איך מתמודדים מול התקפי זעם?

אירועים שונים מעוררים בכל אחד מאיתנו כעס - כשאדם אחר מפגין אלינו התנהגות לא ראויה, כאשר תקלה לא צפויה מתרחשת בעבודה, בלימודים, בבית ועוד.

לעיתים אנו כועסים לאו דווקא כי קרה אירוע מסויים שחרג מהשגרה, אלא כביטוי לעייפות, רעב או לחץ לא רגיל.

ברוב המקרים אנו יודעים לזהות ולהבין את המקור לתחושה הפנימית שלנו ואף מסוגלים לווסת אותה או לשלוט באופן בו אנו מבטאים את הכעס הפנימי שלנו.

אלא שלעיתים, ישנם אנשים אשר באופן כרוני אינם מצליחים לעשות זאת וחווים מידי פרק זמן התקף או התפרצות של זעם.

התקפי זעם (Rage attacks) מתארים אפיזודה בה אדם מביע התנהגות של כעס, זעם ואלימות מילולית או פיזית.

האפיזודה תחומה בזמן ונראית כחסרת רסן, כלומר שלא ניתן לשלוט בה. 

לאחר התקף הזעם האדם זקוק לזמן מסויים (כמה שעות או אף ימים) על מנת להירגע מההתקף ולחזור לעצמו. 

התקף הזעם יכול להיות מכוון כלפי אנשים (אם באופן כללי ואם ספציפית כלפי אדם מסויים), כאשר התקפי זעם במערכות יחסים הינן תופעה נפוצה. 

התקפי זעם עשויים להיות גם כלפי חפצים, באופן ספציפי בעת נהיגה ("זעם כבישים"), אך לא רק.

 

התקפי זעם לרוב לא נעשים כלפי כל פלוני שעובר ברחוב, אלא כלפי האנשים הקרובים אלינו ביותר - הורים, בני זוג וילדים. 

אלו בדיוק האנשים שמכירים אותנו הכי טוב ויודעים את כל סודותינו, וכאשר היחסים עימם טובים הם גורמים לנו את האושר הגדול ביותר. 

למרות עובדה זו, אנשים עם התפרצויות זעם "מרשים" לעצמם לפרוק עליהם את כל התסכול, הכעס, הזעם, המטענים השליליים שנצברו עם השנים והעומס הרגשי שהם נתונים בו. 

נפוץ לראות הורים אשר מתפקדים טוב בעבודתם ונתפסים כאנשים רגועים ושלווים, מתפקדים בבית כהורים עם סף תסכול נמוך או כבני זוג מלאי טינה המתאפיינת בהתפרצויות זעם. 

כמו כן, נפוץ לראות ילדים שנחשבים צייתנים ומנומסים בבית הספר או במסגרות אחרות, נקלעים בבית מידי יום לחיכוכים, מריבות ואלימות מילולית ופיזית מול הוריהם.

לקריאה נוספת: התקפי זעם אצל ילדים

מכיוון שהאנשים הכי קרובים אלינו הם אלו שמכירים אותנו הכי טוב, אנו עשויים לא פעם לפתח אליהם רגשות שליליים, בעיקר מטען רגשי כבד ביותר שיכול לבוא לידי ביטוי בהתקף זעם. 

מעניין לראות שפעמים רבות היחסים בין הצדדים הינם הדדיים - הורים שמתייחסים בחוסר כבוד לילדיהם עשויים לספוג בחזרה תגובות שליליות של התנהגות חצופה, אלימות מילולית וכדומה, אף על פי שהם עצמם אינם מהווים מודל כזה. 

לקריאה נוספת: בעיות התנהגות אצל ילדים

בין בני זוג נפוץ לראות בן זוג אחד הנוטה להתפרצויות זעם, בעוד בן הזוג השני פעמים רבות מצית את האש על ידי אמירות ציניות או "הפעלת כפתורים" אחרים שהוא יודע שעשויים להביא להתקף זעם של בן הזוג. 

אותם יחסים בין שני הצדדים אינם מסירים את האחריות מהצד הזועם, אך יש בכדי להסביר תופעות חוזרות של התקפי זעם ובעיקר להדגיש את מורכבות המצבים האלו. 

על כן, במצבים מעין אלו חשוב להפנות תשומת לב להתנהלות של כל הצדדים במערכת השלמה. 

בטיפול למשל, נהוג לשלב הדרכה של בני משפחה או לשלב טיפול משפחתי על מנת לסייע לכל המשפחה לחוות חיים נוחים ונעימים יותר.  

התקפי זעם מעניקים מבלי משים תחושה של סיפוק ולאחריה רגיעה, לכן לא פעם קשה להפסיק אותם בשל הצורך החוזר לחוש את אותה התלקחות ולאחריה הרגעה. 

עם-זאת, התקפי זעם גם מביאים עמם תחושות של אשמה, בושה, ערך עצמי נמוך ועוד.

כתוצאה מכך נוצר מעגל חוזר של התקף זעם המביא לריגוש מיידי (שלילי), רגיעה זמנית ותקופה מתמשכת של אשמה ובושה. 

האדם המותקף הוא נפגע משמעותי, אך הוא אינו הבלעדי. 
 

התקפי זעם אינם מתרחשים בכל עת וכלפי כל אדם, דבר המשקף כי ניתן לשלוט בהם למרות שנראים ומרגישים כחסרי רסן.  

אנשים הסובלים מהתקפי זעם מצליחים לווסת ולבחור היכן וכלפי מי לבטא את התקף הזעם. 

ישנם אנשים הסובלים מהתקפי זעם שמכירים בפגיעה הרבה שהם גורמים ומבינים כי ההתקפים נובעים ממצב סטרס או ממקור רגשי מסויים.

הבנה זו נותנת להם את היכולת לעשות את השינוי בעצמם, לנתב ולווסת את התחושות שלהם לאפיקים אחרים ולשפר את יחסיהם עם קרוביהם. 

אלא שלא תמיד ניתן לאתר לבד את הגורם שמצית את התקפי הזעם. 

לעיתים התפרצויות זעם נלוות לקושי רגשי אחר כמו פוסט טראומה, הפרעות אישיות שונות, דמנציה או אלצהיימר בגיל המבוגר ועוד. 

במקרים אלו, חשוב להגיע לאבחון על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום, פסיכיאטר או פסיכולוג. 

טיפול רגשי, זוגי ומשפחתי, בהתאם לצורך, יכול לסייע באיתור המקורות של המועקה הרגשית ולמידה כיצד ניתן להקל על המצוקה, לווסת את התחושות, לשפר יחסים ובעיקר להרגיש טוב יותר.

 

פנו אלינו בכל עת ונשמח לסייע.