התמודדות רגשית בזמן הקורונה

התקופה האחרונה בה כל אזרחי ישראל מתמודדים עם משבר הקורונה היא ללא ספק תקופה משברית. בתקופות משבריות כאלה, אשר משפיעות על כל אחד ואחד באופן ישיר, מהוות קרקע פורייה להתפתחותם של קשיים רגשיים שונים, חלקם בלתי צפויים, אצל מבוגרים וילדים.

בחיי היום יום שלנו אנו חווים מידי פעם מצבים אשר מצריכים מאיתנו הסתגלות מחדש. כמו, פרישה, פרידה, עזיבה של ילדנו את הבית וכו'. בעקבות מגפת הקורונה נוצרה במפתיע מציאות חדשה ולא ברורה אשר מצריכה מסוג חדש ולא מוכר

לא לכולנו קל או אפשרי להסתגל מחדש בקלות למצב הזה ואכן אנו רואים בתקופה האחרונה השפעות רגשיות שונות של המצב על אנשים בסביבתנו כמו גם עלינו.

ההתמודדות הרגשית עם השינוי באה לידי ביטוי בפן האישי והמשפחתי. כך אנו רואים הן קשיים רגשיים שחווים אנשים מול עצמם, קרי, חרדה, דיכאון, תחושות ייאוש, מחשבות טורדניות או התנהגות אובססיבית, לצד עליה בשימושים והתנהגויות התמכרויות (למשל, אלכוהול, סמים, הימורים ועוד). בנוסף, אנו רואים קשיים ברמה המשפחתית: הן בקושי בריחוק מההורים, לצד הדאגה כלפיהם והן בקושי שנוצר מול הילדים שחווים היעדר מסגרת תקופה ארוכה והשהות הממושכת בבית מקשה עליהם ועל ההורים.

הקשיים נפוצים ודרכי ההתמודדות איתן הן:

חרדה - אחד הקשיים העיקריים, שרבים חוו בעיקר בתחילת תקופה המשבר, היא חרדה, חשש או פחד מפני הידבקות ומפני האפשרות להדביק את הקרובים אלינו שנמצאים בקבוצת סיכון, בהדרגה החרדה הפכה לחרדה כלכלית מהחשש של היעדר פרנסה. החרדה מלווה במחשבות טורדניות (כאלה שחוזרות שוב ושוב בראש וזה מרגיש שאי אפשר להפסיק אותנו), שהתוכן שלהם הוא קטסטרופלי ("הולך להיות הגרוע מכל"). לצד מחשבות אלו מופיעות תחושות של פחד, לפעמים גם בושה או ייאוש, ואליהם נלוות תחושת גופניות של מתח שרירים גבוה, הרגשה שהגוף תפוס או כואב והרגשה שמשהו "יושב" לנו בבטן או על החזה, ולעיתים מופיעים גם קשיי נשימה או דפיקות לב מהירות. בנוסף, אופיינית גם התנהגות שנועדה להרגיע את החרדה ולשיג את השליטה, ובמקרה של הקורונה אנשים מוצאים את עצמם מחפשים עוד ועוד מידע, צופים בכל משדרי החדשות ומתעדכנים בכל דרך אפשרית. לרוב, התנהגות זו רק מגבירה חרדה.

ולכן, למרות הכל חשוב להפחית את מינון צריכת החדשות והעדכונים, ולנסות לשלוט ולעצור את המחשבות שעולות. עוד דרכים להפחית חרדה במאמר הבא ייעוץ-להתמודדות-עם-החרדה-מהקורונה. אנו ממליצים בחום להיעזר באיש מקצועי כדי לשפר את מנגנוני ההתמודדות

בדידות, ריקנות ודיכאון - לצד החרדה, וככל שעובר הזמן, מופיעות תחושות של ייאוש, דכדוך, ירידה במצב הרוח וכן גם דיכאון. הבדידות שנכפתה עלינו, ובעיקר בקרב מבוגרים וקשישים וכן בקרב צעירים ללא ילדים, שיצאו לחלת יוצרת מצבים של דכדוך ודיכאון. היעדר הקשר האנושי הקרוב, היעדר המגע, הצורך מלכתחילה להיות בבידוד ולהימנע מקשרים בינאישיים, לצד ההתמודדות עם היעדר תעסוקה ושעמום מובילים חלק מהאנשים לירידה במצב הרוח, הופעתם של מחשבות ייאוש ולדיכאון.

בקרב צעירים אפשר לראות איך אנשים שהיו רגילים להיות פעילים חברתית ותעסוקתית מוצאים את עצמם כל היום רק עם עצמם. ולא לכולם זה פשוט. בקרב קשישים ומבוגרים, הריחוק מהמשפחה והבדידות שייתכן וחוו עוד קודם וכעת התעצמה, לצד ההתמודדות עם אבל על קרובים שנפטרו, עשויה גם היא להביא למצבים של דיכאון. אצל הורים רואים את המותשות הרבה שמובילה אך היא לתחושות ייאוש ודלדול כוחות.

המדרון במצבי דכדוך ומצב רוח ירוד עשוי להיות חלקלק, וחשוב להתייחס לכך בזמן, וכדאי לפנות לאיש מקצוע, אפשר גם אונליין, על מנת להבין האם יש צורך טיפול ממוקד לכך

אכילה רגשית - אוכל כידוע משמש אותנו להזנה אבל לא רק. בתקופת לחץ הקורונה אנשים רבים מוצאים את עצמם אוכלים יותר על מנת להפיג חרדה, מתח או שעמום. אכילה רגשית לא רק שמהווה משהו שלא רצינו בו, אבל גם יוצרת מעגל התנהגות שיהיה צריך להתאמץ מאוחר יותר כדי לשנות אותו, וגם מלווה בתחושות של תסכול עצמי, בושה, אשמה ויכולה להביא לדכדוך ומצבים רגשיים נוספים. ולכן, חשוב למצוא דרכים אחרות לוויסות עצמי, בין אם באמצעות פעילות גופנית גם בבית, פעילות עם בני המשפחה, דיבור, משחק ועוד. שוב, אנחנו ממליצים להתייעץ עם איש מקצוע אם מתפתחת אכילה כזו. למידע נוסף על אכילה רגשית

התמודדות משפחתית - מהרגע שהוחלט להפסיק את מסגרות החינוך, המציאות של משפחות רבות השתנתה מהקצה אל הקצה, בין אם ההורים עובדים מהבית, בין אם יצאו לחלת ובין אם הילדים בבית הם צעירים או מתבגרים. ממצב בו הורים היו רגילים לשהות עם ילדיהם כ 4 שעות ביום , הזמן נפרש והם יחד בבית (בלי יכולת לצאת כמעט) למשך 12 שעות ויותר. באופן טבעי עולם קשיים שונים הן בשל השהות המשפחתית הרבה והן בשל הקושי של הילדים להתמודד עם המצב. כך משפחות לא מעטות מוצאות עצמן ביותר קונפליקטים מול הילדים, מתחים בין ההורים, עליה בשימוש במסכים ילדים או הסתגרות של מתבגרים. איך אפשר להתמודד אחרת עם המצב תוכלו לקרוא כאן התמודדות-משפחתית-בזמן-הקורונה וחשוב בעיקר כהורים לדעת ולהבין שקודם כל עליכם לדאוג לעצמכם ולרווחה הנפשית שלכם, על מנת שתוכלו לעזור לילדכם ולמערכת המשפחתית בכלל, וכדי שתוכלו להוות גורם החוסן בבית שלכם. אם החוסן הנפשי שלגם נפגע פנו לסיוע נפשי

ילדים ובני נוער - בתקופה האחרונה ילדים ובני נוער עשויים להגיב בדרכים שונות כלפי המשבר ובאופן שונה מגיל לגיל. פעוטות עשויים להגיב בעצבנות, אי שקט, או התקפי זעם כלפי השינוי החד שנעשה בשגרתם, ילדים עשויים לבטא פחד מפני הנגיף, שעמום, כמו גם אי שקט, בעיקר אם הם חשופים רבות לחדשות, ללא תיווך מתאים מצד הוריהם. ילדים בוגרים יותר ובני נוער גם הם עשויים לבטא חרדה, ירידה במצב הרוח, התנהגויות אובססיביות ועוד לצד שימוש גובר במסכים ובקרב בני נוער גם שימוש בחומרים כמו אלכוהול או סמים. חשוב לדעת שאחד הדברים שההתמכרות למסך מאפשרת לבני נוער (וגם למבוגרים) בדומה להתמכרויות נוספות הוא שיכוך תחושת הבדידות. במציאות של ימינו, בתקופה של בידוד, ריחוק חברתי ושינויים משמעותיים, זה הגיוני וטבעי שיתגברו גם תחושות של בדידות ואיתן יעלה השימוש במסכים. אך יחד עם זאת חשוב שתשימו לב לכמות השימוש ותערכו שיחה עם המתבגרים על גבולות ומציאת דרכים אחרות לוויסות. אם אתם בכל זאת מרגישים שהם לא מצליחים לשלוט בשימוש שלהם, שההסתגרות רק גדלה או שמופיעים סימנים נוספים כמו דכדוך, ירידה בתפקוד (מפסיקים להתקלח, מפחיתים שעות שינה ועוד), פנו אלינו לייעוץ, למידע נוסף על התמכרות למסכים לחצו כאן. 

איך תעזרו לעצמכם ולאחרים?

מרגישים שמישהו קרוב לכם חווה חרדה, דיכאון, שינוי בהתנהגות או בדידות קיצונית, ואתם לא בטוחים איך לעזור לו?

הצעד הראשון הוא ליידע אותו שאנחנו רואים אותו. פעמים רבות כמביטים מהצד דווקא אנחנו אלו שיכולים לראות שמשהו קורה למי שלידנו בזמן שהם יבינו זאת רק בדיעבד. אין צורך במתן עצות ופתרונות, לפעמים רק אמירה כמו "אני רואה שקשה לך בזמן האחרון..." יכולה מאוד להקל עליהם ולתת להם תחושה שהם לא לבד. 

אם אתם מרגישים שהחרדה, המצב רוח הירוד, האכילה רגשית או המחשבות הטורדניות החמירו או כבר אינם בשליטתכם, אם אתם מרגישים שההתמודדות עם הילדים מעוררת בכל יותר ויותר דאגה, פנו אלינו לייעוץ, גם אונליין