התמודדות רגשית לאחר הפלה
בין אם הפלה מתרחשת באופן יזום, טבעי או מסיבות בריאותיות שונות, לרוב, לא מדובר באירוע רצוי או צפוי. רגשות ותחושות שהפלה יכולה לעורר משתנים מאישה לאישה. יש נשים שיחושו בעיקר הקלה בעוד אחרות יחוו קשת של רגשות נוספים בדרגות ועוצמות שונות.
ההתמודדות הרגשית היא רחבה ותלויה בגורמים רבים. השונות נובעת מתחושת הבחירה האישית, מההלימה לערכים ואמונות, מהשבוע בו ההריון הופסק, עד כמה היה רצוי, מהחיבור שהאישה הרגישה לעובר, מקורות התמיכה, נטיות אישיותיות ועוד.
קיים סיכון לחוות את האירוע כטראומטי של ממש במידה וההפלה מתרחשת בפתאומיות וללא הכנה נפשית. גם במקרים של הפלה יזומה לא מדובר באירוע שהאישה תכננה או רצתה שיתרחש בחייה. כלומר למעשה זהו סוג של אובדן שלאור קצב החיים המודרני לא תמיד ניתן לו מקום.
אובדן נחווה כאשר אנו מרגישות שאיבדנו משהו שלא יחזור. הוא מתבטא במישורים רבים. אנו יכולות לחוש אובדן כאשר אנחנו מאבדות מקום עבודה, עוברות עיר, לא מתקבלות ללימודים, חולות וכאשר מאבדים אדם אהוב.
התגובה הרגשית לאובדן היא אבל. במהלכו עלולים לחוש הלם, ניתוק רגשי, כעס או עצב אשר עיבוד האבל חשוב ביותר ומאפשר לעבור תהליך של קבלה והשלמה.
בניגוד לפיטורין או מוות של אדם קרוב, האבל בהפלה לא תמיד נחווה כלגיטימי והוא עלול להיות “שקוף” גם בעיני עצמנו וגם בעיני אחרים.
הכחשה והדחקה של רגשות שליליים נפוצים הן אצל האשה והן אצל בן זוגה ובני משפחתה. אלו עלולים לגבות מחיר כבד. האבל אינו מעובד כראוי ועלול להתפתח דיכאון, תגובה פוסט טראומטית, אבל פתולוגי או טוקופוביה (חרדה מהיריון).
מבין הרגשות הנפוצים לאחר הפלה:
ניתוק רגשי – בניסיון להכחיש את עצמת הכאב הנלווה להפלה לעיתים מתפתח ניתוק רגשי מהאירוע. זה מנגנון הגנה טבעי, אך הוא עלול לעכב את עיבוד האבדן או את היכולת להיקשר לעובר בהיריון נוסף.
רגשות אשם – קיימים גם אצל נשים שהפילו באופן טבעי. עולות לא פעם שאלות לגבי התנהגות או מחשבות שגרמו להפלה או לגבי מידת האחריות בכניסה להיריון. אצל נשים שהפלה אינה עולה בקנה מידה עם ערכיהן המוסרים ישנה סבירות גבוהה יותר להרגיש אשם.
חרדה – ביטויי חרדה לרוב מתפתחים בכל הקשור להיריון נוסף. קיים חשש לגבי השפעת ההליך על מידת הפיריון, היכולת להיכנס או להחזיק הריון נוסף. אלו מתגברים כאשר לא מתרחש היריון נוסף מעל חצי שנה ממועד ההפלה.
כעס – תגובה טבעית במצב של אבדן פעמים רבות עולה המחשבה “למה זה קרה לי דווקא”. עלולים להתפתח רגשות קנאה למכרות עם הריון תקין או רצוי, או הימנעות מכל הקשור להריון ולידה כמו היעדר רצון ללכת לבריתות, לשמוע סיפורי היריון ועוד.
דיכאון – עצב לנוכח אובדן הוא טבעי והכרחי לעיבוד שלו. הפלה עלולה לפגוע בדימוי העצמי, בתחושת המסוגלות ובמקרים מסויימים גם יכול להתפתח דיכאון בו תגובת העצב מוכללת להיבטים נוספים בחיים ונוצרת תחושת ריקנות ופאסימיות.
כל רגש לאחר הפלה, בין אם חיובי או שלילי לגיטימי וחשוב לתת לו מקום.רגשות שליליים הם נורמטיביים וצפויים לדעוך באופן טבעי עם הזמן. באופן פרדוקסלי דווקא היעדר מתן ביטוי שלהם עלולים לעכב את ההשלמה עם ההפלה. חשוב לא להתמודד עם האירוע לבד ובמידה ומתפתח קושי לפנות לעזרה.
