לדעת יותר על התמכרות לעבודה

התמכרות לעבודה מכונה גם באופן לא רשמי - "ההתמכרות השקטה". ישנן התמכרויות רבות שקשה לזהותן לאורך זמן והן מתגלות רק לאחר שנים רבות של שימוש (התמכרות לאינטרנט, התמכרות להימורים, התמכרות לגראס ועוד).

למרות שבחו"ל וגם בארץ, שכיח המונח וורקוהוליק workoholic התמכרות לעבודה נחשבת להתמכרות הנסתרת ביותר והקשה ביותר לזיהוי.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהתמכרות לעבודה חבויה הרבה מתחת לרדאר שלנו נובעת מאינספור הטיות שיש לנו לגבי עבודה בכלל ("תמיד טוב שיש עבודה, עבודה היא עדות לנורמטיביות של האדם") ולהתמכרות לעבודה בפרט.

התמכרות לעבודה היא כביכול ההתמכרות הטובה. כביכול, ככל שהאדם יותר מכור, הוא מרוויח יותר כסף ובכך הוא מעלה את רמת החיים של משפחתו.

אז מה בעצם כל כך רע בזה? בחברה של ימינו לעבודה קשה והתפתחות מקצועית יש לגיטימציה חזקה מאוד.

כל כך חזקה שהתמכרות לעבודה אינה נראית כמשהו שיש לייחס לו חשיבות (וודאי לא כמו התמכרות לסמים ואלכוהול וכדומה), היא אינה משהו שאמור להדאיג ובטח לא משהו שאפשר לתפוס כגורם למצוקה.

כמו כן, מקומות עבודה רבים מעריכים, מקדמים ומקבלים בזרועות פתוחות אנשים בעלי נטייה להתמכר לעבודה, בעיקר בחברות היי טק, מפעלים ובקרב מנהלים ואנשים במשרות בכירות.

גם לאדם המכור עצמו קשה הרבה פעמים להבין שהוא שבוי בעולם המתנהל על פי העבודה שלו.

קשה לעצור ולבחון את חייו ללא העבודה והרבה פעמים גם קשה לו להבין שמה שהוא חווה בחייו הוא בעצם מצוקה רגשית עמוקה.

מתי מתגלה התמכרות לעבודה?

אלא שהתמכרות לעבודה אינה נשארת נסתרת לנצח. לבסוף מגלה האדם או משפחתו כי העבודה הפכה למרכז חייו וכי בעצם הוא לא יכול בלעדיה.

לעיתים התובנה מגיעה רק כאשר האדם יוצא לפנסיה ונוכח מול תיהום של ריקנות. במקרים אחרים, התובנה מגיעה כאשר עולים קשיים עם הילדים והיעדרו של ההורה גובה מחיר בהתפתחות התקינה של הילדים.

במקרים רבים התובנה על קיומה של התמכרות לעבודה מגיעה לאור משבר בזוגיות. וישנם גם מקרים כי ההבנה שהעבודה הפכה להיות הציר היחיד סביבו חי האדם מגיעה לאחר הארה כלשהי בה מבין האדם שהוא מפספס את החיים שלו כשהוא שקוע בעבודה עד מעל הראש.

האנשים והמניעים שמסתתרים מאחורי התמכרות לעבודה

באופן  לא מפתיע אנשים המכורים לעבודה הם בדרך כלל אנשים קרייריסטים, ייחודים, מוכשרים ובעלי הצלחה בולטת בתחומם.

התמכרות לעבודה מתבטאת בהתמסרות טוטאלית לעבודה, צמצום משמעותי של כל תחומי החיים שאינם נוגעים לעבודה, לרבות חיי חברה, חיי משפחה, חיי זוגיות ועוד.

במידה ויש להם חיי חברה הם כוללים מעגל חברים מצומצם שגם הוא שייך לעולם העבודה. 

החיים של אנשים המכורים לעבודה עוברים לידם. היא אינם שותפים בשום תחום בחייהם מלבד עבודה, הם אינם חווים רגש ומתארים את עצמם פעמים רבות כאטומים רגשית.

למעשה שורש התמכרות לעבודה נובע מצורך להתמודד עם תחושת ריקנות מבהילה. העיסוק המתמיד בעבודה משכיח את הריקנות ומסייע להם לברוח.

מלבד ריקנות מכורים לעבודה מאופיינים פעמים רבות גם בדיכאון מתמשך ולא מטופל.

בסופי שבוע ובזמני חופשה אנשים המכורים לעבודה נוכחים בעוצמה גדולה אל מול המצוקה הרגשית שלהם. הראש שלהם בעבודה והגוף בבית.

תחושת הריקנות מתעצמת וגם אם לא יודו בכך בפני אחרים (או בפני עצמם) הם מוצאים עצמם מתגעגעים לעבודה.

גם אם חייהם מלאים בחברים, משפחה, ילדים ומגוון אפשרויות לבילוי אין לכך ערך בעיניהם והם רואים בכל מה שאינו עבודה כחסר טעם.  

ברוב המקרים התמכרות לעבודה נובעת ממצב של ניתוק רגשי ותחושה של ניתוק מהעצמי. מכורים לעבודה מכירים את עצמם רק דרך הפריזמה שלהם כעובדים, יצרנים, הישגיים. הם אינם מודעים לעצמי אחר שלהם ומתקשים להכיר את עולמם הרגשי.

הבריחה לעבודה, למקום אשר דורש את מה שהם הכי טובים בו, מאפשרת להם להתמודד עם החרדה מכך שאינם יודעים מי הם באמת וכן להגדיר את עצמם ובכך להפחית את המצוקה הרגשית שחווים.

תיאור מקרה ודרכי טיפול

נאווה הגיעה לטיפול כשהייתה בת 35, אמא לשני ילדים, פרוייקטורית בחברת פרסום מצליחה, אשר הגיעה למעמד גבוה בחברה תוך זמן קצר ולאחר קצירת הישגים רבים.

הצלחתה זו התבטאה באופן ישיר במשכורת גבוהה במיוחד, אך היא הרגישה שהיא כל הזמן רודפת אחרי הזנב של עצמה ועסוקה בלגייס אנשים שיעזרו לה עם הילדים והבית.

היא הרבתה לבלות בעבודה ולמרות שהרגישה שיש לה קשר טוב עם ילדיה היא בעצם כמעט ולא ראתה אותם במהלך השבוע.

בסופי שבוע הייתה חוזרת מאוחר לביתה, מגיעה לשעת השכבת הילדים בלבד. עם בעלה בקושי הייתה מתראה מכיוון שבאמצע שבוע הייתה גמיעה מאוחר ובסופי שבוע כשכבר הייתה מגיעה מוקדם הוא הה מנצל על מנת לצאת לבילוי עם חברים או לחדר הכושר.

לטיפול הגיע לאור משבר עם בעלה ולאחר שגילתה שהיה לו רומן קצר. סביב רומן זה הבינה כי בלי שבאמת רצתה הזוגיות שלה עם בעלה נעלמה וכי המחיר שהיא משלמת על ההשקעה בקריירה שלה הוא כבד מידי ושאינה מוכנה להמשיך לשאת אותו.  

במהלך הטיפול היא למדה קודם כל להתבונן נכונה על חייה. היא הבינה שאת רוב זמנה כילתה בעבודה ושגם כבר הייתה יוצאת לבלות הייתה עושה זאת עם חברים מהעבודה ומשוחחת איתם על נושאים הקשורים לעבודה.

היא הבינה שהיא מגדירה את עצמה רק דרך ההצלחות של העבודה ושהיא לא מצליחה לראות את עצמה גם כרעיה, אמא או חברה.

במהלך הטיפול גילתה שבמשך שנים תרצה לעצמה את חייה באינספור הסברים רציונליים כביכול ושעם הזמן היא אימצה לעצמה ראיית עולם על פי מי שלא עובד כמוה הוא לא אדם הישגי, עובד או ראוי להערכה.

במהלך הטיפול היא למדה להכיר את עצמה יותר, למלא את הריקנות שהיא חשה במגוון דרכים ובעיקר לחוות את עצמה לא רק כעובדת מצטיינת אלא גם כאמא נוכחת בחיי הילדים שלה, רעיה ובת זוג ואדם בעל תחביבים ותחומי עניין שאינם מתמצים לתחום עבודתה בלבד ושבהם אינה חייבת להיות מצטיינת או להגיע להישגים.