הרטבת לילה שניונית בקרב ילדים

אמא ואבא עדיין מתעוררים בלילה. הקטנטנים כבר לא כל כך קטנטנים. הם מזמן הפסיקו להתעורר בלילות, אבל אמא ואבא עדיין מתעוררים מידי פעם. בודקים שהכל בסדר, שהקטנטנים מכוסים במיטותיהם, שלא חם מידי.  שלא קר מידי.

הם מתעוררים יותר בלילות קרירים. הלילה תורה של אמא. היא נגשת לחדרם. נראה שישנים ברוגע מוחלט. הגדול מכוסה היטב. כך אוהב להתכסות מאז שהיה תינוק. פניו שלווים ורגועים. תמיד מכוסה. אמא מתקרבת לכסות גם את הקטן. בשנה הבאה עולה לכיתה א'. השמיכה רטובה. היא קיוותה שאולי הפעם השמיכה תהיה יבשה.

הריחה את ריח השתן כשנכנסה לחדר, אבל קיוותה. קיוותה שהפעם תמצא מיטה יבשה. קיוותה לחזור לישון מהר. היא נאנחת... הוא מרטיב. כבר גדול, כבר מזמן נגמל לגמרי, ואפילו די בקלות, ושוב מרטיב.

כמעט כל לילה. מבטה של אמא מאוכזב. והוא פוקח את עיניו. מבטו עצוב. מקווה שאמא לא שמה לב. שלא תתאכזב. ברור לו שאמא ואבא לא אוהבים להחליף מצעים ובגדים באמצע הלילה, וגם לא בבוקר.

סוגי הרטבת לילה

חשוב להבחין בין סוגים שונים של הרטבה: הרטבת לילה ראשונית, פירושה אי גמילה בלילות מעבר לגיל 5, אם כי מומלץ לטפל בבעיה כאשר היא מתחילה להטריד את הילד ואת הוריו, ולא לחכות לגיל 5.

הרטבת לילה שניונית, פירושה שילד גמול שב להרטיב. כלומר, הילד הצליח להשיג שליטה על שלפוחית השתן, במשך תקופה וכעת שב להרטיב. הרטבה זו יכולה להתרחש מסיבות רגשיות, התפתחותיות או בריאותיות. 

אז למה הילד חזר להרטיב?

הסיבות להרטבת לילה משנית מגוונות. זו הרטבה שנפוצה יותר בחורף. יש לכך מספר סיבות. קור משפיע על השלפוחית והגוף נוטה במשך היום לאבד פחות נוזלים הנאספים בשלפוחית השתן.

בנוסף, השינה בחורף יותר עמוקה והסבירות שיתרחשו פספוסים גוברת, בעיקר אצל ילדים שהרפלקסים השולטים על מנגנוני היקיצה פחות בשלים. יחד עם זאת לא כל הילדים שישנים שינה עמוקה מרטיבים. הסיבות הרפואיות הנפוצות ביותר הן: דלקות בשתן, עצירות הלוחצת על השלפוחית, סוכרת ובעיות בכליות.

פעמים רבות הסיבות להרטבת לילה משנית הן רגשיות. אירועים קשים יותר כמו גירושי הורים, מצב בטחוני רעוע, מצב בו הילד נפגע או היה עד לתאונה, פרידה ממושכת מהורה, מחלה או מוות במשפחה, כל אלה בהחלט יכולים להוביל להרטבה שניונית שמבטאת את הסטרס וחוסר השליטה שחווה הילד.

ילדים, גם צעירים מאוד, חווים סטרס. לעיתים ילדים עשויים לחוות סטרס לא רק בתגובה לאירוע שנראה למבוגרים קשה, אלא גם בתגובה לאירוע שהוא מהווה חלק משגרת החיים, למשל: מעבר דירה, הולדת אח, כניסה לגן חדש וכו', גם מצבים כאלה עשויים לגרום להרטבה משנית.

כך או כך, באמצעות הרטבה פעמים רבות ילדים "מספרים" להוריהם שהם זקוקים לעזרה רגשית.

השפעות רגשיות של ההרטבה על הילד ועל ההורים

החוויה הרגשית של הילד ובני המשפחה סביב הרטבה, טעונה מאוד. ילד שחוזר להרטיב אחרי שכבר נגמל, יודע היטב כי הוא אינו עומד בציפיות.

זכור לו עד כמה שיבחו אותו ועד כמה שמחו ההורים בתהליך הגמילה, הוא מכיר היטב את הציפיות של ההורים והסביבה - "ילד גדול לא עושה פיפי במיטה".

כאשר הוא מרטיב, הוא "זוכה" לראות עד כמה הפעולה שעשה, כתוצאה מחוסר שליטה, כי "ברח לו", מטריחה את ההורים, מקשה עליהם, ומובילה לעוד ועוד כביסות, החלפות מצעים ובגדים בשעות לא רצויות וכו'.

כל אלה מובילים את הילד לתחושות בלבול, בושה, אכזבה, תסכול, חוסר אונים ואף לפגיעה בהערכה העצמית.

מצד ההורים, התגובות מגוונות, לעיתים ההורים מאופקים יותר, ולעיתים הורים נוטים לבטא את תסכולם ואכזבתם המובנת. כך או כך, הורים רבים חשים בושה בכך שילדם מרטיב, לעיתים חשים אשמה, על כך שלא התנהלו נכון בתהליך הגמילה, או שהם עושים משהו שגורם לילד להרטבה.

הרטבת לילה עשויה לגרום לחיכוכים בין ההורים לילדיהם, ובמקרים אלה הקושי מחריף, מאחר ורגשות מובנים של ההורים, כמו כעס ואכזבה, יכולים שלא במתכוון לגרום להם לשגיאות חינוכיות, כמו הענשת הילד שאינו שולט בתופעה, או להתעלם מההרטבה ובכך באופן פרדוקסלי לחזק אצל הילד את תחושות הבושה.

הרטבה שאינה מטופלת ונמשכת לאורך זמן יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת על ערכו העצמי של הילד ולהשפיע על התפתחותו הרגשית, לכן מומלץ להגיע לטיפול מהר ככל האפשר.

טיפול בהרטבת לילה שניונית

רצוי להתחיל את התהליך בשלילת סיבות רפואיות להרטבה, אצל רופא הילדים.  כאשר נשלל קשר כזה, יש לפנות לפסיכולוג להמשך התהליך.

במרכז ד"ר טל אנו מטפלים בהרטבה בגישה אינטגרטיבית ייחודית, המתמקדת בשני היבטים מרכזיים:

האחד הוא טיפול ישיר בהרטבה באמצעות זמזם. טיפול באמצעות זמזם נמצא במחקרים כטיפול היעיל ביותר בהרטבה. הטיפול באמצעות זמזם מאוד ידידותי ומותאם לילדים.

על הילד לבחור בובה או דובי, שבתוכה מצוי זמזם. הילד בעצם בוחר את ה"שותף" שלו, החבר שיעזור לו להפסיק להרטיב. במהלך הלילה הילד הולך לישון עם הדובי או הבובה שבחר בעצמו.

החבר הנבחר מחובר באמצעות כבל עדין לסדין, עליו ישן הילד. זוהי טכנולוגיה נוחה מאוד. הילד יכול לישון בכל צורה שנוחה לו, המכשור אינו מאסיבי, ואינו מועבר מילד לילד.

כאשר הילד מרטיב, הזמזם מופעל, והילד מתעורר. בשלב זה על ההורים לסייע לו להתפנות. בתהליך זה הילד מתרגל שליטה במערכת הרפלקסים הקשורים בשלפוחית השתן.

החזרה על תהליך זה מחזקת את מערכת השליטה האוטומטית בשלפוחית השתן, ובהדרגה הילד מרטיב פחות ופחות, עד לגמילה מוחלטת.

תהליך זה אורך שבועיים עד שישה חודשים, ומתאים לילדים החל מגיל 3.  מחקרים מראים כי הטיפול באמצעות זמזם יעיל בכ-75% מהמקרים של הרטבת לילה משנית.

היבט נוסף בו נתמקד בטיפול בהרטבה משנית מתייחס לגורמים רגשיים שהובילו להרטבה, כאמור, ההרטבה היא ביטוי של קושי רגשי, ועלינו לסייע לילד להתמודד עם קושי זה.

הטיפול הפסיכולוגי ומשכו משתנים בהתאם לקושי הרגשי אתו הילד מתמודד. בנוסף, במידה והילד סובל מההרטבה זמן ממושך נתייחס להשלכות האפשריות של הדבר.

לדוגמא: פגיעה בהערכה עצמית נמוכה של הילד, מתחים ביחסים עם ההורים, חוויה של הילד שהוא לא בשליטה שעשויה להוביל לחרדה ואף לקשיי שינה. להיבט זה נתייחס בהדרכת הורים ולעיתים גם במפגשים עם ההורה והילד.