טיפים להורים: התמודדות מול חרדה ופוסט טראומה אצל ילדים

ירי טילים על ערי מגורים הוא מצב אשר באופן טבעי מייצר חרדה ופחדים מוצדקים אצל מבוגרים וילדים.

ההתמודדות עם החרדה הגבוהה אינה פשוטה ועולה השאלה מה היכולת של ילדים להתמודד עם מציאות זו.

חרדה היא חוויה פנימית וסובייקטיבית של אי-שקט ומתח מול איום או סכנה שהאדם חש חסר-אונים וחסר-שליטה מולם.

ילדים עשויים להגיב לחרדה במגוון דרכים המבקשות לנסות ולשקם את תחושת השליטה, לעבד ולהבין את האירוע המאיים ולשקם את חווית הביטחון והאמון בעולם.

מרבית הילדים יצליחו, בסיום תקופות מתוחות, להמשיך בשגרת החיים, וזאת בעזרת תמיכה של משפחתם ושל המסגרות החינוכיות.

 חייג/י עכשיו לייעוץ ראשוני:  03-6413483

אולם יש ילדים אשר ימשיכו לחוות רמות גבוהות של חרדה גם לאחר החזרה לשגרה, ונמצאים בסיכון להתפתחות הפרעה פוסט-טראומתית.

כיצד ניתן לסייע לילד בזמן אירוע מאיים?

ילד הנמצא בחרדה גבוהה מרגיש ערעור בביטחונו העצמי וגם ערעור בסדר הקיים. שגרה חשובה מאד עבור ילדים ומאפשרת להם להרגיש ביטחון לכן מומלץ לחזור ברגע שניתן לשגרת החיים הרגילה.

פחד וחרדה הן תגובות טבעיות למצב מסוכן וחשוב לאפשר לילד להביע חרדה במילים, במשחק או בציור, ולא להשתיק את הרגשות.

כך, יש לאפשר לילד לבטא חרדה ובמקביל לתת לו להרגיש שבכל מסגרת שהוא נמצא יש מי שמקשיב לו ושומר עליו.

בשלב זה אפשר גם לספק עוגני הרגעה מתאימים – לאפשר לילד לשהות קרוב להורה, להביא לגן בובה אהובה ולצייד את המרחב המוגן בספר מוכר או טאבלט.

אם ההורים מרגישים שהילד חרד באופן קיצוני חשוב לפנות לעזרה מקצועית.

מה המאפיינים של פוסט טראומה בילדים?

הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעת חרדה המתפתחת בעקבות אירוע טראומטי, כאשר עולים הסיכויים ללקות בה כאשר האירוע נחווה כמסכן חיים.

המאפיינים של הפרעה פוסט טראומטית בילדים:

1. חוויה מחדש של האירוע הטראומטי: מחשבות חוזרות וטורדניות שקשורות לחוויה הטראומטית מתבטאות אצל ילדים בעיקר באמצעות משחק עם אלמנטים מהאירוע כמו ריצה למקלטים או משחקי מלחמה אלימים אותם הם משחקים שוב ושוב, ללא יכולת לעסוק בתכנים אחרים. סיוטים אצל ילדים יכולים להיות קשורים לאירוע הטראומטי אך גם יכולים להופיע ללא תוכן ברור.
    
2. הימנעות והתרחקות מגירויים המזכירים את הטראומה: הילד עלול להימנע ללכת ברחוב, לישון לבד בחדרו, לשחק סמוך למקלט או להימנע מפעילות אשר מזכירה לו אזעקות וירידה למרחב מוגן.
    
3. מחשבות: פחד וחרדה מתגברים לנוכח היזכרות באירועי המלחמה או לנוכח גורמים המזכירים אותם כמו רעשים המזכירים אזעקות או זמנים מסוימים במהלך היום. חרדות יכולות גם להתחיל לצוף ללא גירוי שמעורר אותן והעולם נחווה פתאום לילד כמסוכן ולא בטוח.
    
4. הפרעות קשב: חרדה גבוהה פוגעת ביכולת הריכוז מאחר והקשב מוסט למחשבות שנוטות להציף.
    
5. הסתגרות והתפרצויות כעס: יכולה להיות הימנעות רגשית והסתגרות לאחר אירוע מאיים, וזאת מתוך ניסיון לא לחוש את הפחדים הקשורים בטראומה- הילד יראה מנותק, קהה-חושים ומסוגר בתוך עצמו. הדריכות והמתח עשויים להביא לסף תסכול נמוך והילד יכול להתעצבן, להגיב בכעס, בבכי או בתוקפנות גם לנוכח תסכולים קטנים.
    
6. נסיגה: במצבי חרדה גבוהה ילדים יכולים לחזור לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות ולבקש מוצץ או בקבוק, לפתח בעיות הרטבה או להיצמד להורים.  

חשוב לשים לב לביטויים השונים של חרדה אצל ילדים – הגם שהם מהווים תגובה טבעית ומובנת לאירוע, ילדים הנמצאים בחרדה גבוהה סובלים מאד.

לפיכך, במידה וביטויי החרדה מופיעים ברמה גבוהה תוך כדי האירועים, או נמשכים גם לאחר סיומם, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

טיפול פסיכולוגי סמוך ככל הניתן לאירוע הטראומטי מאפשר הפחתה של תסמיני החרדה ומקטין משמעותית את הסיכויים להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית לאחריה.

האבחון והטיפול הפסיכולוגי מותאמים לגילו של הילד ונעשים בדרך כלל באמצעות טיפול במשחק. דרך כלי זה הילד מביע חששות, משקעים ודרכי התמודדות.

לטיפול נלווית הדרכה הורית המסייעת במתן כלים להורים באשר להתמודדות עם החרדה המוגברת של הילדים.