אבחון לשם השמה והתאמה למסגרות חינוכיות

אחת המטרות של  אבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי בגיל הרך, ומאוחר יותר בגילאי בית הספר, הינו לשם הכוונה  למסגרת חינוכית המתאימה לילד. זהו צורך משמעותי משום שהמסגרת החינוכית היא מקום מרכזי בחייו של הילד בו הוא מבלה ומתחנך שעות רבות. קיימים מקרים בהם ילדים אינם מתאימים למערכת החינוך הרגילה, ואין על כך עוררין, אך לעיתים קיימת יותר מאפשרות אחת של השמה. קיים מגוון אפשרויות המתאימות לקשיים השונים של ילדים עם צרכים מיוחדים, וישנה חשיבות גדולה במציאת המסגרת המתאימה להם באופן מירבי, מתוך המגוון הקיים.

אבחון מוקדי הקושי של הילד וקביעת חוזקותיו, קשייו ומהו המוקד המרכזי לטיפול, כמו גם הכוונה למסגרת המתאימה, תוך התאמה בין צרכי הילד, מזגו, האישיות הייחודית שלו, כוחותיו מחד גיסא ומגבלותיו מאידך גיסא, הם חלק מתפקידיו של פסיכיאטר המומחה בטיפול בילדים ובני נוער (דהיינו פסיכיאטר ילדים).

הכשרתו וניסיונו של הפסיכיאטר מעניקים לו את היכולת לערוך אבחון מקיף ומעמיק של קשיי הילד, להעריך את צרכיו הייחודים ולהמליץ על המסגרת החינוכית שתתאים לו ביותר. לעיתים ימליץ הפסיכיאטר על אבחון או בדיקות עזר שונות על מנת לחדד את האבחנה ולהגיע לזיהוי מדוייק ככל האפשר של מוקד הקושי.

הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל מזמינה אתכם, ההורים, לפנות בכל שאלה בעניין הליך האבחון: מתי כדאי לעשות? כיצד להערך לאבחון? מה לספר לילד? מה מקבלים בסופו של דבר ועוד וכן בעניין השיקולים העומדים לנגד עיניו של הפסיכיאטר בעת המלצתו על מסגרת כזו או אחרת. ליצירת קשר עימנו.

חשיבות התאמת המסגרת לצרכי הילד - ולא להפך

חשוב להבין כי לכל ילד יש טווח התפתחות מסויים במסגרתו הוא יכול להגיע למיצוי מירבי של  יכולתיו וכישוריו ולרווחה נפשית נאותה. ילד עם ליקוי או קושי רגשי אינו "אבוד", גם אם אינו מתאים למערכת החינוך הרגילה. תפקיד ההורים הוא לשים לב ולבחון היטב איזו מסגרת חינוכית תהיה הטובה ביותר עבור ילדם, ותאפשר את התפתחותו הראויה. קיראו אודות אבחון התפתחותי.

קיימים מגוון רחב של ליקויים וקשיים בהם נדרש אבחון והערכת התאמה למסגרות חינוכיות, חלק מהקשיים מתייחסים לעיכובים בהתפתחות התקינה, למשל בתחומי שפה, מוטוריקה, תקשורת, תפיסה או גם בתחום הרגשי. לעיתים מופנים ילדים לאבחון כאשר קיים חשש לבעיות בקשב וריכוז, חשש להפרעות בציר התקשרותי (אוטיזם, PDD וכדומה), קשיים בויסות חושי, קשיים הנובעים מליקויים חושיים (למשל ליקויי שמיעה וכדומה), נכות,  פיגור או קשיים רגשיים בעקבות טראומה. רשימה זו היא חלקית ועל ההורים להיות ערים לכל קושי או עיכוב בהתפתחות התקינה של ילדם, שעלול גם להשפיע על יכולתו להתאים למסגרת חינוכית רגילה. בכל מקרה של ספק או שאלה מומלץ לפנות להתייעצות ראשונית על ידי איש מקצוע מתחום הטיפול הילדים ובני נוער. תוכלו להתקשר אלינו בכל עת ונשמח לסייע לכם במענה מקצועי ואמין על שאלותיכם. ליצירת קשר עימנו.

התאמה למסגרת חינוכית בגיל הרך

אבחון לשם התאמה למסגרת חינוכית יכול להתחיל כבר מהגיל הרך כאשר יש צורך בהכוונה לגן המתאים ביותר עבור הילד. על מנת לרשום את הילד לגן השייך לחינוך המיוחד יש לפנות ולעדת השמה (המתקיימת בעירייה או ברשות המקומית) הקובעת את זכאותו של הילד ללמוד בחינוך המיוחד, במסגרת המותאמת  לקושי שלו. פניה לועדת השמה צריכה להיות מלווה באבחון על ידי איש מקצוע המגדירה את הליקוי או הקושי ואת הצרכים המיוחדים של הילד וכן ממליצה על המסגרת החינוכית המתאימה וכן על אופני הטיפול המתאימים ביותר. כך יל ילד הסובל מליקוי תקשורתי (אוטיזם, PDD וכדומה) יקבל המלצה  לסוג הגן המתאים לו (תקשרותי, מיוחד טיפולי ועוד) ולסוג הטיפול מומלץ שיעשה עם הילד בגן או מעבר לנעשה בגן (ריפוי בעיסוק, ABA, גרינשפן) בהתאם למצאי הקיים בגן. למעשה בצורה דומה נעשית גם התאמת ילד בגיל בית הספר למסגרת חינוכית מתאימה, על הילד לעבור ועדת השמה ולהביא אליה אבחון תקף והמלצה מקצועית על מסגרת מתאימה לילד.

הורים לילדים בגיל הרך? כדאי שתקראו.

קיראו על אבחון וטיפול באוטיזם

סוגי התערבות וסיוע לילדים

ועדת ההשמה קובעת לא רק האם הילד מתאים לחינוך הרגיל או המיוחד אלא גם לאיזה סוג מסגרת ואיזה בהתאם לטיפול הנחוץ לילד והמקובל בגן בעל אפיון מסויים. כך ניתן להמליץ על גן שפתי או על גן תקשורתי, על כיתה קטנה בחינוך רגיל או על כיתה בבית ספר לחינוך המיוחד, על סיוע בהוראה מתקנת או על צורך במטפל פארא רפואי ועוד . מלבד הצורך הטכני וההכרחי להביא להסתייע באבחון של איש מקצוע, קיימת חשיבות גדולה לקבלת המלצה מאיש מקצוע מנוסה על מנת להביא את המידע המדוייק ביותר בפני וועדת ההשמה, לוודא ודאוג כי אכן הילד יקבל את מה שמומלץ לו עבור התפתחותו התקינה ולהכיר את המושגים שעולים בוועדה ובהמלצותיה.

בנוסף, קיימים מצבים בהם נדרשת התערבות זמנית, במסגרת חינוכית מיוחדת, על מנת לסייע לילד להשלים פערים התפתחותיים שבהמשך יסייעו לו להשתלב במסגרת חינוכית רגילה ולהתגבר על הליקוי. כך למשל ילדים עם עיכוב שפתי מופנים לעיתים לגן שפתי המעניק כלים ומיומנויות במסגרת קטנה ובעזרתם של אנשי מקצוע בתחום. אלו הם התנאים המאפשרים לילד מאוחר יותר, לעלות לכיתה א' ככל ילד אחר.

באופן דומה, ישנם מצבים שילד משולב בגן רגיל ומקבל תמיכה בתחום מסויים בו הוא מתקשה. הכוונה בעיקר לילדים בעלי ליקויים, קשיים או עיכובים התפתחותיים קלים. ילדים אלו משולבים בכל הפעילויות ברגילות בגן או בכיתה, אך מקבלים סיוע בתחומי הלקות שלהם, בחלק מהזמן, מאנשי מקצוע ייחודים כמו גננת לחינוך מיוחד, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מורה להוראה מתקנת ועוד.

עניין זה מדגיש את החשיבות הרבה שיש לאבחון נכון ובזמן המתאים המאפשר צמצום פערים, וכן מניעת תסכול, ייאוש וירידה בדימוי העצמי של הילד שצרכיו לא נענים ושאינו מקבל את הטיפול המתאים לו.

חשוב להבין כי השמה במקום שאינו מתאים לצרכי הילד, קשייו ואופיו הייחודי עלולה לגרום לא רק להחמצה של היכולות השמורות לילד ויכולתו להתפתח תוך מיצוי היכולות וקידום בתחומי הקושי, אלא גם לגרום לרגרסיה (כלומר, צעידה אחורה בשלבים ההתפתחותיים של הילד) או להופעתם של קשיים נוספים. כך למשל ילד שנמצא במסגרת שאינה מתאימה לו, בין אם היא נמוכה או גבוהה מידי ליכולתיו עלול לחוש מתוסכל, משועמם או מפוחד ובעקבות כך להפגין הפרעות התנהגות שונות, שנועדו למשוך את תשומת ליבם של המבוגרים למצוקה בה נמצא. מסיבה זו רצוי ומומלץ להיעזר בידע ובניסיון של אנשי מקצוע מהתחום ולפנות ולאבחון והתאמה נכונה עבור הילד.