שטיפת ידיים אחרי כל פעולה מחשש להידבקות בחיידקים, בדיקה כי הדלת נעולה כל חמש דקות מחשש לפריצה, ניקיון בלתי פוסק של הבית ועוד, כולם הם דוגמאות להתנהגות כפייתית.
התנהגות כפייתית נקשרת בעולם המקצועי-פסיכולוגי להתנהגות שנועדה להפחית ולהקל על תחושת חרדה המופיעה מסיבות שונות.
כפייתיות מוגדרת כחזרה על התנהגויות או טקסים מסויימים שוב ושוב, כאשר האדם העושה אותם יודע שאין בהם היגיון ובכל זאת לא יכול להפסיק לעשותן.
כאשר עולה תחושה של חוסר שליטה בפעולות וכן כאשר התפקוד היום יומי נפגע, ייתכן ויש צורך בהתערבות חיצונית ועזרה על ידי איש מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר, המומחים לטיפול בחרדה.
בהקשר של ילדים ובני נוער התנהגות כפייתית אופיינית בגילאי שנתיים-שלוש וקשורה לצורך של הילד בשליטה.
כל בני האדם, ובפרט ילדים, זקוקים לביטחון. חלק מתחושת הביטחון מושג ע"י טקסים כגון טקס לקראת שינה, טקס פרידה בגן ועוד. כאשר הכפייתיות גורמת להפרעה תפקודית של הילד ומשפחתו יש לאבחן האם אין מדובר במצב שהוא מעבר לתופעה התפתחותית נורמטיבית.
לעיתים התנהגות כפייתית עשויה להצביע על הפרעה טורדנית כפייתית, תסמונת טורט, הפרעה בספקטרום האוטיזם, דיכאון או סכיזופרניה. איש המקצוע המאבחן אמור להבדיל בין התופעות הללו.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) הינה אחת מהפרעות החרדה. מדובר בהתנהגות המשקפת מנגנוני הגנה פסיכולוגיים שונים וכן יש לה בסיס ביולוגי ותורשתי.
אצל הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית בולטים מעין כללי "עשה ואל תעשה" שהמשותף להם הוא שברב המקרים כאמור, אין בהם כל הגיון: כגון צורך בסדר/סימטריה/ניקיון/נגיעה/אמירה של טקסט מסוים או ספירה על מנת למנוע אירוע בעייתי עבור אותו אדם. לעיתים גם אין מודעות למחשבה המקדימה ("אם תעשה או לא תעשה דבר מה מסוים יקרה x").
כאשר מדברים על כפייתיות אצל ילדים ובני נוער, לרוב הילד חווה את המחשבות כמטרידות, זרות ולא מוצדקות ונכונות. אולם, אצל חלק מהילדים ייתכן כי המחשבות לא יחוו כנכפות עליהם מבחוץ.
אחד הטיפולים הנפוצים בהתנהגות כפייתית, הוא שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול קוגניטיבי התנהגותי, דהיינו CBT.
אם יש לך שאלות נוספות על התנהגות כפייתית אצל ילדים, על דרכי זיהוי וטיפול תוכל לפנות אל צוות המומחים והטיפול בילדים ובני נוער בקליניקה לטיפול רגשי ונפשי במרכז ד"ר טל.