נטייה וסיכון להתמכרות אצל בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז

   חיפוש סגירה 1800-100-172





נטייה להתמכרות לסובלים מהפרעות קשב וריכוז

   28/02/2017 21:27

הפרעת קשב וריכוז נחשבת הפרעה התפתחותית ממנה סובלים 5%-10% מכלל האוכלוסייה. ההפרעה פוגעת ביכולת למקד את הקשב אשר מתבטא בהסחת דעת, קושי להישאר מרוכזים לאורך זמן, קפיצה בין פעילויות והפסקה מוקדמת של מטלות.

תסמינים נפוצים נוספים של ההפרעה הם עוררות יתר המקשה על היכולת להיות במקום אחד לאורך זמן, ואימפולסיביות היוצרת קשיים בשליטה עצמית ובוויסות חושי.

במחקרים שונים נמצא כי הפרעת קשב מהווה גורם משמעותי להתנהגות בסיכון ושימוש בחומרים במהלך גיל ההתבגרות, היכולה להוביל להתמכרות בגיל מאוחר יותר.

הסיכון של ילד עם הפרעות קשב לפתח התמכרות בבגרות גבוה פי 2 מילד ללא הפרעת קשב. הסיכון להתמכרות עולה משמעותית וגבוה פי 3.5 בקרב בני נוער שאינם מטופלים תרופתית, כאשר מחקרים מוכיחים שטיפול תרופתי מתאים בהפרעת הקשב מפחית את הקשר בין ההפרעה להתמכרות.

אצל הסובלים מהפרעות קשב הסיכון לפתח התמכרות אינו מוגבל להתמכרות ספציפית, כאשר המזג וסוג החרדה ממנה סובל המתבגר הן שבד"כ מנבאות את סוג השימוש.

בני נוער מופנמים עם חרדה חברתית לדוגמה ייטו להתמכר למשחקי מחשב, בעוד בעלי אופי מוחצן נוטים להתמכר לאלכוהול או סמים.

הקשר בין התמכרות להפרעת קשב וריכוז

אלו מאפיינים של הפרעת קשב וריכוז מגבירים את הסיכון להתמכרות בבני נוער?

הפרעת קשב וריכוז נגרמת כתוצאה מלקויים מסוימים באונה הפרונטלית של המוח, האחראית על תהליכי חשיבה גבוהים (קבלת החלטות, וויסות התנהגות ועוד). הליקוי גורם להתנהגות אימפולסיבית וקושי לראות השלכות לטווח ארוך.

תכונה זו מעמידה בני נוער הסובלים מההפרעה בסיכון גבוה יותר לנסות חומרים מסוכנים מתוך חוסר יכולת לחשוב על הסיכון לטווח הארוך, להשתמש גם כאשר החליטו שלא יעשו זאת מתוך קושי לדחות סיפוקים, ולהתפתות להשתמש גם לפני פעילויות חשובות כמו מבחן. 

הקשר בין התנהגות בסיכון להפרעות קשב בבני נוער

יכולת שליטה בהתנהגות היא מרכיב מרכזי המבדיל בין שימוש להתמכרות, כאשר המעבר בין שני המצבים הוא הדרגתי. אצל הסובלים מהפרעות קשב יכולת השליטה נמוכה ועל כן המעבר בין שימוש להתמכרות הוא מהיר יותר.

הנטייה לאימפולסיביות גם מקצינה את היכולת לשליטה עצמית שגם ככה רופפת בעת שימוש באלכוהול או סמים ויכולה לגרום לצריכת כמויות גדולות יותר, ולהתנהגות מסוכנת וחסרת עכבות היכולה גם להתבטא בתחום המיני, בביטויי אלימות או בשימוש טרם נהיגה.

ליקוי מוחי נוסף בהפרעת קשב קשור בהעברת דופמין, חומר כימי בעל תפקיד מרכזי בתחושת עונג וסיפוק. ליקויים בהעברת דופמין במוח מתפתחים עם הזמן גם אצל מכורים.

מאחר וליקוי זה קיים אצל סובלים מהפרעות קשב, חשיפה לחומרים ממכרים צפויה לזרז את השיבושים במערכת זו ובכך גם לקצר את השינוי התהליכי המבדיל בין משתמש למכור.

מאחר והמוח מתפתח ומשתנה לפחות עד לגיל 25, כאשר האונה האחרונה להתפתח היא האונה הקדמית, הקשורה כאמור לחשיבה גבוהה ויכולת ריסון, צריכת חומרים ממכרים צפויה לשבש עוד יותר את תפקודי האונה הקדמית ולהחמיר יותר את הסימפטומים של הפרעות הקשב.

התמכרות וקשיים רגשיים נלווים להפרעות קשב

גורם מאד משמעותי קשור לקשיים הרגשיים הנלווים להפרעה. נמצא כי המנבא הגבוה ביותר לשימוש ונטייה להתמכרות בבני נוער זה הימצאות מצוקות נפשיות.

הפרעת קשב שאינה מטופלת יכולה להיות מקור של תסכול ולהשפיע לשלילה על תחושת המסוגלות והדימוי העצמי.

בני נוער מבלים את מרבית זמנם במסגרות חינוכיות, כאשר במהלך התיכון ההצלחה האקדמאית הופכת להיות מרכזית, ושיטת הלימוד מסתמכת על מבחנים המאפשרים לתלמיד לקבל פידבק מידי על יכולתו.

הפרעת קשב שאינה מטופלת פוגעת ביכולות האקדמאיות של התלמיד ויוצרת תסכול שכן יש פער גדול בין היכולות לבין מימוש והתגשמות הפוטנציאל.

לרוב, המאמץ שיש להשקיע בתחום זה גדול יותר ולא מניב פירות. גם בתחום החברתי מחקרים מראים שילדים עם הפרעת קשב וריכוז פעילה חווים קשיים, כאשר שימוש באלכוהול, סמים או שימוש מוגבר במסכים מאפשר להם אפיק של בריחה.

שימוש לשם "וויסות עצמי" (self medication) נפוץ בניסיון להקל על המצוקות נפשיות הנלוות להפרעת הקשב או להתמודדות עם הסימפטומים הישירים של ההפרעה.

בהתמודדות עם הפרעת הקשב עצמה נפוצים שימוש במריחואנה המפחיתה את רמת העוררות ושימוש לא מבוקר של תרופות דוגמת נטילת ריטלין ללא ליווי רפואי, המובילים לתלות מרובה בחומר.

התמכרויות רגשיות גם יכולות להקל על קשיים נפשיים. התמכרות למשחקי מחשב לדוגמה מאפשרת לקבל פידבק חיובי מידי החשוב מאד לסובלים מהפרעות קשב הנכשלים בתחומים אחרים.

דרכי טיפול

בעשורים האחרונים עלתה באופן משמעותי התודעה להפרעות קשב וריכוז ויחד אתה כמות האבחונים.

הורים שחיו בעידן ללא ריטלין לא פעם תוהים אם מה שהיה נחשב בעבר לשובבות ילדית "וקוצים בישבן" הפך היום להפרעה התפתחותית.

הטיפול התרופתי בהפרעה, על אף יעילותו שנוי במחלוקת. כמו בכל תרופה הנלקחת לאורך זמן, תרופות להפרעות קשב יכולות להיות מלוות בתופעות לוואי.

השינויים מהתרופה אינם נמדדים באופן פיזיולוגי כי אם נצפים בהתנהגות הילד ולפעמים יש חשש כי מתערבים באופן מלאכותי באופיו.

חשוב לציין לכן כי טיפול תרופתי אינו בהכרח טיפול לכל החיים. ילדים רבים בהגיעם לבגרות מצליחים לווסת את ההפרעה בכוחות עצמם.

כיום גם קיימות אפשרויות טיפול ללא התערבות תרופתית באמצעות נוירו-פידבק, וטיפולים רגשיים שמסייעים בהעלאת ערכו העצמי של הילד.

הקשר בין הפרעות קשב וריכוז להתמכרות מדגיש להורים להיות ערניים ולטפל בקשיי ההסתגלות של הילד הנלווים להפרעה.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה