הפרעת פאניקה - התקף חרדה: מדוע, למה, ומה לעשות?

התקף חרדה, המכונה גם התקף פאניקה - Panic Attack  פעמים רבות מיוחס בטעות לארוע של התקף לב בשל הדימיון בינהם. זו אחת ההזדמנויות הנדירות בהן תסמונת פסיכולוגית מקבלת ביטוי פיזיולוגי ברור כל כך, עד שניתן להתבלבל בין התסמינים.

בלבול זה קריטי בכל מה שקשור לקבלת טיפול ומניעת חזרת ההתקף. אם חווית תחושות פיזיות  הנראות או מרגישות כמו התקף לב, חשוב לפנות לאבחון מקיף ומדוייק על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה. צוות הקליניקה זמין עבורך בכל עת ויישמח לעזור לך במטרה זו.

בניגוד להתקף לב, התקף חרדה אינו נובע ממצוקת כלי דם או אי ספיקת הלב, אלא ממצוקה נפשית בלבד - למעשה, היא אחת המצוקות הפסיכולוגיות הקיצוניות והקשות ביותר שאדם עשוי לחוות, למרות שהיא קצרה יחסית להפרעות אחרות. כשהתקפי החרדה חוזרים על עצמם מספר פעמים, הם מוגדרים כהפרעת פאניקה (Panic Disorder).

סימנים להתקף חרדה - סימפטומים אפשריים

התקף חרדה מוגדר כאפיזודה קצרה (כחצי שעה בממוצע) ופתאומית של פחד קיצוני באורח יוצא דופן, המתבטא בלפחות ארבעה סימפטומים מתוך הרשימה הבאה:

• דפיקות לב
• הזעה
• רעידות
• קוצר נשימה
• תחושת חנק
• כאבים בחזה או תעוקת חזה
• סחרחורת וחוסר יציבות
• כאבי ראש ובחילה
• תחושת חוסר מציאות או חוסר אנושיות
• פחד מאיבוד שליטה
• פחד ממוות
• תחושות נימול
• גלי חום וקור
• תחושה של "מוח ריק"
• תחושת זמן מעוותת (כאילו הזמן עובר באיטיות)
• תחושה של צורך בבריחה

ד"ר טל מסביר על התקף חרדה וכיצד לטפל בו

מזהה סימפטומים מוכרים? לחץ ליצירת קשר!

בחן את עצמך - האם אתה סובל מהתקפי חרדה?

אם תרצו לדעת על ביטויי חרדה אצל ילדים, לחצו כאן.

תחושות אלו צריכות להגיע אל שיאן תוך עשר דקות מפרוץ הסימפטומים, ולשקוע בהדרגה. רוב הסובלים מהתקפת פאניקה בפעם הראשונה סבורים כי הם חווים מצוקה לבבית, או כי הם עומדים לאבד את שפיות דעתם.

הצורך להימלט מן המקום בו החל ההתקף הוא עצום, ורבים "מצילים" את עצמם עוד טרם בקשת עזרה רפואית כל שהיא.

בשעת ההתקף, הגוף נתון לשליטת מערכת העצבים לשעת חירום - המערכת הסימפתטית - והוא מוצף בחומרים שונים והם הגורם העיקרי לרוב הסימפטומים של התקף החרדה; התסמינים מתפרשים על ידי המוח כסימן מוגבר לחרדה, וכך נוצר "מעגל היזון חוזר" חיובי: החרדה הראשונית גורמת לסימפטומים, המחמירים את תחושת החרדה, המגבירה בתורה את חריפות הסימפטומים וכך הלאה.

מה הם הגורמים או הזרזים להתקף החרדה?

הגורמים והזרזים הביולוגיים

• גנטיקה ומשפחה - התקפי פאניקה הם תופעה גנטית, אך גם קשורה להורות המחזקת תפיסה חרדתית וחשדנית כלפי המציאות.
• מחסור חמור בוויטמין B (מופיע בהפרעות חרדה שונות).
• הפרעות חרדה נוספות, ובעיקר פוביות למיניהן, מגדילות את הסיכוי להתקף חרדה.
• צריכת יתר של מעוררים, כגון קפאין או ניקוטין, ואף צריכת יתר של אלכוהול או שימוש באמפטמינים - מגדילות אף הן את הסיכוי להתקף. חלק גדול מן הסמים הנצרכים, ואף אלכוהול, עלולים לגרום להתקף חרדה כחלק מתהליך הריבאונד שלאחר תפוגת השפעתם.
• תופעות לוואי, נדירות, של תרופות מסויימות: סוגים מסויימים של אנטיביוטיקה, ריטלין ותרופות אנטי דכאוניות מסוג SSRI.
• נשימה רדודה, הנובעת רק מבית החזה, עשויה לגרום באופן עקיף להתקף חרדה - באמצעות העלאת שיעור דו תחמוצת הפחמן בגוף, מה שעלול לגרום לסחרחורת ודפיקות לב מואצות.
• מחלות קשות, הפוגעות בתפקוד הלב או בדרכי הנשימה, עלולות לגרום באופן עקיף להתקף חרדה.

גורמים וזרזים פסיכולוגיים

התעלמות מאירועים מעוררי חרדה בסביבה - כגון טרור, פיטורין, מחלה בסביבה הקרובה - מגדילה, באופן פרדוקסלי, את הסיכוי להתקף חרדה.

גם אחזקת אמונות נוקשות ומעוררות חרדה כלפי המציאות ("העולם הוא מקום מאד מסוכן, אם לא אשמור על עצמי כל רגע אני אפגע באופן חמור") או מוטעות ("אני עלול למות מכאבי הראש שלי"), מגדילה את הסיכוי להתקף.

חרדות שהאדם מטפח כלפי נושאים ספציפיים (תקשורת חברתית, דיבור מול קהל, עמידה במבחן חשוב, הגעה לגיל מסויים) עשויות ליצור התקפי פאניקה "תלויי סיטואציה"  - שיתעוררו רק בהקשר ספציפי (לדוגמה, בבוקר מבחן חשוב, באירוע הדורש נשיאת נאום, וכו').

איך מטפלים בהתקף חרדה?

כאן ועכשיו: ניתן להקל מיידית על התקף חרדה, בצורה מקומית של קבלת טיפול מתאים על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג.

בהמשך, מקובל לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי אשר יקל בטווח הארוך וימנע הישנות ההתקף. סימפטומים של פוביות או התקפי פאניקה בדרך כלל לא מגיבים באופן יעיל לתרופות מסוגים שונים, אך טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ואף סוג ספציפי של טיפול פסיכודינמי על ידי פסיכולוג  נמצאו כטיפול יעיל לסימפטומים של התקף פאניקה - טיפול קוגניטיבי התנהגותי לדוגמא, נמצא במספר מחקרים כיעיל בשיעור שבין 70-90%.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (שהינו טיפול קצר מועד) להפרעת פאניקה מנסה המטפל לעבוד על המחשבות מחוללות החרדה בראשו של המטופל, וכן  לנתק את הקשר שבין הסימפטום הפיסיולוגי למשמעותו הרגשי.

קיראו מידע נוסף אודות טיפול בחרדה.

כך המוח לומד כי לסימפטומים הללו אין בהכרח משמעות מאיימת - ובמקרים של תגובות דומות, לא תתרחש חוויית התקף חרדה חוזרת. בנוסף, ניתן להוסיף לטיפול הפסיכולוגי גם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה כמו SSRI ובנזודיאזפינים, על אף שהיעילות של חלק מתרופות אלו עלולה להיות חלקית. לציין כי ישנם אנשים המעוניינים בטיפול תרופתי בכדי לסיים את החרדה עם מינימום מאמץ.

שאלות ותשובות בנושא התקף חרדה

1.כיצד מרגישים שיש התקף חרדה?

בהתקפי חרדה מורגשת תחושה של פחד גדול ובלתי נשלט, שלרוב מלווה בתחושות גופניות של דפיקות לב מואצות, הזעת יתר, נשימות שטוחות, תחושת רעד וחולשה, תחושת חום וסחרחורת ועוד. רבים מדווחים על חוויה מפחידה שמלווה בפחד ממוות, שגעון, חנק או התעלפות.

2.האם אפשר להתעלף כתוצאה מהתקף חרדה?

לפי הספרות, התקף חרדה אינו מוביל לעלפון טענה המבוססת על העלייה החדה בלחץ הדם במהלך התקף חרדה בעוד לחץ הדם הנמוך המוביל להתעלפות. אולם, המצב שונה בחרדת החלוק הלבן. חרדה זו, המאופיינת בפחד ממחטים ודם, מפעילה מנגנון התמודדות שונה בו הגוף מפרש את המצב כסכנה לאיבוד דם, מוריד את לחץ הדם ולכן לעיתים מוביל לעלפון.

3.האם התקפי חרדה זה לכל החיים?

תדירות התקפי החרדה משתנה באופן אינדיבידואלי בין אדם לאדם. אצל חלק ייתכן ויופיעו באופן חד פעמי בעוד שאצל אחרים יחזרו על עצמן. הגורמים המשפיעים על כך רבים וביניהם השפעות סביבתיות, גיל, היסטוריה משפחתית, אבחון הפרעת חרדה, טריגרים ועוד. כמו כן, טיפולים שונים בהתקפי חרדה עשויים להשפיע על התדירות והסבירות שיקרו שוב.

4.האם חרדה יכולה לעבור לבד?

ניתן להפעיל טכניקות להרפיה עצמית להפחתת עוצמת ההתקף וקבלת תחושת שליטה עצמית במצב הנתון. דוגמאות לכך יכולות להיות – דמיון מודרך, תרגול חשיבה מעשית, תרגילי נשימה והרפיית שרירים. לרוב שיטות אלו למדות במסגרת טיפולים קוגניטיביים־ התנהגותיים. חשוב לציין כי מטפלים רבים רואים בניסיון להעביר את ההתקף לבד כפתרון שטחי ללא שינוי יסודי "בבסיס החרדה” ובכך עלולה לחזור ואף להחמיר עם הזמן.

5.כיצד נוצרות חרדות במוח?

המערכת הלימבית הממוקמת בחלק קדום במוח מהווה למרכז עיבוד ובניית תגובת החרדה והאמיגדלה שמהווה חלק ממנה, מקבלת מידע חושי ופועלת כמערכת האזעקה של הגוף לשמירה ולסיוע בהתמודדות עם סכנות. הבעייתיות מתחילה כאשר האמיגדלה רגישה מדי או מגיבה לדמיון של תוצאות שליליות עתידיות ובכך מופעלת באותה עוצמה כמו סכנה ממשית והגוף מגיב כמו במצב מסכן חיים.

6.מי מאבחן הפרעת חרדה?

הפרעת חרדה מאובחנת על ידי אנשי מקצוע בלבד ביניהם פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה וזאת בהתבסס על בדיקה קלינית ובחינה של תסמינים נצפים ודיווח המטופל.

7.האם התקף חרדה מסוכן?

התקף חרדה אינו מסוכן במובן שאינו גורם לעילפון או מוות. למרות התסמינים הגופניים המורכבים שנחווים במהלך ההתקף, במידה ונשללת סיבה רפואית להתקף, אין הדבר מעיד על סכנה ממשית.

8.האם התקפי חרדה זה גנטי?

ממחקרי תאומים עולה כי אכן ישנה השפעה גנטית אך קשה לאמוד את גודלה והשפעתה. מבחינה סטטיסטית, במידה וקרוב משפחה חווה התקפי חרדה ו/או מאובחן בהפרעת חרדה הסיכוי של אותו אדם לחוות חרדה עולה פי 2-6.

אם יש לך שאלות נוספות על סוגי הטיפול או מה מתאים למי, תוכל להתקשר אל הקליניקה בכל עת, ומומחינו בתחום יישמחו לענות על כל שאלה.