התמכרות לסמים

מה זו התמכרות

השימוש וההתמכרות כיום לחומרים נתפסת כמעט כלגטימית בקרב האוכלוסיה ובעיקר נפוצה בקרב שכבות שונות. למעשה, התמכרות לסמים איננה עוד מאפיינת מעמד חברתי ו/או אורח חיים מסוים.

כמו כן, חשוב להבין שהתמכרות איננה רק פיזית לחומר מסוים אלא גם עשויה להיות ובמידה רבה היא גם התמכרות רגשית, אשר לה השלכות על חיי המכור ומשפחתו.

שינוי בדעת הקהל. השינוי בדעת הקהל ברחבי העולם בשנות ה - 2000 השפיע על שיעור גבוה של משתמשים לרעה בחומרים כאלה ואחרים ובעיקר במתן לגיטימיות של שימוש בחומרים רבים. ביניהם, "כניסתם לאופנה" (אשר הפך למגיפה עולמית) של תרופת מרשם, שיח ציבורי ומתירני של שימוש בגראס רפואי, זמינות ונגישות של החומרים - תהליך קנייה פשוט שלא מצריך מפגש עם עבריינים למשל, הורדת הסטיגמה סביב שימוש ובנוסף שיח על סמים קלים וסמי מסיבות. כל אלה  העניקו מתן לגיטימיות לשימוש והובילו לחדירה של חומרים לשכבות אוכלוסייה חדשות - מבוגרים, אנשים מתפקדים ואנשים אשר מתמודדים עם מחלות וכאב. הסמים הפכו לחלק בלתי נפרד מבילוי חברתי. כאמור, נוצר מצב שהתמכרות לסמים כבר לא נחלתם של עבריינים ובני נוער בעיתיים - כל אחד יכול להתמכר.

התמכרות  לחומרים  מוגדרת  כמחלה כרונית, ניתנת לטיפול וקשורה לגורמים רבים, ביניהם גורמים ביולוגים וסביבתיים. התמכרות נוגעת באספקטים רוחניים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים ופיזיולוגיים. המנהג, גשמי או רוחני, חומר או התנהגות, משתלטים על חיי האדם, והוא איננו יכול להפסיק למרות ההשלכות הפוגעניות.

לעתים-רבות, ניתן להבחין כי התמכרות החלה כניסיון להקל על כאב פיזי או נפשי (לדוגמה בקרב התמכרויות לתרופות מרשם). אך מרגע שהתפתחה, הופכת ההתמכרות להיות התנהגות אוטומטית ואינה נשלטת. ההתמכרות תמיד גורמת סבל רב למכור ולסביבתו.  

סמים או חומרים פסיכו-אקטיביים המוכנסים לגוף שלא לצורך הזנה או ריפוי, משפיעים על הגוף והנפש כל אחד בדרכו. ההשפעה של כל סם נגרמת על-פי קולטנים ואזורים במוח שאליהם מתחבר הסם שמופעלים בהשפעתו. עם-זאת, למרות ההבדל במבנה הכימי של בני-האדם ובהשפעתם של הסמים השונים כולם מפעילים את מרכז ההנאה והחיזוק במוח (reword center) ויוצרים תגמול, תחושת עונג שאותה כל בני האדם מחפשים. תחושת עונג זו מסבירה את תופעת ההתמכרות.

שינוי התודעה. הסמים משפיעים על המוח ומשנים את התודעה, הרגשות וההכרה. מכאן גם נובע השם הלועזי המשותף לכולם: חומרים פסיכו-אקטיביים, כלומר כאלה שמפעילים את התודעה. זו הסיבה שהם נלקחים  על-ידי אנשים שמחפשים לשנות את מציאות חייהם האישית מסיבות שונות.

אבחנת התמכרות על-פי סימפטומים מדויקים.

בעבר, נהוג היה להתייחס לשימוש בחומרים לפי "חלוקה של שימוש: שימוש נורמטיבי - למשל כוסית יין בקידוש; שימוש לרעה - שימוש בחומר על מנת לשנות מצב רוח ו/או לווסת רגשות; והתמכרות -אובדן שליטה על השימוש. 

כיום, לצד האבחנה הזו נוהגים גם להתייחס לסימנים מאפיינים נוספים כמו מידת אובדן שליטה, התמודדות עם תסמונת גמילה, סבילות  ושימוש למרות ההשלכות השליליות וכדומה

גורמים להתמכרות לסמים

לפי המחקרים ישנם גורמים רבים ומגוונים להתמכרות לחומרים: גורמים ביולוגים, גנטיים (טרם בודדו את הגן הספציפי), משפחתיים, פסיכולוגיים, גורמים חברתיים (נגישות וזמינות לסם), סבילות (יכולת לשאת כאב) ועוד.

1. גורמים ביולוגיים. למעשה, כולנו שונים בתגובתנו לשימוש בחומרים שונים. יש אנשים שהסיכון שלהם להתמכר לחומרים מסוימים גבוה יותר (רגישים יותר להשפעה של חומר מסוים) ו/או נמוך יותר. למשל - הסיכוי של אנשים עם הפרעת קשב לא מטופלת להתמכר לממריצים גבוה יותר מכלל האוכלוסייה. דוגמה נוספת ומוכרת היא כי השפעה של כוסית אלכוהול אחת על אדם מסוים שונה מאדם אחר שישתה את אותה הכמות.

2. הפרעות נפשיות ופיזיולוגיות. יש קשר הדוק בין התמכרות לחומרים והפרעות נפשיות ובעיות פיזיולוגיות:  תופעות פסיכיאטריות ונפשיות (חרדה, דיכאון, OCD, הפרעת קשב, בעיות שינה, פוסט טראומה, סטרס קיצוני); בעיות פיזיולוגיות - רמת הכאב הפיזי והיכולת לשאת כאב. לעתים, אלו הסובלים ממחלות או הפרעות הינם בסיכון גבוה יותר להתמכרות. בתחילת השימוש החומרים מעניקים להם את התגמול בצורה "משמעותית ומיטיבה", תגמול זה מקשה בצורה ניכרת "להשתחרר" מהשימוש בסם.

3.גנטיקה ותורשה משפחתית. ישנם מחקרים שמצביעים על סיבות גנטיות שונות ורבות להתמכרות. טרם הצליחו לבודד גן (או גנים) ספציפיים האחראים על התמכרות. יחד עם-זאת, במקרים רבים ניתן לזהות התמכרות בקרב בני המשפחה של מכורים.

4. דינמיקה משפחתית מורכבת. פעמים רבות נזהה בקרב המכורים דינמיקה משפחתית מורכבת: חוסר גבולות, אלימות במשפחה, היעדר תקשורת משפחתית "בריאה", היפוך תפקידים (ילד-הורה לדוגמה), הכחשה והיעדר תמיכה משפחתית באופן כללי .

5. תלות שיתופית (Codependency). ההתמכרות  יוצרת תופעה לא פשוטה נוספת שאותה אנו מכנים "תלות שיתופית". מדובר בהתארגנות משפחתית פתולוגית סביב ההתמכרות. מדובר על מצב בו המשפחה אמנם סובלת מהשימוש של המכור, אך גם משמרת את המחלה. לדוגמה - אמא שנותנת לבנה, שוב ושוב, כסף בכל שבוע לרכישת החומר הממכר.

6. גורמים פסיכולוגיים. מחקרים בתחום מצביעים על סיבות פסיכולוגיות רבות כסיבות  להתמכרות: קונפליקטים פנימיים לא פתורים, עבר אישי (ביניהם חווית עבר טראומטיות לא מעובדות ולא מטופלות), אלקסיתימיה (מנעד רגשות דל והקושי לזהות ולהביע רגשות) ועוד רבים. השימוש בחומרים מהווה עבור אנשים הסובלים פתרון לוויסות רגשי. דרך קלה להקהת חושים וקונפליקטים עמם הם מתמודדים.

7. גורמים סביבתיים וחברתיים. לתרבות השימוש והלגיטימיות החברתית (תלוי מדינה) ישנה השפעה משמעותית על הסיכון להתמכרות. לדוגמה - במדינות רבות בעולם, ישנה לגיטימיות גבוהה לשימוש באלכוהול וגראס בקרב כל שכבות האוכלוסייה. במדינות אלו אפשר להצביע על שיעורי שימוש גבוהים יותר. חשיפה רבה יותר (באמצעים שונים) לחומר מהווה את אחת הסיבות החברתיות המשמעותיות לעלייה בשיעורי ההתמכרות. בנוסף, לחץ חברתי בייחוד בגילאי ההתבגרות מהווה גורם מכריע לשימוש לרעה בקרב בני-נוער. זמינות ונגישות לסם הם הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור המכורים - כמה פשוט לי להשיג את הסם? מחירו? סוגו? פשטות הקניה? כל אלה משפיעים על סיכון מוגבר ביותר להתמכרות.

בנוסף, מגיפת תרופות מרשם בארה"ב למשל מתאפשרת כי כיום ישנה נגישות יחסית גבוה לתרופות מרשם ומחירם הזול. הסבר נוסף לתופעה בקרב התרבות המערבית הוא היעדר יכולת לשאת כאב, אפילו ברמות אשר נחשבות מזעריות באופן יחסי.

תסמינים של התמכרות לסמים

סמים וחומרים פסיכואקטיביים משפיעים על הגוף בצורה שונה (כפי שיפורט בהרחבה בסוגי הקבוצות בתת נושא הבא). על-מנת, להבין את השפעתם של חומרים הללו צריך להבין שתי תופעות שקשורות להתמכרות פיזיולוגית: תסמונת גמילה וסבילות. שני אלו מהווים תסמינים מובהקים ובולטים להתמכרות פיזיולוגית לסמים.

1.תסמונת גמילה. תסמונת אשר מאפיינת מכורים שמנסים להיגמל. תסמונת זו כוללת סימנים כגון רעד, בחילות, חרדה, דופק מואץ ופרכוסים. תסמונת גמילה מתפתחת כאשר המוח מחפש את התגמול שהוא רגיל אליו וכאשר הוא אינו מקבל הוא אותו נכנס למצב של תסמונת גמילה - "קריז" בשפת המכורים. תסמונת גמילה עלולה להתפתח גם לאחר נטילה בודדת של חומר (לדוגמה - חמרמורת בעקבות שתיית אלכוהול) . ככל שהחומר חזק יותר והשימוש ממושך יותר, כך תסמונת הגמילה חזקה יותר.  

2.סבילות tolerance. הסבילות מתבטאת בהסתגלות הגוף לחומר - אותה כמות חומר מפסיקה להשפיע בשלב מסוים ועל-מנת להגיע לתחושה של הנאה/הימנעות מכאב המינון בקרב המכור עולה בצורה משמעותית.

סוגים של התמכרויות לסמים

בקהילה המקצועית נהוג לסווג סמים על-פי השפעתם על המוח. בארץ, בדומה לעוד כמה מדינות בעולם, קיימת סברה שממיינת את החומרים הפסיכואקטיביים לפי דרגות חומרת הנזק שהם גורמים: המונחים "סמים קלים" ו"סמים קשים" המוכרים לנו מהתקשורת משקפים דירוג כזה. כמובן, החלוקה לפי סמים "קלים" או "קשים" היא שגויה ונשענת בעיקר על הנחה שחומרים אשר אינם יוצרים התמכרות פיזיולוגית - קרי, לא גורמים לתסמונת גמילה (דהיינו לא ממכרים פיזית) הינם סמים קלים. הדבר אינו מדויק בכלל: גם לחומרים שאין תלות פיזיולוגיות אליהם יש התרגלות פסיכולוגית וגם השלכות פיזיולוגיות (בגראס למשל - פגיעה בזיכרון, ריכוז, התפרצויות זעם, א-מוטיבציה וכד'). הדבר מתווסף להשלכות נפשיות, פסיכולוגיות, משפחתיות, חברתיות ותפקודיות אשר לעתים אינן נלקחות בחשבון כאשר מנסים לעמוד את חומרת ההשלכות השליליות של השימוש.

להלן הסיווג  לחומרים פסיכו-אקטיביים וחלוקתם קבוצות לפי השפעתם על הגוף:

1.סמים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית. חומרים אשר מדכאים את פעילות המוח, ביניהם אלכוהול הסם הנפוץ בעולם, כדורי שינה והרגעה (לדוגמא קלונקס, קסנקס, בונדורמין, לורוון ועוד). ישנם חומרים נוספים כמו קטמין וHGB  ורוהיפהנול PCP (סם האונס - ג'ינה בסלנג) שנכנסו בשנים האחרונות אף הם לסצנת המסיבות והבילויים (בעיקר בקרב קהילת הלהט"ב). אלו נמצאים "בתפר" בין חומר מדכא וסמי הזיות.

2.הלוצינוגנים  - סמי הזיות. חומרים אשר משפיעים על תפיסת המציאות ומעוררים הזיות חזקות או מעט מנתקים מהמציאות, ביניהם אל-אס-די, מסקלין (קקטוסים), פסילוסיבין (פטריות הזיה), דטורה, ובשימוש הנרחב - מוצרי קנאביס  (מריחואנה וחשיש). בשל השימוש הנפוץ באקסטזי ומולי, נהוג להתייחס אליהם בנפרד מסמי ההזיה האחרים. אקסטזי ומולי נמצא "בתפר" בין ממריצים וסמי הזיה.

3.סמים ממריצים או מעוררים. חומרים שממריצים את פעילות המוח, ביניהם אמפטמינים (ספידים), פופרס (אחד מסוגי החומרים הנדיפים), קוקאין וקראק, קריסטל מת (טינה), אקסטזי,  "גת", קפאין וניקוטין. כאן משתלבים גם תרופות לטיפול בהפרעת קשב - אטנט ADERAL , ריטלין וכדומה.

4.אופיאטים או משככי כאבים (טבעיים או סינטטיים). חומרים שמפחיתים כאבים, ביניהם אופיום, מורפין, הרואין. בנוסף, חומרים נרקוטיים סינתטיים, כגון בופרינורפין ומתדון (אדולן). וכמובן תרופות לשיכוך כאבים - פנטניל, פרקוסט, אוקסיקונטין, טרגין ועוד.

5.תרופות מרשם. שימוש לרעה בתרופות מרשם פירושו נטילת תרופות באופן ו/או מינון אחר מזה אשר נקבע ע"י רופא לצורך רפואי מוגדר. שימוש לרעה בתרופות מרשם יכול להיות בעל השלכות רפואיות חמורות. עלייה בשימוש לרעה בתרופות מרשם ב - 15 השנים האחרונות מתבטאת בביקורים מוגברים בחדר המיון ומקרי מוות. מקרי מוות במינון יתר שכללו אופיואידים במרשם רופא היו גבוהים פי חמישה בשנת 2016 לעומת שנת 1999.

שיטות טיפול / אבחון קיימות

טיפול בהתמכרויות באופן כללי מתחלק לשני שלבים עיקריים: שלב ראשון - שלב הגמילה (גם מחומרים שאין עליהם התמכרות פיזיולוגית, כגון גראס) בו המכור מסתגל פיזית ונפשית להפסקת השימוש בחומר. שלב שני שיבוא לרוב במקביל ו/או לאחר הגמילה - טיפול בהתמכרות פסיכולוגית.

1.שלב ראשון - שלב הגמילה. שלב זה יכול להתבצע בטיפול במסגרת פנימייתית אשפוזית סגורה וטיפול אמבולטורי (מסגרת פתוחה). לרוב, טיפול פנימייתי מומלץ לאנשים שחייבים פיקוח רפואי צמוד בשלבי הגמילה ואין עבורם מסגרת תמיכה רפואית ו/או משפחתית שיכולה לאפשר את המענה הזה בבית. כמו-כן, מסגרת פנימייתית מאפשרת לעשות הפסקה מהחיים ולהתמקד אך ורק בטיפול. כמובן שלניתוק מהחיים יש קשיים והשלכות. טיפול אמבולטורי הוא טיפול במסגרת פתוחה. המסגרת הפתוחה באופן כללי מתאפיינת בדרגות חופש, גמישות ויצירתיות בהתאמה לצרכי המטופל הספציפי וסביבתו. כפי שידוע כיום, המכור הוא לא הנפגע היחיד בהתמכרות. כל סביבתו הקרובה סובלת ולעתים לא פחות ממנו. תהליך ההחלמה מחייב שינוי והתאמה בכל מערכות החיים השונות. היתרון הגדול של מסגרת אמבולטורית זו האפשרות למתן מענה במקביל לכל תחומי החיים (משפחתי, גופני, רגשי, רוחני, תעסוקתי וחברתי). התהליכים המקבילים של המכור והדמויות המשמעותיות בחייו הם אלה המקדמים ואף מבטיחים לרוב את יעילות הטיפול. דהיינו, ככל שנוכל לשקם ולהחזיר לכל סוגי התפקוד ולבנות איכות חיים טובה יותר את האדם, כך נוכל להשיג את התוצאות הרצויות ולשמר אותן לאורך זמן.

2.טיפול בהתמכרות פסיכולוגית. התמכרות פסיכולוגית שונה מאוד מאדם לאדם. כאנשי ונשות טיפול, חשוב לזהות ולהכיר את הביטוי הייחודי של כל אדם. בטיפול עובדים על מאפייני התמכרות (סיבות ודפוסי חשיבה שמתלווים אליה). "מטרת העל" היא להחזיר לאדם איכות חיים וזאת ללא שיעבוד לחומרים. העבודה היא על הכמיהה לשימוש ויצירת עולם "נקי" מחומרים ללא צורך בחומר כווסת רגשי. טיפול בהתמכרויות משלב טכניקות ותפיסות טיפוליות מזרמים טיפוליים רבים, לדוגמא:

3.טיפול משפחתי-מערכתי. הטיפול העיקרי והחשוב ביותר בתחום ההתמכרויות. אנו מנסים לעשות שינוי גם בקרב המשפחה. משפחה היא גורם מכריע בהתמודדותו של המכור גם כרשת ביטחון וגם בהתמודדות עם הפתולוגיה המשפחתי שההתמכרות יצרה. בטיפול אנחנו שואפים לתת לכל בני-המשפחה כלים להתמודדות משותפת או נפרדת, שיפור תקשורת ובנייה של קשרים בריאים.

4.הגישה המוטיבציונית. הרעיון העיקרי הוא לייצר מוטיבציה לשינוי בקרב המכור המתמודד.

5.טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המטרה היא לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות מעוותים. אנו שואפים למנוע מעידות, לזהות מצבי סיכון ויצירת רשתות בטחון.

6.טיפול דינמי. עבודה על הקשר והבנה של קונפליקטים פנימיים ועוד.

מתי פונים לטיפול - נורות האזהרה שמחיבות פנייה לייעוץ ורופא

התמכרות לרוב מאופיינת בהכחשה של מכור, אך גם של משפחתו. עם זאת מי שרואה ומזהה את המצוקה ראשונים לרוב זו הסביבה הקרובה. אז למה חשוב לשים לב / נורות אזהרה?

פגיעה בתפקוד. למשל ירידה בריכוז וביכולת הביצוע. פגיעה בשינה - למשל עייפות ו/או שינה מרובה ו/או חוסר שינה לאורך זמן, היפוך יום ולילה ואדמומיות בעיניים. בנוסף, תאבון מוגבר תחת השפעת הסם ו/או חוסר תאבון לאחר שפגה השפעת הסם. מצבי רוח משתנים - למשל, צחוק בלתי נשלט לצד התפרצויות זעם. בנוסף, היגיינה ירודה ומראה מוזנח. התנהגויות קיצוניות - לדוגמה, בזבזנות כספית ניכרת. הכחשה ביחס לצריכה ושימוש מוגבר של הסם. הסתבכויות עם מוקדי סמכות - למשל מריבות סביב נושא השימוש עם גורמים אוכפים (אבל לא רק עם גורמים אוכפים). בנוסף, התפרצויות זעם, התבודדות חריגה, הימנעות מקשר ומצב רוח ירוד לרוב.

איך לומדים לחיות עם התמכרות?

המטרה הטיפולית בכל סוג של התמכרות היא לייצר שליטה. במהלך התהליך הטיפולי אנו מנסים לשקם ולרקום לאדם איכות חיים מיטיבה. התבוננות  הינה  "יום ביומו" - התמודדות עם ההווה  על-מנת למזער ככל האפשר את  החרדה מהלא נודע בעתיד ותחושות של צער ואשמה על העבר.  אנו נעמיק עבודה על התמודדות עם קשיים ומצבי רוח משתנים. ננסה להקנות הרגלים להתנהלות יום-יומית עם מקסימום שליטה ועם מינימום כאב פיזי ו/או נפשי.

מניעת מעידה  relapse prevention (מניעת חזרה לשימוש). אחד הגישות שמסייעות בטיפול בשלב הטיפול. אנו מנסים לאתר את מצבי הסיכון, הקשיים והמצבים שעלולים להחזיר את האדם לדפוסי עבר התמכרותיים. כצעד ראשון, אנו מכירים בעובדה שעלולות להיות "מעידות" של שימוש בחומר ו/או התנהגות מסוימת. אנו מתמודדים ולומדים מהן ללא  שיפוטיות. בנוסף, ננסה לזהות את הסיבות שהובילו לשימוש. כנגזרת-מכך, אנו שואפים לבנות מנגנונים שימנעו חזרה לשימוש בעתיד.

התמכרות לסמים בזמן הקורונה

אחוז השימוש בחומרים שונים (ביניהם אלכוהול, סמים ותרופות מרשם) עלה בצורה משמעותית בזמן הקורונה בעולם כולו. המחקרים מצביעים כי במהלך משבר הקורונה השימוש בתרופות מרשם ואלכוהול עלה ביותר מ - 40%. למעשה, המצב הרגשי של האוכלוסייה הכללית התדרדר - מצוקה נפשית, סטרס, רמות חרדה ודיכאון עלו בצורה משמעותית. הסיבות לכך  מובנות וגלויות - בדידות, ריחוק חברתי, חוסר יציבות, דאגה ואי-ודאות כלכלית, אבטלה ועייפות מצטברת ועוד. לפי המחקרים החדשים, מצב זה גורם לתחלואה נפשית, עלייה במקרי אובדנות ושימוש לרעה בחומרים. כאמור, שימוש בחומרים הוא אחד מדרכי התמודדות  וויסות "ככלי עזר".  את המכורים החדשים אנו מתחילים לראות כבר עכשיו ואת הנזקים לטווח הארוך אנחנו נראה לאורך הרבה זמן.