אנחנו משתמשים בביטוי "אני מכור" כמעט באופן אוטומטי לתאר הרגלים קבועים שלנו, כמו חוסר היכולת להתחיל את הבוקר בלי קפה או לסיים ארוחה בלי משהו מתוק, או אפילו הצורך שלנו לבדוק את המייל תדיר, אך מהי באמת הגדרת התמכרות ואיך נוכל לדעת האם אנחנו או בני משפחה קרובים עונים להגדרת ההתמכרות ובעיקר איך אפשר לעזור.
במאמר זה ננסה להבין מהם אותם קריטריונים הנדרשים על מנת להגדיר אדם כמכור, מה כוללת התמכרות, ממה היא מורכבת, איך מאבחנים אותה ובעיקר איך מטפלים בה. ידע הוא כוח, ובעזרת הכוח הזה תצליח/י גם לצאת ולהשתחרר מההתמכרות שלך. השתמש/י בכוח זה להתגבר על הייאוש או הבושה ופנה/י אלינו לאבחון וטיפול מקצועיים, רק בעזרתם תוכל/י לסייע לעצמך באמת להפוך את חייך לטובים יותר.
שני מאפיינים מרכזיים עומדים בלב ליבה של הגדרת ההתמכרות:
מושג חשוב בהבנת ותיאור התמכרויות הוא Cross Addiction - "התמכרויות מצטלבות". כלומר, ההתמכרות היא לא לדבר אחד, אלא ישנו שילוב של כמה התמכרויות ולאורך השנים הן גם מתחלפות. נפוץ לראות אנשים ה"נגמלים" מהתמכרות לסמים שמחליפים אותה בהתמכרות להימורים או לאלכוהול, וכש"נגמלים" גם מההימורים הם מוצאים עצמם מכורים לאינטרנט או למין וכן הלאה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהגמילה שעשו הייתה ככל הנראה שטחית ולא יעילה ולא פתרה את הבעיה מן השורש.
כיום קיימת מודעות רבה לכך שהתמכרות היא הגדרה שאיננה מצטמצמת לשימוש באלכוהול, סיגריות וסמים בלבד, אלא פורצת גבולות למגוון רחב של התנהגויות. התנהגויות אלו הן תמימות עבור רבים מאיתנו, אך עבור אחרים זהו לחם חוקם, המרעיל אותם מידי יום ביומו.
למעשה אין כמעט הבדל בין שני הסוגים, ומעגל הפרוגרסיביות ופיתוח הסיבולת דומה. בשניהם גם קיים אותו חוסר שקט המאפיין את המכורים וחוסר היכולת לעסוק בכל דבר שאינו ההתמכרות עצמה. ההבדל היחיד הוא הפורקן השונה שספציפי לכל התמכרות.
ההנחה הרווחת שסמים ואלכוהול משפיעים גם על המוח ואילו התנהגות התמכרותית לא משפיעה עליו, הינה שגויה מיסודה. למעשה, כל התמכרות גורמת לפגיעה בתפקוד באיזור הקדמי של המוח, כאשר בעיקר נפגעת מערכת השיפוט של המוח, היכולת להבחין בין טוב לרע והיכולת לפעול באופן נכון. צורת החשיבה והפעולה של המוח משתנה כולה בעקבות ההתמכרות. מסיבה זו ניתן להבין את הנפילה החוזרת ונשנית של המכורים לדחף להשתמש בחומר הממכר או לעסוק בפעילות הממכרת. נוצר מעגל קסמים הנע בין חוסר היכולת לעמוד מול הדחף לבין הירידה בתפקוד המוח האחראי על אותה שליטה נדרשת. גלגולו של מעגל זה מגביר עם הזמן את הדחף והכניעה לו ומפחית באותו הזמן את יכולת המוח לעצור כמיהה זו. השפעות נוספות של החומר הממכר על המוח הן שגורמות לפיתוח סיבולת לחומר ובהמשך להופעת קשיי הגמילה.
כמו כן, המחקר בתחום דן כיום רבות בקשר שבין התמכרות לבין פעילות מוליך עצבי במוח הקרוי דופמין. נראה כי התמכרות פוגעת בתפקוד פעילות הדופמין האחראי על תחושות ההנאה, הרוגע ושביעות הרצון של האדם. למעשה, ליקוי בתפקוד פעילות הדופמין הוא שגורם לאדם לנסות להגביר את תחושת ההנאה שלו על ידי שימוש חוזר וגובר בחומר או ע"י ההתנהגות ההתמכרותית.
גנטיקה והשפעה משפחתית - מבחינה ביולוגית מחקרים מראים כי מוח של אדם הנולד להורים מכורים חשוף ופגיע יותר להתמכרות מאשר זה של אדם שנולד להורים ללא עבר של התמכרות. כמו כן, קיימת גם ההשפעה "החינוכית", כאשר ילד הנולד למשפחה מכורה מתוודע להתנהגות המכורה של הוריו ובמהרה יאמץ לעצמו מודלי התנהגות דומים.
השפעה סביבתית - מתייחסת לגורמים כמו איזור המגורים, השפעת השכנים ודמויות קרובות מלבד ההורים וכן להשפעת קבוצת השווים (בני אותו גיל). אותו רצון להיות כמו כולם, לנסות להתקבל לקבוצה חברתית נחשקת או להוכיח לכולם ש"קטן עלי", גורם להתנסות בחומרים או בהתנהגויות מסוכנות שעלול להפוך במהרה את האדם לתלותי בסם ולהגדרתו כמכור.
מצבים נפשיים כגון חרדה ודיכאון הם מהסיבות העיקריות להתפתחותה של התמכרות. ההקלה שבהפסקת התחושות האלו נקנית באופן מוחלט על ידי שימוש בחומר הממכר, לה נוספת גם תחושת רוגע, ביטחון ושביעות רצון. תחושות הרוגע והשקט הנפשי הם כל מאוויהם של הסובלים מחרדה או מדיכאון ולכן הפיתוי שבשימוש לעיתים גדול מנשוא. אלא שעם הזמן הגלגל מתהפך, והאדם שהשתמש בסם על מנת לחוש פחות עצוב, מוצא עצמו הרבה יותר עצוב כאשר אינו משתמש וכך נוצר מעגל הקסמים המוכר. בנוסף להתמודדות עם קשיים רגשיים, בכל התמכרות כמעט קיים רקע של חוויית טראומה מסוג כזה או אחר. פעמים רבות מדובר בטראומה של ניצול או תקיפה מינית בילדות, שלוותה בתחושה של חוסר אונים ובחוויה של כוחנות פיזית, נפשית או מינית. בגיל מאוחר יותר ההתמכרות יכולה לנבוע מהפרעה פוסט טראומטית.
טיפול בהתמכרויות הוא תמיד טיפול הוליסטי-כוללני, שאינו מתמקד רק בגמילה מהתמכרות. על מנת להבין מדוע זה כך, יש להכיר את המודל של אייסברג, מודל הקרחון, המתאר את תופעת ההתמכרות.
קרחון הוא תופעת טבע מיוחדת, בה גלוי רק קצהו של הקרחון הבולט מעל פני המים, כאשר מתחת למים נמצא חלקו הארי של הקרחון. באותו אופן ניתן לראות התמכרות: הרמה הגלויה, קצה הקרחון הניצב מעל פני המים, זהו הביטוי החיצוני של ההתמכרות אותו כולם רואים: שימוש בגראס, התמכרות לקניות וכו'. הרמה שמתחת לפני השטח היא עיקר ההתמכרות, הקושי הרגשי או הטראומה שבגינם החלה מסכת ההתמכרויות השלמה, הניכרת כל פעם בקצה קרחון אחר. בחלק זה יש לטפל.
מכאן שהטיפול חייב להתייחס לקרחון בשלמותו - קצהו ועומקו, סימני ההתמכרות והסיבות להתמכרות. התמכרות היא דרך חיים שלמה, ולכן טיפול נכון עוסק בשינוי כוללני של אורח החיים. שינוי כזה מחייב שינויים מוחלטים בתזונה, בפעילות פיזית, (הן המכורים לכימיקלים והן המכורים להתנהגויות מזניחים באופן מוחלט את הרגלי האכילה, השינה והפעילות הגופנית שלהם) ולשינוי חברתי (נטישת כל האנשים עמם היה רגיל האדם לבלות ולעסוק בפעילות ההתמכרותית והתחברות לאנשים חדשים, שאינם שותפים להתמכרות).
לצורך הדגמה נתאר אדם שהגיע לטיפול בהתמכרות למשחקי מחשב. אדם זה היה רגיל לפתוח כל בוקר שלו בעישון סיגריה ובצלילה לשעות של שהיה מול המחשב, ללא צורך במזון, ללא פעילות גופנית או תזוזה אל מחוץ לכותלי ביתו, ללא מפגשים עם חברים, ללא קשר עם המשפחה ולמעשה לא חש צורך בכלל לצאת מהבית. השלב הראשון בטיפול היה לשנות אט אט את הרגלי החיים, לוותר אפילו על הסיגריה המקדימה ולפתוח את הבוקר בפעילות בריאה כמו סחיטת מיץ תפוזים. פעולה תמימה זו דרשה ממנו שינוי משמעותי ומהותי - לצאת מהבית, לקנות תפוזים, לסחוט את התפוזים (פעולה פיזית) ואז לשתות את המיץ, כשהמשמעות העמוקה היא: אני מכניס לגופי משהו בריא.
למעשה, המטרה בשינוי אורח החיים באופן הזה היא למלא את הריק הנפשי הגדול, שגרם מלכתחילה להתמכרות, בפעילות מזינה מבחינה גופנית, רוחנית ונפשית.
פעמים רבות נדרשת גם התערבות פסיכיאטרית, בעיקר כאשר מקור ההתמכרות הוא דיכאון או חרדה. האדם המכור היה רגיל להתמודד עם תחושות אלו על ידי שימוש בסם או על ידי ההתנהגות הכפייתית. טיפול במכורים מחייב הפסקה מוחלטת של התנהגויות אלו וזו חושפת מחדש את הדיכאון ואת החרדה. עד שהאדם ישקם את חייו וימצא מחדש כוחות ומשאבים פנימיים, יש לסייע לו להתמודד עם הקשיים הרגשיים באמצעות תרופות פסיכיאטריות, ולו רק באופן זמני.
טיפול משפחתי הינו הכרחי בכל טיפול בהתמכרות. פעמים רבות המערך המשפחתי משרת את ההתמכרות, כשהמכור הופך להיות הכבשה השחורה של המשפחה או המקרה הטיפולי שכל המשפחה מתגייסת לקראתו. פעולות המשפחה בדרך כלל מחמירות את ההתמכרות של בן המשפחה, לא מתוך כוונה רעה, אלא פשוט בשל העובדה שאין להם את הכלים הנכונים לעזור לו. לכן, יש צורך בהכוונה מקצועית למשפחה כולה על מנת שיוכלו לתמוך בתהליך הטיפולי של בן המשפחה המכור.
טיפול הוליסטי בהתמכרות יכול לכלול גם השתתפות בטיפול קבוצתי הנשען על שיטת 12 הצעדים. שיטה זו היא הראשונה שהגדירה את סוד ההצלחה בטיפול בהתמכרויות והוא שינוי אורח החיים, באומרה: "שנה את האנשים, המקומות והסיטואציות בחייך". עצם השייכות לקבוצה, ההיכרות עם אחרים הנמצאים באותו מצב וכן עם כאלה שהיו במצבים דומים ושהצליחו לצאת מזה, חוויית התמיכה והתחושה כי מישהו באמת מבין אותי, הם שהופכים קבוצות אלו למפתח לשינוי אמיתי אצל המכור.
טיפול פסיכולוגי כאמור נלווה לתהליך זה הן על מנת לעזור בשינוי אורח החיים והן על מנת לטפל בחלק הארי של הקרחון. הטיפול הוא שילוב של עבודה קוגניטיבית ושל עבודה רגשית עמוקה. העבודה הקוגניטיבית מתמקדת בהתמודדות עם המחשבות האובססיביות אודות ההתמכרות וההבנה כי מחשבות אלו לא ישתנו במהרה, ולכן יש צורך בשינוי מעשי של כל אורח החיים. שינוי זה מסייע גם בשיפור הדימוי העצמי הנמוך של המכורים, החשים כי הם חלשים וחסרי יכולת לנצח את ההתמכרות. ההצלחות הקטנות בשינוי אורח החיים בונות את הדימוי העצמי חזרה אט אט ומעניקות ערך מוסף ליכולת של האדם לראות את עצמו כבעל יכולת לעשות שינוי עצמי, לתפקד ולנצח את ההתמכרות. העבודה הרגשית עוסקת בטיפול במקורות של ההתמכרות (אם זו טראומה, חרדה או דיכאון) וכן בהתמודדות של השלכות ההתמכרות על חייו של המטופל וכן בהתמודדות הקשה עם השינוי הגדול הנדרש כעת.
חשוב להבין, הטיפול ההוליסטי אמנם חשוב, אך אין זה אומר שיש לתקוף בכל החזיתות בבת אחת. למעשה, התהליך הראשון בכל טיפול טוב הוא אבחון. האבחון מתייחס לא רק לסוג ההתמכרות אלא גם לכוחותיו ומשאביו הפנימיים של האדם. אז נבנית לו תוכנית טיפולית המתאימה למצבו, לנסיבות, ליכולות, לאופי ולרצונות שלו.
חשוב להבין כי הקשר בין המטופל למטפל היא נקודה קריטית להצלחתו של הטיפול ולכן גם חשוב לבחור מטפל נכון. מכורים מתקשים לתת אמון בכל אחד, ויותר מכל הם זקוקים למישהו שיבין את שפתם הייחודית, את דרך החשיבה שלהם ולכן חשוב לבחור מטפל שמומחה להתמכרויות והוא בעל ניסיון מוכח בטיפול מוצלח בהן.
לא קל להתמודד עם ההבנה שיצרנו לעצמנו בור עמוק הסוחף אותנו מטה כמערבולת. לפעמים ההרגשה כי אין מי שיציל, סוחבת אותנו עוד יותר למטה ומרחיקה את החוף הבטוח ממרחק הראיה, אבל כל הנדרש הוא להושיט יד אחת ולבקש את העזרה שתצליח להוציא את כל הגוף מאותו בור שחור. אבחון נכון מאפשר את מתן הטיפול המתאים ביותר להתמכרות ולמאפייני האישיות שלך, ולכן אנו ממליצים לעשות אותו במרכז רב מקצועי. בקשה לעזרה איננה בושה אלא מבטאת עוצמה ודרוש לה אומץ רב. השתמש/י בעוצמה ובאומץ ותן/י לנו לעזור לך. ליצירת קשר עימנו.