התקפי זעם אצל ילדים – סיבות, גורמים ודרכי התמודדות

   חיפוש סגירה 1800-100-172





הילד שלך סובל מהתקפי זעם?

   13/10/2016 09:00

בגילאים שנתיים - שלוש התפרצויות זעם הן מאוד שכיחות. בגיל זה הילד מגלה את עצמאותו ומגבש את הזהות שלו.

צורך נפשי בריא מאוד של הילד הוא לחוש שיש לו השפעה על הסביבה שלו, שיש לו כח להשפיע ולבחור.

אחת הדרכים לחוש כוח והשפעה היא באמצעות התנהגויות מוחצנות כמו התקף זעם. במצבים כאלה הילד יכול לצעוק, לבכות, לקלל, לפגוע באחיו וכו'.

כאשר זו התנהגות שחוזרת על עצמה, היא התנהגות שפוגעת בילד, יוצרת תסכול ומתחים אצל ההורים, לעיתים כעס על הילד וריחוק ממנו או תגובות תוקפניות כלפיו.

לעיתים נוצרות מחלוקות בין ההורים בנוגע להתמודדות עם המצב והרבה מאוד רגשות אשם.

במצבים כאלה כל בני הבית סובלים, הילד חווה את עצמו כילד רע, מתסכל ומכעיס, כילד שיוצר מתחים בין ההורים וההורים חסרי אונים.

כאמור, התקפי זעם אצל ילדים הם מקור לתחושת תסכול וייאוש בקרב הורים לילדים החל מגיל שנתיים ועד גיל ההתבגרות.

גיל שנתיים למשל מכונה גם גיל שנתיים הנורא או גיל ההתבגרות הראשון בשל המאפיין הבולט שלו של התקפי זעם והתפרצויות זעם של תינוקות, כאלה שכמעט ולא היו נפוצות לפני כן.

התקפי זעם אצל ילדים מכונים גם התקפי טנטרום. כאמור, התקפים אלו מתחילים בדרך כלל החל מגיל שנתיים ולעיתים אף קודם לכן.

בגיל שנתיים לערך ילדים מתחילים לגלות עצמאות ולהצליח לעשות דברים בעצם.

ההגבלות של ההורים עשויות להניב תגובות של כעס וזעם ולכן נפוץ שיחלו להופיע החל מגיל שנתיים.

לעיתים ובעיקר לאור התמודדות נכונה של ההורים, התקפי זעם חולפים עם הזמן או פוחתים משמעותית, בתדירות או בעוצמה עם הגיל.

במקרים אחרים הם מתגברים, יוצרים דפוס התנהגות שלילי של הילד, יחסים עכורים בין ההורים לפעוט שמתקבעים עם הזמן ומעיבים על המערכת המשפחתית כולה.

לקריאה נוספת: בעיות התנהגות אצל ילדים - אבחון וטיפול

מהם התקפי זעם ומתי מופיעים

התקפי זעם אצל ילדים הם למעשה דפוסי התנהגות המביעים מחאה ובאים לידי ביטוי בצורות שונות.

הפעוט, הילד או המתבגר מביע את תחושותיו דרך התנהגות שמתאפיינת בעיקר בזעם, מתעקש שהדברים יעשו על פי רצונותיו או מתמרד כנגד ניסיונות לשים לו גבולות ולפגוע בעצמאותו.

התפרצויות זעם הם למעשה ביטוי רגשי לתחושת מצוקה שחווה הילד, בין אם מצוקה הנובעת ממקור רגשי כמו תחושת חרדה, חוסר ביטחון, פגיעה, תסכול, חוסר אונים ובין אם כתגובה לעייפות, רעב או מקור אורגני אחר.

במקרים אחרים, התקפי זעם יכולים להופיע אצל ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לאור שינויים שחלים בחייו של הילד - הולדת אח, מעבר דירה, התחלת בית ספר חדש וכדומה, עיכוב שפתי המקשה על יכולת הביטוי העצמי ועוד.

התקפי זעם באים לידי ביטוי בכעס, אלימות מילולית ופיזית, בכי, רקיעה ברגליים ובידיים, תוקפנות, סרבנות, היעדר משמעת והשתוללות אשר נתפסת כחסרת שליטה ורסן.

קראו בהרחבה: טיפול רגשי לילדים

מתי כעס הוא חיובי

זעם הוא תגובה לגיטימית ונפוצה לקבלת תגובה שלילית לרצון, צורך או משאלה שמביע הילד ושנענים בשלילה מצד הורים או גורמי סמכות אחרים.

במקרים אחרים, ילדים מביעים כעס כאשר אחרים, קרובים אליהם נפגעים או כאשר נעשה להם אי - צדק (למשל פגיעה בחבר קרוב, בן משפחה וכדומה).

מעבר לכך, כעס היא תגובה שנתפסת באופן שלילי על ידי החברה וכתגובה בלתי מסתגלת אך למעשה, מחקרים מעידים כי יש בהם צדדים חיוביים והיא קשורה לרמות גבוהות יותר של אופטימיות, תקווה ופעולה המונעת לתיקון המצב שהוביל לכעס.

זאת בניגוד לתגובות של עצבות וייאוש כלפי מצבים דומים, אשר לרוב אינם מניעים לפעולה.

מכאן שהתקף הזעם עצמו אינו נועד בהכרח להכעיס אלא להביע מחאה.

חשוב לנסות להבין מה מקור המחאה (האם המחאה היא על שלילת העצמאות של הילד, על תחושת חוסר האונים שהוא חש לאור הגבולות שמציגים לו וכדומה), לעזור לילד לתמלל אותו ולמצוא התנהגות חלופית שתרגיע אותו או שתספק את אותו חוסר עליו הביע מחאה.

התמודדות וטיפול בהתקפי זעם

הורים רבים נוטים להיבהל מעוצמת הזעם שמפגינים ילדיהם ולנסות להרגיעו על ידי היענות לבקשותיו.

לא פעם הם מופתעים לגלות כי הוא כבר אינו מעוניין באותה בקשה שסירוב ראשוני לה הניב את התקף הזעם.

זאת ועוד, ניסיון להיענות לאותה בקשה מגביר את התקף הזעם.

כך, הורים מוצאים את עצמם במעגל אינסופי של ניסיונות שכנוע, הצעות כאלה ואחרות, הבטחות וניסיונות לשוחד (ממתק, סרט או כל דבר אחר שהם יודעים שעשוי להרגיע אותו) על מנת לעצור את התקף הזעם.

לרוב, כניעה לבקשותיו של הילד או ניהול משא ומתן בעת התקף הזעם אינו יעיל.

ילדים באופן כללי ובאופן ספציפי בעת התקף זעם, מחפשים את הנחישות, הרוגע, ההחלטיות והצבת הגבולות על ידי הוריהם ובעיקר את העקביות בתגובות שלהם כלפיו.

כל התכונות הללו הם אלו שיעזרו להם ללמוד כיצד לווסת את עצמם, להרגיע את עצמם מהר יותר ולשלוט בעתיד בתחושות הזעם הזוממות להתפרץ.

קראו בהרחבה: בניית סמכות הורית - איך עושים את זה?

לאחר שנרגעו חשוב לעזור לילדים לתמלל את שאירע ואת שהרגישו וכאמור, להבין מה מקורו של הזעם.

פעמים רבות עצם השיחה על מה הכעיס את הילד מפחיתה באופן משמעותי את עוצמת הזעם ומרגיעה אותו.

כך הוא גם לומד להתמודד טוב יותר עם תחושות כעס פנימיות שעולות בו, להבחין ולבודד את הסיבות בגינן הוא נוטה לכעוס ובהמשך ילמד גם לווסת את תחושותיו הפנימיות להביע אותן באופן מותאם יותר.

כפי שצויין קודם לכן, תמלול נכון של הכעס עשוי לחזק יכולות בילד שיביאו אותו לשנות ולנסות לפתור את הקשיים בגינן עלה בו הכעס.

בגילאים גדולים יותר מומלץ לעזור לילד להבין את התחושות שהוא מרגיש כשמתחיל התקף הזעם.

הרגשה של כעס מתחילה בתחושות גופניות שאפשר לזהות, מומלץ לעזור לילד דרך עולם הדימויים שלו ("זה מתחיל כמו פרפר בבטן"... "זה מרגיש כמו שחם לי") וכדומה על מנת שילמד לזהות את התקף הזעם לפני שמגיע ולשלוט בו.

במידה והתקפי הזעם מחמירים, מעורבים באלימות כלפיכם או כלפי אחרים או במידה ואתם מעוניינים ללמוד יותר כיצד לעזור לילדכם להתמודד עם התקפי זעם מומלץ לפנות לאיש מקצוע.

טיפול רגשי יכול להיעשות באמצעות הדרכת הורים, טיפול פרטני בילד, טיפול דיאדי או שילוב של כמה גישות טיפוליות.

מטרת הטיפול היא לבחון מהם הקשיים הרגשיים בגללם הילד מתפרץ, מה הרווח של הילד מההתפרצויות וכיצד לפתח את היכולת של ההורים להרגיע את הילד ואת היכולת של הילד לשליטה עצמית ואיפוק ולהשגת רצונותיו מבלי להסתבך.

פנו אלינו בכל עת ונשמח להסביר על ההבדל בגישות השונות, להמליץ על הטיפול המתאים ביותר לילדיכם ולהתאים את איש המקצוע המתאים ביותר עבורכם.



מתעניין בטיפול אישי? צוות המומחים שלנו ישמח לעזור צור קשר


אנחנו כאן בשבילך

לקביעת פגישה השאר פרטיך
ונחזור אליך בהקדם
שליחת פנייה