התעללות מינית והקשר לפוסט טראומה

אנשים שחוו תקיפה מינית נושאים עמם משא כבד, משא אשר טומן בחובו קשיים רגשיים והשלכות נפשיות, שהן חלק מתוצאות התקיפה.

אחת מהשלכות אלו היא תגובה פוסט טראומטית, העלולה להתפתח לכדי הפרעה פוסט טראומטית.

לא פעם מופיע סיפור תקשורתי על אישה התובעת קרוב משפחה על תקיפה או התעללות מינית שביצע בה לפני שנים.

גבות מורמות על כך שנזכרה "פתאום עכשיו" והיא ניצבת מול התמודדות כפולה: הביקורת החברתית עליה והגילוי המזעזע עצמו.

המחקר כיום מעיד שגילוי זה הוא הגיוני ונפוץ ומתרחש בשל התגובה פוסט טראומטית הנחווית בעקבות התקיפה, בכך נעסוק במאמר זה.

המודעות וההבנה של הקושי אותם חווים הנפגעים מתגברת בעשורים האחרונים ועמה גם מרכזי הסיוע והאפשרויות הטיפוליות הקיימות כיום.

אין סיבה לחוש בושה או אשמה ולהסתיר את התקיפה. במקרה של פגיעה מינית יש לפנות בהקדם לאחד ממרכזים אלו על מנת לקבל את העזרה המגיעה לך.

תגובה פוסט טראומטית לתקיפה או התעללות מינית נחשבת להשפעה המתרחשת בטווח הקצר, אלא שחשוב להבין כי הגדרה זו מתייחסת לטווח זמן של עד שנים לאחר הפגיעה.

בין ההקשרים הבסיסיים והראשונים ביותר שבין תקיפה מינית לבין פוסט טראומה הוא החוויה של הנפגעים כי האונס, התקיפה או ההתעללות הוא אירוע המהווה סכנת חיים.

נפגעות תקיפה מינית מעידות על תחושת איום, חוסר אונים, אימה וכאמור- פחד מפני מוות או חבלה, במהלך התקיפה המינית.

תגובה פוסט טראומטית מתפתחת כאשר הקורבן מנסה להגיב (להלחם או לברוח) נוכח האיום, אך נכשל בניסיונו זה ותחושות חוסר האונים שלו מאוששות.

תסמינים של תגובה פוסט טראומטית

חווית האיום וחוסר האונים באות לידי ביטוי בסימנים שונים ביניהם ניתן למצוא:

•    נדודי שינה או חלומות וסיוטים אודות התקיפה.

•    דריכות רבה ותגובה לאיום באופן לא מותאם (כלומר, כאשר אין איום ממשי).

•    פלאשבקים - הכוונה להופעתו של זיכרון חד, לפרטי פרטים של האירוע, החוזר ונשנה לעיתים קרובות ביותר, בלי שליטתו של האדם. היזכרות זו עבור הקרובנות מהווה מעין חוויה ממשית ומחודשת של האירוע. לכן מכונה פלאשבק - כלומר, חזרה לחווית האירוע.

•    שכחה - שכחה של פרטי האירוע אך זכרון עמום וידיעה שהיה, או גם שכחה מוחלטת של האירוע, אך הופעתם של קשיים רגשיים (חרדה, דיכאון), דריכות יתר באופן בלתי נשלט וכן סימני פוסט טראומה אחרים, המעידים כי האדם עבר טראומה.

בספרות המקצועית מכונה תופעה זו דיסוציאציה: האדם חווה נתק מוחלט בין רגשות, חוויות וזיכרונות אודות המקרה, כמו חלימה בהקיץ אך לאורך זמן ובאופן לא הסתגלותי.

מנגנון זה מסייע לקורבנות תקיפה מינית להתמודד עם התחושות וההשלכות של הפגיעה (דיכאון, חרדה, כעס, שנאה עצמית, אשמה, בושה, רצון לנקמה ועוד) וכן מאפשר להם להמשיך לתפקד בחיי היום יום- בבית הספר, בבית או בעבודה.

•    קושי להתרכז ולתפקד בתחומי החיים השונים.

•    שינויים קיצוניים במצב הרוח. הופעתם של מצבי רוח דיכאוניים לצד התנהגות תוקפנית, חסרת סבלנות או אגרסיבית. בקרב ילדים קטנים עלולה להופיע התנהגות מינית לא תואמת גיל.

•    תחושות מתח וחרדה.

•    תלונות על כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, תחושת מחנק ועוד.

טיפול בפוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית

בין הטיפולים המשמעותיים ביותר להתמודדות עם סימנים של פוסט טראומה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

הטיפול מסייע בהפחתת הסימנים הפוסט טראומטים, בעיקר אלו הקשורים בחרדה.

הטיפול עוסק גם באותן במחשבות שגויות אודות האירוע ("זה הגיע לי".. "לעולם לא אוכל להתגבר על כך") המניבות בתורן את תחושות האשמה הדומננטיות אצל קורבנות תקיפה מינית. כך מסייע הטיפול בהתמודדות עם השלכות התקיפה המינית לטווח הקצר והארוך גם יחד.

אנשי מקצוע רבים מאמינים בכוחו של טיפול קוגנטיבי התנהגותי להתמודדות עם סימני הטראומה אך מוסיפים ואומרים כי ההתמודדות האמיתית והשיקום המלא מומלץ שיעשה באמצעות טיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

טיפול פסיכולוגי נוגע בתחושות חוסר האונים ומתמודד עם הקושי להמשיך הלאה, עם הקושי למצוא זוגיות או לשקם את הדימוי העצמי.

אחת המטרות העיקריות של טיפול פסיכולוגי עם נפגעי תקיפה מינית הוא השבת היכולת של הקורבן לבטוח באחר ולאפשר בכך קיום קשר קרוב עם אחר משמעותי. מטרה זו מושגת באמצעות כינונו של קשר טיפולי טוב בין המטפל למטופל.

מכאן ששילוב נכון בין מטפלים מקצועיים וסגננות טיפול הוא הדרך הנכונה להשבת הביטחון העצמי ואיכות החיים שקדמה לפגיעה.

הקליניקה לטיפול נפשי ורגשי מציעה שילוב זה על ידי מיטב המטפלים המקצועיים ותשמח ללוות אותך בדרך לחיים טובים יותר.