רק למי שחולק עמו את אותה ייחודיות.
   
• בעל צורך בלתי פוסק להתפעלות והערצה מוגזמים, לקבלת יחס מיוחד ולהיענות מצד הסובבים אותו לכל ציפיותיו.
   
• נטייה לאדישות ולניצול אחרים על מנת להשיג את מטרותיו וכן על מנת להפגין שליטה, יוקרה ועליונות.
   
• היעדר אמפתיה וחוסר יכולת להבין את נקודת מבטו של האחר.
   
• נפוץ לראות אצלו ביטויי קנאה באחרים וכן אמונה כי אחרים מקנאים בו.
   
• מבטא התנהגות שחצנית, אגואיסטית ויהירה.

בעלי דפוס אישיות נרקיסיסטי לא נוטים לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי , לא משום שאינם סובלים מדפוס אישיותם אלא מתוך הקושי להבין את הסיבה לאותו סבל. ואכן, מצוקה רבה מאפיין את חייהם של בעלי אישיות נרקסיסטית, מציאות חיים לא קלה וכן חוויות של משבר, העלול לפגוע אנושות בדימוי העצמי שלהם, וממנו הם מתקשים להשתקם ולהתאושש.

הגישה הפסיכודנמית נחשבת לגישה הטובה ביותר לסיוע לאנשים עם דפוס אישיות נרקיסיסטית, שכן היא שמה דגש על שינוי באמצעות בניית ערך עצמי יציב ואמיתי, שלא מבוסס רק על הצלחות או מחמאות חיצוניות, אלא על הכרה אמיתית במאפיינים היחודיים, בתכונות, ביכולות ובכישורים המהותיים והממשיים של האדם.  קיראו על טיפול דינאמי.

טיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית

הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית כולל בדרך כלל טיפול דינמי, שמטרתו לחקור את הקונפליקטים הרגשיים השוכנים בבסיס ההפרעה אשר מזינים כביכול את ההתנהגויות הנרקיסיסטיות. באמצעות דגש בטיפול על העלאת מודעות עצמית ופיתוח תובנה, ניתן לפתח אסטרטגיות התמודדות מותאמות יותר במערכות יחסית בפרט ובאינטראקציות עם הסביבה בכלל, וכן לרכוש מיומנויות בינאישיות בריאות וסתגלניות יותר. קיימים מצבים בהם משולב גם סכמה תרפיה וכן טיפול תרופתי.

טיפול דינאמי

טיפול דינמי הקרוי גם טיפול פסיכודינמי, חוקר מניעים לא מודעים וקונפליקטים לא פתורים לטיפול במצבים נפשיים שונים. הגישה דוגלת בפיתוח מודעות עצמית, צמיחה אישית ומנגנוני התמודדות משופרים באמצעות ברית טיפולית חזקה ושיקוף חוויות חיים מוקדמות. בהקשר של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, טיפול דינמי מכוון להתנהגויות נרקיסיסטיות ולתפיסה העצמית המנופחת, במטרה לקדם אסטרטגיות התמודדות להתנהגות מותאמת יותר מול הסביבה, מודעות עצמית ויחסים בין אישיים, תוך פיתוח תובנה אל תוך מורכבות ההפרעה.

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה הינה גישת טיפול יעילה במצבי הפרעת אישיות נרקיסיסטית ומתמקדת בהתייחסות לסכמות לא מסתגלות המושרשות לרוב עמוק באישיות האדם, ונותנת מקום לדפוסי חשיבה אלו וכן להתנהגות לא מתפקדת שהתפתחו בשלב מוקדם בחיים. הטיפול מתמקד בשינוי סכמות אלו על מנת לקדם שינוי חיובי וצמיחה רגשית.

טיפול תרופתי

קיימים מצבים בהם מומלץ על טיפול תרופתי אשר עשוי לקדם ולהועיל בהתמודדות עם תסמינים ספציפיים המקושרים לעיתים עם ההפרעה ביניהם דיכאון או חרדה. יש לציין כי טיפול זה אינו נחשב לטיפול ראשוני בהפרעה עצמה לכן לרוב ניתן בשילוב עם טיפול פסיכולוגי דוגמת הגישות שצוינו קודם לכן.