התמודדות נפשית עם מחלות כרוניות

בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר ההבנה של הקשר בין גוף לנפש, בין התחושה הפנימית שלנו, לבין המצב הגופני והופעתן של מחלות שונות. הקשר ההדוק הזה הוא לא רק קשר של סיבה ותוצאה המתבטא באמירות כמו: "הוא נהיה ממש בדיכאון מאז שגילו לו את המחלה", אלא קשר הרבה יותר מורכב, בין ההחלמה הגופנית להחלמה הנפשית.

הבנת הקשר הזה איננה חשובה רק עבור אנשי המקצוע, אלא גם ובעיקר עבור החולים עצמם ועבור בני משפחתם.

מסיבה זו חשוב להכיר את המחקר אודות נושא זה, את הסיכונים הרגשיים הקיימים במחלות שונות ובעיקר את דרכי הטיפול האפשריות. פניה לפסיכיאטר, המכיר את התחום, חשובה על מנת לדאוג להחלמה הפיזית והנפשית כאחד של החולה.

לפנייה ושיחה עם איש צוות חייגו חינם: 03-6413483

ד"ר לימוני מטפל במבוגרים (החל מגיל 18 ועד גיל זקנה), עוסק באבחון, ייעוץ וטיפול במצבים כגון דיכאון, חרדה, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), פוסט טראומה ומצבי לחץ ועוד.

הוא מאמין בקשר שבין הגוף והנפש, ובצורך לטפל בנפש, גם כאשר המצוקה והכאב הנפשי מתבטא דרך הגוף. 

לעמוד של אייל לימוני לחצו

אלו קשיים רגשיים עלולים להופיע?

התמודדות עם קשיים נפשיים בעקבות מחלה גופנית יכולה להופיע בשני מקרים: הראשון הוא כאשר הקושי הנפשי, כדוגמת דיכאון ו/או חרדה, מופיע כחלק מהמחלה עצמה.

כך למשל, ידוע כי הפרעה בתפקוד בלוטת התריס מתבטא גם בדיכאון במקרה של תת פעילות או בחרדה במקרה של יתר פעילות. מצבים כאלה ניתנים לאיזון ולטיפול, וחשוב להיות ערים להופעתם.

המקרה השני, המהווה נתח נכבד יותר של האבחון המקצועי, הוא הופעת דיכאון או חרדה באופן נלווה למחלה, אם בתגובה לקבלת אבחון ואם במסגרת ההתמודדות השוטפת עם מצב של חולי.

מצב זה מוכר מאוד במקרה של טרשת נפוצה למשל או סרטן, אך האמת היא שמחקרים מעלים שאין בהכרח קשר בין חומרת המצב הרפואי לבין עצמת הקושי הרגשי המתעורר בעקבותיה. 

עצם הגילוי של מחלה מהווה טריגר עוצמתי להופעתם של קשיים נפשיים משמעותיים, לעיתים עוד לפני ההתמודדות עם ההשלכות הגופניות של המחלה.

תגובות שכיחות כוללות תסמינים כמו עצבות, הסתגרות, ירידה במצב הרוח או הופעתם של פחדים, חששות והעצמתם של סימפטומיים גופניים כמו כאב.

בנוסף, מחלות הכוללות התמודדות יומיומית עם כאב, עם הצורך בטיפולים, עם אשפוזים חוזרים, או ביקורים מרובים במרפאות ומפגשים עם רופאים נוטות להפוך על פיהן את חיי האדם. בין ההתמודדויות הקשות ביותר היא ההתמודדות עם הפגיעה בתפקוד, הירידה ביכולת הפיזית ולעיתים גם עם התלות הנוצרת באדם אחר.

במקרים כאלה הסיכון להתפתחות דיכאון או חרדה גובר. אצל ילדים הדבר עשוי להתבטא בגילויי כעס ותוקפנות, במרדנות כלפי סמכות ובאובדן גבולות בבית ובבית הספר, וכן בנסיגה התפתחותית (כמו סירוב לבצע מטלות באופן עצמאי או חזרה להרטיב במיטה).

באילו מחלות כרוניות צפוי יותר שיופיעו קשיים רגשיים?

ישנן כמה קבוצות מובחנות של מחלות בהן עלול להופיע קושי רגשי נלווה. מחלת הסרטן היא המחלה הנחקרת ביותר היום, בין השאר גם בהקשר של השפעותיה על הנפש והיא נחשבת כקבוצה בפני עצמה.

קבוצת מחלות נוספת היא קבוצת מחלות כרוניות המשפיעות על אורח החיים כולו (life style) בה נכללות מחלות כגון סכרת, מחלות לב, התמודדות עם התקפי לב או אירועים מוחיים וכדומה.

קבוצה שלישית היא מחלות כרוניות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון, בעיות בעמוד השדרה (למשל לאחר תאונת דרכים או תאונת עבודה) וכדומה. 

ניתן להבחין בין סימנים נפשיים שונים המאפיינים כל קבוצה. כך למשל, הסובלים ממחלת הסרטן נאלצים להתמודד רבות עם החשש מפני המוות ומתוקף כך דיכאון וחרדה עלולים להופיע.

התמודדות עם מחלת הסרטן מביאה עמה גם את החרדות מפני הטיפולים עצמם, מפני כאב מפני האפשרות שהסרטן ישוב גם לאחר ההחלמה. ההתמודדות עם פגיעה בדימוי הגוף, בכושר העבודה וההשתכרות, בפוריות ובחוסנו של הגוף עשויה להוביל להתפתחות של דכאון.

מחלות אחרות – קשות יותר ופחות – מקבלות פחות הכרה ולגטימציה, שלא בצדק. הסובלים מטרשת נפוצה נאלצים להתמודד יום יום עם החשש מפני חזרתו של התקף נוסף.

הסובלים מכאב כרוני נדרשים להתמודד עם מצב שהוא קשה ומגביל מבחינה פיזית ונפשית, לעתים מבלי לקבל על כך לגיטימציה מסביבתם הקרובה, חולי סכרת מתמודדים עם החשש התמידי של פגיעה במערכות הגוף, של אובדן ראייה והופעתם של נמקים, הסובלים ממחלות לב עם החשש מפני פעילות גופנית, אנשים שעברו אירועים מוחיים מתמודדים עם האפשרות להתפתחותה של דמנציה, החולים בפרקינסון נאלצים להתמודד עם החשש מפני ירידה בקוגניציה ואף שינוי אפשרי באופיים ועוד. 

חשוב להבין כי כל אדם המתמודד עם מחלה – כרונית או אקוטית – מתמודד עם  אובדן  כלשהו. האובדן יכול לאפיין אנשים נוספים השותפים למחלה שלו, אך גם יכול להיות אובדן אישי פרטי שלו, הקשור לעבר או להווה שלו או למשמעות יחודית של אובדן זה עבורו.

מסיבה זו הנטייה שלנו לראות את כל החולים כמתמודדים עם אותם קשיים רגשיים היא נטייה שגויה בחלקה. כך למשל, החשש מפני חזרת המחלה הוא חשש קולקטיבי, אך ההתמודדות והמשמעות האישית של כל אחד לעניין היא שונה ומחייבת התייחסות אישית.

מסיבה זו פניה לפסיכולוג או לפסיכיאטר המומחה ומכיר את התחום לשם קבלת טיפול מתאים היא חשובה כל כך.

רוצים להתייעץ עם המומחים שלנו? ליחצו כאן לכניסה לפורום שבאתר

התמודדות וטיפול נפשי

פניה לאבחון וטיפול בקשיים הרגשיים היא חשובה על מנת להשיב לאדם את איכות חייו, על מנת להקל עליו את ההתמודדות ועל מנת לסייע לו להתגבר על קשיים פסיכולוגיים שאיתם הוא מתמודד.

נמצא כי לשיפור התחושה הנפשית השפעה על הפרוגנוזה (התפתחות עתידית) של המחלה, כלומר על הצפי שהאדם יבריא מהמחלה. קשר זה ידוע כמשמעותי מאוד במקרה של מחלות לב והתאוששות מהתקפי לב ואירועים מוחיים. 

כמו כן, מחקרים מעידים על כך שדיכאון או חרדה עלולים לפגוע ביכולת של החולה להגיב לתרופות שנועדו לסייע בהחלמה הפיזית. טיפול בקשיים הנפשיים הראה שיפור בתחום זה. כך למשל, נמצא כי צעירים הסובלים מסכרת, שאינם מגיבים לתרופות או שאינם משתפים פעולה עם הטיפול התרופתי, עלולים לסכן את מצבם עוד יותר ולגרום לסיבוכים קשים בהמשך. סיוע לצעירים אלה להתמודד עם הקושי בגילוי המחלה, עם ההשלכות ועם הקשיים הרגשיים, נמצא כמשפר הן את השפעת התרופות והן את הפרוגנוזה של המחלה. 

רצוי שבחירת טיפול נפשי מתאים תיעשה לאחר התייעצות עם פסיכיאטר, המאבחן את הקושי הרגשי תוך לקיחה בחשבון של המחלה הפיזית. קיים ענף בפסיכולוגיה הקרוי פסיכולוגיה רפואית אשר המתמחים בו מוכשרים במיוחד לסייע בהתמודדות עם מצבים גופניים שונים. 

טיפול אפשרי בקושי רגשי המלווה מחלה גופנית הוא טיפול בשיטה הנקראת ביופידבק. כמו כן מומלצים טיפולים פסיכולוגיים אחרים, בין אם טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובין אם טיפול דינמי. ישנם מקרים בהם יומלץ גם על טיפול זוגי או משפחתי עבור בני המשפחה הנוטלים חלק בתהליך הטיפול בחולה.

לפנייה אלינו, לייעוץ וקביעת פגישה, חייגו: 03-6413483