התקף חרדה, המכונה גם התקף פאניקה - Panic Attack פעמים רבות מיוחס בטעות לארוע של התקף לב בשל הדימיון בינהם. זו אחת ההזדמנויות הנדירות בהן תסמונת פסיכולוגית מקבלת ביטוי פיזיולוגי ברור כל כך, עד שניתן להתבלבל בין התסמינים.
בלבול זה קריטי בכל מה שקשור לקבלת טיפול ומניעת חזרת ההתקף. אם חווית תחושות פיזיות הנראות או מרגישות כמו התקף לב, חשוב לפנות לאבחון מקיף ומדוייק על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה. צוות הקליניקה זמין עבורך בכל עת ויישמח לעזור לך במטרה זו.
בניגוד להתקף לב, התקף חרדה אינו נובע ממצוקת כלי דם או אי ספיקת הלב, אלא ממצוקה נפשית בלבד - למעשה, היא אחת המצוקות הפסיכולוגיות הקיצוניות והקשות ביותר שאדם עשוי לחוות, למרות שהיא קצרה יחסית להפרעות אחרות. כשהתקפי החרדה חוזרים על עצמם מספר פעמים, הם מוגדרים כהפרעת פאניקה (Panic Disorder).
התקף חרדה מוגדר כאפיזודה קצרה (כחצי שעה בממוצע) ופתאומית של פחד קיצוני באורח יוצא דופן, המתבטא בלפחות ארבעה סימפטומים מתוך הרשימה הבאה:
מזהה סימפטומים מוכרים? לחץ ליצירת קשר!
בחן את עצמך - האם אתה סובל מהתקפי חרדה?
אם תרצו לדעת על ביטויי חרדה אצל ילדים, לחצו כאן.
תחושות אלו צריכות להגיע אל שיאן תוך עשר דקות מפרוץ הסימפטומים, ולשקוע בהדרגה. רוב הסובלים מהתקפת פאניקה בפעם הראשונה סבורים כי הם חווים מצוקה לבבית, או כי הם עומדים לאבד את שפיות דעתם.
הצורך להימלט מן המקום בו החל ההתקף הוא עצום, ורבים "מצילים" את עצמם עוד טרם בקשת עזרה רפואית כל שהיא.
בשעת ההתקף, הגוף נתון לשליטת מערכת העצבים לשעת חירום - המערכת הסימפתטית - והוא מוצף בחומרים שונים והם הגורם העיקרי לרוב הסימפטומים של התקף החרדה; התסמינים מתפרשים על ידי המוח כסימן מוגבר לחרדה, וכך נוצר "מעגל היזון חוזר" חיובי: החרדה הראשונית גורמת לסימפטומים, המחמירים את תחושת החרדה, המגבירה בתורה את חריפות הסימפטומים וכך הלאה.
הגורמים והזרזים הביולוגיים
גורמים וזרזים פסיכולוגיים
התעלמות מאירועים מעוררי חרדה בסביבה - כגון טרור, פיטורין, מחלה בסביבה הקרובה - מגדילה, באופן פרדוקסלי, את הסיכוי להתקף חרדה.
גם אחזקת אמונות נוקשות ומעוררות חרדה כלפי המציאות ("העולם הוא מקום מאד מסוכן, אם לא אשמור על עצמי כל רגע אני אפגע באופן חמור") או מוטעות ("אני עלול למות מכאבי הראש שלי"), מגדילה את הסיכוי להתקף.
חרדות שהאדם מטפח כלפי נושאים ספציפיים (תקשורת חברתית, דיבור מול קהל, עמידה במבחן חשוב, הגעה לגיל מסויים) עשויות ליצור התקפי פאניקה "תלויי סיטואציה" - שיתעוררו רק בהקשר ספציפי (לדוגמה, בבוקר מבחן חשוב, באירוע הדורש נשיאת נאום, וכו').
איך מטפלים בהתקף חרדה?
כאן ועכשיו: ניתן להקל מיידית על התקף חרדה, בצורה מקומית של קבלת טיפול מתאים על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג.
בהמשך, מקובל לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי אשר יקל בטווח הארוך וימנע הישנות ההתקף. סימפטומים של פוביות או התקפי פאניקה בדרך כלל לא מגיבים באופן יעיל לתרופות מסוגים שונים, אך טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ואף סוג ספציפי של טיפול פסיכודינמי על ידי פסיכולוג נמצאו כטיפול יעיל לסימפטומים של התקף פאניקה - טיפול קוגניטיבי התנהגותי לדוגמא, נמצא במספר מחקרים כיעיל בשיעור שבין 70-90%.
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (שהינו טיפול קצר מועד) להפרעת פאניקה מנסה המטפל לעבוד על המחשבות מחוללות החרדה בראשו של המטופל, וכן לנתק את הקשר שבין הסימפטום הפיסיולוגי למשמעותו הרגשי.
קיראו מידע נוסף אודות טיפול בחרדה.
כך המוח לומד כי לסימפטומים הללו אין בהכרח משמעות מאיימת - ובמקרים של תגובות דומות, לא תתרחש חוויית התקף חרדה חוזרת. בנוסף, ניתן להוסיף לטיפול הפסיכולוגי גם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה כמו SSRI ובנזודיאזפינים, על אף שהיעילות של חלק מתרופות אלו עלולה להיות חלקית. לציין כי ישנם אנשים המעוניינים בטיפול תרופתי בכדי לסיים את החרדה עם מינימום מאמץ.
אם יש לך שאלות נוספות על סוגי הטיפול או מה מתאים למי, תוכל להתקשר אל הקליניקה בכל עת, ומומחינו בתחום יישמחו לענות על כל שאלה.