התמכרות לטלוויזיה וסוגי הטיפול האפשריים – כל היום מול המסך?

   חיפוש סגירה 1800-100-172





כל היום מול מסך הטלוויזיה?

התמכרות לטלוויזיה נשמעת כמו תופעה של המאה הקודמת אך למעשה עידן האינטרנט הפך את התכנים הטלוויזיוניים ליותר נגישים.

ניתן כיום לצפות בסדרות וסרטים בכל עת דרך המחשב או הטאבלט האישי, לאחר הורדה של סדרות שלמות וכמויות של סרטים, דבר שלא היה אפשרי בעבר.

גם ממירי הכבלים בבית מאפשרים הקלטה של תכניות ובכך מגדילים את זמן הצפייה של אנשים רבים. יותר מכך, ישנם אנשים שצופים כל כך הרבה בטלוויזיה עד שניתן, יחד עם מאפיינים נוספים, להגדירם כמכורים לטלוויזיה.

המסכים הם חלק בלתי נפרד מחיינו אבל איך תדעו שילדיכם מכורים אליו? ד"ר אילן טל למגזין "הורים" 

התמכרות בד"כ מיוחסת לחומרים מסוכנים שנצרכים באופן גופני, משפיעים עליו באופן פיזיולוגי, יש החשים התנגדות למונח "התמכרות לטלוויזיה" ותוהים אם אין מרכיב של הגזמה וניפוח התופעה לממדים של סינדרום.

אך כמו השימוש בסמים גם צפייה בטלוויזיה יכולה לקבוע לנו את סדר היום ולהפוך להיות הפעילות הבלעדית בזמן הפנוי באופן שהוא בלתי נשלט, ממש כמו שהימורים, בתנאים מסויימים, מקיימים את הקריטריונים להתמכרות.

חייג/י לשיחת יעוץ אישית: 1800-100-172

את האפקט הממגנט של מסך הטלוויזיה ניתן לראות אפילו אצל פעוטות המתקשים להפסיק לבהות במסך. מאז הכנסת הטלוויזיה לבתים היא משמשת כבייביסיטר זמין ויעיל המעסיק את הילדים שעות רבות.

הפלאפונים החכמים הגבירו את הנגישות למסך, ובסקר שנערך לאחרונה בסקוטלנד נמצא כי הסמארטפון הוא האמצעי הבולט בו משתמשים כיום הורים להרגעת פעוט בוכה.

אנשי מקצוע משערים כי ריבוי הגירויים במסך גורם להפניית הקשב למרקע. גם מבוגרים יעידו כי כאשר הטלוויזיה מופעלת הם מתקשים לא להסית אליה את תשומת ליבם.

התמכרות התנהגותית

התמכרות לטלוויזיה היא התמכרות התנהגותית. היא קשה יותר להגדרה מאשר התמכרות לסמים ואלכוהול או התמכרות לסיגריות. מושא ההתמכרות קשור להתנהגות יומיומית ועל כן נורות האזהרה נוטות להידלק באיחור.

אם כך נשאלת השאלה מתי התנהגות טריוויאלית הופכת להתמכרות?

התמכרות היא כל התנהגות ההופכת להיות מרכזית בחיים ואין עליה שליטה, והיא בעלת שלושה מאפיינים עיקריים:
 

תלות: קושי לתפקד ללא ההתנהגות ותחושה ש"לא הייתי רוצה לראות כל כך הרבה טלוויזיה אך קשה לי להפסיק"

סבילות: עם הזמן יש צורך להגביר מינונים של ההתנהגות ההתמכרותית, כלומר לצפות עוד ועוד בטלוויזיה.

תסמיני גמילה: מתגלים אותות מצוקה כאשר ההתנהגות אינה מבוצעת, למשל כאשר יוצאים לחופש בטבע.

 

התנהגויות הקשורות להתמכרות לטלוויזיה כוללות צפייה לא סלקטיבית, תחושת חוסר שליטה על הרגלי הצפייה, ארגון לוח הזמנים היומי סביב תכניות ואיבוד תחושת זמן, התרגשות מוגברת לנוכח חזרה לפעולת הצפייה, והפחתת תחושות ורגשות כואבים בעת התמסרות למסך.

צפייה היא ממכרת כאשר היא אינה מביאה לסיפוק אך מעודדת צפייה נוספת, ומתעוררת תחושת כעס על מה שהטלוויזיה גורמת אך אין את היכולת לשנות הרגל זה לבד.

מהן ההשלכות הפסיכולוגיות?

מחקרים מצביעים על קשר בין צפייה בטלוויזיה לתחושת רגיעה ופאסיביות. בעת כיבוי הטלוויזיה נמצא כי תחושת הרגיעה מתפוגגת אך הירידה בערנות ותחושת הפאסיביות נמשכים.

בסקרים אנשים מדווחים כי בסיום צפייה ממושכת הם מרגישים כי הטלוויזיה שאבה את כוחם.

תחושת ההירגעות בעת הדלקת המסך מחזקת את פעולת הצפייה. היעלמות תחושת הרוגע בעת כיבוי המסך והריקנות הנלווית מזכירה לעיתים צריכה של סם.

השימוש החוזר נועד להחזיר את תחושת השלווה המתלווה לה. לאור תחושת העייפות הנלווית לצפייה והאבדן בכושר הריכוז היכולת לבחור בפעולה אחרת פוחתת.

כמו כל התמכרות, התמכרות למסכים היא בעלת מרכיב של בריחה. חוסר יכולת להתמודד עם ה"כאן ועכשיו", והשעמום שיכול להתלוות לו גורמים להפעלת המסך ושקיעה לתכנים חלופיים.

באופן פרדוקסלי נמצא כי אנשים הצופים מעל 4 שעות ביום מדווחים על פחות שביעות רצון מהצפייה לעומת אנשים הצופים שעתיים ביום.

ניצול מרבית שעות הפנאי בפעולה שאינה משביעת רצון גורמת לתחושת אשמה וחוסר סיפוק.

התכנים המועלים בסדרות וסרטים מבוססים על מציאות חיינו ומציגים דילמות משפחתיות, יחסים אינטימיים, התקדמות בקריירה ועוד.

בעוד התפאורה משחזרת באופן מדויק את המציאות היום יומית, המבנה הפסיכולוגי של הדמויות אינו נאמן למציאות ונוטה להציג דמויות חיוביות שקל להזדהות עמן וקונפליקטים דרמטיים.

אפיק נוסף של בריחה מתרחש כאשר אנשים מרגישים תחושת בדידות ומתקשים לפתח קשרים בינאישיים. יש המשאירים את הטלוויזיה דולקת כדי לא להרגיש שהם לבד בבית. מובן שאפיק תקשורתי זה רחוק מלספק.

גם עבור אלו שהקימו משפחה ההתמכרות למסכים משטיחה את הקשרים הבינאישיים. במקום לשתף על חוויות ורגשות מבלים עם בני המשפחה בשתיקה מול המסך.

בעוד טלוויזיה יכולה לשמש ל"מדורת השבט" וליצור אינטראקציה משפחתית גם אם שטחית, צפייה במסכים אישיים מנתקת לגמרי מהסובבים.

במידה ותקשורת לקויה או מצבים טעונים הם שהביאו משפחות להתמקד בטלוויזיה, התנהגות זו לא מאפשרת לתקן את היחסים ויוצרת נתק שרק מחריף.

חשוב לציין שכמו כל התמכרות רגשית להתנהגויות שכיחות הדגש הוא על מינון. במינונים סבירים הטלוויזיה מהווה מקור בידורי ואינפורמטיבי. ככל שהמינון עולה ומשתלט על סדר היום כך הוא מזיק יותר.

למי שמרגיש שהוא לא בטוח האם הרגלי הצפייה שלו בטלוויזיה אכן עומדים בקריטריונים של התמכרות, כדאי, בשלב ראשון, להבין איפה הוא ממקום על קו הרצף של מינון הצפייה שלו, לבדוק עם עצמו עד כמה ההתנהגות שלו נשלטת וכן האם היא מהווה תחליף או פיצוי רגשי והאם נלווים לה תחושות של אשמה, בושה או תסכול.

ניתן לשנות הרגלי חיים, באמצעות תמיכה רגשית, סיוע של איש מקצוע ניתן גם לבנות אורח חיים בריא ומספק יותר. התקשרו בכל עת ונשמח לסייע.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה